שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6 בתים ,  20:00, 20 ביולי 2020
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
[[קובץ:Richard Thaler Chatham.jpg|ממוזער|190px|ריצ'רד ת'יילר]]
+
[[קובץ:Richard Thaler Chatham.jpg|ממוזער|190px|ריצ'רד ת'יילר.]]
    
'''ריצ'רד ה' ת'יילר''' ('''טאלר''', באנגלית: '''Richard H. Thaler'''; נולד ב-12 בספטמבר 1945) הוא [[חקר הכלכלה|כלכלן]] אמריקאי, מהוגי הדעות הבולטים של זרם [[כלכלה התנהגותית|הכלכלה ההתנהגותית]]. פרופסור בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת שיקגו. זוכה [[פרס נובל לכלכלה]] לשנת 2017 על תרומתו לכלכלה התנהגותית.
 
'''ריצ'רד ה' ת'יילר''' ('''טאלר''', באנגלית: '''Richard H. Thaler'''; נולד ב-12 בספטמבר 1945) הוא [[חקר הכלכלה|כלכלן]] אמריקאי, מהוגי הדעות הבולטים של זרם [[כלכלה התנהגותית|הכלכלה ההתנהגותית]]. פרופסור בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת שיקגו. זוכה [[פרס נובל לכלכלה]] לשנת 2017 על תרומתו לכלכלה התנהגותית.
שורה 11: שורה 11:  
בשנות השמונים לימד באוניברסיטת קורנל. באותן שנים פרסם בכתב העת Journal of Economic Perspectives טור בשם Anomalities בו שילב תאוריות פסיכולוגיות כמניעים בהתנהגות כלכלית. כיום ת'יילר הוא חבר סגל בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו שם הוא מנהל קבוצת מחקר של כלכלה התנהגותית.
 
בשנות השמונים לימד באוניברסיטת קורנל. באותן שנים פרסם בכתב העת Journal of Economic Perspectives טור בשם Anomalities בו שילב תאוריות פסיכולוגיות כמניעים בהתנהגות כלכלית. כיום ת'יילר הוא חבר סגל בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו שם הוא מנהל קבוצת מחקר של כלכלה התנהגותית.
   −
תיילר כתב מספר ספרים פורצי דרך בתחומו, בהם "Quasi-rational Economics" ו-"The Winner's Curse"‏ (1994) בו קיבץ מקצת מהמאמרים שהופיעו במשך השנים בטור שבעיתון. מאמרו המפורסם ביותר שזכה לתהודה היה Toward a positive theory of consumer choice מ-1980.
+
ת'יילר כתב מספר ספרים פורצי דרך בתחומו, בהם "Quasi-rational Economics" ו-"The Winner's Curse"‏ (1994) בו קיבץ מקצת מהמאמרים שהופיעו במשך השנים בטור שבעיתון. מאמרו המפורסם ביותר שזכה לתהודה היה Toward a positive theory of consumer choice מ-1980.
   −
תיילר זיהה בשנות ה-70 את [[אפקט הבעלות]] - מדוע לפעמים קיים פער בין סכום הכסף שאנשים מוכנים לשלם על מוצר לבין סכום הכסף שהם מוכנים לקבל על אותו מוצר. כאשר היה סטודנט אהב תיילר למצוא סטיות בין המודל של [[כלכלה נאו-קלאסית]] לבין התנהגות של אנשים במיוחד של המרצים שלו לכלכלה. אחד המרצים השמרנים של תיילר שהאמין בכלכלה נאו-קלאסית, החזיק באוסף בקבוקי יין. הפרופסור לא רצה למכור בקבוקים מהאוסף גם לא כשהציעו לקנות את הבקבוק במחיר של מעל 100 דולר, ולעומת זאת הוא לא הסכים לקנות בקבוקים במחיר של מעל 35 דולר. הפער בין המחירים האלה משקף את אפקט הבעלות. בספר "[[לחשוב מהר לחשוב לאט]]" כהנמן מציין כי תיילר הבין כי אפקט הבעלות מוסבר על ידי [[תורת הערך]] לאחר שקרא טיוטה של המאמר לגביה.{{הערה|[[דניאל כהנמן]], [[לחשוב מהר לחשוב לאט]], פרק 27}}
+
ת'יילר זיהה בשנות ה-70 את [[אפקט הבעלות]] - מדוע לפעמים קיים פער בין סכום הכסף שאנשים מוכנים לשלם על מוצר לבין סכום הכסף שהם מוכנים לקבל על אותו מוצר. כאשר היה סטודנט אהב ת'יילר למצוא סטיות בין המודל של [[כלכלה נאו-קלאסית]] לבין התנהגות של אנשים במיוחד של המרצים שלו לכלכלה. אחד המרצים השמרנים של ת'יילר שהאמין בכלכלה נאו-קלאסית, החזיק באוסף בקבוקי יין. הפרופסור לא רצה למכור בקבוקים מהאוסף גם לא כשהציעו לקנות את הבקבוק במחיר של מעל 100 דולר, ולעומת זאת הוא לא הסכים לקנות בקבוקים במחיר של מעל 35 דולר. הפער בין המחירים האלה משקף את אפקט הבעלות. בספר "[[לחשוב מהר לחשוב לאט]]" כהנמן מציין כי ת'יילר הבין כי אפקט הבעלות מוסבר על ידי [[תורת הערך]] לאחר שקרא טיוטה של המאמר לגביה.{{הערה|[[דניאל כהנמן]], [[לחשוב מהר לחשוב לאט]], פרק 27}}
     

תפריט ניווט