47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + − + − פיתוח בשלטון המקומי, משרד הפנים, 2018}} − + − + − − דבר נוסף הוא החמרה של [[אי חום עירוני]] - הגברה של עומסי חום שעלולים ליצור בעיות בריאותית (כמו בעיות נשימה, דום לב), יוצרים פגיעה ברווחה וגורמים להגברת צריכת חשמל. − ==נוחות אקלימית ועומס תרמי==+ − באקלים חם, הנוחות האקלימית של אדם היא הפחתה של [[עומס תרמי]] על אדם. העומס התרמי הוא תוצר של כמה היבטים שקובעים את קצב החימום של הגוף לעומת קצב איבוד החום שלו. העומס התרמי שונה מסתם טמפרטורה של האוויר. הוא תלוי בעוצמה של פעילות גופנית, טמפרטורה של האוויר, בידוד, רוח, לחות וקרינה. − צל מפחית את הקרינה הישירה שאליה חשוף האדם. בנוסף לכך הוא מפחית הן קרינה עקיפה (דרך גופים שנמצאים ליד האדם כמו חלונות, קירות, כבישים) והוא משפיע גם על הטמפרטורה של האוויר שקבועת כמה מהר הגוף יכול להפטר מחום עודף. מסיבה זו יש הבדל בין עמידה בצילו של עץ בודד ודק, כאשר כל הגוף בצל - לבין עמידה תחת שטח צל נרחב הנוצר מכמה עצים או בניין גדול - הפחתת הקרינה הישירה מהשמש זהה בשני המקרים, אבל הקרינה העקיפה והחימום מהאוויר שנמצא בסביבה הם שונים. − לפי החוקר אריאל פרוינדליך, שהייה בשמש בטמפרטורת אוויר של 30 מעלות צלזיוס, בהעדר רוח ועם קרבה למשטחים שפולטים חום, תלווה בפועל בתחושה של 45 עד 55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו-24.1 מעלות לתנאי צל מלאים (צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). כלומר הפרש עומס תרמי של כ-20 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד ב-63% נוספים. − {{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}
אין תקציר עריכה
'''הצללה במרחב העירוני''' היא מתן צל בערים באמצעות [[עצים בעיר|עצים]], צמחים מטפסים, מבנים, יריעות ואמצעים אחרים. במדינות חמות כמו [[ישראל]], הפרש הטמפרטורות בין שטחים מוצלים לבין שטחים לא מוצלים במרחב העירוני עשוי להגיע ל-15 מעלות ויותר בחודשי הקיץ, {{הערה|שם=zarfati|ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019}} ולדבר זה יכולות להיות השפעות על [[בריאות הציבור|בריאות האוכלוסייה]], על [[תחבורה פעילה]] על [[רווחה חברתית| הרווחה]] ועל הכלכלה העירונית והארצית.
'''הצללה במרחב העירוני''' היא מתן צל בערים באמצעות [[עצים בעיר|עצים]], צמחים מטפסים, מבנים, יריעות ואמצעים אחרים. במדינות חמות כמו [[ישראל]], הפרש הטמפרטורות בין שטחים מוצלים לבין שטחים לא מוצלים במרחב העירוני עשוי להגיע ל-15 מעלות ויותר בחודשי הקיץ, {{הערה|שם=zarfati|ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019}} ולדבר זה יכולות להיות השפעות על [[בריאות הציבור|בריאות האוכלוסייה]], על [[תחבורה פעילה]] על [[רווחה חברתית| הרווחה]] ועל הכלכלה העירונית והארצית. הצללה נכונה ואיכותית משפיעה רבות על הכלכלה המקומית, על בריאות התושבים ועל רמת הקהילתיות והרגשת השייכות למקום {{הערה|שם=zarfati}}
[[תמונה:Atlanta_thermal.jpg|left|thumb|350px|תמונה תרמית של מרכז העיר באטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית. כחול מציין טמפרטורות נמוכות, אדום טמפרטורות גבוהות יותר ולבן את האזורים הכי חמים. טמפרטורת האוויר ביום הגיעה לכ-26.7 מעלות צלזיוס, אבל חלק מהמשטחים הגיעו לכ-47.8 מעלות. התמונה ממחישה נושא של [[אי חום עירוני]] - אזורים של אספלט ובטון חשוף בולעים חום רב יותר וגורמים לסביבה חמה יותר לעומת סביבות אחרות כמו לדוגמה סביבה עם צמחיה]]
