שינויים

נכון לשנת 2012, ארגון הבריאות העולמי מעריך כי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|זיהום אוויר גרם ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה]], והוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים. 4.3 מיליוני אנשים מתו כתוצאה מ[[זיהום אוויר ביתי]] שנגרם בעיקר מבישול בתנורי עץ, פחם וביו-מאסה, בעיקר במדינות עניות. עוד 3.7 מיליון אנשים מתו כתוצאה מזיהום אוויר חיצוני (הנגרם מתעשייה, תחבורה ועוד) חלק מהאנשים נחשף לשני סוגי הזיהום ולכן אי אפשר לבצע חיבור פשוט בין שני הנתונים. מקרי המוות העיקריים המיוחסים לזיהום אוויר (ביתי וחיצוני) נגרמים משבץ, ומחלת לב כלילית, וגורמים נוספים כוללים מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), [[סרטן ריאות]] וזיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. <ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> <ref name="WHO2008">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> בנוסף לכך זיהום אוויר גורם ל[[נטל תחלואה]] במחלות רבות כולל מחלות לב, מחלות נשימה, [[סרטן]] הפרעות נוירולוגיות והתפתחות ילדים.  

נכון לשנת 2012, ארגון הבריאות העולמי מעריך כי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|זיהום אוויר גרם ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה]], והוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים. 4.3 מיליוני אנשים מתו כתוצאה מ[[זיהום אוויר ביתי]] שנגרם בעיקר מבישול בתנורי עץ, פחם וביו-מאסה, בעיקר במדינות עניות. עוד 3.7 מיליון אנשים מתו כתוצאה מזיהום אוויר חיצוני (הנגרם מתעשייה, תחבורה ועוד) חלק מהאנשים נחשף לשני סוגי הזיהום ולכן אי אפשר לבצע חיבור פשוט בין שני הנתונים. מקרי המוות העיקריים המיוחסים לזיהום אוויר (ביתי וחיצוני) נגרמים משבץ, ומחלת לב כלילית, וגורמים נוספים כוללים מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), [[סרטן ריאות]] וזיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. <ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> <ref name="WHO2008">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> בנוסף לכך זיהום אוויר גורם ל[[נטל תחלואה]] במחלות רבות כולל מחלות לב, מחלות נשימה, [[סרטן]] הפרעות נוירולוגיות והתפתחות ילדים.  

בשנת 2016 העריך [[הבנק העולמי]] כי זיהום אוויר גורם [[השפעה חיצונית|נזק כלכלי]] אדיר לכלכלת העולם של 5 טריליון דולר בשנה. לפי המחקר 10% מה[[תוצר הלאומי הגולמי]] של סין ו-7.7% מהתוצר של הודו הולכים לאיבוד בגלל זיהום אוויר במדינות אלה. במדינות עשירות נפגעות גם הן אם כי ברמה נמוכה יותר - הנזק לכלכלת ארה"ב הוא 45 מיליארד דולר בשנה ובגרמניה 18 מיליארד דולר בשנה. עיקר הנזק לילדים נגרם במדינות מתפתחות - הסיכוי למוות של לילד שם מזיהום אוויר גבוה פי 60 לעומת מדינות מפותחות. עם זאת 87% מאוכלוסיית העולם חיה באיזורים שבהם רמות זיהום האוויר גבוהות מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. {{הערה|[http://www.themarker.com/wallstreet/1.3063296 הבנק העולמי: נזקי זיהום אוויר לכלכלה הגלובלית - חמישה טריליון דולר בשנה] דה מארקר, 08.09.2016}}

