שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:  
===החלק והשלם===
 
===החלק והשלם===
   −
[[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] סבורה שמערכת השיקולים וההחלטות שלנו מושפעים מהזדמנות מחד ומחיר מהצד השני – הבחירה באחד מבין אפשרויות הינה כרוכה בוויתור כאשר אתה בוחר באופציה אחת על פני האחרת.
+
[[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] סבורה שמערכת השיקולים וההחלטות שלנו מושפעים מהזדמנות מחד וממחיר מהצד השני – הבחירה באפשרות אחת כרוכה בוויתור כאשר בוחרים באופציה אחת על פני האחרת.
היא רואה את מערכת המקרו כלכלית כעולם ומלואו, המחולק לקטגוריות ענף נושאיות : דגה יערות, שדות, מכרות, בארות, אתרי נופש וכו'.
+
היא רואה את ה[[מאקרו כלכלה|מערכת מקרו כלכלית]] כעולם ומלואו, המחולק לקטגוריות ענף נושאיות : דגה יערות, שדות, מכרות, בארות, אתרי נופש וכו'.
   −
משום שהעולם סביבנו כולו מחולק כלכלית על פי קטגוריות וקטגוריות משנה, זו היא למעשה מערכת סגורה.  
+
משום שהעולם סביבנו כולו מחולק כלכלית על פי קטגוריות וקטגוריות משנה, זו היא למעשה '''[[מערכת סגורה (תרמודינמיקה)|מערכת סגורה]]'''. מערכת סגורה : כל הנע בתוכה הם חומרים אין יוצא ואין בא.  
מערכת סגורה : כל הנע בתוכה הם חומרים אין יוצא ואין בא. [אין שיקולי אנרגיה בכלכלה נאו קלאסית - דרור]
     −
כלכלה אקולוגית סבורה ש'''הכלכלה''' היא מערכת פתוחה: היא חלק מתת מערכת גדולה ממנה – מערכת כדור הארץ אשר נעים מתוכה ואליה גם חומר וגם אנרגיה. חשוב לציין ש'''מערכת כדור הארץ''' עצמה הינה מערכת חצי-סגורה, (כמות החומר קבועה כמעט, אנרגיה נכנסת בצורת אור , ואנרגיה נפלטת בצורת קרינת חום) אינה גדלה וסופית.
+
[[כלכלה אקולוגית]] סבורה ש'''הכלכלה היא מערכת פתוחה'': היא חלק מתת-מערכת גדולה ממנה – מערכת כדור הארץ  
 +
אשר נעים מתוכה ואליה גם חומר וגם אנרגיה. חשוב לציין ש'''מערכת כדור הארץ''' עצמה הינה [[מערכת חצי-סגורה]], (כמות החומר קבועה כמעט, אנרגיה נכנסת בצורת אור, ואנרגיה נפלטת בצורת קרינת חום) אינה גדלה וסופית.
   −
נכון לעכשיו המערכת המקרו כלכלית של חיינו סבה סביב הקצאה והפצה יעילה של משאבים, בעוד שהכלכלה האקולוגית ממוקדת בהיבטים מקרו כלכליים רחבים ומעמיקים יותר כגון הנחת היסוד שיש סוף ליכולת הצמיחה הכלכלית ושיש קצה ליכולת זאת.  
+
נכון לעכשיו המערכת המאקרו כלכלית של חיינו סבה סביב הקצאה והפצה יעילה של משאבים, בעוד שהכלכלה האקולוגית ממוקדת בהיבטים מאקרו כלכליים רחבים ומעמיקים יותר כגון הנחת היסוד שיש סוף ליכולת [[|צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]].  
   −
בכדי להתחקות אחר הנחה זו עלינו להתמקד בנושא הקצאה חלוקת משאבים, בין מעמדות שונים ובין דורות שונים – נוכחיים ועתידיים. במיוחד לאור הקושי לחלוקה מחודשת של ההון באופן יותר שוויוני בעידן הנוכחי מעיד עשרות מונים על קושי עתידי לאור התדלדלות המשאבים הצפויה להתרחש ביחס לקצב צריכת המשאבים הנוכחית אשר אינה לוקחת בחשבון את צרכי הדורות הבאים.
+
בכדי להתחקות אחר הנחה זו עלינו להתמקד בנושא הקצאת חלוקת משאבים, בין מעמדות שונים ובין דורות שונים – נוכחיים ועתידיים. במיוחד לאור הקושי לחלוקה מחודשת של ההון באופן יותר שוויוני בעידן הנוכחי מעיד עשרות מונים על קושי עתידי לאור התדלדלות המשאבים הצפויה להתרחש ביחס לקצב צריכת המשאבים הנוכחית אשר אינה לוקחת בחשבון את צרכי הדורות הבאים.
    
