שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 32 בתים ,  10:14, 11 בספטמבר 2019
לא שיניתי כמעט שום דבר בתוכן פשוט מיינתי אותו לפי 3 סעיפים: הגדרה, בעיה, פיתרון. לדעתי זה יקל על ההבנה.
שורה 10: שורה 10:     
הקיימות היא בעלת ממשקים רבים עם ה[[כלכלה]] באמצעות השלכות רבות שיש לפעילות הכלכלית על החברה והסביבה וכן השלכות של הסביבה על החברה והכלכלה. [[כלכלה בת קיימא]] מסתמכת על ניתוחים של [[כלכלה אקולוגית]] שבה יש שילוב של היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים וכספיים. התקדמות לקראת קיימות הוא אתגר חברתי שמשפיע על תחומים רבים כמו חקיקה בינלאומית, [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיה]], [[אקולוגיה עירונית|תכנון עירוני]], [[תחבורה בת קיימא|תחבורה]], [[עיצוב בר קיימא|עיצוב טכנולוגי]], [[חקלאות בת קיימא|חקלאות]], [[סדר דמיוני|אורחות חיים]] ותרבות ודפוסים מרכזיים ב[[תרבות הצריכה|צריכה]]. דרכים לקידום הקיימות כוללות היבטים וזרמים שונים בתחומים שונים לדוגמה [[פרמקלצ'ר]], [[עיצוב מקיים]], [[כלכלה אקולוגית]], [[בנייה ירוקה]], [[כימיה ירוקה]] ועוד.
 
הקיימות היא בעלת ממשקים רבים עם ה[[כלכלה]] באמצעות השלכות רבות שיש לפעילות הכלכלית על החברה והסביבה וכן השלכות של הסביבה על החברה והכלכלה. [[כלכלה בת קיימא]] מסתמכת על ניתוחים של [[כלכלה אקולוגית]] שבה יש שילוב של היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים וכספיים. התקדמות לקראת קיימות הוא אתגר חברתי שמשפיע על תחומים רבים כמו חקיקה בינלאומית, [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיה]], [[אקולוגיה עירונית|תכנון עירוני]], [[תחבורה בת קיימא|תחבורה]], [[עיצוב בר קיימא|עיצוב טכנולוגי]], [[חקלאות בת קיימא|חקלאות]], [[סדר דמיוני|אורחות חיים]] ותרבות ודפוסים מרכזיים ב[[תרבות הצריכה|צריכה]]. דרכים לקידום הקיימות כוללות היבטים וזרמים שונים בתחומים שונים לדוגמה [[פרמקלצ'ר]], [[עיצוב מקיים]], [[כלכלה אקולוגית]], [[בנייה ירוקה]], [[כימיה ירוקה]] ועוד.
 
+
== מה היא קיימות ==
==רקע לקיימות אקולוגית==
+
===הגדרות לקיימות===
===מחזורים טבעיים ומערכות אקולוגיות===
  −
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[מחזור ביוגאוכימי]], [[מערכת אקולוגית]]}}
  −
[[תמונה:Natural Cycle.jpg|left|thumb|320px|המחזורים הטבעיים של יסודות שונים בכדור הארץ|alt=המחזורים הטבעיים של יסודות שונים בכדור הארץ.]]
  −
 
  −
בעיית הקיימות קשורה ל'''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]]''' הפועלים ב[[הסביבה הטבעית|טבע]], כגון [[מחזור החנקן]], [[מחזור הפחמן]], [[מחזור הזרחן]] ועוד. מחזורים אלה מורכבים מזרימה של חומרים בין מאגרים שונים של תרכובות המכילות חומרים אלה. לדוגמה תרכובות פחמן (כמו [[פחמן דו חמצני]] לדוגמה) זורמות בין מאגרים המצויים בסלעים ובקרקע, בגופי מים ובאוקיינוסים, באטמוספירה, וכן ב'''[[ביוספרה]]''' - כלל היצורים החיים כולל חיידקים, אצות, פטריות, צמחים, בעלי חיים ובהם גם ה[[בני אדם|האדם]]. המחזור יכול להיות בן אלפי שנים (לדוגמה נדידת מולקולת פחמן דו חמצני שנודדת בתוך מי האוקיינוס) או קצר בהרבה (מולקולת פחמן שנקלטת על ידי חרק כמזון ולאחר כמה שעות נפלטת בחזרה לאוויר בצורת פחמן דו חמצני).
  −
 
  −
כדי שתהיה תנועה של חומרים, חייבים [[אנרגיה]]. מקור האנרגיה המרכזי שמניע את החומרים בתוך הביוספרה ושל חומרים אל ומהביוספרה הוא [[אנרגיה סולארית|אנרגיית השמש]], וגלגולים אחרים שלה - [[אנרגיית רוח]] או [[אנרגיית גלי ים|גלים]]. בנוסף גם מקורות אנרגיה נוספים כמו [[אנרגיית גאות ושפל]] ו[[אנרגיה גאותרמית|אנרגיות ממעבה האדמה]] יכולים להשפיע על תנועת החומרים (לדוגמה טקטונית הלוחות). אנרגיית השמש היא מקור האנרגיה העיקרי של המחזורים הביוטיים, והיא מאפשרת ל[[ייצור ראשוני|יצרנים ראשוניים]] כמו צמחים ואצות לקשור [[פחמן דו חמצני]] מהאטמוספירה ולייצר מולקולות סוכר וחלבון שמשמשות את שאר היצורים החיים.
  −
 
  −
המערכת הביוספרית פולטות החוצה חום, כתוצאה מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]]. חום נפלט גם מהמערכת הגאופיזית כתוצאה מקרינת גוף שחור. החום נפלט לחלל בעיקר בצורה של קרינה אינפרה אדום.
  −
 
  −
היצורים החיים ו'''[[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]''' התפתחו במשך אלפי ולפעמים מאות מיליוני שנים. המערכות האקולוגיות מספקות לכלל היצורים החיים תמיכה של הספקת מזון (על ידי [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] שממיר את אנרגיית השמש לאנרגיה כימית) וכן צורות רבות אחרות של תמיכה כגון החדרת מים לקרקע על ידי עצים, ייצור חמצן וטיהור האטמוספירה מפחמן דו חמצני ועוד. נכון להיום, ובעתיד הנראה לעין, לא ייתכנו חיים בכדור הארץ ללא תפקוד של [[הביוספרה]] והתפקודים הרבים אותם היא מספקת. דרדור של חלק מהשירותים האלה כמו שינוי בריכוז החמצן באטמוספירה או שינויי אקלים יכול לגרום ל[[הכחדה המונית]] וגרם להכחדות כאלה בעבר. דרדור חמור יותר יכחיד את רוב היצורים החיים בכדור הארץ. בהקשר האנושי, סך שירותים אלה נקראים '''[[שירותי המערכת האקולוגית]]'''.
  −
 
  −
ההיקף העצום של הספקת שירותים כאלה פירושו אנרגיה רבה המושקעת בשינוי מיליארדי טונות של תרכובות כימיות לתרכובות כימיות אחרות בכל שנה. דבר זה מבוצע במסגרת מיליוני תהליכים ותתי תהליכים המשולבים זה בזה ומערבים כל אחד עשרות עד אלפי יצורים חיים וכן איזונים שאת חלקם הגדול איננו מכירים או שיש לנו מושג כלשהו לגביהם אבל הן משתנות כל הזמן.
  −
 
  −
השירותים האקולוגיים תמכו בקיום [[בני אדם]] במשך מיליוני שנים, הן בשלב [[ציידים לקטים]] הן בשלב [[המהפכה החקלאית|התפתחות החקלאות]] והן במהלך [[המהפכה התעשייתית]]. את רוב השירותים האלה קשה ויקר מאוד להחליף, או שאיננו יודעים כיום כיצד עושים זאת (לדוגמה שכבת האוזון המגנה עלינו מקרינה קוסמית, או שירותי האבקה).
  −
 
  −
===המערכת הקווית של הכלכלית האנושית===
  −
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ניתוח מחזור חיים]], [[סיפורם של הדברים]], [[מעריסה לעריסה]]}}
  −
בניגוד למחזורים אלה, כמעט כל המערכת הכלכלית האנושית פועלת בצורה קווית (לינארית), שאינה מחזורית:
  −
 
  −
* [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]], [[מתכות]] ו[[מחצבים]] אחרים [[כרייה|נכרים]] מבטן האדמה. בנוסף, בני האדם מנצלים [[משאבים מתחדשים|מאגרים טבעיים מתחדשים]] כמו שדות דיג, יערות או מאגרים מתחדשים מנוהלים -[[חקלאות]]. המשאבים המתכלים המתחדשים מעובדים ל[[חומרי גלם]]. הכרייה ועיבוד חומרי הגלם כרוכים בצריכת כמות גבוהה של אנרגיה ויצירת כמות גבוהה של [[פסולת]].
  −
* רוב ה[[אנרגיה]] המשמשת את [[משק האנרגיה העולמי]] מופקת מ[[דלק מחצבי|דלקים מבטן האדמה]] שהם מתכלים ו[[זיהום|מזהמים]].
  −
* החומרים מעובדים באמצעות עוד אנרגיה לתוצרי ביניים, ומוצרים וכן מספקים הספקת שירותים. גם תהליך הייצור כרוך לעיתים קרובות ביצירת כמות גבוהה של פסולת ובשימוש גבוה באנרגיה.
  −
* המוצרים והשירותים הכלכליים נצרכים על ידי צרכנים והופכים ל[[פסולת]]. לרוב, כמות הפסולת בשלב זה היא קטנה יחסית לפסולת בשלבים המוקדמים יותר של כרייה, הפקת חומרי גלם וייצור.
  −
* הפסולת והזיהום, הן מתהליכי הייצור והן מהמוצרים הסופיים עצמם, מושלכים לטבע. חלק מהפסולת גדול מתפרק לאט ובינתיים מהווה הפרעה, חלק רעיל ויוצר הפרעות שונות עבור [[מערכות אקולוגיות]].
  −
 
  −
=== הפרעת האדם למערכות הטבעיות ===
  −
{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות}}
  −
[[תמונה:TNS break Circle.gif|left|thumb|320px|החברה כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים |alt=החברה האנושית כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים ]]
  −
 
  −
[[קפיטליזם|המערכת האנושית והכלכלית שקיימת]] היום משבשת את המחזורים הטבעיים. הכלכלה הבלתי מחזורית המעודדת [[מחסור ועודף|עלייה בלתי פוסקת בצריכה גם כאשר זו מורידה את רמת החיים]] והגידול ב[[אוכלוסייה|אוכלוסיית העולם]] גורמים להפרעה גדלה במחזור הביוטי בדרכים שונות: שפיכת רעלים ו[[זיהום]] לתוך ה[[ביוספרה]] וכן [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] שמגיעים לבסוף אל הביוספרה; לקיחת [[משאבי טבע|משאבים]] מתוך [[הביוספרה]] על ידי [[ציד]], [[דיג]], ו[[כריתת יערות]] וניצול חלק גדל והולך מתות ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]]; [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא מקיימת]] שלוקחת [[שימושי קרקע|שטחים]] וגורמת ל[[זיהום חקלאי]], ל[[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]] ובעיות נוספות; הפרעה פיזית לסביבה הביוטית כמו [[בירוא יערות]], החדרת [[מינים פולשים]], [[קיטוע של בתי גידול]] באמצעות שטחי חקלאות, כבישים וערים; שפיכה של חומרים ביוטיים בכמויות גדולות כמו [[דשן כימי|דשנים]] שמשנים את מבנה מארג המזון ואת המחזורים הביו-גאו-כימיים.
  −
 
  −
כל ההפרעות שהוזכרו לעיל תורמות [[התחממות עולמית|לשינויי אקלים]], אשר נחשבים על ידי רבים כהפרעה החזקה ביותר ולבעיה הגדולה ביותר של האנושות.
  −
 
  −
יש הפרעה למחזור הביוטי-גאופיזי כשאר כמויות עצומות של חומרים [[כרייה|נכרים]] מקרום האדמה ולאחר שימוש קצר בהם רובם מושלכים. הכוונה הן ל[[דלקים מחצביים]] כמו [[נפט]] [[פחם]] [[אורניום]] ו[[גז טבעי]] והן לחומרים שנכרים כמו מתכות, מינרלים ועוד. כמו כן הכוונה גם להוצאה של חומרים טבעיים מהמערכת שהן תשומות חיוניות עבורה כמו מי שתייה, או הכנסה של חומרים טבעיים בכמויות גדולות מידי שהמערכת לא מסוגלת להטמיע - כמו פליטה של [[גזי חממה]] או של חומרים שגורמים ל[[דלדול שכבת האוזון]]. הפרעה למחזור הביוטי-גאופיזי משפיעה באופן חמור על [[המערכת האקולוגית]].
  −
 
  −
הפרעה זו מושפעת הן מ[[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], והן מגודל הצריכה לנפש, לפחות מכמות הצריכה שאינה בעלת אופי מחזורי. רוב הפסולת נוצרת בתהליכי הפקת חומרי הגלם והייצור, כך שהפסולת שהצרכן מייצר באופן ישיר מהווה כ-4% מהפסולת הכללית שנוצרת עקב הצריכה שלו. בנוסף, יש חשיבות גדולה לשאלה איזה סוג צריכה שכן יש מוצרים ושירותים שתהליך הייצור שלהם או הם עצמם מכילים חומרים או תהליכים שמזיקים יותר לסביבה, יחסית למוצרים ושירותים אחרים.
  −
 
  −
לא רק שהפרעות שהוזכרו הן בעלות אופי נרחב ומתמשך, אלא שעוצמת ההפרעה, ברוב הפרמטרים (למעט מספר מוגבל של צורות [[זיהום]]) גדלה במשך הזמן.
  −
 
  −
כתוצאה מכך, המערכות הטבעיות הביוטיות ש[[אבולוציה|התפתחו]] במשך מאות מיליוני שנים, סופגות הפרעות הולכות וגדלות. וכל זאת במסגרת כמה מאות עד עשרות שנים. נגרמים שינויים נרחבים של [[מחזור אקולוגי|המחזורים האקולוגים]]. מתקיימת [[הכחדה המונית]] של מינים, התפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] רבות מתערער או נפסק לחלוטין, ונפגעת היכולת שלהן לספק [[שירותים אקולוגיים]]. דבר זה גורם בתורו לכילוי הבסיס הביולוגי של הכלכלה האנושית, ויוצר איום על ה[[חקלאות]] והמזון, על האקלים, על הבריאות של בני האדם ועל היכולת לספק שירותים ומוצרים שונים.
  −
 
  −
===כילוי פיזי של הכלכלה הקווית===
  −
{{הפניה לערך מורחב|משאבים מתכלים}}
  −
גם אם נניח שהאדם אינו תלוי כלל במערכת האקולוגית לקבלת [[שירותי טבע]] כמו מזון, מים נקיים או חמצן, וגם אם נתעלם מבעיית ה[[זיהום]], הכלכלה הקווית נמצאת בבעיה של הסתמכות על [[משאבים מתכלים]].
  −
 