בשנת 2016 העריך [[הבנק העולמי]] כי זיהום אוויר גורם [[השפעה חיצונית|נזק כלכלי]] אדיר לכלכלת העולם של 5 טריליון דולר בשנה. לפי המחקר 10% מה[[תוצר הלאומי הגולמי]] של סין ו-7.7% מהתוצר של הודו הולכים לאיבוד בגלל זיהום אוויר במדינות אלה. במדינות עשירות נפגעות גם הן אם כי ברמה נמוכה יותר - הנזק לכלכלת ארה"ב הוא 45 מיליארד דולר בשנה ובגרמניה 18 מיליארד דולר בשנה. עיקר הנזק לילדים נגרם במדינות מתפתחות - הסיכוי למוות של לילד שם מזיהום אוויר גבוה פי 60 לעומת מדינות מפותחות. עם זאת 87% מאוכלוסיית העולם חיה באזורים שבהם רמות זיהום האוויר גבוהות מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. {{הערה|[http://www.themarker.com/wallstreet/1.3063296 הבנק העולמי: נזקי זיהום אוויר לכלכלה הגלובלית - חמישה טריליון דולר בשנה] דה מארקר, 08.09.2016}}

התפלגות הסיכון מזיהום אוויר שונה בין מדינות. במדינות עניות עיקר הסיכון הוא מזיהום אוויר ביתי מתנורים. במדינות מתפתחות סיכון זה עדיין קיים ומתווסף לו זיהום אוויר חמור מתחבורה ותעשייה שמתפתחים במהירות במדינות עשירות הזיהום פחות חמור אך עדיין קיימת בעיות של [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה]]. יש להבחין בזיהום בין סוגי מזהמים שונים - יש חומרים בתעשייה שכמותם קטנה יחסית אבל הם רעילים יותר. <ref>Air Quality Management in the United States, National Academies Press,2004, ISBN 0-309-08932-8</ref> ההגדרה של מזהמי אוויר משתנה, וכיום גם פליטה מוגברת של [[גזי חממה]] כמו  [[פחמן דו חמצני]],  התורמים ל[[התחממות עולמית]],  נחשבת לעיתים לזיהום אוויר, למרות שרובם אינם רעילים במיוחד, וזאת עקב [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] שלהן.  

התפלגות הסיכון מזיהום אוויר שונה בין מדינות. במדינות עניות עיקר הסיכון הוא מזיהום אוויר ביתי מתנורים. במדינות מתפתחות סיכון זה עדיין קיים ומתווסף לו זיהום אוויר חמור מתחבורה ותעשייה שמתפתחים במהירות במדינות עשירות הזיהום פחות חמור אך עדיין קיימת בעיות של [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה]]. יש להבחין בזיהום בין סוגי מזהמים שונים - יש חומרים בתעשייה שכמותם קטנה יחסית אבל הם רעילים יותר. <ref>Air Quality Management in the United States, National Academies Press,2004, ISBN 0-309-08932-8</ref> ההגדרה של מזהמי אוויר משתנה, וכיום גם פליטה מוגברת של [[גזי חממה]] כמו  [[פחמן דו חמצני]],  התורמים ל[[התחממות עולמית]],  נחשבת לעיתים לזיהום אוויר, למרות שרובם אינם רעילים במיוחד, וזאת עקב [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] שלהן.  

===מקורות טבעיים של זיהום אוויר===

===מקורות טבעיים של זיהום אוויר===

* אבק ממקורות טבעיים, בדרך כלל איזורים גדולים של אדמה חשופה שבה יש צמחיה מועטה או אין צמחיה כלל, כמו מדבריות. (אם כי דבר זה יכול לנבוע גם מפעילות אנושית כמו תרומה ל[[מדבור]].  

* אבק ממקורות טבעיים, בדרך כלל אזורים גדולים של אדמה חשופה שבה יש צמחיה מועטה או אין צמחיה כלל, כמו מדבריות. (אם כי דבר זה יכול לנבוע גם מפעילות אנושית כמו תרומה ל[[מדבור]].  

* גז [[מתאן]] שנפלט בנפיחות של בעלי חיים, לדוגמה בקר וצאן.  

* גז [[מתאן]] שנפלט בנפיחות של בעלי חיים, לדוגמה בקר וצאן.  

* גז [[ראדון]] שנפלט עקב דעיכה רדיואקטיבית בתוך קרום כדור הארץ.  