[[Image:Non-economic-growth.gif|left|thumb|300px|תועלת שולית ונזק שולי בעקבות עליה בתוצר. הנזק השולי בעליית התוצר מגיע לאינסוף.]]
 
[[Image:Non-economic-growth.gif|left|thumb|300px|תועלת שולית ונזק שולי בעקבות עליה בתוצר. הנזק השולי בעליית התוצר מגיע לאינסוף.]]
   −
כלכלה אקולוגית אינה זונחת את חשיבותה של יעילות '''הקצאת המשאבים''' אך סבורה שיש לתת מידה רבה של חשיבות להיקף ומידת '''הפצת המשאבים'''.
+
כלכלה אקולוגית אינה זונחת את חשיבותה של יעילות '''[[הקצאת המשאבים]]''' אך סבורה שיש לתת מידה רבה של חשיבות להיקף ומידת '''הפצת המשאבים'''.
    
למול הכלכלה אקולוגית עומד אותה משוואה המעסיקה את הכלכלה הנאו-קלאסית – עלות לעומת תועלת, בשאלה האם צמיחה נוספת משתלמת או מצדיקה את המחיר הגלום בהתפתחות זו.  
 
למול הכלכלה אקולוגית עומד אותה משוואה המעסיקה את הכלכלה הנאו-קלאסית – עלות לעומת תועלת, בשאלה האם צמיחה נוספת משתלמת או מצדיקה את המחיר הגלום בהתפתחות זו.  
   −
כיוון שכמות החומר והאנרגיה בכדור הארץ סופיים והכלכלה יכולה להתרחב עד גבול מסוים ביחס למשאבים העומדים לרשותה,ומתוך נקודת המבט שלצמיחה ישנו מחיר ואנו איננו חיים בריק אלה ישנה מעטפת חיים התומכת בנו, צמיחה מעבר לסף מסוים לא תשתלם לעומת העלות ולמעשה אף תהווה צמיחה כלכלית שלילית.
+
כיוון שכמות החומר והאנרגיה בכדור הארץ סופיים והכלכלה יכולה להתרחב עד גבול מסוים ביחס למשאבים העומדים לרשותה, ומתוך נקודת המבט שלצמיחה ישנו מחיר ואנו איננו חיים בריק אלה ישנה מעטפת חיים התומכת בנו, צמיחה מעבר לסף מסוים לא תשתלם לעומת העלות ולמעשה אף תהווה צמיחה כלכלית שלילית.
    
אותה עלות נוספת קרויה עלות שולית– Marginal Costs (MC)  ומנגד עומדת התועלת השולית (MB)Marginal Benefits כאשר ישנו שיווין בין  MB=MC  זוהי למעשה גבול נקודת היעילות בין העלות לתועלת, כל עלות נוספת תגרום למעשה להפסד.
 