  −
בעיה אחת בהקשר זה היא שבטווח הארוך המשאבים מתכלים בכדור הארץ, מעצם טיבם ככאלה, יגמרו. את חלקם ניתן יהיה להפיק מחדש תוך השקעה רבה של אנרגיה וזמן מתוך הררי הפסולת הקיימת. חלקם - כמו [[דלק מחצבי]] לסוגיו יאבדו לעד. מחצבים ודלקים מחצביים כרוכים בבעיה נוספת קרובה יותר - היות ובתחילה נכרים ונשאבים המאגרים הקלים יותר להפקה, שהם בעלי ריכוז גבוה יותר של מחצב, ככל שעובר הזמן כך יורדת איכותם. בהקשר של דלק מחצבי, ה[[החזר אנרגטי]] של הדלק שנכרה הולך ויורד ופירוש הדבר [[התייקרות אנרגטית]] בדומה לתהליך של [[שיא תפוקת הנפט]]. מנגנון זה מתרחש הרבה לפני שכלל המאגרים של המשאב המחצבי מתכלים.
  −
 
  −
בנוסף, ירידת איכות המחצבים, כרוכה לא רק בהשקעה של יותר אנרגיה בהפקתה אלא גם ביותר זיהום בניסיון להפיק חומר גלם מתוך המחצב, דבר שמחריף מאוד את בעיות הזיהום.
  −
 
  −
===השינוי באופי בעיות הסביבה===
  −
במשך השנים יש שינוי באופי של בעיות הסביבה שהאדם יוצר. בעבר היו נפוצות בעיות מקומיות כמו [[זיהום תעשייתי|מפעל מזהם]] בעיר מסוימת, וכיום הבעיות הופכות להיות עולמיות. כגון [[התחממות עולמית]], [[החמצת אוקיינוסים]], [[דלדול שכבת האוזון]] ועוד. דבר זה מצריך שיתופי-פעולה בינלאומיים לצורך ניטור עולמי של הבעיות ומתן פתרונות.
  −
 
  −
בנוסף לכך, אם בעבר התעשייה הייתה מייצרת מספר מועט של מזהמים, שיוצרים זיהום מרוכז שקל לאבחן ולנטר אותו, כיום מדובר על ריבוי מקורות דיפוזיים שמייצרים זיהום או מפריעים לסביבה באלפי ובמיליוני מוקדים. לדוגמה פיזור של [[PCB]] או של [[מעכבי בעירה על בסיס ברום]] מתבצע במיליוני מקומות. גם דבר זה מחייב שיתופי פעולה נרחבים, או שינוי בסיסי של צורות הייצור או הצריכה.
  −
 
  −
בעיה נוספת היא הארכת אורך ה[[השהייה]] בין מקור הבעיה להשפעתה. בעיות העבר היו בעלות השהייה קצרה יחסית, כמו [[זיהום אוויר]] מסוג [[חומר חלקיקי]] או [[גופרית]], שגרמו לבעיות נשימה באופן מיידי ולאחר מכן גם הובילו למחלות נשימה שהתפרצו לאחר זמן קצר. כיום קיימות [[תהליכים ארוכי טווח|בעיות ארוכות טווח]] יותר שיש השהייה גדולה יותר בין מקור הבעיה לזיהוי השפעתה. לדוגמה [[התחממות עולמית]] או הרעלה ב-[[PCB]]. דבר זה מקשה על אבחון הבעיות, ומקשה לקשר בין מקורות של בעיות חברה וסביבה לבין התוצאות הרסניות שלהן. גם התיקון של בעיות אלה אורך זמן רב, אפילו אם ההפרעה נפסקה.
  −
 
  −
דברים אלה, וכן קשרי גומלין עם מערכות סביבתיות וחברתיות מורכבות גורמים לכך שבעיות הסביבה הופכות להיות [[מערכות מורכבות|מורכבות]] יותר עם הזמן. דבר שמצריך כלי ניתוח מערכתיים וכלים מדיניות מערכתיים ו[[הוליזם|הוליסטיים]] יותר.
  −
 
  −
==הגדרות לקיימות==
   
;ההגדרה הרחבה לקיימות:
 
;ההגדרה הרחבה לקיימות:
 
הגדרה הבסיסית של חברה בת קיימא היא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד".
 
הגדרה הבסיסית של חברה בת קיימא היא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד".
שורה 98: שורה 38:     
לעיתים תכופות הגדרות אלה משמשות לשם המשך שמירה על "עסקים כרגיל" וצמיחה כלכלית, תוך תשלום מס שפתיים לצדק חלוקתי ולהגנה על הסביבה ([[גרינווש]]). מבקרי ההגדרות האלה מציינים כי התפקוד של מערכות אקולוגיות מושפע אך ורק מקיום או אי קיום של תנאים פיזיים מסויימים. אם תנאים אלה אינם מתקיימים המערכת האקולוגית קורסת, בלי קשר לשאלה מה כמות האושר, השוויון או גודל התוצר הכלכלי שקיימים בתוך החברה האנושית. אין בכך הכחשה למימדים החברתיים והכלכליים של קיימות (לדוגמה חברה אנושית שקורסת בגלל משבר חברתי, משבר כלכלי, מלחמות וכו'), אבל יש הכפפה של מימדים אלה לתנאים שמוכתבים על ידי שאלות של קיימות אקולוגית.
 
לעיתים תכופות הגדרות אלה משמשות לשם המשך שמירה על "עסקים כרגיל" וצמיחה כלכלית, תוך תשלום מס שפתיים לצדק חלוקתי ולהגנה על הסביבה ([[גרינווש]]). מבקרי ההגדרות האלה מציינים כי התפקוד של מערכות אקולוגיות מושפע אך ורק מקיום או אי קיום של תנאים פיזיים מסויימים. אם תנאים אלה אינם מתקיימים המערכת האקולוגית קורסת, בלי קשר לשאלה מה כמות האושר, השוויון או גודל התוצר הכלכלי שקיימים בתוך החברה האנושית. אין בכך הכחשה למימדים החברתיים והכלכליים של קיימות (לדוגמה חברה אנושית שקורסת בגלל משבר חברתי, משבר כלכלי, מלחמות וכו'), אבל יש הכפפה של מימדים אלה לתנאים שמוכתבים על ידי שאלות של קיימות אקולוגית.
==קיימות חזקה מול קיימות חלשה==
+
===קיימות חזקה מול קיימות חלשה===
 
{{הפניה לערך מורחב|הון טבעי}}
 
{{הפניה לערך מורחב|הון טבעי}}
 
ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] מבחינה בין קיימות חלשה לבין קיימות חזקה. '''קיימות חלשה''' מניחה כי [[הון תעשייתי]] - הון שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים, הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "[[הון טבעי]]" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. '''קיימות חזקה''' מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפי גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג ל[[חלחול מים]] משמעותי למאגרי [[מי תהום]] או להתגונן מפני קרינה אם [[דלדול שכבת האוזון|תדלדל שכבת האוזון]]. הכלכלה האקולוגית דוגלת בקיימות חזקה, בין היתר בגלל הסתמכות על [[מודל זרמים ומאגרים]] של הכלכלן [[ג'ורג'סקיו-רוגן]] וגישתו של [[הרמן דיילי]] לנושא זה.
 
ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] מבחינה בין קיימות חלשה לבין קיימות חזקה. '''קיימות חלשה''' מניחה כי [[הון תעשייתי]] - הון שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים, הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "[[הון טבעי]]" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. '''קיימות חזקה''' מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפי גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג ל[[חלחול מים]] משמעותי למאגרי [[מי תהום]] או להתגונן מפני קרינה אם [[דלדול שכבת האוזון|תדלדל שכבת האוזון]]. הכלכלה האקולוגית דוגלת בקיימות חזקה, בין היתר בגלל הסתמכות על [[מודל זרמים ומאגרים]] של הכלכלן [[ג'ורג'סקיו-רוגן]] וגישתו של [[הרמן דיילי]] לנושא זה.
שורה 105: שורה 45:     
הכלכלן [[פרנק רוטרינג]] כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של [[הון טבעי]] משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא [[מערכת מורכבת]], או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי או לסדר פנימי.
 
הכלכלן [[פרנק רוטרינג]] כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של [[הון טבעי]] משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא [[מערכת מורכבת]], או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי או לסדר פנימי.
 
+
===הבדלים בין קיימות לסביבתנות===
 
  −
==הבדלים בין קיימות לסביבתנות==
   
מושג הקיימות מתייחס להיבטים המשפיעים על סיכויי ההישרדות וההמשכיות של [[המין האנושי]], וכפועל יוצא מזה, קיימות גוררת גם [[סביבתנות]] - דאגה עמוקה ל[[מערכת אקולוגית|מערכות סביבתיות]] שתומכות בהמשכיות זו. הקיימות צמחה מתוך התנועה הסביבתית, ובפועל מערבבים לעיתים קרובות בין המושגים. עם זאת קיימים מספר הבדלים ודגשים שונים בין שתי הגישות:
 
מושג הקיימות מתייחס להיבטים המשפיעים על סיכויי ההישרדות וההמשכיות של [[המין האנושי]], וכפועל יוצא מזה, קיימות גוררת גם [[סביבתנות]] - דאגה עמוקה ל[[מערכת אקולוגית|מערכות סביבתיות]] שתומכות בהמשכיות זו. הקיימות צמחה מתוך התנועה הסביבתית, ובפועל מערבבים לעיתים קרובות בין המושגים. עם זאת קיימים מספר הבדלים ודגשים שונים בין שתי הגישות:
   שורה 122: שורה 60:     
הן הראיה הסביבתית והן הזרם של הקיימות שמים דגש על [[הוליזם]] - בחינה כיצד תת מערכת אחת משפיעה ומושפעת מתתי-מערכות אחרות, דבר זה נובע מתוך צורת ניתוח נפוצה ב[[אקולוגיה]] הבוחנת את הדברים מנקודת מבט של [[מערכות מורכבות]]. בעוד הזרם הסביבתי מיישם תפיסה זו בעיקר לקשר בין האדם לטבע, קיימות מבצעת דבר זה באופן נרחב ועמוק יותר. לדוגמה בספר [[גבולות לצמיחה]] יש בחינה לא רק של השפעות שונות של האדם על הטבע, אלא פירוק של המערכת האנושית לתתי-מערכות כמו ייצור תעשייתי, כלכלת שירותים, החלטות על תכנון משפחה ועוד ובחינה כיצד תתי מערכות אלה משפיעות זו על זו. התמודדות עם בעיות קיימות של תת-מערכת אחת הוא דבר פשוט יחסית, אבל התמודדות עם כלל המערכות היא דבר קשה יותר. לדוגמה [[התפלת מים]] יכולה להראות כפתרון לבעיות [[משק המים בישראל]] כל עוד בוחנים נושא זה לבדו, אבל שילוב שלו עם בחינת [[משק האנרגיה בישראל]] ועם חשיבה ארוכת טווח על [[דלקים מחצביים]] מצביעה על חסרון מהותי בפתרון זה - תלות של משק המים ב[[משאב מתכלה]].
 
הן הראיה הסביבתית והן הזרם של הקיימות שמים דגש על [[הוליזם]] - בחינה כיצד תת מערכת אחת משפיעה ומושפעת מתתי-מערכות אחרות, דבר זה נובע מתוך צורת ניתוח נפוצה ב[[אקולוגיה]] הבוחנת את הדברים מנקודת מבט של [[מערכות מורכבות]]. בעוד הזרם הסביבתי מיישם תפיסה זו בעיקר לקשר בין האדם לטבע, קיימות מבצעת דבר זה באופן נרחב ועמוק יותר. לדוגמה בספר [[גבולות לצמיחה]] יש בחינה לא רק של השפעות שונות של האדם על הטבע, אלא פירוק של המערכת האנושית לתתי-מערכות כמו ייצור תעשייתי, כלכלת שירותים, החלטות על תכנון משפחה ועוד ובחינה כיצד תתי מערכות אלה משפיעות זו על זו. התמודדות עם בעיות קיימות של תת-מערכת אחת הוא דבר פשוט יחסית, אבל התמודדות עם כלל המערכות היא דבר קשה יותר. לדוגמה [[התפלת מים]] יכולה להראות כפתרון לבעיות [[משק המים בישראל]] כל עוד בוחנים נושא זה לבדו, אבל שילוב שלו עם בחינת [[משק האנרגיה בישראל]] ועם חשיבה ארוכת טווח על [[דלקים מחצביים]] מצביעה על חסרון מהותי בפתרון זה - תלות של משק המים ב[[משאב מתכלה]].
==מדידה של קיימות==
+
===מדידה של קיימות===
 
{{מדדי קיימות}}
 
{{מדדי קיימות}}
 
[[מדדי קיימות]] הם מדדים שונים שנועדו לספק מידע כמותי כדי להעריך אתגרי קיימות, ולנסות להתמודד איתם, ובחינה של אפקטיביות של צעדי התמודדות עם אתגרים אלה. הסולמות למדידת קיימות (קיימות סביבתית, חברתית וכלכלית, כל אחת לחוד ובצירופים שונים) נמצאים עדיין בתהליכי גיבוש. מדדי קיימות כוללים אינדיקטורים אקולוגיים, [[ערכי סף]], ביקורות, מדדים (אינדקסים), חשבונאות, וכן הערכות, אומדנים ושיטות דיווח אחרות. הם מיושמים במגוון רחב של שיטות ותחומי מחקר, ובמגוון של סקאלות על פני המרחב והזמן.
 
[[מדדי קיימות]] הם מדדים שונים שנועדו לספק מידע כמותי כדי להעריך אתגרי קיימות, ולנסות להתמודד איתם, ובחינה של אפקטיביות של צעדי התמודדות עם אתגרים אלה. הסולמות למדידת קיימות (קיימות סביבתית, חברתית וכלכלית, כל אחת לחוד ובצירופים שונים) נמצאים עדיין בתהליכי גיבוש. מדדי קיימות כוללים אינדיקטורים אקולוגיים, [[ערכי סף]], ביקורות, מדדים (אינדקסים), חשבונאות, וכן הערכות, אומדנים ושיטות דיווח אחרות. הם מיושמים במגוון רחב של שיטות ותחומי מחקר, ובמגוון של סקאלות על פני המרחב והזמן.
שורה 131: שורה 69:     
חלק מאמצעי מדידה אלה הם בעלי איכות נמוכה, היות והם מסתמכים במידה רבה על דיווח עצמי, וכן על "מגמות שיפור" בניסיון להדגיש צדדים חיוביים ולתת רושם של התקדמות, או לבצע השוואת ביצועים בין ממשלות שונות או בין תאגידים שונים.
 