* גז [[ראדון]] שנפלט עקב דעיכה רדיואקטיבית בתוך קרום כדור הארץ.  

בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות וב[[האגודה למלחמה בסרטן|אגודה למלחמה בסרטן]] בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. {{הערה|ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן], ynet, 28.09.2014}}

בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות וב[[האגודה למלחמה בסרטן|אגודה למלחמה בסרטן]] בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. {{הערה|ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן], ynet, 28.09.2014}}

מחקר שפורסם בשנת 2008 סקר את כל המחקרים שפורסמו בשנים 1950-2007 שעסקו בקשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר סביבתי ובין סיכון של מבוגרים למוות שלא מתאונה וכן לתחלואה ותמותה בסרטן, במחלות לב ומחלות נשימה. לטענת המחקר חשיפה ארוכת טווח ל[[חומר חלקיקי|חלקיקי PM2.5]]  הגדילה את הסיכון למוות שלא מתאונה ב-6% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, בלי קשר לגיל, מין או איזור גאוגרפי. חשיפה לחלקיקי PM2.5 נמצאת גם במתאם עם עליה בתמותה מסרטן ריאות (בטווח של 15% עד 21% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולתמותה ממחלות לב (עליה של 12%-14% לכל תוספת של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף, מגורים בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים נמצאת במתאם עם סיכון מוגבר ל-3 מוות שלא מתאונה, מוות מסרטן ריאות ומוות ממחלות לב. יש ראיות המרמזות על כך שחשיפה לחלקיקי PM2.5 מקושרת למוות עקב מחלות לב כליליות וכי [[גופרית דו חמצנית]] קשורה לסרטן ריאה, אבל הנתונים לא הספיקו כדי לספק מסקנות מוצקות.<ref name="chen2008">Chen, H; Goldberg, M. S.; Villeneuve, P. J. (2008). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19235364 A systematic review of the relation between long-term exposure to ambient air pollution and chronic diseases]". Reviews on environmental health 23 (4): 243–97. doi:10.1515/reveh.2008.23.4.243. PMID 19235364. </ref>

מחקר שפורסם בשנת 2008 סקר את כל המחקרים שפורסמו בשנים 1950-2007 שעסקו בקשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר סביבתי ובין סיכון של מבוגרים למוות שלא מתאונה וכן לתחלואה ותמותה בסרטן, במחלות לב ומחלות נשימה. לטענת המחקר חשיפה ארוכת טווח ל[[חומר חלקיקי|חלקיקי PM2.5]]  הגדילה את הסיכון למוות שלא מתאונה ב-6% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, בלי קשר לגיל, מין או אזור גאוגרפי. חשיפה לחלקיקי PM2.5 נמצאת גם במתאם עם עליה בתמותה מסרטן ריאות (בטווח של 15% עד 21% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולתמותה ממחלות לב (עליה של 12%-14% לכל תוספת של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף, מגורים בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים נמצאת במתאם עם סיכון מוגבר ל-3 מוות שלא מתאונה, מוות מסרטן ריאות ומוות ממחלות לב. יש ראיות המרמזות על כך שחשיפה לחלקיקי PM2.5 מקושרת למוות עקב מחלות לב כליליות וכי [[גופרית דו חמצנית]] קשורה לסרטן ריאה, אבל הנתונים לא הספיקו כדי לספק מסקנות מוצקות.<ref name="chen2008">Chen, H; Goldberg, M. S.; Villeneuve, P. J. (2008). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19235364 A systematic review of the relation between long-term exposure to ambient air pollution and chronic diseases]". Reviews on environmental health 23 (4): 243–97. doi:10.1515/reveh.2008.23.4.243. PMID 19235364. </ref>

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]]. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>  

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]]. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>  

מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של [[חומר חלקיקי]] באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מ[[סרטן הריאה]]. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של [[חומר חלקיקי|חלקיקים]] במטר רבוע. [http://www.cancer.org/docroot/nws/content/nws_1_1x_air_pollution_linked_to_deaths_from_lung_cancer.asp]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין תחמוצות חנקן שמקורן ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al. [http://cebp.aacrjournals.org/content/19/5/1284.abstractv Air Pollution from Traffic and Risk for Lung Cancer in Three Danish Cohorts] Cancer Epidemiol Biomarkers Prev May 2010 19; 1284 </ref>

מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של [[חומר חלקיקי]] באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מ[[סרטן הריאה]]. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של [[חומר חלקיקי|חלקיקים]] במטר רבוע. [http://www.cancer.org/docroot/nws/content/nws_1_1x_air_pollution_linked_to_deaths_from_lung_cancer.asp]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין תחמוצות חנקן שמקורן ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al. [http://cebp.aacrjournals.org/content/19/5/1284.abstractv Air Pollution from Traffic and Risk for Lung Cancer in Three Danish Cohorts] Cancer Epidemiol Biomarkers Prev May 2010 19; 1284 </ref>

===קשר אפשרי לאוטיזם וסכיזופרניה===

===קשר אפשרי לאוטיזם וסכיזופרניה===

מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר משנת 2014, בהובלת  Deborah Cory-Slechta, תאר כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגיל מוקדם יכול לגורר שינויים מזיקים במוח של עכברים, כולל הגדלה של חלקים במוח שנצפתה במוחות של בני אדם שיש להם אוטיזם וסכיזופרניה. בדומה למחלות אלה, השינויים מתרחשים בעיקר בקרב גברים. העכברים סובלים גם מתת תפקוד בזיכרון קצר-טווח, יכולות לימוד ושליטה על דחפים. המחקרים האלה מתאימים למספר מחקרים חדשים שמצביעים אל קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אוטיזם בילדים. מחקר בולט במיוחד הוא מחקר מJAMA-Psychiatry משנת 2013, שדיווח כי ילדים שחיו באיזורים בעלי רמות גבוהות של [[זיהום אוויר מתחבורה]] בשנת חייהם הראשונה, היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לפתח אוטיזם. [http://www.urmc.rochester.edu/news/story/?id=4100]

מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר משנת 2014, בהובלת  Deborah Cory-Slechta, תאר כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגיל מוקדם יכול לגורר שינויים מזיקים במוח של עכברים, כולל הגדלה של חלקים במוח שנצפתה במוחות של בני אדם שיש להם אוטיזם וסכיזופרניה. בדומה למחלות אלה, השינויים מתרחשים בעיקר בקרב גברים. העכברים סובלים גם מתת תפקוד בזיכרון קצר-טווח, יכולות לימוד ושליטה על דחפים. המחקרים האלה מתאימים למספר מחקרים חדשים שמצביעים אל קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אוטיזם בילדים. מחקר בולט במיוחד הוא מחקר מJAMA-Psychiatry משנת 2013, שדיווח כי ילדים שחיו באזורים בעלי רמות גבוהות של [[זיהום אוויר מתחבורה]] בשנת חייהם הראשונה, היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לפתח אוטיזם. [http://www.urmc.rochester.edu/news/story/?id=4100]

===השפעות בריאותיות נוספות===

===השפעות בריאותיות נוספות===

התחממות עולמית נחשבת כיום לאחד איומי המרכזיים על [[קיימות|יכולת הקיום]] של [[המין האנושי]]. היא מובילה ל[[בצורת|בצורות]], סופות, גלי חום, שינוי משטר משקעים, [[עליית מפלס פני הים]] ועוד, הפוגעות בצורה חמורה ב[[חקלאות]] וב[[בטחון תזונתי]], ביערות, במקורות המים, יציפו חלקים נרחבים מהיבשה ועוד. קיים [[קונצנזוס מדעי]] שתהליך זה החל כבר (ראו לדוגמה דוחות [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], [[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)|עולם מלא, צלחות ריקות]]).

