שינויים

'''קטן זה יפה: מחקר של הכלכלה כאילו אנשים חשובים''' (באנגלית: '''Small Is Beautiful: A Study of Economics As If People Mattered''') הוא ספר עיון מאת הכלכלן [[ארנסט פרידריך שומכר]] על [[כלכלה]], [[אקולוגיה]] ו[[קהילות]] שיצא לאור בשנת 1973. הספר מבוסס על אסופת מאמרים מאת שומכר וזכה לפרסום רב אחרי משבר הנפט של אותה שנה. ספר זה נחשב לספרו המפורסם ביותר של שומכר. בשנת 1999 יצאה מהדורה מחודשת של הספר עם הערות. הספר תורגם לעברית בהוצאת אדם בשנת 1984.

'''קטן זה יפה: מחקר של הכלכלה כאילו אנשים חשובים''' (באנגלית: '''Small Is Beautiful: A Study of Economics As If People Mattered''') הוא ספר עיון מאת הכלכלן [[ארנסט פרידריך שומכר]] על [[כלכלה]], [[אקולוגיה]] ו[[קהילות]] שיצא לאור בשנת 1973. הספר מבוסס על אסופת מאמרים מאת שומכר וזכה לפרסום רב אחרי משבר הנפט של אותה שנה. ספר זה נחשב לספרו המפורסם ביותר של שומכר. בשנת 1999 יצאה מהדורה מחודשת של הספר עם הערות. הספר תורגם לעברית בהוצאת אדם בשנת 1984.

שמו של הספר מתייחס לאמירה של שומכר לפיה "האדם הוא קטן ולכן קטן זה יפה", אמירה שמתייחסת לכך שמערכות חשובות לאושרם של בני אדם הן מערכות קטנות כמו [[משפחה]] ו[[קהילה]] שנדחקו לקרן זווית על ידי מוסדות גדולים יותר כמו [[מוסד המדינה]] [[מוסד השוק]] [[תאגידים]] [[כנסיות]] או [[צבאות]]. אמירה זו מקבלת הד בקרב הוגים מאוחרים יותר, לדוגמה בספרו של [[יובל נח הררי]], "[[קיצור תולדות האנושות]]". לפי הררי רוב ההיסטוריה האנושית עברה על בני האדם כחלק מחבורות קטנות של [[ציידים לקטים]] בנות פחות מ-150 איש, ולפיכך היכולת שלנו להבין את העולם, מוגבלת בדרך כלל לכישורים מנטליים שהתפתחו בתקופה זו, כך שאנו מתרגמים [[מערכות מורכבות|סיטואציות חברתיות מורכבות]] או תהליכים טבעיים למונחים המוכרים לנו מחיי המשפחה. הררי גם מציין כי חלק מ[[שביעות הרצון מהחיים]] נפגע במדינות המערביות בגלל שהתחזקות המדינה והשוק פגעו בתפקוד של המשפחה והקהילה.  

שמו של הספר מתייחס לאמירה של שומכר לפיה "האדם הוא קטן ולכן קטן זה יפה", אמירה שמתייחסת לכך שמערכות חשובות לאושרם של בני אדם הן מערכות קטנות כמו [[משפחה]] ו[[קהילה]] שנדחקו לקרן זווית על ידי מוסדות גדולים יותר כמו [[מוסד המדינה]] [[מוסד השוק]] [[תאגידים]] [[כנסיות]] או [[צבאות]]. אמירה זו מקבלת הד בקרב הוגים מאוחרים יותר, לדוגמה בספרו של [[יובל נח הררי]], "[[קיצור תולדות האנושות]]". לפי הררי רוב ההיסטוריה האנושית עברה על בני האדם כחלק מחבורות קטנות של [[ציידים לקטים]] בנות פחות מ-150 איש, ולפיכך היכולת שלנו להבין את העולם, מוגבלת בדרך כלל לכישורים מנטליים שהתפתחו בתקופה זו, כך שאנו מתרגמים [[מערכות מורכבות|סיטואציות חברתיות מורכבות]] או תהליכים טבעיים למונחים המוכרים לנו מחיי המשפחה. הררי גם מציין כי חלק מ[[שביעות הרצון מהחיים]] נפגע במדינות המערביות בגלל שהתחזקות המדינה והשוק פגעו בתפקוד של המשפחה והקהילה.

אחד הרעיונות בספר הוא פיתוח של [[כלכלה בודהיסטית]]. שומכר טוען שכשם שכלכלה מערבית התפתחה על רקע [[התרבות המערבית]] שמדמיינת את דמותו של האדם כמין [[רובינזון קרוזו]] [[רציונלי]] ([[האדם הכלכלי]]) כך יש טעם לדבר על כלכלה בודהיסטית לאור [[בודהיזם|התרבות הבודהיסטית]] שמתבוננת על תשוקות ועל תהליכים מנטליים בצורה שונה.  