חלק מאמצעי מדידה אלה הם בעלי איכות נמוכה, היות והם מסתמכים במידה רבה על דיווח עצמי, וכן על "מגמות שיפור" בניסיון להדגיש צדדים חיוביים ולתת רושם של התקדמות, או לבצע השוואת ביצועים בין ממשלות שונות או בין תאגידים שונים.
  −
===אוכלוסייה===
  −
{{הפניה לערך מורחב|אוכלוסיית העולם}}
  −
על פי התחזיות הרשמיות של האו"ם משנת 2008 צפוי ש[[אוכלוסיית העולם]] תגיע ל-7 מיליארד אנשים בתחילת 2012 ותעבור את ה-9 מיליארד עד 2050. רוב הגידול צפוי להיות ב[[המדינות המתפתחות|מדינות המתפתחות]] – מ-5.6 מיליארד ב-2009 ל-7.9 מיליארד ב-2050. הגידול יתחלק בין האוכלוסייה שגילה 15-59 (1.2 מיליארד) ובין האוכלוסייה שגילה יותר מ-60 (1.1 מיליארד), שכן מספר הילדים מתחת לגיל 15 במדינות המתפתחות צפוי דווקא לקטון. בניגוד לכך, האוכלוסייה ב[[מדינה מפותחת|מדינות המפותחות]] צפויה לגדול רק במעט מ-1.23 מיליארד ל-1.28 מיליארד, והיא הייתה אף קטנה לכדי 1.15 מיליארד אלמלא ההגירה הצפויה מהמדינות המתפתחות למדינות המפותחות, בהיקף ממוצע של 2.4 מיליון אנשים בשנה בין 2009 ו-2050.
  −
הערכות רחוקות טווח צופות שאוכלוסיית העולם תגיע לשיא ב-2070 ואז תקטן לאט לכדי 8.4 מיליארד ב-2100.
  −
  −
שווקים מתעוררים, כמו סין והודו, מגדילים בהתמדה את צריכת המוצרים שלהם ואיתה את את צריכת האנרגיה לנפש, את קצב צריכת המשאבים המתכלים לנפש ואת הזיהום לנפש. מגמות דומות של עליה מתונה יותר של מדדים אלה או פחות קיימת ברוב המדינות הפחות מתועשות. הצריכה לנפש גדלה גם במדינות מתועשות יותר כמו ארצות הברית או ישראל, אם כי יש מדדים בהם צריכה זו הגיעה למעין "שיא". כך לדוגמה צריכת האנרגיה לנפש בארצות הברית, למרות שהיא מהגבוהות בעולם לא השתנתה כמעט מאז 1975. עיקר הגידול בצריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית נבעה מגידול האוכלוסייה שלה.
  −
  −
השילוב בין גידול האוכלוסייה (שאופיינית יותר למדינות המתפתחות) ובין רמות צריכה גדלות שאינן בנות קיימה (בכל המדינות) הוא האתגר הקשה הניצב בפני הקיימות.
      
===כושר הנשיאה===
 
===כושר הנשיאה===
שורה 154: שורה 83:     
רוב אנשי הקיימות מעוניינים לאפשר רמת החיים גבוהה ככל הניתן בלי שניצול המשאבים יחרוג מהרמות העולמיות בנות הקיימה; כלומר, לא לצרוך יותר ממה שכדור הארץ יכול לתת. נתונים שדווחו ברמה הארצית, האזורית והעירונית מאשרים שהמגמה העולמית היא שהחברות הולכות ונעשות פחות בנות קיימא.
 