[[תמונה:Atlanta_thermal.jpg|left|thumb|350px|תמונה תרמית של מרכז העיר באטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית. כחול מציין טמפרטורות נמוכות, אדום טמפרטורות גבוהות יותר ולבן את האזורים הכי חמים. טמפרטורת האוויר ביום הגיעה לכ-26.7 מעלות צלזיוס, אבל חלק מהמשטחים הגיעו לכ-47.8 מעלות. התמונה ממחישה נושא של [[אי חום עירוני]] - אזורים של אספלט ובטון חשוף בולעים חום רב יותר וגורמים לסביבה חמה יותר לעומת סביבות אחרות כמו לדוגמה סביבה עם צמחיה]]
==השפעות צל על נוחות אקלימית ועומס תרמי==
באקלים חם, הנוחות האקלימית של אדם מושפעת בעיקר מהפחתה של [[עומס תרמי]] על אדם. העומס התרמי הוא תוצר של כמה היבטים שקובעים את קצב החימום של הגוף לעומת קצב איבוד החום שלו. העומס התרמי שונה מסתם טמפרטורה של האוויר. הוא תלוי בגורמים כמו איכות הבידוד, עוצמת הפעילות הגופנית, טמפרטורה של האוויר, עוצמת הרוח, הלחות והקרינה.
צל מפחית את הקרינה הישירה שאליה חשוף האדם ובכך משפר את הנוחות האקלימית.
בנוסף לכך צל מפחית הן קרינה עקיפה (דרך גופים שנמצאים ליד האדם כמו חלונות, קירות, כבישים) והוא משפיע גם על הטמפרטורה של האוויר שקבועת (יחד עם משתנים אחרים כמו לחות) כמה מהר יכול הגוף להפטר מחום עודף. מסיבה זו יש הבדל בין עמידה בצילו של עץ בודד ודק, כאשר כל הגוף בצל - לבין עמידה תחת שטח צל נרחב הנוצר מכמה עצים או בניין גדול - הפחתת הקרינה הישירה מהשמש זהה בשני המקרים, אבל הקרינה העקיפה והחימום מהאוויר שנמצא בסביבה הם שונים.
לפי החוקר אריאל פרוינדליך, שהייה בשמש בטמפרטורת אוויר של 30 מעלות צלזיוס, בהעדר רוח ועם קרבה למשטחים שפולטים חום, תלווה בפועל בתחושה של 45 עד 55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו-24.1 מעלות לתנאי צל מלאים (צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). כלומר הפרש עומס תרמי של כ-20 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד ב-63% נוספים.
{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}
==השלכות של מחסור בצל בעיר==
==השלכות של מחסור בצל בעיר==
חשיפה מעטה לשמש היא דבר מועיל לבריאות, היות והיא מאפשרת ייצור של ויטמין די. לעומת זאת חשיפה ממושעת לשמש גוררת סיכונים בריאותיים שונים. סיכון בריאותי חשוב הוא התפתחות של [[מלנומה]]. סרטן עור זה עלול להיות קטלני. השכיחות של מלנומה בישראל היא בין הגבוהות בעולם כ 1600 מקרי תחלואה בכל שנה. טיפול ממוצע בחולה היא כ 11,000 ש"ח בשנה, וסך העלות היא כרבע מילאיארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם=משרד הפנים|מתוך החוברת, קיימות וסביבה ככלי
חשיפה מעטה לשמש היא דבר מועיל לבריאות, היות והיא מאפשרת ייצור של ויטמין די. לעומת זאת חשיפה ממושעת לשמש גוררת סיכונים בריאותיים שונים. סיכון בריאותי חשוב הוא התפתחות של [[סרטן עור|מלנומה]]. סרטן עור זה עלול להיות קטלני. השכיחות של מלנומה בישראל היא בין הגבוהות בעולם כ 1600 מקרי תחלואה בכל שנה. טיפול ממוצע בחולה היא כ 11,000 ש"ח בשנה, וסך העלות היא כרבע מיליראד ש"ח בשנה. {{הערה|שם=zarfati}}
בנוסף לכך חשיפה רבה לקרינת שמש מאיצה את תהליך הזדקנות העור, דבר שגורר הופעת כתמים וקמטים בעור. בנוסף חשיפה לשמש עלול להזיק לעיניים ולגרום מגוון מחלות כמו קטרקט ובעיות אחרות. {{הערה|שם=משרד הפנים}}
