שינויים

{{ערך מומלץ2}}

{{ערך מומלץ2}}

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

[[תמונה:The Earth seen from Apollo 17.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[כדור הארץ]] כפי שהוא נראה מהחללית אפולו 17. תצלום היסטורי זה, המכונה "תמונת גולת השיש הכחולה", עזר בהבאת נושא הסביבתנות לעין הציבור ובגיבוש הקיימות כתפיסה כלל עולמית. הגעה לקיימות פירושה מתן אפשרות למערכות הטבעיות לתמוך בהמשך קיום בני האדם.|alt=תמונה של כדור הארץ מהחלל. תמונות כאלה סייעו לראות את הפלנטה כבית משותף אחד לכלל האנושות.]]

[[קובץ:The Earth seen from Apollo 17.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[כדור הארץ]] כפי שהוא נראה מהחללית אפולו 17. תצלום היסטורי זה, המכונה "תמונת גולת השיש הכחולה", עזר בהבאת נושא הסביבתנות לעין הציבור ובגיבוש הקיימות כתפיסה כלל עולמית. הגעה לקיימות פירושה מתן אפשרות למערכות הטבעיות לתמוך בהמשך קיום בני האדם.|alt=תמונה של כדור הארץ מהחלל. תמונות כאלה סייעו לראות את הפלנטה כבית משותף אחד לכלל האנושות.]]

'''קיימות''' (באנגלית: '''Sustainability''') היא היכולת להמשיך לקיים [[תהליך]] או מצב לאורך זמן רב. בתחום ה[[אקולוגיה]] המילה מתארת כיצד [[מערכת אקולוגית|מערכות ביולוגיות]] נשארות [[מגוון ביולוגי|מגוונות]] ומתפקדות במשך הזמן. עבור [[בני אדם|בני האדם]] קיימות היא הפוטנציאל לשמור על השרידות (הימנעות מ[[סיכוני אסון עולמיים|הכחדה או מהרס הציביליזציה]]) ועל [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]] למשך זמן רב, ויש לה מימדים [[הסביבה הטבעית|סביבתיים]], [[כלכלה בת קיימא|כלכליים]] [[חברה (סוציולוגיה)|חברתיים]] ו[[תרבות בת קיימא|תרבותיים]].

'''קיימות''' (באנגלית: '''Sustainability''') היא היכולת להמשיך לקיים [[תהליך]] או מצב לאורך זמן רב. בתחום ה[[אקולוגיה]] המילה מתארת כיצד [[מערכת אקולוגית|מערכות ביולוגיות]] נשארות [[מגוון ביולוגי|מגוונות]] ומתפקדות במשך הזמן. עבור [[בני אדם|בני האדם]] קיימות היא הפוטנציאל לשמור על השרידות (הימנעות מ[[סיכוני אסון עולמיים|הכחדה או מהרס הציביליזציה]]) ועל [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]] למשך זמן רב, ויש לה מימדים [[הסביבה הטבעית|סביבתיים]], [[כלכלה בת קיימא|כלכליים]] [[חברה (סוציולוגיה)|חברתיים]] ו[[תרבות בת קיימא|תרבותיים]].

מושג הקיימות מתייחס להיבטים המשפיעים על סיכויי ההישרדות וההמשכיות של המין האנושי, וכפועל יוצא מזה, קיימות גוררת גם [[סביבתנות]] - דאגה עמוקה למערכות סביבתיות והחברתיות שתומכות בהמשכיות זו. הקיימות צמחה מתוך התנועה הסביבתית, ובפועל מערבבים לעיתים קרובות בין המושגים. עם זאת הקיימות היא בעלת אמירות עמוקות יותר, והיא נוגעת לנושאים חברתיים כמו [[מחסור ועודף|צריכה עודפת]], [[צמיחה כלכלית]] או [[גידול אוכלוסין]]. כמו כן ניתן ליישם את רעיונות הקיימות גם להיבטים שאינם נוגעים בהכרח ליחסים עם המערכת האקולוגית כמו התמודדות עם כוכבי שביט, מניעת [[מלחמה אטומית]], כילוי [[משאבים מתכלים]] [[חינוך]] ועוד.

מושג הקיימות מתייחס להיבטים המשפיעים על סיכויי ההישרדות וההמשכיות של המין האנושי, וכפועל יוצא מזה, קיימות גוררת גם [[סביבתנות]] - דאגה עמוקה למערכות סביבתיות והחברתיות שתומכות בהמשכיות זו. הקיימות צמחה מתוך התנועה הסביבתית, ובפועל מערבבים לעיתים קרובות בין המושגים. עם זאת הקיימות היא בעלת אמירות עמוקות יותר, והיא נוגעת לנושאים חברתיים כמו [[מחסור ועודף|צריכה עודפת]], [[צמיחה כלכלית]] או [[גידול אוכלוסין]]. כמו כן ניתן ליישם את רעיונות הקיימות גם להיבטים שאינם נוגעים בהכרח ליחסים עם המערכת האקולוגית כמו התמודדות עם כוכבי שביט, מניעת [[מלחמה אטומית]], כילוי [[משאבים מתכלים]] [[חינוך]] ועוד.

דימוי מרכזי בתחום הקיימות הוא [[ספינת החלל כדור הארץ]] שבה בני האדם כולם נמצאים על ספינת חלל ענקית, שתומכת באפשרות שלהם לחיות ולשגשג. קשה לצאת מהספינה וקשה ויקר מאד לשרוד מחוץ לה. האפשרות להמשך תפקוד הספינה, שנתפסה עד לא מזמן כדבר מובן מאליו, דורשת שורה של תנאים שונים כמו מניעת זיהום, מערכת מזון יציבה, מערכת אנרגיה בת קיימא, שיתופי פעולה בין תושבי הספינה ועוד.  

דימוי מרכזי בתחום הקיימות הוא [[ספינת החלל כדור הארץ]] שבה בני האדם כולם נמצאים על ספינת חלל ענקית, שתומכת באפשרות שלהם לחיות ולשגשג. קשה לצאת מהספינה וקשה ויקר מאד לשרוד מחוץ לה. האפשרות להמשך תפקוד הספינה, שנתפסה עד לא מזמן כדבר מובן מאליו, דורשת שורה של תנאים שונים כמו מניעת זיהום, מערכת מזון יציבה, מערכת אנרגיה בת קיימא, שיתופי פעולה בין תושבי הספינה ועוד.

הקיימות היא בעלת ממשקים רבים עם ה[[כלכלה]] באמצעות השלכות רבות שיש לפעילות הכלכלית על החברה והסביבה וכן השלכות של הסביבה על החברה והכלכלה. [[כלכלה בת קיימא]] מסתמכת על ניתוחים של [[כלכלה אקולוגית]] שבה יש שילוב של היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים וכספיים. התקדמות לקראת קיימות הוא אתגר חברתי שמשפיע על כל תחומי החיים כולל חקיקה בינלאומית, [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיה]], [[אקולוגיה עירונית|תכנון עירוני]], [[תחבורה בת קיימא|תחבורה]], [[תעשייה בת קיימא|תעשייה]], [[חקלאות בת קיימא|חקלאות]], [[בנייה ירוקה]], [[כימיה ירוקה]] ועוד. דרכים לקידום הקיימות כוללות היבטים וזרמים שונים בתחומים שונים לדוגמה [[פרמקלצ'ר]], [[עיצוב מקיים]], [[כלכלה אקולוגית]], ועוד. יש הוגים ותנועות בתחומי הקיימות הקוראים למעבר ל[[תרבות בת קיימא]] שכוללת שינוי [[סדר דמיוני|אורחות חיים]] ותרבות ודפוסים מרכזיים ב[[תרבות הצריכה|צריכה]] וכן [[פוליטיקה בת קיימא]].  

הקיימות היא בעלת ממשקים רבים עם ה[[כלכלה]] באמצעות השלכות רבות שיש לפעילות הכלכלית על החברה והסביבה וכן השלכות של הסביבה על החברה והכלכלה. [[כלכלה בת קיימא]] מסתמכת על ניתוחים של [[כלכלה אקולוגית]] שבה יש שילוב של היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים וכספיים. התקדמות לקראת קיימות הוא אתגר חברתי שמשפיע על כל תחומי החיים כולל חקיקה בינלאומית, [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיה]], [[אקולוגיה עירונית|תכנון עירוני]], [[תחבורה בת קיימא|תחבורה]], [[תעשייה בת קיימא|תעשייה]], [[חקלאות בת קיימא|חקלאות]], [[בנייה ירוקה]], [[כימיה ירוקה]] ועוד. דרכים לקידום הקיימות כוללות היבטים וזרמים שונים בתחומים שונים לדוגמה [[פרמקלצ'ר]], [[עיצוב מקיים]], [[כלכלה אקולוגית]], ועוד. יש הוגים ותנועות בתחומי הקיימות הקוראים למעבר ל[[תרבות בת קיימא]] שכוללת שינוי [[סדר דמיוני|אורחות חיים]] ותרבות ודפוסים מרכזיים ב[[תרבות הצריכה|צריכה]] וכן [[פוליטיקה בת קיימא]].