רוב אנשי הקיימות מעוניינים לאפשר רמת החיים גבוהה ככל הניתן בלי שניצול המשאבים יחרוג מהרמות העולמיות בנות הקיימה; כלומר, לא לצרוך יותר ממה שכדור הארץ יכול לתת. נתונים שדווחו ברמה הארצית, האזורית והעירונית מאשרים שהמגמה העולמית היא שהחברות הולכות ונעשות פחות בנות קיימא.
 +
===המימד הסביבתי===
 +
מערכות אקולוגיות בריאות מספקות מוצרים ושירותים חיוניים לבני אדם ולייצורים חיים אחרים. הן תומכות בקיום של [[נישות אקולוגיות]] או "מערכות תומכות חיים" שמאפשרות למינים ביולוגים להתקיים. קיימות שתי דרכים עיקריות להפחתת השפעות אנושיות שליליות על המערכות האקולוגיות ולשפר את התפקוד של מערכות אקולוגיות. הדרה הראשונה היא [[ניהול סביבתי]] זוהי גישת התערבות ישירה המבוססת על [[מידע]] שמתקבל מ[[מדעי הסביבה]], [[מדעי כדור הארץ]] ו[[ביולוגיית שימור]]. עם זאת, גישה זו מנסה להתמודד עם שורה ארוכה ומאסיבית של השפעות אנושיות חזקות ממנה ולכן קיימת גישה שנייה שמנסה לבצע ניהול ביקושים למשאבי סביבה.
 +
 +
ניהול של צריכה אנושית של משאבים היא גישה עקיפה והיא מבוססת בעיקר על מידע שהתקבל מכלכלה. [[הרמן דיילי]] הציע [[חוקי דיילי לקיימות|3 קריטריונים רחבים לקיימות סביבתית]]: [[משאבים מתחדשים]] צריכים לספק תנובה בת קיימא (קצב כילוי המשאב לא צריך לעבור את קצב ההתחדשות שלו), עבור [[משאבים מתכלים]] צריך להיות פיתוח דומה של משאבים מתחדשים, וקצב הייצור של פסולת ו[[זיהום]] צריך להיות קטן מיכולת ההטמעה והניקוי של הסביבה הטבעית.
 +
 +
== סיכונים לקיימות ==
 +
===מחזורים טבעיים ומערכות אקולוגיות===
 +
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[מחזור ביוגאוכימי]], [[מערכת אקולוגית]]}}
 +
[[תמונה:Natural Cycle.jpg|left|thumb|320px|המחזורים הטבעיים של יסודות שונים בכדור הארץ|alt=המחזורים הטבעיים של יסודות שונים בכדור הארץ.]]
 +
 +
בעיית הקיימות קשורה ל'''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]]''' הפועלים ב[[הסביבה הטבעית|טבע]], כגון [[מחזור החנקן]], [[מחזור הפחמן]], [[מחזור הזרחן]] ועוד. מחזורים אלה מורכבים מזרימה של חומרים בין מאגרים שונים של תרכובות המכילות חומרים אלה. לדוגמה תרכובות פחמן (כמו [[פחמן דו חמצני]] לדוגמה) זורמות בין מאגרים המצויים בסלעים ובקרקע, בגופי מים ובאוקיינוסים, באטמוספירה, וכן ב'''[[ביוספרה]]''' - כלל היצורים החיים כולל חיידקים, אצות, פטריות, צמחים, בעלי חיים ובהם גם ה[[בני אדם|האדם]]. המחזור יכול להיות בן אלפי שנים (לדוגמה נדידת מולקולת פחמן דו חמצני שנודדת בתוך מי האוקיינוס) או קצר בהרבה (מולקולת פחמן שנקלטת על ידי חרק כמזון ולאחר כמה שעות נפלטת בחזרה לאוויר בצורת פחמן דו חמצני).
 +
 +
כדי שתהיה תנועה של חומרים, חייבים [[אנרגיה]]. מקור האנרגיה המרכזי שמניע את החומרים בתוך הביוספרה ושל חומרים אל ומהביוספרה הוא [[אנרגיה סולארית|אנרגיית השמש]], וגלגולים אחרים שלה - [[אנרגיית רוח]] או [[אנרגיית גלי ים|גלים]]. בנוסף גם מקורות אנרגיה נוספים כמו [[אנרגיית גאות ושפל]] ו[[אנרגיה גאותרמית|אנרגיות ממעבה האדמה]] יכולים להשפיע על תנועת החומרים (לדוגמה טקטונית הלוחות). אנרגיית השמש היא מקור האנרגיה העיקרי של המחזורים הביוטיים, והיא מאפשרת ל[[ייצור ראשוני|יצרנים ראשוניים]] כמו צמחים ואצות לקשור [[פחמן דו חמצני]] מהאטמוספירה ולייצר מולקולות סוכר וחלבון שמשמשות את שאר היצורים החיים.
    +
המערכת הביוספרית פולטות החוצה חום, כתוצאה מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]]. חום נפלט גם מהמערכת הגאופיזית כתוצאה מקרינת גוף שחור. החום נפלט לחלל בעיקר בצורה של קרינה אינפרה אדום.
 +
 +
היצורים החיים ו'''[[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]''' התפתחו במשך אלפי ולפעמים מאות מיליוני שנים. המערכות האקולוגיות מספקות לכלל היצורים החיים תמיכה של הספקת מזון (על ידי [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] שממיר את אנרגיית השמש לאנרגיה כימית) וכן צורות רבות אחרות של תמיכה כגון החדרת מים לקרקע על ידי עצים, ייצור חמצן וטיהור האטמוספירה מפחמן דו חמצני ועוד. נכון להיום, ובעתיד הנראה לעין, לא ייתכנו חיים בכדור הארץ ללא תפקוד של [[הביוספרה]] והתפקודים הרבים אותם היא מספקת. דרדור של חלק מהשירותים האלה כמו שינוי בריכוז החמצן באטמוספירה או שינויי אקלים יכול לגרום ל[[הכחדה המונית]] וגרם להכחדות כאלה בעבר. דרדור חמור יותר יכחיד את רוב היצורים החיים בכדור הארץ. בהקשר האנושי, סך שירותים אלה נקראים '''[[שירותי המערכת האקולוגית]]'''.
 +
 +
ההיקף העצום של הספקת שירותים כאלה פירושו אנרגיה רבה המושקעת בשינוי מיליארדי טונות של תרכובות כימיות לתרכובות כימיות אחרות בכל שנה. דבר זה מבוצע במסגרת מיליוני תהליכים ותתי תהליכים המשולבים זה בזה ומערבים כל אחד עשרות עד אלפי יצורים חיים וכן איזונים שאת חלקם הגדול איננו מכירים או שיש לנו מושג כלשהו לגביהם אבל הן משתנות כל הזמן.
 +
 +
השירותים האקולוגיים תמכו בקיום [[בני אדם]] במשך מיליוני שנים, הן בשלב [[ציידים לקטים]] הן בשלב [[המהפכה החקלאית|התפתחות החקלאות]] והן במהלך [[המהפכה התעשייתית]]. את רוב השירותים האלה קשה ויקר מאוד להחליף, או שאיננו יודעים כיום כיצד עושים זאת (לדוגמה שכבת האוזון המגנה עלינו מקרינה קוסמית, או שירותי האבקה).
 +
===המערכת הקווית של הכלכלית האנושית===
 +
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ניתוח מחזור חיים]], [[סיפורם של הדברים]], [[מעריסה לעריסה]]}}
 +
בניגוד למחזורים אלה, כמעט כל המערכת הכלכלית האנושית פועלת בצורה קווית (לינארית), שאינה מחזורית:
 +
 +
* [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]], [[מתכות]] ו[[מחצבים]] אחרים [[כרייה|נכרים]] מבטן האדמה. בנוסף, בני האדם מנצלים [[משאבים מתחדשים|מאגרים טבעיים מתחדשים]] כמו שדות דיג, יערות או מאגרים מתחדשים מנוהלים -[[חקלאות]]. המשאבים המתכלים המתחדשים מעובדים ל[[חומרי גלם]]. הכרייה ועיבוד חומרי הגלם כרוכים בצריכת כמות גבוהה של אנרגיה ויצירת כמות גבוהה של [[פסולת]].
 +
* רוב ה[[אנרגיה]] המשמשת את [[משק האנרגיה העולמי]] מופקת מ[[דלק מחצבי|דלקים מבטן האדמה]] שהם מתכלים ו[[זיהום|מזהמים]].
 +
* החומרים מעובדים באמצעות עוד אנרגיה לתוצרי ביניים, ומוצרים וכן מספקים הספקת שירותים. גם תהליך הייצור כרוך לעיתים קרובות ביצירת כמות גבוהה של פסולת ובשימוש גבוה באנרגיה.
 +
* המוצרים והשירותים הכלכליים נצרכים על ידי צרכנים והופכים ל[[פסולת]]. לרוב, כמות הפסולת בשלב זה היא קטנה יחסית לפסולת בשלבים המוקדמים יותר של כרייה, הפקת חומרי גלם וייצור.
 +
* הפסולת והזיהום, הן מתהליכי הייצור והן מהמוצרים הסופיים עצמם, מושלכים לטבע. חלק מהפסולת גדול מתפרק לאט ובינתיים מהווה הפרעה, חלק רעיל ויוצר הפרעות שונות עבור [[מערכות אקולוגיות]].
 +
=== למה וכיצד מפריע האדם למערכות הטבעיות ===
 +
{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות}}
 +
[[תמונה:TNS break Circle.gif|left|thumb|320px|החברה כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים |alt=החברה האנושית כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים ]]
 +
 +