אותה עלות נוספת קרויה עלות שולית– Marginal Costs (MC)  ומנגד עומדת התועלת השולית (MB)Marginal Benefits כאשר ישנו שיווין בין  MB=MC  זוהי למעשה גבול נקודת היעילות בין העלות לתועלת, כל עלות נוספת תגרום למעשה להפסד.
   −
בהתייחס לתפיסה נאו-קלאסית של מקרו- כלכלה המצב הרצוי הוא  '''"צמיחה כלכלית לנצח"''', אם איזה שהוא משאב אוזל אין הדבר מונע מהצמיחה עדיין להתרחש לנצח וזאת משום ש'''פיתוח טכנולוגי''' יכול לעקוף את הקושי כגון הון הטבעי ולהמשיך ולהתקיים ע"י תחליף -  הון מעשה ידי אדם.
+
בהתייחס לתפיסה נאו-קלאסית של מקרו- כלכלה המצב הרצוי הוא  '''"צמיחה כלכלית לנצח"''', אם איזה שהוא משאב אוזל אין הדבר מונע מהצמיחה עדיין להתרחש לנצח וזאת משום ש'''פיתוח טכנולוגי''' יכול לעקוף את קשיים כגון מחסור ב[[הון טבעי|הון הטבעי]] ולהמשיך ולהתקיים ע"י תחליף -  הון מעשה ידי אדם.
    
על פי תפישה זו הטבע הוא לא יותר מספק שאנו מנצלים את שרותיו, המניעה מהתפתחות וצמיחה הינה רק מידת הפיתוח הטכנולוגי, אם נפתח טכנולוגיה חדשה לא תהיה גבול לצמיחה, '''המשוואה של עלות תועלת – פשוט מתבטלת.'''
 
על פי תפישה זו הטבע הוא לא יותר מספק שאנו מנצלים את שרותיו, המניעה מהתפתחות וצמיחה הינה רק מידת הפיתוח הטכנולוגי, אם נפתח טכנולוגיה חדשה לא תהיה גבול לצמיחה, '''המשוואה של עלות תועלת – פשוט מתבטלת.'''
שורה 36: שורה 36:  
התוצר הסופי של השימוש באותם משאבים בסופו של תהליך כלכלי יהיו התכלות חומר הגלם והפיכתו לפסולת ולפליטת אנרגיה.
 
התוצר הסופי של השימוש באותם משאבים בסופו של תהליך כלכלי יהיו התכלות חומר הגלם והפיכתו לפסולת ולפליטת אנרגיה.
 
ככל שהכלכלה גדלה  ההון הטבעי (אדמה, מינרלים, מים, יצורים חיים, דלק מחצבי) יהפוך להון אנושי וכן שירותים רבים יותר, הדבר יגרום להפחתת ההון הטבעי שמן הנותר יהיה ניתן להפיק פחות הון אנושי ושירותים.
 
ככל שהכלכלה גדלה  ההון הטבעי (אדמה, מינרלים, מים, יצורים חיים, דלק מחצבי) יהפוך להון אנושי וכן שירותים רבים יותר, הדבר יגרום להפחתת ההון הטבעי שמן הנותר יהיה ניתן להפיק פחות הון אנושי ושירותים.
  −
[[Image:Empty_world.GIF|thumb|center|608px|עולם ריק]]
      
===מעולם ריק לעולם מלא===
 
===מעולם ריק לעולם מלא===
 
From an empty world to full word
 
From an empty world to full word
 
+
[[Image:Empty_world.GIF|thumb|center|400px|עולם ריק]]
 
אם נבחן ביתר קפידה את הנחת היסוד שהעולם הכלכלי בו אנו חיים הינה מערכת סגורה ובהתאם לכך ניתן "לצמוח לנצח" נגלה לא מעט דליפות.
 
אם נבחן ביתר קפידה את הנחת היסוד שהעולם הכלכלי בו אנו חיים הינה מערכת סגורה ובהתאם לכך ניתן "לצמוח לנצח" נגלה לא מעט דליפות.
  

תפריט ניווט