== מה היא קיימות ==

== מה היא קיימות ==

===הגדרות לקיימות===

===הגדרות לקיימות===

התנועה הסביבתית דואגת בעיקר לשני היבטים מרכזיים - האחד הוא [[שמירת טבע]] שממנה התנועה הסביבתית צמחה - דאגה ל[[מערכות האקולוגיות]], הגנה על [[מינים נכחדים]], הקמת [[שמורות טבע]] וכו'. ההיבט השני הוא שמירה על [[בריאות הציבור]] (והסביבה הטבעית) בעיקר בהיבטים של הגנה כנגד [[זיהום]] וכן התייחסות מסויימת לבעיות של [[פסולת]] - בעיקר בהיבטים של [[מחזור]] או [[שימוש חוזר]].

התנועה הסביבתית דואגת בעיקר לשני היבטים מרכזיים - האחד הוא [[שמירת טבע]] שממנה התנועה הסביבתית צמחה - דאגה ל[[מערכות האקולוגיות]], הגנה על [[מינים נכחדים]], הקמת [[שמורות טבע]] וכו'. ההיבט השני הוא שמירה על [[בריאות הציבור]] (והסביבה הטבעית) בעיקר בהיבטים של הגנה כנגד [[זיהום]] וכן התייחסות מסויימת לבעיות של [[פסולת]] - בעיקר בהיבטים של [[מחזור]] או [[שימוש חוזר]].

קיימות לעומת זאת, מסתכלת לרוב על [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] יותר כמו [[התחממות עולמית]], [[שיא תפוקת הנפט]] או [[סחף קרקע]], שעלולים לגרור שינויים לא נעימים עבור חלקים גדולים של המין האנושי ואף [[התמוטטות]] של חלק מהציביליזציה או ל[[סיכוני אסון עולמיים|הכחדת המין האנושי]]. הקיימות אינה לוקחת את המשך קיומו של המין האנושי כדבר ברור מאליו, ומנסה לזהות [[תהליכים|תהליכים]], [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שיכולים להביא לשינוי לכיוון מקיים יותר.

קיימות לעומת זאת, מסתכלת לרוב על [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] יותר כמו [[התחממות עולמית]], [[שיא תפוקת הנפט]] או [[סחף קרקע]], שעלולים לגרור שינויים לא נעימים עבור חלקים גדולים של המין האנושי ואף [[התמוטטות]] של חלק מהציביליזציה או ל[[סיכוני אסון עולמיים|הכחדת המין האנושי]]. הקיימות אינה לוקחת את המשך קיומו של המין האנושי כדבר ברור מאליו, ומנסה לזהות [[תהליכים]], [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שיכולים להביא לשינוי לכיוון מקיים יותר.

[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|400px|תיאור גרפי של מודל [[עולם 3]] מתוך הספר [[גבולות לצמיחה]]. המודל המתאר [[זרמים ומאגרים]], קשרי גומלין ו[[לולאות משוב]] בין היבטים של מזון ואוכלוסייה. מודל מדגים [[הוליזם|חשיבה הוליסטית]] שבה מסתכלים כיצד תתי מערכות והיבטים שונים משפיעים זה על זה.|alt=תיאור גרפי של מודל "עולם 3" מתוך הספר "גבולות לצמיחה", המתאר קשרי גומלין בין היבטים של מזון, מערכות אקולוגיות והאוכלוסייה האנושית.]]

[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|400px|תיאור גרפי של מודל [[עולם 3]] מתוך הספר [[גבולות לצמיחה]]. המודל המתאר [[זרמים ומאגרים]], קשרי גומלין ו[[לולאות משוב]] בין היבטים של מזון ואוכלוסייה. מודל מדגים [[הוליזם|חשיבה הוליסטית]] שבה מסתכלים כיצד תתי מערכות והיבטים שונים משפיעים זה על זה.|alt=תיאור גרפי של מודל "עולם 3" מתוך הספר "גבולות לצמיחה", המתאר קשרי גומלין בין היבטים של מזון, מערכות אקולוגיות והאוכלוסייה האנושית.]]

===כושר הנשיאה===

===כושר הנשיאה===

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל אקולוגית}}

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל אקולוגית}}

[[תמונה:Highlight Findings of the WA S0E 2007 report .gif|left|thumb|250px|השוואת [[טביעת רגל אקולוגית]] מול [[מדד הפיתוח האנושי]] בנתוני 2007. ניתן לראות שיש מתאם בין 2 המדדים, וכן כי יש מדינות מערביות ומדינות במרכז אמריקה כמו קוסטה-ריקה או קובה בעלות נתונים גבוהים במדד הפיתוח האנושי, אבל בעלי טביעת רגל אקולוגית צנועה יותר יחסית למדינות מתועשות כמו ארצות הברית, רוסיה, קנדה ומדינות מערביות אחרות.|alt=השוואת מדד "טביעת רגל אקולוגית" מול מדד הפיתוח האנושי בנתוני 2007.]]

[[קובץ:Highlight Findings of the WA S0E 2007 report .gif|left|ממוזער|250px|השוואת [[טביעת רגל אקולוגית]] מול [[מדד הפיתוח האנושי]] בנתוני 2007. ניתן לראות שיש מתאם בין 2 המדדים, וכן כי יש מדינות מערביות ומדינות במרכז אמריקה כמו קוסטה-ריקה או קובה בעלות נתונים גבוהים במדד הפיתוח האנושי, אבל בעלי טביעת רגל אקולוגית צנועה יותר יחסית למדינות מתועשות כמו ארצות הברית, רוסיה, קנדה ומדינות מערביות אחרות.|alt=השוואת מדד "טביעת רגל אקולוגית" מול מדד הפיתוח האנושי בנתוני 2007.]]

[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] מודדת את הצריכה והזיהום של בני אדם יחידים, או של חברה שלמה במונחים של שטח האדמה היצרני הנדרש לסיפוק המשאבים ולקליטת הפסולת לנפש. מדד זה מראה "תמונה רגעית" של מידת (אי) הקיימות. הוא מהווה הערכה גסה שכן הוא שם את כלל הבעיות הסביבתיות יחדיו, וכן בגלל שכאשר הוא מחשבים אותו כמד קיימות לנפש, הוא אינו מתחשב בתרומה של [[אוכלוסיית העולם|גידול האוכלוסייה]] לגידול בבעיות הקיימות.

[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] מודדת את הצריכה והזיהום של בני אדם יחידים, או של חברה שלמה במונחים של שטח האדמה היצרני הנדרש לסיפוק המשאבים ולקליטת הפסולת לנפש. מדד זה מראה "תמונה רגעית" של מידת (אי) הקיימות. הוא מהווה הערכה גסה שכן הוא שם את כלל הבעיות הסביבתיות יחדיו, וכן בגלל שכאשר הוא מחשבים אותו כמד קיימות לנפש, הוא אינו מתחשב בתרומה של [[אוכלוסיית העולם|גידול האוכלוסייה]] לגידול בבעיות הקיימות.

===מחזורים טבעיים ומערכות אקולוגיות===

===מחזורים טבעיים ומערכות אקולוגיות===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[מחזור ביוגאוכימי]], [[מערכת אקולוגית]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[מחזור ביוגאוכימי]], [[מערכת אקולוגית]]}}

[[תמונה:Natural Cycle.jpg|left|thumb|320px|המחזורים הטבעיים של יסודות שונים בכדור הארץ.|alt=המחזורים הטבעיים של יסודות שונים בכדור הארץ.]]

[[קובץ:Natural Cycle.jpg|left|ממוזער|320px|המחזורים הטבעיים של יסודות שונים בכדור הארץ.|alt=המחזורים הטבעיים של יסודות שונים בכדור הארץ.]]

סיכונים לקיימות קשורים להפרת '''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]]''' הפועלים ב[[הסביבה הטבעית|טבע]], כגון [[חמצן|מחזור החמצן]], [[מחזור החנקן]], [[מחזור הפחמן]], [[מחזור הזרחן]] ועוד. מחזורים אלה מורכבים מזרימה של חומרים בין מאגרים שונים של תרכובות המכילות חומרים אלה. לדוגמה תרכובות פחמן (כמו [[פחמן דו חמצני]] לדוגמה) זורמות בין מאגרים המצויים בסלעים ובקרקע, בגופי מים ובאוקיינוסים, באטמוספירה, וכן ב'''[[ביוספרה]]''' - כלל היצורים החיים כולל חיידקים, אצות, פטריות, צמחים, בעלי חיים ובהם גם ה[[בני אדם|האדם]]. המחזור יכול להיות בן אלפי שנים (לדוגמה נדידת מולקולת פחמן דו חמצני שנודדת בתוך מי האוקיינוס) או קצר בהרבה (מולקולת פחמן שנקלטת על ידי חרק כמזון ולאחר כמה שעות נפלטת בחזרה לאוויר בצורת פחמן דו חמצני).