התחממות עולמית נחשבת כיום לאחד איומי המרכזיים על [[קיימות|יכולת הקיום]] של [[המין האנושי]]. היא מובילה ל[[בצורת|בצורות]], סופות, גלי חום, שינוי משטר משקעים, [[עליית מפלס פני הים]] ועוד, הפוגעות בצורה חמורה ב[[חקלאות]] וב[[בטחון תזונתי]], ביערות, במקורות המים, יציפו חלקים נרחבים מהיבשה ועוד. קיים [[קונצנזוס מדעי]] שתהליך זה החל כבר (ראו לדוגמה דוחות [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], [[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)|עולם מלא, צלחות ריקות]]).

[[עמעום עולמי]] הוא תופעה הנגרמת בגלל [[זיהום אוויר חלקיקי]] אשר יכול לגרום לשינוי משטר הגשמים באיזורים מסויימים. לזיהום כזה בשנות ה-80 של שנות ה-20 שנע מאירופה לאפריקה מיוחסת השפעה על הבצורת במדינות צפון אפריקה, ותרם ל[[רעב עולמי]] ולהשפעה על התזונה של מיליוני בני אדם.

[[עמעום עולמי]] הוא תופעה הנגרמת בגלל [[זיהום אוויר חלקיקי]] אשר יכול לגרום לשינוי משטר הגשמים באזורים מסויימים. לזיהום כזה בשנות ה-80 של שנות ה-20 שנע מאירופה לאפריקה מיוחסת השפעה על הבצורת במדינות צפון אפריקה, ותרם ל[[רעב עולמי]] ולהשפעה על התזונה של מיליוני בני אדם.

אחת ההשפעות של שינויי אקלים היא הגברת זיהום האוויר. זאת מהסיבות הבאות:

אחת ההשפעות של שינויי אקלים היא הגברת זיהום האוויר. זאת מהסיבות הבאות:

===נזקים לחקלאות===

===נזקים לחקלאות===

זיהום אוויר גורם גם נזק לצמחים, כולל גידולי [[חקלאות]]. [[אוזון בגובה הקרקע]] הוא המזהם העיקרי בתחום זה. מחקרים משנות ה-90 העריכו כי הצטברות של אוזון בגובה הקרקע פוגעת בפוריות של מגוון גדול של יבולים חקלאיים באירופה<ref>Fuhrer J., Skärby L. and Ashmore M.R. (1997) [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15093382 Critical levels for ozone effects on vegetation in Europe]. Env. Pollut. 97, 91–106.</ref> ובארצות הברית. [http://www.worldscibooks.com/etextbook/p244/p244_chap1.pdf]. מחקר נוסף שבוצע באיזור הים התיכון בשנת 2001 מצא כי ייתכנו מקרים של נזק משמעותי ליבולים כמו [[חיטה]], [[תירס]] וגפנים.<ref>Ivano Fumagalli et al [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1352231000004684 Evidence of ozone-induced adverse effects on crops in the Mediterranean region] Atmospheric Environment, Volume 35, Issue 14, May 2001, Pages 2583–2587</ref>

זיהום אוויר גורם גם נזק לצמחים, כולל גידולי [[חקלאות]]. [[אוזון בגובה הקרקע]] הוא המזהם העיקרי בתחום זה. מחקרים משנות ה-90 העריכו כי הצטברות של אוזון בגובה הקרקע פוגעת בפוריות של מגוון גדול של יבולים חקלאיים באירופה<ref>Fuhrer J., Skärby L. and Ashmore M.R. (1997) [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15093382 Critical levels for ozone effects on vegetation in Europe]. Env. Pollut. 97, 91–106.</ref> ובארצות הברית. [http://www.worldscibooks.com/etextbook/p244/p244_chap1.pdf]. מחקר נוסף שבוצע באזור הים התיכון בשנת 2001 מצא כי ייתכנו מקרים של נזק משמעותי ליבולים כמו [[חיטה]], [[תירס]] וגפנים.<ref>Ivano Fumagalli et al [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1352231000004684 Evidence of ozone-induced adverse effects on crops in the Mediterranean region] Atmospheric Environment, Volume 35, Issue 14, May 2001, Pages 2583–2587</ref>