[[קפיטליזם|המערכת האנושית והכלכלית שקיימת]] היום משבשת את המחזורים הטבעיים. הכלכלה הבלתי מחזורית המעודדת [[מחסור ועודף|עלייה בלתי פוסקת בצריכה גם כאשר זו מורידה את רמת החיים]] והגידול ב[[אוכלוסייה|אוכלוסיית העולם]] גורמים להפרעה גדלה במחזור הביוטי בדרכים שונות: שפיכת רעלים ו[[זיהום]] לתוך ה[[ביוספרה]] וכן [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] שמגיעים לבסוף אל הביוספרה; לקיחת [[משאבי טבע|משאבים]] מתוך [[הביוספרה]] על ידי [[ציד]], [[דיג]], ו[[כריתת יערות]] וניצול חלק גדל והולך מתות ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]]; [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא מקיימת]] שלוקחת [[שימושי קרקע|שטחים]] וגורמת ל[[זיהום חקלאי]], ל[[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]] ובעיות נוספות; הפרעה פיזית לסביבה הביוטית כמו [[בירוא יערות]], החדרת [[מינים פולשים]], [[קיטוע של בתי גידול]] באמצעות שטחי חקלאות, כבישים וערים; שפיכה של חומרים ביוטיים בכמויות גדולות כמו [[דשן כימי|דשנים]] שמשנים את מבנה מארג המזון ואת המחזורים הביו-גאו-כימיים.
 +
 +
כל ההפרעות שהוזכרו לעיל תורמות [[התחממות עולמית|לשינויי אקלים]], אשר נחשבים על ידי רבים כהפרעה החזקה ביותר ולבעיה הגדולה ביותר של האנושות.
 +
 +
יש הפרעה למחזור הביוטי-גאופיזי כשאר כמויות עצומות של חומרים [[כרייה|נכרים]] מקרום האדמה ולאחר שימוש קצר בהם רובם מושלכים. הכוונה הן ל[[דלקים מחצביים]] כמו [[נפט]] [[פחם]] [[אורניום]] ו[[גז טבעי]] והן לחומרים שנכרים כמו מתכות, מינרלים ועוד. כמו כן הכוונה גם להוצאה של חומרים טבעיים מהמערכת שהן תשומות חיוניות עבורה כמו מי שתייה, או הכנסה של חומרים טבעיים בכמויות גדולות מידי שהמערכת לא מסוגלת להטמיע - כמו פליטה של [[גזי חממה]] או של חומרים שגורמים ל[[דלדול שכבת האוזון]]. הפרעה למחזור הביוטי-גאופיזי משפיעה באופן חמור על [[המערכת האקולוגית]].
 +
 +
הפרעה זו מושפעת הן מ[[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], והן מגודל הצריכה לנפש, לפחות מכמות הצריכה שאינה בעלת אופי מחזורי. רוב הפסולת נוצרת בתהליכי הפקת חומרי הגלם והייצור, כך שהפסולת שהצרכן מייצר באופן ישיר מהווה כ-4% מהפסולת הכללית שנוצרת עקב הצריכה שלו. בנוסף, יש חשיבות גדולה לשאלה איזה סוג צריכה שכן יש מוצרים ושירותים שתהליך הייצור שלהם או הם עצמם מכילים חומרים או תהליכים שמזיקים יותר לסביבה, יחסית למוצרים ושירותים אחרים.
 +
 +
לא רק שהפרעות שהוזכרו הן בעלות אופי נרחב ומתמשך, אלא שעוצמת ההפרעה, ברוב הפרמטרים (למעט מספר מוגבל של צורות [[זיהום]]) גדלה במשך הזמן.
 +
 +
כתוצאה מכך, המערכות הטבעיות הביוטיות ש[[אבולוציה|התפתחו]] במשך מאות מיליוני שנים, סופגות הפרעות הולכות וגדלות. וכל זאת במסגרת כמה מאות עד עשרות שנים. נגרמים שינויים נרחבים של [[מחזור אקולוגי|המחזורים האקולוגים]]. מתקיימת [[הכחדה המונית]] של מינים, התפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] רבות מתערער או נפסק לחלוטין, ונפגעת היכולת שלהן לספק [[שירותים אקולוגיים]]. דבר זה גורם בתורו לכילוי הבסיס הביולוגי של הכלכלה האנושית, ויוצר איום על ה[[חקלאות]] והמזון, על האקלים, על הבריאות של בני האדם ועל היכולת לספק שירותים ומוצרים שונים.
 +
===כילוי פיזי של הכלכלה הקווית===
 +
{{הפניה לערך מורחב|משאבים מתכלים}}
 +
גם אם נניח שהאדם אינו תלוי כלל במערכת האקולוגית לקבלת [[שירותי טבע]] כמו מזון, מים נקיים או חמצן, וגם אם נתעלם מבעיית ה[[זיהום]], הכלכלה הקווית נמצאת בבעיה של הסתמכות על [[משאבים מתכלים]].
 +
 +
בעיה אחת בהקשר זה היא שבטווח הארוך המשאבים מתכלים בכדור הארץ, מעצם טיבם ככאלה, יגמרו. את חלקם ניתן יהיה להפיק מחדש תוך השקעה רבה של אנרגיה וזמן מתוך הררי הפסולת הקיימת. חלקם - כמו [[דלק מחצבי]] לסוגיו יאבדו לעד. מחצבים ודלקים מחצביים כרוכים בבעיה נוספת קרובה יותר - היות ובתחילה נכרים ונשאבים המאגרים הקלים יותר להפקה, שהם בעלי ריכוז גבוה יותר של מחצב, ככל שעובר הזמן כך יורדת איכותם. בהקשר של דלק מחצבי, ה[[החזר אנרגטי]] של הדלק שנכרה הולך ויורד ופירוש הדבר [[התייקרות אנרגטית]] בדומה לתהליך של [[שיא תפוקת הנפט]]. מנגנון זה מתרחש הרבה לפני שכלל המאגרים של המשאב המחצבי מתכלים.
 +
 +
בנוסף, ירידת איכות המחצבים, כרוכה לא רק בהשקעה של יותר אנרגיה בהפקתה אלא גם ביותר זיהום בניסיון להפיק חומר גלם מתוך המחצב, דבר שמחריף מאוד את בעיות הזיהום.
 +
===השינוי באופי בעיות הסביבה===
 +
במשך השנים יש שינוי באופי של בעיות הסביבה שהאדם יוצר. בעבר היו נפוצות בעיות מקומיות כמו [[זיהום תעשייתי|מפעל מזהם]] בעיר מסוימת, וכיום הבעיות הופכות להיות עולמיות. כגון [[התחממות עולמית]], [[החמצת אוקיינוסים]], [[דלדול שכבת האוזון]] ועוד. דבר זה מצריך שיתופי-פעולה בינלאומיים לצורך ניטור עולמי של הבעיות ומתן פתרונות.
 +
 +
בנוסף לכך, אם בעבר התעשייה הייתה מייצרת מספר מועט של מזהמים, שיוצרים זיהום מרוכז שקל לאבחן ולנטר אותו, כיום מדובר על ריבוי מקורות דיפוזיים שמייצרים זיהום או מפריעים לסביבה באלפי ובמיליוני מוקדים. לדוגמה פיזור של [[PCB]] או של [[מעכבי בעירה על בסיס ברום]] מתבצע במיליוני מקומות. גם דבר זה מחייב שיתופי פעולה נרחבים, או שינוי בסיסי של צורות הייצור או הצריכה.
 +
 +
בעיה נוספת היא הארכת אורך ה[[השהייה]] בין מקור הבעיה להשפעתה. בעיות העבר היו בעלות השהייה קצרה יחסית, כמו [[זיהום אוויר]] מסוג [[חומר חלקיקי]] או [[גופרית]], שגרמו לבעיות נשימה באופן מיידי ולאחר מכן גם הובילו למחלות נשימה שהתפרצו לאחר זמן קצר. כיום קיימות [[תהליכים ארוכי טווח|בעיות ארוכות טווח]] יותר שיש השהייה גדולה יותר בין מקור הבעיה לזיהוי השפעתה. לדוגמה [[התחממות עולמית]] או הרעלה ב-[[PCB]]. דבר זה מקשה על אבחון הבעיות, ומקשה לקשר בין מקורות של בעיות חברה וסביבה לבין התוצאות הרסניות שלהן. גם התיקון של בעיות אלה אורך זמן רב, אפילו אם ההפרעה נפסקה.
 +
 +
דברים אלה, וכן קשרי גומלין עם מערכות סביבתיות וחברתיות מורכבות גורמים לכך שבעיות הסביבה הופכות להיות [[מערכות מורכבות|מורכבות]] יותר עם הזמן. דבר שמצריך כלי ניתוח מערכתיים וכלים מדיניות מערכתיים ו[[הוליזם|הוליסטיים]] יותר.
 +
===אוכלוסייה===
 +
{{הפניה לערך מורחב|אוכלוסיית העולם}}
 +
על פי התחזיות הרשמיות של האו"ם משנת 2008 צפוי ש[[אוכלוסיית העולם]] תגיע ל-7 מיליארד אנשים בתחילת 2012 ותעבור את ה-9 מיליארד עד 2050. רוב הגידול צפוי להיות ב[[המדינות המתפתחות|מדינות המתפתחות]] – מ-5.6 מיליארד ב-2009 ל-7.9 מיליארד ב-2050. הגידול יתחלק בין האוכלוסייה שגילה 15-59 (1.2 מיליארד) ובין האוכלוסייה שגילה יותר מ-60 (1.1 מיליארד), שכן מספר הילדים מתחת לגיל 15 במדינות המתפתחות צפוי דווקא לקטון. בניגוד לכך, האוכלוסייה ב[[מדינה מפותחת|מדינות המפותחות]] צפויה לגדול רק במעט מ-1.23 מיליארד ל-1.28 מיליארד, והיא הייתה אף קטנה לכדי 1.15 מיליארד אלמלא ההגירה הצפויה מהמדינות המתפתחות למדינות המפותחות, בהיקף ממוצע של 2.4 מיליון אנשים בשנה בין 2009 ו-2050.
 +
הערכות רחוקות טווח צופות שאוכלוסיית העולם תגיע לשיא ב-2070 ואז תקטן לאט לכדי 8.4 מיליארד ב-2100.
 +
 +
שווקים מתעוררים, כמו סין והודו, מגדילים בהתמדה את צריכת המוצרים שלהם ואיתה את את צריכת האנרגיה לנפש, את קצב צריכת המשאבים המתכלים לנפש ואת הזיהום לנפש. מגמות דומות של עליה מתונה יותר של מדדים אלה או פחות קיימת ברוב המדינות הפחות מתועשות. הצריכה לנפש גדלה גם במדינות מתועשות יותר כמו ארצות הברית או ישראל, אם כי יש מדדים בהם צריכה זו הגיעה למעין "שיא". כך לדוגמה צריכת האנרגיה לנפש בארצות הברית, למרות שהיא מהגבוהות בעולם לא השתנתה כמעט מאז 1975. עיקר הגידול בצריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית נבעה מגידול האוכלוסייה שלה.
 +
 +
השילוב בין גידול האוכלוסייה (שאופיינית יותר למדינות המתפתחות) ובין רמות צריכה גדלות שאינן בנות קיימה (בכל המדינות) הוא האתגר הקשה הניצב בפני הקיימות.
 
