שינויים

==השלכות של מחסור בצל בעיר==

==השלכות של מחסור בצל בעיר==

שטחים חמים מידי בעיר עלולים להיות חלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]] והם מהווים חסם ל[[הליכה ברגל]], [[רכיבה באופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. עומס חום עלול לעודד אנשים להשתמש יותר במכוניות בגלל חוסר הנוחות של הליכה ורכיבה בחום, ובגלל המתנה בתחנות אוטובוס בתנאים לא נוחים. ההשפעות של דבר זה הן נרחבות : יותר [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], בעיות [[חניה]], [[תאונות דרכים]], [[התחממות עולמית]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. השפעה חמורה נוספת היא פגיעה ב[[פעילות גופנית]] ועידוד [[אורח חיים יושבני]], שגורר השלכות בריאותיות גבוהות על האוכלוסייה. הפחתת ההליכה בעיר פוגעת גם בכלכלה העירונית בגלל [[פרבור|פרבור המסחר]] - יציאה של עסקים אל מחוץ לעיר - דבר שמעודד עוד יותר שימוש במכוניות. דבר נוסף הוא החמרה של [[אי חום עירוני]] - הגברה של עומסי חום שעלולים ליצור בעיות בריאותית (כמו בעיות נשימה, דום לב), יוצרים פגיעה ברווחה וגורמים להגברת צריכת חשמל.

חשיפה מעטה לשמש היא דבר מועיל לבריאות, היות והיא מאפשרת ייצור של ויטמין די. לעומת זאת חשיפה ממושעת לשמש גוררת סיכונים בריאותיים שונים. סיכון בריאותי חשוב הוא התפתחות של [[מלנומה]]. סרטן עור זה עלול להיות קטלני. השכיחות של מלנומה בישראל היא בין הגבוהות בעולם כ 1600 מקרי תחלואה בכל שנה. טיפול ממוצע בחולה היא כ 11,000 ש"ח בשנה, וסך העלות היא כרבע מילאיארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם=משרד הפנים|מתוך החוברת, קיימות וסביבה ככלי

פיתוח בשלטון המקומי, משרד הפנים, 2018}}

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] הנזק מ[[אורח חיים יושבני]] במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11}} בנוסף מחסור בצל במרחב העירוני עלול לגרום מקרים רבים יותר של [[סרטן העור]].  

 

 

 

מחקר בנושא עלות-תועלת של הצללה בישראל מצא שהתועלת הכלכלית שנובעת מהגברת הפעילות הגופנית (הפחתת [[אורח חיים יושבני]]) של אוכלוסיות מבוגרות גבוה פי כמה לעומת עליית התועלת מהפחתתת תחלואה במחלות כמו מלנומה. זאת עקב חסכון בדברים כמו אובדן ימי אבטלה, אבטלה תחלואה ותמותה. {{הערה|שם=משרד הפנים}} לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] הנזק מ[[אורח חיים יושבני]] במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11}} בנוסף מחסור בצל במרחב העירוני עלול לגרום מקרים רבים יותר של [[סרטן העור]].

 

דבר נוסף הוא החמרה של [[אי חום עירוני]] - הגברה של עומסי חום שעלולים ליצור בעיות בריאותית (כמו בעיות נשימה, דום לב), יוצרים פגיעה ברווחה וגורמים להגברת צריכת חשמל.

==נוחות אקלימית ועומס תרמי==

==נוחות אקלימית ועומס תרמי==