מזהמים נוספים בעלי השפעה על החקלאות כוללים [[גופרית דו חמצנית]], ו[[תחמוצות חנקן]] אלו יכולים בנוסף לזיהום האוויר, גם להצטבר בקרקע ולגרום ל[[זיהום קרקע]] שיש לו השפעה מתמשכת. מזהמים נוספים כוללים  [[חומר חלקיקי]], ו[[אמוניה]]. [http://www.omafra.gov.on.ca/english/crops/facts/01-015.htm]

מזהמים נוספים בעלי השפעה על החקלאות כוללים [[גופרית דו חמצנית]], ו[[תחמוצות חנקן]] אלו יכולים בנוסף לזיהום האוויר, גם להצטבר בקרקע ולגרום ל[[זיהום קרקע]] שיש לו השפעה מתמשכת. מזהמים נוספים כוללים  [[חומר חלקיקי]], ו[[אמוניה]]. [http://www.omafra.gov.on.ca/english/crops/facts/01-015.htm]

{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר בישראל}}

[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] גורם לאלפי מקרי מוות בטרם-עת בישראל בכל שנה, ולהחמרת התחלואה במחלות הקשורות למערכות הלב, כלי-הדם, והנשימה. מקורות [[זיהום|הזיהום]] הם מקורות טבעיים (כמו סופות אבק), [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]] ו[[מחצבות]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באיזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]], באיזור [[אשדוד]], [[מודיעין]], ובאיזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי שהשווה שיעורי זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי|חלקיקי PM10]], ב-1,600 ערים ב-91 מדינות, בישראל יש את רמת זיהום האוויר הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html].  

[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] גורם לאלפי מקרי מוות בטרם-עת בישראל בכל שנה, ולהחמרת התחלואה במחלות הקשורות למערכות הלב, כלי-הדם, והנשימה. מקורות [[זיהום|הזיהום]] הם מקורות טבעיים (כמו סופות אבק), [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]] ו[[מחצבות]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]], באזור [[אשדוד]], [[מודיעין]], ובאזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי שהשווה שיעורי זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי|חלקיקי PM10]], ב-1,600 ערים ב-91 מדינות, בישראל יש את רמת זיהום האוויר הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html].  

תקן היעד השנתי (השווה לתקן האמריקאי) ל[[חלקיקים עדינים]] עומד על 15 מק"ג/מ"ק והתקן המומלץ של ארגון הבריאות העולמי הוא 10 מק"ג/מ"ק. לעומת זאת ריכוז החלקיקים החלקיקים העדינים השנתי הממוצע בישראל נע בין 20 ל-29 מק"ג/מ"ק. על-פי דו"ח ניטור אוויר לשנת 2008, נרשמה חריגה שנתית בכל תחנות הניטור בארץ שבהם נמדדו חלקיקים עדינים, לעיתים ברמות של עד 193% מתקן היעד. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0531.aspx]. בכל תחנות הניטור של זיהום אוויר מתחבורה נרשמו רמות של 25-29 מק"ג/ מ"ק, כאשר תחנות רבות לא היו תקינות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0531c.xls]

תקן היעד השנתי (השווה לתקן האמריקאי) ל[[חלקיקים עדינים]] עומד על 15 מק"ג/מ"ק והתקן המומלץ של ארגון הבריאות העולמי הוא 10 מק"ג/מ"ק. לעומת זאת ריכוז החלקיקים החלקיקים העדינים השנתי הממוצע בישראל נע בין 20 ל-29 מק"ג/מ"ק. על-פי דו"ח ניטור אוויר לשנת 2008, נרשמה חריגה שנתית בכל תחנות הניטור בארץ שבהם נמדדו חלקיקים עדינים, לעיתים ברמות של עד 193% מתקן היעד. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0531.aspx]. בכל תחנות הניטור של זיהום אוויר מתחבורה נרשמו רמות של 25-29 מק"ג/ מ"ק, כאשר תחנות רבות לא היו תקינות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0531c.xls]