בנוסף לכך חשיפה רבה לקרינת שמש מאיצה את תהליך הזדקנות העור, דבר שגורר הופעת כתמים וקמטים בעור. בנוסף חשיפה לשמש עלול להזיק לעיניים ולגרום מגוון מחלות כמו קטרקט ובעיות אחרות. {{הערה|שם=zarfati}}
שטחים חמים מידי בעיר עלולים להיות חלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]] והם מהווים חסם ל[[הליכה ברגל]], [[רכיבה באופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. עומס חום עלול לעודד אנשים להשתמש יותר במכוניות בגלל חוסר הנוחות של הליכה ורכיבה בחום, ובגלל המתנה בתחנות אוטובוס בתנאים לא נוחים. ההשפעות של דבר זה הן נרחבות : יותר [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], בעיות [[חניה]], [[תאונות דרכים]], [[התחממות עולמית]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. השפעה חמורה נוספת היא פגיעה ב[[פעילות גופנית]] ועידוד [[אורח חיים יושבני]], שגורר השלכות בריאותיות גבוהות על האוכלוסייה. הפחתת ההליכה בעיר פוגעת גם בכלכלה העירונית בגלל [[פרבור|פרבור המסחר]] - יציאה של עסקים אל מחוץ לעיר - דבר שמעודד עוד יותר שימוש במכוניות.
שטחים חמים מידי בעיר עלולים להיות חלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]] והם מהווים חסם ל[[הליכה ברגל]], [[רכיבה באופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. עומס חום עלול לעודד אנשים להשתמש יותר במכוניות בגלל חוסר הנוחות של הליכה ורכיבה בחום, ובגלל המתנה בתחנות אוטובוס בתנאים לא נוחים. ההשפעות של דבר זה הן נרחבות : יותר [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], בעיות [[חניה]], [[תאונות דרכים]], [[התחממות עולמית]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. השפעה חמורה נוספת היא פגיעה ב[[פעילות גופנית]] ועידוד [[אורח חיים יושבני]], שגורר השלכות בריאותיות גבוהות על האוכלוסייה. הפחתת ההליכה בעיר פוגעת גם בכלכלה העירונית בגלל [[פרבור|פרבור המסחר]] - יציאה של עסקים אל מחוץ לעיר - דבר שמעודד עוד יותר שימוש במכוניות.
מחקר בנושא עלות-תועלת של הצללה בישראל מצא שהתועלת הכלכלית שנובעת מהגברת הפעילות הגופנית (הפחתת [[אורח חיים יושבני]]) של אוכלוסיות מבוגרות גבוה פי כמה לעומת עליית התועלת מהפחתתת תחלואה במחלות כמו מלנומה. זאת עקב חסכון בדברים כמו אובדן ימי אבטלה, אבטלה תחלואה ותמותה. {{הערה|שם=משרד הפנים}} לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] הנזק מ[[אורח חיים יושבני]] במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11}} בנוסף מחסור בצל במרחב העירוני עלול לגרום מקרים רבים יותר של [[סרטן העור]].
מחקר בנושא עלות-תועלת של הצללה בישראל מצא שהתועלת הכלכלית שנובעת מהגברת הפעילות הגופנית (הפחתת [[אורח חיים יושבני]]) של אוכלוסיות מבוגרות גבוה פי כמה לעומת עליית התועלת מהפחתתת תחלואה במחלות כמו מלנומה. זאת עקב חסכון בדברים כמו אובדן ימי אבטלה, אבטלה תחלואה ותמותה. {{הערה|שם=zarfati}} לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] הנזק מ[[אורח חיים יושבני]] במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11}}
השפעה נוספת של מיעוט צל היא החמרה של [[אי חום עירוני]] - הגברה של עומסי חום שעלולים ליצור בעיות בריאותית (כמו בעיות נשימה, דום לב), יוצרים פגיעה ברווחה וגורמים להגברת צריכת חשמל.
==סוגי הצללה שונים==
==סוגי הצללה שונים==