סיכונים לקיימות קשורים להפרת '''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]]''' הפועלים ב[[הסביבה הטבעית|טבע]], כגון [[חמצן|מחזור החמצן]], [[מחזור החנקן]], [[מחזור הפחמן]], [[מחזור הזרחן]] ועוד. מחזורים אלה מורכבים מזרימה של חומרים בין מאגרים שונים של תרכובות המכילות חומרים אלה. לדוגמה תרכובות פחמן (כמו [[פחמן דו חמצני]] לדוגמה) זורמות בין מאגרים המצויים בסלעים ובקרקע, בגופי מים ובאוקיינוסים, באטמוספירה, וכן ב'''[[ביוספרה]]''' - כלל היצורים החיים כולל חיידקים, אצות, פטריות, צמחים, בעלי חיים ובהם גם ה[[בני אדם|האדם]]. המחזור יכול להיות בן אלפי שנים (לדוגמה נדידת מולקולת פחמן דו חמצני שנודדת בתוך מי האוקיינוס) או קצר בהרבה (מולקולת פחמן שנקלטת על ידי חרק כמזון ולאחר כמה שעות נפלטת בחזרה לאוויר בצורת פחמן דו חמצני).

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ניתוח מחזור חיים]], [[סיפורם של הדברים]], [[מעריסה לעריסה]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ניתוח מחזור חיים]], [[סיפורם של הדברים]], [[מעריסה לעריסה]]}}

בניגוד למחזורים אלה, כמעט כל המערכת הכלכלית האנושית פועלת בצורה קווית (לינארית), שאינה מחזורית:

בניגוד למחזורים אלה, כמעט כל המערכת הכלכלית האנושית פועלת בצורה קווית (לינארית), שאינה מחזורית:

* [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]], [[מתכות]] ו[[מחצבים]] אחרים [[כרייה|נכרים]] מבטן האדמה. בנוסף, בני האדם מנצלים [[משאבים מתחדשים|מאגרים טבעיים מתחדשים]] כמו שדות דיג, יערות או מאגרים מתחדשים מנוהלים -[[חקלאות]]. המשאבים המתכלים המתחדשים מעובדים ל[[חומרי גלם]]. הכרייה ועיבוד חומרי הגלם כרוכים בצריכת כמות גבוהה של אנרגיה ויצירת כמות גבוהה של [[פסולת]].

* [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]], [[מתכות]] ו[[מחצבים]] אחרים [[כרייה|נכרים]] מבטן האדמה. בנוסף, בני האדם מנצלים [[משאבים מתחדשים|מאגרים טבעיים מתחדשים]] כמו שדות דיג, יערות או מאגרים מתחדשים מנוהלים -[[חקלאות]]. המשאבים המתכלים המתחדשים מעובדים ל[[חומרי גלם]]. הכרייה ועיבוד חומרי הגלם כרוכים בצריכת כמות גבוהה של אנרגיה ויצירת כמות גבוהה של [[פסולת]].

* רוב ה[[אנרגיה]] המשמשת את [[משק האנרגיה העולמי]] מופקת מ[[דלק מחצבי|דלקים מבטן האדמה]] שהם מתכלים ו[[זיהום|מזהמים]].

* רוב ה[[אנרגיה]] המשמשת את [[משק האנרגיה העולמי]] מופקת מ[[דלק מחצבי|דלקים מבטן האדמה]] שהם מתכלים ו[[זיהום|מזהמים]].

=== למה וכיצד מפריע האדם למערכות הטבעיות ===

=== למה וכיצד מפריע האדם למערכות הטבעיות ===

{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות}}

[[תמונה:TNS break Circle.gif|left|thumb|320px|החברה כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים.|alt=החברה האנושית כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים.]]

[[קובץ:TNS break Circle.gif|left|ממוזער|320px|החברה כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים.|alt=החברה האנושית כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים.]]

[[קפיטליזם|המערכת האנושית והכלכלית שקיימת]] היום משבשת את המחזורים הטבעיים. הכלכלה הבלתי מחזורית המעודדת [[מחסור ועודף|עלייה בלתי פוסקת בצריכה גם כאשר זו מורידה את רמת החיים]] והגידול ב[[אוכלוסייה|אוכלוסיית העולם]] גורמים להפרעה גדלה במחזור הביוטי בדרכים שונות: שפיכת רעלים ו[[זיהום]] לתוך ה[[ביוספרה]] - [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]; לקיחת [[משאבי טבע|משאבים]] מתוך [[הביוספרה]] על ידי [[ציד]], [[דיג]], ו[[כריתת יערות]] וניצול חלק גדל והולך מתות ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]]; [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא מקיימת]] שלוקחת [[שימושי קרקע|שטחים]] וגורמת ל[[זיהום חקלאי]], ל[[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]] ובעיות נוספות; הפרעה פיזית לסביבה הביוטית כמו [[בירוא יערות]], החדרת [[מינים פולשים]], [[קיטוע של בתי גידול]] באמצעות שטחי חקלאות, כבישים וערים; שפיכה של חומרים ביוטיים בכמויות גדולות כמו [[דשן כימי|דשנים]] שמשנים את מבנה מארג המזון ואת המחזורים הביו-גאו-כימיים.

[[קפיטליזם|המערכת האנושית והכלכלית שקיימת]] היום משבשת את המחזורים הטבעיים. הכלכלה הבלתי מחזורית המעודדת [[מחסור ועודף|עלייה בלתי פוסקת בצריכה גם כאשר זו מורידה את רמת החיים]] והגידול ב[[אוכלוסייה|אוכלוסיית העולם]] גורמים להפרעה גדלה במחזור הביוטי בדרכים שונות: שפיכת רעלים ו[[זיהום]] לתוך ה[[ביוספרה]] - [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]; לקיחת [[משאבי טבע|משאבים]] מתוך [[הביוספרה]] על ידי [[ציד]], [[דיג]], ו[[כריתת יערות]] וניצול חלק גדל והולך מתות ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]]; [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא מקיימת]] שלוקחת [[שימושי קרקע|שטחים]] וגורמת ל[[זיהום חקלאי]], ל[[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]] ובעיות נוספות; הפרעה פיזית לסביבה הביוטית כמו [[בירוא יערות]], החדרת [[מינים פולשים]], [[קיטוע של בתי גידול]] באמצעות שטחי חקלאות, כבישים וערים; שפיכה של חומרים ביוטיים בכמויות גדולות כמו [[דשן כימי|דשנים]] שמשנים את מבנה מארג המזון ואת המחזורים הביו-גאו-כימיים.

1. כילוי מקורות מזון מהבר: - [[דייג יתר]] כלומר דייג במידה שעולה על [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] של ה[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] ו[[צייד יתר]]. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.

1. כילוי מקורות מזון מהבר: - [[דייג יתר]] כלומר דייג במידה שעולה על [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] של ה[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] ו[[צייד יתר]]. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.

2. תקרת ניצול הפוטוסינתזה: [[פוטוסינתזה]] מפיקה את סך ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]] ב[[כדור הארץ]]. היא מוגבלת על ידי היבטים של אור, משקעים, וטמפרטורה קובעים את כמות הייצור שתיווצר מכמות אור נתונה. קשה להגדיל את כמות הייצור הראשוני, במיוחד על רקע משבר אנרגיה ומים. גידול אוכלוסין, דפוסי צריכה ועוד גורמים לגידול הצריכה האנושית מסך הייצור הראשוני. שאר הייצור הראשוני הוא כל מה שנשאר עבור שאר המערכות הטבעיות כמו יערות טבעיים.  

2. תקרת ניצול הפוטוסינתזה: [[פוטוסינתזה]] מפיקה את סך ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]] ב[[כדור הארץ]]. היא מוגבלת על ידי היבטים של אור, משקעים, וטמפרטורה קובעים את כמות הייצור שתיווצר מכמות אור נתונה. קשה להגדיל את כמות הייצור הראשוני, במיוחד על רקע משבר אנרגיה ומים. גידול אוכלוסין, דפוסי צריכה ועוד גורמים לגידול הצריכה האנושית מסך הייצור הראשוני. שאר הייצור הראשוני הוא כל מה שנשאר עבור שאר המערכות הטבעיות כמו יערות טבעיים.

3. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת הפריון, לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסייה.

3. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת הפריון, לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסייה.

, Edward B. Barbier2, Nicola Beaumont3, J. Emmett Duffy4, Carl Folke5,6,

, Edward B. Barbier2, Nicola Beaumont3, J. Emmett Duffy4, Carl Folke5,6,

Benjamin S. Halpern7, Jeremy B. C. Jackson8,9, Heike K. Lotze1, Fiorenza Micheli10, Stephen R. Palumbi10,

Benjamin S. Halpern7, Jeremy B. C. Jackson8,9, Heike K. Lotze1, Fiorenza Micheli10, Stephen R. Palumbi10,

Enric Sala8, Kimberley A. Selkoe7, John J. Stachowicz11, Reg Watson12 [http://esanalysis.colmex.mx/Sorted%20Papers/2006/2006%20CAN%20GBR%20PAN%20SWE%20USA%20-Biodiv%20Phys.pdf Impacts of Biodiversity Loss on Ocean Ecosystem Services] 03.11.2006 Science Magazine}}{{הערה|Daniel DeNoon [http://www.cbsnews.com/news/salt-water-fish-extinction-seen-by-2048/  

Enric Sala8, Kimberley A. Selkoe7, John J. Stachowicz11, Reg Watson12 [http://esanalysis.colmex.mx/Sorted%20Papers/2006/2006%20CAN%20GBR%20PAN%20SWE%20USA%20-Biodiv%20Phys.pdf Impacts of Biodiversity Loss on Ocean Ecosystem Services] 03.11.2006 Science Magazine}}{{הערה|Daniel DeNoon [http://www.cbsnews.com/news/salt-water-fish-extinction-seen-by-2048/

   Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN}}. בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם כלום לא יעשה, בגלל חלק מהסיבות המוזכרות לעיל, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה כי לדוגמה פיטופלנקטון מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 לדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}.

   Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN}}. בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם כלום לא יעשה, בגלל חלק מהסיבות המוזכרות לעיל, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה כי לדוגמה פיטופלנקטון מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 לדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}.

'''3. טכנולוגיה משוכללת יותר.''' רבים טוענים שאפשר לפתור את הבעיות באמצעות טכנולוגיה משוכללת יותר בין היתר במעבר לכוכבי לכת אחרים. למידע על כך, הערך הראשי הוא '''[[אופטימיזם טכנולוגי]]'''. כמו כן ראו [[אנרגיה מתחדשת]], [[הנדסת אקלים]], [[הנדסה גנטית]].

'''3. טכנולוגיה משוכללת יותר.''' רבים טוענים שאפשר לפתור את הבעיות באמצעות טכנולוגיה משוכללת יותר בין היתר במעבר לכוכבי לכת אחרים. למידע על כך, הערך הראשי הוא '''[[אופטימיזם טכנולוגי]]'''. כמו כן ראו [[אנרגיה מתחדשת]], [[הנדסת אקלים]], [[הנדסה גנטית]].

הנוסחה לפיהם מחשבים את הדרכים נקראת [[I=PAT]]. פירוש הנוסחה I = P × A × T

הנוסחה לפיהם מחשבים את הדרכים נקראת [[I=PAT]]. פירוש הנוסחה I = P × A × T

'''חקלאות:'''

'''חקלאות:'''

* [[חקלאות בת קיימא]]

* [[חקלאות בת קיימא]]

* [[פרמקלצ'ר]]

* [[פרמקלצ'ר]]

'''אנרגיה:'''

'''אנרגיה:'''

* [[אנרגיה מתחדשת]]

* [[אנרגיה מתחדשת]]

'''בעיר:'''

'''בעיר:'''

* [[אקולוגיה עירונית]].

* [[אקולוגיה עירונית]].

* [[עירוניות מתחדשת]].

* [[עירוניות מתחדשת]].

'''בתעשייה:'''

'''בתעשייה:'''

 

* [[תעשייה בת קיימא]] המורכבת מ[[כימיה ירוקה]], [[אקולוגיה תעשייתית]], ייצור ו[[עיצוב מקיים]] על פי עקרונות [[מעריסה לעריסה]] ו[[המהפכה התעשייתית הבאה]] של [[ויליאם מק'דונו]] ו[[מיכאל בראונגרט]], [[ביומימקרי]], ועקרונות [[פארמקלצ'ר]].

* [[תעשייה בת קיימא]] המורכבת מ[[כימיה ירוקה]], [[אקולוגיה תעשייתית]], ייצור ו[[עיצוב מקיים]] על פי עקרונות [[מעריסה לעריסה]] ו[[המהפכה התעשייתית הבאה]] של [[ויליאם מק'דונו]] ו[[מיכאל בראונגרט]], [[ביומימקרי]],ועקרונות [[פארמקלצ'ר]].

'''בכלכלה:'''

'''בכלכלה:'''

* [[כלכלה בת קיימא]]

* [[כלכלה בת קיימא]]

* [[כלכלה אקולוגית]]

* [[כלכלה אקולוגית]]

'''בתרבות ובהרגלי הצריכה:'''

'''בתרבות ובהרגלי הצריכה:'''

* [[תרבות מקיימת]]

* [[תרבות מקיימת]]

* [[פשטות מרצון]]

* [[פשטות מרצון]]

'''בתחום המדע:'''

'''בתחום המדע:'''

* [[אקולוגיה]]

* [[אקולוגיה]]

* [[כלכלה אקולוגית]]

* [[כלכלה אקולוגית]]

=== מי זקוק יותר לקיימות ובמי היא תלויה ===

=== מי זקוק יותר לקיימות ובמי היא תלויה ===

בשונה מהנרטיב המקובל ברוב כלי התקשורת החלשות יכולת הקיימות של [[הביוספרה]] והבעיות הסביבתיות בריאותיות הקשורות לכך, מסכנת את כולם עניים ועשירים. יש אפילו מקרים בהם העשירים נפגעים יותר. מספר דוגמאות:

בשונה מהנרטיב המקובל ברוב כלי התקשורת החלשות יכולת הקיימות של [[הביוספרה]] והבעיות הסביבתיות בריאותיות הקשורות לכך, מסכנת את כולם עניים ועשירים. יש אפילו מקרים בהם העשירים נפגעים יותר. מספר דוגמאות:

* נכון לתחילת המאה ה-21 התמותה מהשמנה הינה גבוהה פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}. ייצור עודף מזון הוא אחת הסיבות העיריות למשבר הסביבתי{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 לנובמבר 2018, Ecowatch}}.

* נכון לתחילת המאה ה-21 התמותה מהשמנה הינה גבוהה פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}. ייצור עודף מזון הוא אחת הסיבות העיריות למשבר הסביבתי{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 לנובמבר 2018, Ecowatch}}.

* בחוף המזרחי של ארצות הברית העשירים נוטים יותר לגור ליד הים ולכן נפגעים יותר מ[[עליית פני הים]]{{הערה|onEarth [https://www.ecowatch.com/climate-gentrification-2631305311.html Has Climate Gentrification Hit Miami? The City Plans to Find Out] 11למרץ 2019, Ecowatch}}.

* בחוף המזרחי של ארצות הברית העשירים נוטים יותר לגור ליד הים ולכן נפגעים יותר [[עליית פני הים|מעליית פני הים]]{{הערה|onEarth [https://www.ecowatch.com/climate-gentrification-2631305311.html Has Climate Gentrification Hit Miami? The City Plans to Find Out] 11למרץ 2019, Ecowatch}}.

 

* מדברים הרבה על החלפת שרותי המערכת האקולוגית בטכנולוגיה אבל בפועל כמות ההרוגים הגדולה [[התחממות עולמית ושריפות|בשרפות בקליפורניה]] היא בין היתר בגלל שאנשים שיש להם כסף לא יכולים להסתדר בלי [[טבע עירוני]] בחצר ובית מעץ, למרות שהם יודעים שהשרפות מתגברות באזור זה. בארצות הברית ובהרבה מדינות אחרות אנשים עשירים יותר גרים בבתים מעץ אשר נפגעים יותר כתוצאה מהוריקנים, הצפות ושרפות.

* מדברים הרבה על החלפת שרותי המערכת האקולוגית בטכנולוגיה אבל בפועל כמות ההרוגים הגדולה [[התחממות עולמית ושריפות|בשרפות בקליפורניה]] היא בין היתר בגלל שאנשים שיש להם כסף לא יכולים להסתדר בלי [[טבע עירוני]] בחצר ובית מעץ, למרות שהם יודעים שהשרפות מתגברות באזור זה. בארצות הברית ובהרבה מדינות אחרות אנשים עשירים יותר גרים בבתים מעץ אשר נפגעים יותר כתוצאה מהוריקנים, הצפות ושרפות.

* במקרים רבים האזורים הנפגעים הם האזורים בהם האנשים מרוויחים הכי הרבה מהרס הטבע לדוגמה מחוז הפחם קווינסלנד סובל מהשלכות שינוי האקלים הכי הרבה באוסטרליה{{הערה|Phil Mercer [https://www.telegraph.co.uk/news/2019/05/25/quexit-australian-labor-voters-want-queensland-expelled-backing/ 'Quexit': Australian Labor voters want Queensland expelled for backing Scott Morrison over climate policy] 25 למאי 2019, The Telegraf}}.

* במקרים רבים האזורים הנפגעים הם האזורים בהם האנשים מרוויחים הכי הרבה מהרס הטבע לדוגמה מחוז הפחם קווינסלנד סובל מהשלכות שינוי האקלים הכי הרבה באוסטרליה{{הערה|Phil Mercer [https://www.telegraph.co.uk/news/2019/05/25/quexit-australian-labor-voters-want-queensland-expelled-backing/ 'Quexit': Australian Labor voters want Queensland expelled for backing Scott Morrison over climate policy] 25 למאי 2019, The Telegraf}}.

* נכון ל-2019 תוחלת החיים של אנשים לבנים בגיל הביניים (לא שחורים עניים, או בני נוער מיואשים) ב[[ארצות הברית]] החלה לרדת כנראה בגלל סיבות סביבתיות{{הערה|צופיה נוריה [https://www.facebook.com/israelsocialtv/videos/345646942810075/ על משבר האקלים עוני ותחלואה] 15 למאי, 2019 Social TV - הטלוויזיה החברתית}}. לפי מספר חוקרים הסיבה המרכזית היא [[דיכאון]], או בשפתם "מחלות של חוסר תקווה", אשר גורם להתאבדויות, אלכוהוליזם, ושימוש מוגבר בסמים, שלושת הסיבות גורמות לתמותה של כ-200 אלף בשנה. עוד סיבות הן, פציעות בלתי מכוונות. כל התופעות האלה יכולות להיגרם בגלל ההשפעה שיש ל[[מציאות מדומה]] על המוח, מחלות אלצהיימר שגם קשורה ל[[קרינה]], [[סכרת]] הקשורה ל[[השמנה|עודף מזון]] ו[[אורח חיים יושבני]], מחלות לב ראה ולחץ דם גבוהה אשר נגרמות בין היתר בגלל [[זיהום אוויר]], [[השמנה]] [[אורח חיים יושבני]] [[שינויי אקלים]]{{הערה|Joshua Cohen [https://www.forbes.com/sites/joshuacohen/2018/07/19/diseases-of-despair-contribute-to-declining-u-s-life-expectancy/#76b0791656b3 'Diseases Of Despair' Contribute To Declining U.S. Life Expectancy] ה-19 ביולי 2018, Forbes}}.

* נכון ל-2019 תוחלת החיים של אנשים לבנים בגיל הביניים (לא שחורים עניים, או בני נוער מיואשים) ב[[ארצות הברית]] החלה לרדת כנראה בגלל סיבות סביבתיות{{הערה|צופיה נוריה [https://www.facebook.com/israelsocialtv/videos/345646942810075/ על משבר האקלים עוני ותחלואה] 15 למאי, 2019 Social TV - הטלוויזיה החברתית}}. לפי מספר חוקרים הסיבה המרכזית היא [[דיכאון]], או בשפתם "מחלות של חוסר תקווה", אשר גורם להתאבדויות, אלכוהוליזם, ושימוש מוגבר בסמים, שלושת הסיבות גורמות לתמותה של כ-200 אלף בשנה. עוד סיבות הן, פציעות בלתי מכוונות. כל התופעות האלה יכולות להיגרם בגלל ההשפעה שיש ל[[מציאות מדומה]] על המוח, מחלות אלצהיימר שגם קשורה ל[[קרינה]], [[סכרת]] הקשורה ל[[השמנה|עודף מזון]] ו[[אורח חיים יושבני]], מחלות לב ראה ולחץ דם גבוהה אשר נגרמות בין היתר בגלל [[זיהום אוויר]], [[השמנה]] [[אורח חיים יושבני]] [[שינויי אקלים]]{{הערה|Joshua Cohen [https://www.forbes.com/sites/joshuacohen/2018/07/19/diseases-of-despair-contribute-to-declining-u-s-life-expectancy/#76b0791656b3 'Diseases Of Despair' Contribute To Declining U.S. Life Expectancy] ה-19 ביולי 2018, Forbes}}.

* גל החום הקטלני ביותר של המאה ה-21 לא קרה בהודו ולא במרכז אפריקה. הוא קרה באירופה עם 70,000 הרוגים{{הערה|1= Alissa J. Rubin [ Scorching Summer in Europe Signals Long-Term Climate Changes https://www.nytimes.com/2018/08/04/world/europe/europe-heat-wave.html?module=inline ] 04 לאוגוסט 2018 The New York Times}}. לשם השוואה גל חום בהודו ב-2016 גרם ל-2,000 הרוגים. כנראה אחת הסיבות היא שהאירופאים פחות רגילים לחום עקב שימוש במזגנים.

* גל החום הקטלני ביותר של המאה ה-21 לא קרה בהודו ולא במרכז אפריקה. הוא קרה באירופה עם 70,000 הרוגים{{הערה|1= Alissa J. Rubin [ Scorching Summer in Europe Signals Long-Term Climate Changes https://www.nytimes.com/2018/08/04/world/europe/europe-heat-wave.html?module=inline ] 04 לאוגוסט 2018 The New York Times}}. לשם השוואה גל חום בהודו ב-2016 גרם ל-2,000 הרוגים. כנראה אחת הסיבות היא שהאירופאים פחות רגילים לחום עקב שימוש במזגנים.

3. [[האיחוד האירופי]]. השלישי בפליטות גזי החממה, אחת המדינות המרכזיות בהרבה סוגים של זיהום וצריכה.

3. [[האיחוד האירופי]]. השלישי בפליטות גזי החממה, אחת המדינות המרכזיות בהרבה סוגים של זיהום וצריכה.

4. [[הודו]]. הרביעית מבחינת פליטות גזי החממה, בשטחה נמצא חלק גדול מהיערות הטרופיים.  

4. [[הודו]]. הרביעית מבחינת פליטות גזי החממה, בשטחה נמצא חלק גדול מהיערות הטרופיים.

5. [[קנדה]]. בשטחה ממוקמים "חולות הנפט", אשר רבים מחשיבים אותם לפצצת הפחמן הגדולה ביותר. בשטחה נמצא חלק גדול מיערות הצפון.

5. [[קנדה]]. בשטחה ממוקמים "חולות הנפט", אשר רבים מחשיבים אותם לפצצת הפחמן הגדולה ביותר. בשטחה נמצא חלק גדול מיערות הצפון.

=== חדשות ועידכונים בנושא המאבק למען הקיימות ===

=== חדשות ועידכונים בנושא המאבק למען הקיימות ===

סעיף זה נוצר כדי לעדכן באיזה מצב נמצא המאבק למען הקיימות היום - האם האנושות במסלול הנוכחי הולכת להמשיך להתקיים לאורך זמן או לא, מה הגורמים להצלחה או אי ההצלחה וכדומה. אם לכתוב את כל החדשות בנושא, כל כתבה בנושאי סביבה תתאים, ואז זה יקח יותר מידי מקום לדף אחד. לכן, הכוונה היא לכתוב רק את הדברים החשובים יותר.

סעיף זה נוצר כדי לעדכן באיזה מצב נמצא המאבק למען הקיימות היום - האם האנושות במסלול הנוכחי הולכת להמשיך להתקיים לאורך זמן או לא, מה הגורמים להצלחה או אי ההצלחה וכדומה. אם לכתוב את כל החדשות בנושא, כל כתבה בנושאי סביבה תתאים, ואז זה יקח יותר מידי מקום לדף אחד. לכן, הכוונה היא לכתוב רק את הדברים החשובים יותר.

 

* בשנת 2019 יצא דוח של מרכז מחקר הנקרא Institute for Public Policy Research האומר, שיש מעט מידי תשומת לב לבעיות סביבתיות ובייחוד לבעיית [[שחיקת קרקע]] ושהבעיות האלה יכולות להביא לקריסה סביבתית. בכדי לפתור את הבעיה יש צורך בהעלאת מודעות, ושינוי מהותי בחברה האנושית. צריך לשנות את אורח החיים של האנושות כך שהוא לא יפר את [[גבולות פלנטריים|גבולות המערכת האקולוגית]] תוך שיוויון ורמת חיים גבוהה וכן יש להכין את האנושות כך שיהיה לה חוסן להיאבק בהשפעות הבעיות הקיימות כבר עכשיו{{הערה|Laurie Laybourn-Langton, Lesley Rankin and Darren Baxter [https://www.ippr.org/files/2019-02/risk-and-environment-feb19-summary.pdf THIS IS A CRISIS

* בשנת 2019 יצא דוח של מרכז מחקר הנקרא Institute for Public Policy Research האומר, שיש מעט מידי תשומת לב לבעיות סביבתיות ובייחוד לבעיית [[שחיקת קרקע]] ושהבעיות האלה יכולות להביא לקריסה סביבתית. בכדי לפתור את הבעיה יש צורך בהעלאת מודעות, ושינוי מהותי בחברה האנושית. צריך לשנות את אורח החיים של האנושות כך שהוא לא יפר את [[גבולות פלנטריים|גבולות המערכת האקולוגית]] תוך שיוויון ורמת חיים גבוהה וכן יש להכין את האנושות כך שיהיה לה חוסן להיאבק בהשפעות הבעיות הקיימות כבר עכשיו{{הערה|Laurie Laybourn-Langton, Lesley Rankin and Darren Baxter [https://www.ippr.org/files/2019-02/risk-and-environment-feb19-summary.pdf THIS IS A CRISIS

FACING UP TO THE AGE OF ENVIRONMENTAL BREAKDOWN] פברואר 2019, Institute for Public Policy Research}}{{הערה|1=Roger Harrabin [https://www.bbc.com/news/science-environment-47203344?fbclid=IwAR1lp4QWwlL5uKrR00H8WTSliI6D2BtIDC-LomeLGrDxDov5tXtqlERaN8Q Environment in multiple crises - report] 12 לפברואר 2019, BBC}}.

FACING UP TO THE AGE OF ENVIRONMENTAL BREAKDOWN] פברואר 2019, Institute for Public Policy Research}}{{הערה|1=Roger Harrabin [https://www.bbc.com/news/science-environment-47203344?fbclid=IwAR1lp4QWwlL5uKrR00H8WTSliI6D2BtIDC-LomeLGrDxDov5tXtqlERaN8Q Environment in multiple crises - report] 12 לפברואר 2019, BBC}}.

* בתחילת שנת 2019 פורסם דוח, לפיו למרות שאוכלוסיית בריטניה גדלה ב-8 מיליון מ-1994 ועד 2019 כמות החשמל שהיא צורכת ב-2019 זהה לכמות שהיא צרכה ב-1994. זאת עקב התייעלות אנרגטית ושינויים בכלכלה. בסך הכל צריכת החשמל ירדה ב-16% מאז 2005. כמו כן, שליש מהחשמל הוא מאנרגיות מתחדשות. חלקם של כל יתר המקורות לייצור החשמל של בריטניה כמו פחם, אנרגיה גרעינית וגז, יורד{{הערה|Adam Vaughan [https://www.theguardian.com/environment/2019/jan/03/uk-power-stations-electricity-output-lowest-1994-renewables-record UK power stations' electricity output lowest since 1994] 3 לינואר 2019, The Guardian}}. בריטניה היא אחת המדינות העשירות ביותר עד עכשיו הפליטות שלה היו מהגבוהות בעולם לנפש.

* בתחילת שנת 2019 פורסם דוח, לפיו למרות שאוכלוסיית בריטניה גדלה ב-8 מיליון מ-1994 ועד 2019 כמות החשמל שהיא צורכת ב-2019 זהה לכמות שהיא צרכה ב-1994. זאת עקב התייעלות אנרגטית ושינויים בכלכלה. בסך הכל צריכת החשמל ירדה ב-16% מאז 2005. כמו כן, שליש מהחשמל הוא מאנרגיות מתחדשות. חלקם של כל יתר המקורות לייצור החשמל של בריטניה כמו פחם, אנרגיה גרעינית וגז, יורד{{הערה|Adam Vaughan [https://www.theguardian.com/environment/2019/jan/03/uk-power-stations-electricity-output-lowest-1994-renewables-record UK power stations' electricity output lowest since 1994] 3 לינואר 2019, The Guardian}}. בריטניה היא אחת המדינות העשירות ביותר עד עכשיו הפליטות שלה היו מהגבוהות בעולם לנפש.

* בתחילת שנת 2019 החל שינוי באופן השימוש באריזות ברשתות השיווק הגדולות, אשר כנראה קשור לדוח שפורסם ארגון שימור האוקיינוסים לגבי אפשרות של קריסת הביוספרה עקב זיהום מים, כולל זיהום בפלסטיק, והחמצת האוקיינוסים. הרשתות החלו במספר מיזמים כדי לעבור מאריזה חד פעמית לרב פעמית. המיזמים החשובים בנושא הם: Loop - הלולאה{{הערה|Loop [https://loopstore.com/ Loopstore]2019}}, ו By Humankind{{הערה|Jeff Turrentine [https://www.ecowatch.com/zero-waste-grocery-shopping-2629295420.html Is the Future of Grocery Shopping B.Y.O. Container?] 18 לפברואר 2019, Ecowatch}}. מה שמאפיין מיזמים אלה הם צמצום ייצור ועלייה באיכות החיים, אפילו לחברות אשר רווחיהם הכספיים יורדים עקב המיזמים, כי גם המנהלים והעובדים שלהם נושמים אוויר שותים מים וכדומה.

* בתחילת שנת 2019 החל שינוי באופן השימוש באריזות ברשתות השיווק הגדולות, אשר כנראה קשור לדוח שפורסם ארגון שימור האוקיינוסים לגבי אפשרות של קריסת הביוספרה עקב זיהום מים, כולל זיהום בפלסטיק, והחמצת האוקיינוסים. הרשתות החלו במספר מיזמים כדי לעבור מאריזה חד פעמית לרב פעמית. המיזמים החשובים בנושא הם: Loop - הלולאה{{הערה|Loop [https://loopstore.com/ Loopstore]2019}}, ו By Humankind{{הערה|Jeff Turrentine [https://www.ecowatch.com/zero-waste-grocery-shopping-2629295420.html Is the Future of Grocery Shopping B.Y.O. Container?] 18 לפברואר 2019, Ecowatch}}. מה שמאפיין מיזמים אלה הם צמצום ייצור ועלייה באיכות החיים, אפילו לחברות אשר רווחיהם הכספיים יורדים עקב המיזמים, כי גם המנהלים והעובדים שלהם נושמים אוויר שותים מים וכדומה.

 

* לאחר שמאות אלפי אנשים השתתפו ב[[שביתת בית ספר למען האקלים]], האיחוד האירופי החליט שהחל משנת 2021 כרבע מהתקציב של האיחוד האירופי ילך להפחתת פליטות. תקציב האיחוד האירופי הוא כטריליון דולר{{הערה|GRETA THUNBERG [https://www.ecowatch.com/greta-thunberg-eu-pledge-climate-2629705430.html 'Kicking Ass for Her Generation': Applause for 16-Year-Old Greta Thunberg as EU Chief Pledges Billions to Curb Climate Threat] 22 לפברואר 2019, Ecowatch}}.

* לאחר שמאות אלפי אנשים השתתפו [[שביתת בית ספר למען האקלים|בשביתת בית ספר למען האקלים]], האיחוד האירופי החליט שהחל משנת 2021 כרבע מהתקציב של האיחוד האירופי ילך להפחתת פליטות. תקציב האיחוד האירופי הוא כטריליון דולר{{הערה|GRETA THUNBERG [https://www.ecowatch.com/greta-thunberg-eu-pledge-climate-2629705430.html 'Kicking Ass for Her Generation': Applause for 16-Year-Old Greta Thunberg as EU Chief Pledges Billions to Curb Climate Threat] 22 לפברואר 2019, Ecowatch}}.

 

* בעשור השני של המאה ה-21 בקיימות החלו להתעניין אנשים אשר עד עכשיו לא נחשבו לפעילים סביבתיים כמו ביל גייטס ועוד מיליארדרים כמוהו. ברמה ההצהרתית הכוונה שלהם היא להגיע לקיימות באמצעות [[אופטימיזם טכנולוגי|טכנולוגיה משוכללת יותר]]{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/bill-melinda-gates-climate-change-2629057461.html Bill Gates Warns of the Dangers of Trucks, Cement and Cow Farts] 15 לפברואר 2019, Ecowatch}}. בלומברג אחד האנשים העשירים בעולם אמר שמיליארדרים יפעלו לסגירת כל תחנות הכוח הפחמיות עד 2030 ואז להעברת את ארצות הברית כמה שיותר מהר משימוש בגז ונפט לשימוש באנרגיה ממקור נקי. עד עכשיו, האיש פעל רבות, כדי לסגור 285 מתוך כ-5 30 תחנות הכוח הפחמיות בארצות הברית, ולהחליפן באנרגיה מגז, שמש ורוח{{הערה|JOE ROMM [https://thinkprogress.org/bloomberg-president-coal-oil-gas-97d24a5a9fe1/ The Bloomberg bombshell the media missed] 6 למרץ 2019, Think Progress}}. אם זאת חלק מהדברים המוצעים יכולים להפחית משמעותית את כמות הכסף בתעשיית המזון המים והאנרגיה וברמה מסוימת בכלכלה כולה כי תעשיות אלה, הן חלק משמעותי מאוד שלה, כמו תוכנה שתגיד לבן אדם מה האוכל הבריא בשבילו{{הערה|1=ביל גייטס [https://www.gatesnotes.com/About-Bill-Gates/Year-in-Review-2018?WT.mc_id=12_29_2018_21_YIR2018_BG-EM_&WT.tsrc=BGEM What I learned at work this year 29 לדצמבר 2018, Gates Notes}} או שירותים שיהפכו הפרשות אנשים לדשן אורגני ללא צורך בחשמל ומים{{הערה|קרן ביל ומלינדה גייטס [https://www.gatesfoundation.org/What-We-Do/Global-Growth-and-Opportunity/Water-Sanitation-and-Hygiene/Reinvent-the-Toilet-Challenge-and-Expo REINVENT THE TOILET CHALLENGE & EXPO

* בעשור השני של המאה ה-21 בקיימות החלו להתעניין אנשים אשר עד עכשיו לא נחשבו לפעילים סביבתיים כמו ביל גייטס ועוד מיליארדרים כמוהו. ברמה ההצהרתית הכוונה שלהם היא להגיע לקיימות באמצעות [[אופטימיזם טכנולוגי|טכנולוגיה משוכללת יותר]]{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/bill-melinda-gates-climate-change-2629057461.html Bill Gates Warns of the Dangers of Trucks, Cement and Cow Farts] 15 לפברואר 2019, Ecowatch}}. בלומברג אחד האנשים העשירים בעולם אמר שמיליארדרים יפעלו לסגירת כל תחנות הכוח הפחמיות עד 2030 ואז להעברת את ארצות הברית כמה שיותר מהר משימוש בגז ונפט לשימוש באנרגיה ממקור נקי. עד עכשיו, האיש פעל רבות, כדי לסגור 285 מתוך כ-5 30 תחנות הכוח הפחמיות בארצות הברית, ולהחליפן באנרגיה מגז, שמש ורוח{{הערה|JOE ROMM [https://thinkprogress.org/bloomberg-president-coal-oil-gas-97d24a5a9fe1/ The Bloomberg bombshell the media missed] 6 למרץ 2019, Think Progress}}. אם זאת חלק מהדברים המוצעים יכולים להפחית משמעותית את כמות הכסף בתעשיית המזון המים והאנרגיה וברמה מסוימת בכלכלה כולה כי תעשיות אלה, הן חלק משמעותי מאוד שלה, כמו תוכנה שתגיד לבן אדם מה האוכל הבריא בשבילו{{הערה|1=ביל גייטס [https://www.gatesnotes.com/About-Bill-Gates/Year-in-Review-2018?WT.mc_id=12_29_2018_21_YIR2018_BG-EM_&WT.tsrc=BGEM What I learned at work this year 29 לדצמבר 2018, Gates Notes}} או שירותים שיהפכו הפרשות אנשים לדשן אורגני ללא צורך בחשמל ומים{{הערה|קרן ביל ומלינדה גייטס [https://www.gatesfoundation.org/What-We-Do/Global-Growth-and-Opportunity/Water-Sanitation-and-Hygiene/Reinvent-the-Toilet-Challenge-and-Expo REINVENT THE TOILET CHALLENGE & EXPO

STRATEGY OVERVIEW] שנת 2018}}. יש לציין אם זאת שהן יעלו את רמת החיים של בעלי החברות בתעשיות האלה כי יפחיתו זיהום מים, קרקע, אוויר שינויי אקלים, זיהום מזון ועוד.

STRATEGY OVERVIEW] שנת 2018}}. יש לציין אם זאת שהן יעלו את רמת החיים של בעלי החברות בתעשיות האלה כי יפחיתו זיהום מים, קרקע, אוויר שינויי אקלים, זיהום מזון ועוד.

* בסוף העשור השני של המאה ה-21, וויכוח עז התעורר בכל העולם עקב ניסיונות יישום של רעיון "[[ערים חכמות|הערים החכמות]]". יש הטוענים כי מימוש הרעיון יכול להביא לאפקטים שליליים ברמה גלובלית, עקב התגברות תופעות כמו [[אורח חיים יושבני]], לדוגמה, כי אפילו ילדים ישתמשו ברכב אוטומטי כדי להגיע לחברים שלהם, ובעקבותיו גם [[השמנה|ההשמנה]] וכן השלכות שונות של [[מציאות מדומה]], כמו [[קרינה]]. יש לציין, שאם התופעות אכן יתגברו זה יפגע גם באלה שמקדמים את הרעיון כלומר זה לא באינטרסים שלהם{{הערה|1=

* בסוף העשור השני של המאה ה-21, וויכוח עז התעורר בכל העולם עקב ניסיונות יישום של רעיון "[[ערים חכמות|הערים החכמות]]". יש הטוענים כי מימוש הרעיון יכול להביא לאפקטים שליליים ברמה גלובלית, עקב התגברות תופעות כמו [[אורח חיים יושבני]], לדוגמה, כי אפילו ילדים ישתמשו ברכב אוטומטי כדי להגיע לחברים שלהם, ובעקבותיו גם [[השמנה|ההשמנה]] וכן השלכות שונות של [[מציאות מדומה]], כמו [[קרינה]]. יש לציין, שאם התופעות אכן יתגברו זה יפגע גם באלה שמקדמים את הרעיון כלומר זה לא באינטרסים שלהם{{הערה|1=

RT America [https://www.youtube.com/watch?v=H_f9gpg4t6c&fbclid=IwAR0Nzi0qJCtZfzCLmsUnERDFg7gO5H8rLEb7vEIXLEW_dd8NfgmNEduBmw0 5G Wireless: A Dangerous ‘Experiment on Humanity’]14 לינואר 2019, יוטיוב}}.

RT America [https://www.youtube.com/watch?v=H_f9gpg4t6c&fbclid=IwAR0Nzi0qJCtZfzCLmsUnERDFg7gO5H8rLEb7vEIXLEW_dd8NfgmNEduBmw0 5G Wireless: A Dangerous ‘Experiment on Humanity’]14 לינואר 2019, יוטיוב}}.

 

* בתחילת 2019 ערך פורום דאבוס את סקר הסיכונים השנתי שלו. לפי הכתבה בעיתון כלכליסט: "[[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]] מדורגים במקום הראשון, ונכתב בנוגע אליהם כי "נראה שהעולם הולך מתוך שינה לעבר אסון". חששות נוספים נוגעים לתלות ההולכת וגדלה שלנו בטכנולוגיה, למצב הכלכלה העולמית ולסיכונים חברתיים וגיאופוליטיים"{{הערה|שירות כלכליסט [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3754572,00.html

* בתחילת 2019 ערך פורום דאבוס את סקר הסיכונים השנתי שלו. לפי הכתבה בעיתון כלכליסט: "[[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]] מדורגים במקום הראשון, ונכתב בנוגע אליהם כי "נראה שהעולם הולך מתוך שינה לעבר אסון". חששות נוספים נוגעים לתלות ההולכת וגדלה שלנו בטכנולוגיה, למצב הכלכלה העולמית ולסיכונים חברתיים וגיאופוליטיים"{{הערה|שירות כלכליסט [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3754572,00.html  

סקר דאבוס: אלה 10 הסיכונים הגדולים לעולם ב-2019] 20 לינואר 2019, כלכליסט}}.

סקר דאבוס: אלה 10 הסיכונים הגדולים לעולם ב-2019] 20 לינואר 2019, כלכליסט}}.

 

* לפי הנתונים נכון ל-20 במרץ 2019, [[שביתת בית ספר למען האקלים|בשביתה העולמית]] ב-15 במרץ השתתפו 1,400,000 בני אדם, ב-2,233 מקומות שונים, ב-128 מדינות. שביתה נוספת מתוכננת ל-15 באפריל. לאחר השביתה [[גרטה טונברג]] אמרה:

* לפי הנתונים נכון ל-20 במרץ 2019, [[שביתת בית ספר למען האקלים|בשביתה העולמית]] ב-15 במרץ השתתפו 1,400,000 בני אדם, ב-2,233 מקומות שונים, ב-128 מדינות. שביתה נוספת מתוכננת ל-15 באפריל. לאחר השביתה [[גרטה טונברג]] אמרה:  

{{ציטוט|תוכן=אנשים ממשיכים לשאול אותי: מה הפתרון לשינויי האקלים? הם מצפים ממני שאדע את התשובה. זה מעבר לאבסורד כי אין "פתרונות" בגבולות השיטה הנוכחית. אנחנו צריכים דרך חשיבה שלמה שונה. המערכת הפוליטית שאתם יצרתם היא כולה על תחרות. אתם מרמים כאשר אתם יכולים כי כל מה שחשוב לכם זה לנצח. את זה חייבים לשנות. אנחנו צריכים ללמוד לחלוק את המשאבים שנותרו על כדור הארץ בצורה הוגנת. אנחנו הולכות עם מילת המדע. הבקשה היחידה שלנו היא שתקשיבו לנו ואחר כך שתפעלו|מקור=גרטה טונברג, בעיתון "גארדיאן", 19 למרץ 2019}}{{הערה|Damian Carrington

{{ציטוט|תוכן=אנשים ממשיכים לשאול אותי: מה הפתרון לשינויי האקלים? הם מצפים ממני שאדע את התשובה. זה מעבר לאבסורד כי אין "פתרונות" בגבולות השיטה הנוכחית. אנחנו צריכים דרך חשיבה שלמה שונה. המערכת הפוליטית שאתם יצרתם היא כולה על תחרות. אתם מרמים כאשר אתם יכולים כי כל מה שחשוב לכם זה לנצח. את זה חייבים לשנות. אנחנו צריכים ללמוד לחלוק את המשאבים שנותרו על כדור הארץ בצורה הוגנת. אנחנו הולכות עם מילת המדע. הבקשה היחידה שלנו היא שתקשיבו לנו ואחר כך שתפעלו|מקור=גרטה טונברג, בעיתון "גארדיאן", 19 למרץ 2019}}{{הערה|Damian Carrington

לאחר השביתה המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות אמר שבכנס האו"ם בספטמבר, הוא יבקש מנציגי כל המדינות להגיע עם תכניות להפחתה בפליטת [[גזי החממה]] ב-45% בהתאם ליעד השארות מתחת ל-1.5 מעלה. יש לציין שהמזכיר הכללי לא הסכים עם גרטה טונברג בקשר לפתרונות: לפי דבריו הוא רוצה לפתור את המשבר תוך השארות בתוך השיטה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]]{{הערה|António Guterres, המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות [https://www.theguardian.com/commentisfree/2019/mar/15/climate-strikers-urgency-un-summit-world-leaders The climate strikers should inspire us all to act at the next UN summit] 15 למרץ 2019, The Guardian}}.

לאחר השביתה המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות אמר שבכנס האו"ם בספטמבר, הוא יבקש מנציגי כל המדינות להגיע עם תכניות להפחתה בפליטת [[גזי החממה]] ב-45% בהתאם ליעד השארות מתחת ל-1.5 מעלה. יש לציין שהמזכיר הכללי לא הסכים עם גרטה טונברג בקשר לפתרונות: לפי דבריו הוא רוצה לפתור את המשבר תוך השארות בתוך השיטה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]]{{הערה|António Guterres, המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות [https://www.theguardian.com/commentisfree/2019/mar/15/climate-strikers-urgency-un-summit-world-leaders The climate strikers should inspire us all to act at the next UN summit] 15 למרץ 2019, The Guardian}}.

* במאי 2019 פורסם [[דו"ח מצב הטבע העולמי]], אשר אומר שהטבע במצב גרוע ושאם המצב הנוכחי ימשך [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]] לא יושגו. כותבי הדוח בחנו מספר יעדי פיתוח בר קיימא ומצאו ש-80% מהמטרות ביעדים האלה לא יושגו עקב התדרדרות מצב הטבע, אם האדם ימשיך להרוס אותו בקצב הנוכחי. זה ממצא חשוב כי תומכי השיטה הקפיטליסטית והצמיחה הכלכלית טוענים שהקפיטליזם נחוץ כדי להשיג את היעדים האלה. והדוח הזה אומר את ההפך: כדי להשיג את היעדים יצטרכו לעבור למשהו אחר, כי חלק ניכר מהאמצעים עליהם ממליץ הדוח כדי לתקן את המצב, לא תואמים את השיטה הזאת: ירידה בצריכה, הבנת העובדה שאיכות חיים לא אומרת גדילה בלתי מוגבלת בכמות המוצרים ועוד. זה כתוב, בתמצית, בתקציר למקבלי החלטות{{הערה|Intergovernmental Science-Policy

* במאי 2019 פורסם [[דו"ח מצב הטבע העולמי]], אשר אומר שהטבע במצב גרוע ושאם המצב הנוכחי ימשך [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]] לא יושגו. כותבי הדוח בחנו מספר יעדי פיתוח בר קיימא ומצאו ש-80% מהמטרות ביעדים האלה לא יושגו עקב התדרדרות מצב הטבע, אם האדם ימשיך להרוס אותו בקצב הנוכחי. זה ממצא חשוב כי תומכי השיטה הקפיטליסטית והצמיחה הכלכלית טוענים שהקפיטליזם נחוץ כדי להשיג את היעדים האלה. והדוח הזה אומר את ההפך: כדי להשיג את היעדים יצטרכו לעבור למשהו אחר, כי חלק ניכר מהאמצעים עליהם ממליץ הדוח כדי לתקן את המצב, לא תואמים את השיטה הזאת: ירידה בצריכה, הבנת העובדה שאיכות חיים לא אומרת גדילה בלתי מוגבלת בכמות המוצרים ועוד. זה כתוב, בתמצית, בתקציר למקבלי החלטות{{הערה|Intergovernmental Science-Policy

Platform on Biodiversity and

Platform on Biodiversity and

its seventh session

its seventh session

] 29 למאי 2019}}.

] 29 למאי 2019}}.

* ב-2019 חברת הבגדים "Inditex" אשר חברות הבת שלה כוללות את Zara, Zara Home, Pull & Bear, Massimo Dutti ו-Bershka, הכריזה על יעדים משמעותיים בתחום הקיימות: 80% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים, 0 פסולת בלתי ממוחזרת חיסכון במים ואנרגיה, חלק גדול מחומרי הגלם ייוצרו באופן התואם יותר את מטרות הקיימות עד 2025. בכך Zara הופכת לחברת מכירת הבגדים הבין לאומית הראשונה שקובעת יעד משמעותי כזה{{הערה|Jordan Davidson [https://www.ecowatch.com/zara-sustainability-clothes-fabrics-2639302104.html Zara Pledges to Make All Its Clothes From Sustainable Fabrics by 2025] 22 ליולי 2019, Ecowatch}}.

* ב-2019 חברת הבגדים "Inditex" אשר חברות הבת שלה כוללות את Zara, Zara Home, Pull & Bear, Massimo Dutti ו-Bershka, הכריזה על יעדים משמעותיים בתחום הקיימות: 80% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים, 0 פסולת בלתי ממוחזרת חיסכון במים ואנרגיה, חלק גדול מחומרי הגלם ייוצרו באופן התואם יותר את מטרות הקיימות עד 2025. בכך Zara הופכת לחברת מכירת הבגדים הבין לאומית הראשונה שקובעת יעד משמעותי כזה{{הערה|Jordan Davidson [https://www.ecowatch.com/zara-sustainability-clothes-fabrics-2639302104.html Zara Pledges to Make All Its Clothes From Sustainable Fabrics by 2025] 22 ליולי 2019, Ecowatch}}.

* [http://www.eoearth.org/article/Sustainability קיימות] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]

* [http://www.eoearth.org/article/Sustainability קיימות] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]

* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SustainDevelopment/Pages/default.aspx קיימות] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]

* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SustainDevelopment/Pages/default.aspx קיימות] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]

* [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 אקו-ויקי] - אתר תוכן בנושא קיימות

* [https://ecowiki.org.il/wiki/עמוד_ראשי אקו-ויקי] - אתר תוכן בנושא קיימות

* [http://www.greenchange.co.il/ שינוי ירוק], הרשת החברתית לקיימות בישראל

* [http://www.greenchange.co.il/ שינוי ירוק], הרשת החברתית לקיימות בישראל

* [http://www.kayamut2030.org/ קיימות 2030] יוזמה משותפת של [[המשרד להגנת הסביבה]] ו[[מכון ירושלים לחקר ישראל]]

* [http://www.kayamut2030.org/ קיימות 2030] יוזמה משותפת של [[המשרד להגנת הסביבה]] ו[[מכון ירושלים לחקר ישראל]]

;מערכות ויקי:

;מערכות ויקי:

* [http://en.ekopedia.org/Main_Page אקופדיה]

* [http://en.ekopedia.org/Main_Page אקופדיה]

* [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 אקו-ויקי] - אתר תוכן בנושא קיימות

* [https://ecowiki.org.il/wiki/עמוד_ראשי אקו-ויקי] - אתר תוכן בנושא קיימות

* [http://opensourceecology.org/wiki opensourceecology] [[אקולוגיית קוד פתוח]]

* [http://opensourceecology.org/wiki opensourceecology] [[אקולוגיית קוד פתוח]]

* [http://green.wikia.com/wiki/Wikia_Green Green Wiki] הוויקי הירוק בוויקיה

* [http://green.wikia.com/wiki/Wikia_Green Green Wiki] הוויקי הירוק בוויקיה