אחד הרעיונות בספר הוא פיתוח של [[כלכלה בודהיסטית]]. שומכר טוען שכשם שכלכלה מערבית התפתחה על רקע [[התרבות המערבית]] שמדמיינת את דמותו של האדם כמין [[רובינזון קרוזו]] [[רציונלי]] ([[האדם הכלכלי]]) כך יש טעם לדבר על כלכלה בודהיסטית לאור [[בודהיזם|התרבות הבודהיסטית]] שמתבוננת על תשוקות ועל תהליכים מנטליים בצורה שונה.

היבט זה מדגיש את ההיבט לפיו [[התרבות היא הבסיס לכלכלה]] שמובא מאוחר יותר בעבודות אחרות - לדוגמה בספר [[23 דברים שלא מספרים לנו על הקפיטליזם]] מציין המחבר כי לפני שמדברים על מוצרים שנמכרים בשוק יש לקבוע קודם כל מה לא נחשב כלל כמוצרים - לדוגמה האם ניתן לקנות שופטים, איברים, בני אדם, פצצות אטום או מדינות. כדוגמה אחרת ניתן לציין את המחלוקת בין הזרם של [[זכויות בעלי חיים]] לבין שאר זרמי המחשבה, ובעיקר [[קפיטליזם]] ו[[ליברליזם]] הרואים בבעלי חיים מוצר נטול זכויות או רצונות משל עצמו, שניתן להתייחס אליו כמו אל כל חפץ דומם.  

היבט זה מדגיש את ההיבט לפיו [[התרבות היא הבסיס לכלכלה]] שמובא מאוחר יותר בעבודות אחרות - לדוגמה בספר [[23 דברים שלא מספרים לנו על הקפיטליזם]] מציין המחבר כי לפני שמדברים על מוצרים שנמכרים בשוק יש לקבוע קודם כל מה לא נחשב כלל כמוצרים - לדוגמה האם ניתן לקנות שופטים, איברים, בני אדם, פצצות אטום או מדינות. כדוגמה אחרת ניתן לציין את המחלוקת בין הזרם של [[זכויות בעלי חיים]] לבין שאר זרמי המחשבה, ובעיקר [[קפיטליזם]] ו[[ליברליזם]] הרואים בבעלי חיים מוצר נטול זכויות או רצונות משל עצמו, שניתן להתייחס אליו כמו אל כל חפץ דומם.

רבים מהרעיונות של שומכר כמו ביקורת כלפי [[תרבות הצריכה]], כלפי [[צמיחה כלכלית]] כביטוי ל[[קידמה]] ורעיונות על חשיבות הקהילה והמערכת האקולוגית באו מאוחר יותר לידי ביטוי בזרמים כמו [[כלכלה אקולוגית]].  

רבים מהרעיונות של שומכר כמו ביקורת כלפי [[תרבות הצריכה]], כלפי [[צמיחה כלכלית]] כביטוי ל[[קידמה]] ורעיונות על חשיבות הקהילה והמערכת האקולוגית באו מאוחר יותר לידי ביטוי בזרמים כמו [[כלכלה אקולוגית]].

==קטעים נבחרים==

==קטעים נבחרים==

* על נטיעת עצים: "...הדבר ניתן לביצוע בלי להזדקק אפילו לפרוטה אחת של סיוע זר, ואין כאן בעיה של חסכון והשקעה. המפעל הזה ייצר חומרי מזון, סיבים, חומרי בניין, צל, מים וכמעט כל דבר שהאדם באמת זקוק לו" (עמ' 167).

* על נטיעת עצים: "...הדבר ניתן לביצוע בלי להזדקק אפילו לפרוטה אחת של סיוע זר, ואין כאן בעיה של חסכון והשקעה. המפעל הזה ייצר חומרי מזון, סיבים, חומרי בניין, צל, מים וכמעט כל דבר שהאדם באמת זקוק לו" (עמ' 167).

תאוריה של ארגון רחב-היקף:  

תאוריה של ארגון רחב-היקף:

"בכל ארגון, גדול כקטן, חייבת להיות מידה מסוימת של בהירות וסדר טוב. אם נוצר אי סדר, אי אפשר לבצע שום דבר. אולם הסדר הטוב, הוא סטאטי ונטול חיים ולפיכך יש צורך בהרבה חופש תנועה ומרחב כדי שאפשר יהיה להיחלץ מהסדר הממוסד ולעשות דברים שטרם נעשו, שלא שוערו על ידי שומרי הסדר הטוב. התוצאה החדשה, שלא נחזתה מראש, היא רעיונו היצירתי של האדם" (עמ' 186).  

"בכל ארגון, גדול כקטן, חייבת להיות מידה מסוימת של בהירות וסדר טוב. אם נוצר אי סדר, אי אפשר לבצע שום דבר. אולם הסדר הטוב, הוא סטאטי ונטול חיים ולפיכך יש צורך בהרבה חופש תנועה ומרחב כדי שאפשר יהיה להיחלץ מהסדר הממוסד ולעשות דברים שטרם נעשו, שלא שוערו על ידי שומרי הסדר הטוב. התוצאה החדשה, שלא נחזתה מראש, היא רעיונו היצירתי של האדם" (עמ' 186).

עקרונות לארגון רחב היקף:

עקרונות לארגון רחב היקף: