שינויים

{{ערך מומלץ2}}

{{ערך מומלץ2}}

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

[[תמונה:The Earth seen from Apollo 17.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[כדור הארץ]] כפי שהוא נראה מהחללית אפולו 17. תצלום היסטורי זה, המכונה "תמונת גולת השיש הכחולה", עזר בהבאת נושא הסביבתנות לעין הציבור ובגיבוש הקיימות כתפיסה כלל עולמית. הגעה לקיימות פירושה מתן אפשרות למערכות הטבעיות לתמוך בהמשך קיום בני האדם|alt=תמונה של כדור הארץ מהחלל. תמונות כאלה סייעו לראות את הפלנטה כבית משותף אחד לכלל האנושות.]]

[[תמונה:The Earth seen from Apollo 17.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[כדור הארץ]] כפי שהוא נראה מהחללית אפולו 17. תצלום היסטורי זה, המכונה "תמונת גולת השיש הכחולה", עזר בהבאת נושא הסביבתנות לעין הציבור ובגיבוש הקיימות כתפיסה כלל עולמית. הגעה לקיימות פירושה מתן אפשרות למערכות הטבעיות לתמוך בהמשך קיום בני האדם.|alt=תמונה של כדור הארץ מהחלל. תמונות כאלה סייעו לראות את הפלנטה כבית משותף אחד לכלל האנושות.]]

'''קיימות''' (באנגלית: '''Sustainability''') היא היכולת להמשיך לקיים [[תהליך]] או מצב לאורך זמן רב. בתחום ה[[אקולוגיה]] המילה מתארת כיצד [[מערכת אקולוגית|מערכות ביולוגיות]] נשארות [[מגוון ביולוגי|מגוונות]] ומתפקדות במשך הזמן. עבור [[בני אדם|בני האדם]] קיימות היא הפוטנציאל לשמור על השרידות (הימנעות מ[[סיכוני אסון עולמיים|הכחדה או מהרס הציביליזציה]]) ועל [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]] למשך זמן רב, ויש לה מימדים [[הסביבה הטבעית|סביבתיים]], [[כלכלה בת קיימא|כלכליים]] [[חברה (סוציולוגיה)|חברתיים]] ו[[תרבות בת קיימא|תרבותיים]].

'''קיימות''' (באנגלית: '''Sustainability''') היא היכולת להמשיך לקיים [[תהליך]] או מצב לאורך זמן רב. בתחום ה[[אקולוגיה]] המילה מתארת כיצד [[מערכת אקולוגית|מערכות ביולוגיות]] נשארות [[מגוון ביולוגי|מגוונות]] ומתפקדות במשך הזמן. עבור [[בני אדם|בני האדם]] קיימות היא הפוטנציאל לשמור על השרידות (הימנעות מ[[סיכוני אסון עולמיים|הכחדה או מהרס הציביליזציה]]) ועל [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]] למשך זמן רב, ויש לה מימדים [[הסביבה הטבעית|סביבתיים]], [[כלכלה בת קיימא|כלכליים]] [[חברה (סוציולוגיה)|חברתיים]] ו[[תרבות בת קיימא|תרבותיים]].

=== למה וכיצד מפריע האדם למערכות הטבעיות ===

=== למה וכיצד מפריע האדם למערכות הטבעיות ===

{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות}}

[[תמונה:TNS break Circle.gif|left|thumb|320px|החברה כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים |alt=החברה האנושית כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים ]]

[[תמונה:TNS break Circle.gif|left|thumb|320px|החברה כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים |alt=החברה האנושית כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים.]]

[[קפיטליזם|המערכת האנושית והכלכלית שקיימת]] היום משבשת את המחזורים הטבעיים. הכלכלה הבלתי מחזורית המעודדת [[מחסור ועודף|עלייה בלתי פוסקת בצריכה גם כאשר זו מורידה את רמת החיים]] והגידול ב[[אוכלוסייה|אוכלוסיית העולם]] גורמים להפרעה גדלה במחזור הביוטי בדרכים שונות: שפיכת רעלים ו[[זיהום]] לתוך ה[[ביוספרה]] - [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]; לקיחת [[משאבי טבע|משאבים]] מתוך [[הביוספרה]] על ידי [[ציד]], [[דיג]], ו[[כריתת יערות]] וניצול חלק גדל והולך מתות ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]]; [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא מקיימת]] שלוקחת [[שימושי קרקע|שטחים]] וגורמת ל[[זיהום חקלאי]], ל[[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]] ובעיות נוספות; הפרעה פיזית לסביבה הביוטית כמו [[בירוא יערות]], החדרת [[מינים פולשים]], [[קיטוע של בתי גידול]] באמצעות שטחי חקלאות, כבישים וערים; שפיכה של חומרים ביוטיים בכמויות גדולות כמו [[דשן כימי|דשנים]] שמשנים את מבנה מארג המזון ואת המחזורים הביו-גאו-כימיים.

[[קפיטליזם|המערכת האנושית והכלכלית שקיימת]] היום משבשת את המחזורים הטבעיים. הכלכלה הבלתי מחזורית המעודדת [[מחסור ועודף|עלייה בלתי פוסקת בצריכה גם כאשר זו מורידה את רמת החיים]] והגידול ב[[אוכלוסייה|אוכלוסיית העולם]] גורמים להפרעה גדלה במחזור הביוטי בדרכים שונות: שפיכת רעלים ו[[זיהום]] לתוך ה[[ביוספרה]] - [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]; לקיחת [[משאבי טבע|משאבים]] מתוך [[הביוספרה]] על ידי [[ציד]], [[דיג]], ו[[כריתת יערות]] וניצול חלק גדל והולך מתות ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]]; [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא מקיימת]] שלוקחת [[שימושי קרקע|שטחים]] וגורמת ל[[זיהום חקלאי]], ל[[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]] ובעיות נוספות; הפרעה פיזית לסביבה הביוטית כמו [[בירוא יערות]], החדרת [[מינים פולשים]], [[קיטוע של בתי גידול]] באמצעות שטחי חקלאות, כבישים וערים; שפיכה של חומרים ביוטיים בכמויות גדולות כמו [[דשן כימי|דשנים]] שמשנים את מבנה מארג המזון ואת המחזורים הביו-גאו-כימיים.