===מגוון ביולוגי===
 
===מגוון ביולוגי===
 
ברמה הכי בסיסית, [[שרשרת המזון]] והמחזורים הביוגאוכימיים מציבים גבול עליון למספר האורגניזמים ולמסה הכוללת שלהם בכל מערכת אקולוגית.
 
ברמה הכי בסיסית, [[שרשרת המזון]] והמחזורים הביוגאוכימיים מציבים גבול עליון למספר האורגניזמים ולמסה הכוללת שלהם בכל מערכת אקולוגית.
שורה 160: שורה 156:     
ב[[פרויקט המילניום להערכת מצב המערכות האקולוגיות]] השתתפו יותר מאלף מדענים מהמובילים בעולם בתחומי הביולוגיה. הפרויקט ניתח את מצב המערכות האקולוגיות בכדור הארץ ומסר למקבלי ההחלטות סיכומים וקווים מנחים לפעולה. מסקנתו היא שהפעילות האנושית פוגעת פגיעה משמעותית, שאף הולכת ומחריפה, ב[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]] שב[[מערכת אקולוגית|מערכות האקולוגיות]] של העולם, ומקטינה הן את כושר ההתאוששות שלהן והן את שטח האדמה היצרני (Biocapacity). הדו"ח מתייחס למערכות הטבעיות כאל ספקיות של שירותים חיוניים המאפשרים את הקיום האנושי. הוא מציג מדידות של 24 סוגי [[שירות המערכת האקולוגית|שירותים של מערכות אקולוגיות]], ומצביע על שיפור ב-4 בלבד במהלך חמישים השנים האחרונות, על התדרדרות חמורה ב-15 ועל מצב מסוכן ב-5.
 
ב[[פרויקט המילניום להערכת מצב המערכות האקולוגיות]] השתתפו יותר מאלף מדענים מהמובילים בעולם בתחומי הביולוגיה. הפרויקט ניתח את מצב המערכות האקולוגיות בכדור הארץ ומסר למקבלי ההחלטות סיכומים וקווים מנחים לפעולה. מסקנתו היא שהפעילות האנושית פוגעת פגיעה משמעותית, שאף הולכת ומחריפה, ב[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]] שב[[מערכת אקולוגית|מערכות האקולוגיות]] של העולם, ומקטינה הן את כושר ההתאוששות שלהן והן את שטח האדמה היצרני (Biocapacity). הדו"ח מתייחס למערכות הטבעיות כאל ספקיות של שירותים חיוניים המאפשרים את הקיום האנושי. הוא מציג מדידות של 24 סוגי [[שירות המערכת האקולוגית|שירותים של מערכות אקולוגיות]], ומצביע על שיפור ב-4 בלבד במהלך חמישים השנים האחרונות, על התדרדרות חמורה ב-15 ועל מצב מסוכן ב-5.
==המימד הסביבתי==
+
=== בריאות ===
מערכות אקולוגיות בריאות מספקות מוצרים ושירותים חיוניים לבני אדם ולייצורים חיים אחרים. הן תומכות בקיום של [[נישות אקולוגיות]] או "מערכות תומכות חיים" שמאפשרות למינים ביולוגים להתקיים. קיימות שתי דרכים עיקריות להפחתת השפעות אנושיות שליליות על המערכות האקולוגיות ולשפר את התפקוד של מערכות אקולוגיות. הדרה הראשונה היא [[ניהול סביבתי]] זוהי גישת התערבות ישירה המבוססת על [[מידע]] שמתקבל מ[[מדעי הסביבה]], [[מדעי כדור הארץ]] ו[[ביולוגיית שימור]]. עם זאת, גישה זו מנסה להתמודד עם שורה ארוכה ומאסיבית של השפעות אנושיות חזקות ממנה ולכן קיימת גישה שנייה שמנסה לבצע ניהול ביקושים למשאבי סביבה.
  −
 
  −
ניהול של צריכה אנושית של משאבים היא גישה עקיפה והיא מבוססת בעיקר על מידע שהתקבל מכלכלה. [[הרמן דיילי]] הציע [[חוקי דיילי לקיימות|3 קריטריונים רחבים לקיימות סביבתית]]: [[משאבים מתחדשים]] צריכים לספק תנובה בת קיימא (קצב כילוי המשאב לא צריך לעבור את קצב ההתחדשות שלו), עבור [[משאבים מתכלים]] צריך להיות פיתוח דומה של משאבים מתחדשים, וקצב הייצור של פסולת ו[[זיהום]] צריך להיות קטן מיכולת ההטמעה והניקוי של הסביבה הטבעית.
  −
 
  −
== קיימות ובריאות ==
   
{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[תרבות הצריכה]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[תרבות הצריכה]]}}
איומי קיימות יכולים לנבוע לא רק עקב קריסה של מערכות אקולוגיות או כילוי של משאבי גלם אלא גם כתוצאה מפגיעה רחבה בבריאות האוכלוסייה האנושית. כמו כן יש לציין שהאיומים לקיימות האקולוגית של המין האנושי קשורים לבעיות בריאותיות קשות. כך לדוגמה, אחרי המהפכה התעשייתית הרצון לייצר יותר ממה שצריך, תוך השקעת פחות מאמץ גופני או מוחי ממה שנחוץ מצד אחד גורם לפליטות [[גזי החממה]] עקב מיכון יתר ומצד שני גורם לבעיות בריאותיות כמו [[השמנה]], [[אורח חיים יושבני]], [[דכאון]], התמכרות ל[[מציאות מדומה]], ניתוק [[טבע עירוני|מהטבע]]. גזי החממה מהווים בעיה לקיימות עקב שינויי אקלים וההשלכות הבריאותיות, בתאוריה, גם יכולות להפוך לכאלה עם לא יעצרו את התחזקותן (כרגע רבים מתגאים בהגברת המחשוב האוטומציה וכך הלאה), למרות שייתכן שההשלכות הסביבתיות יגרמו לקריסת הציויליזציה עוד לפני כן, ואז זה יסיר את האיום הבריאותי. יש לציין שלפני המהפכה התעשייתית, רצון זה, דרך שוד וניצול גרם למחסור אצל חלק אחד של האוכלוסייה ולעודף אצל חלק אחר, כאשר 2 התופעות גרמו לבעיות.
+
איומים לקיימות יכולים לנבוע לא רק עקב קריסה של מערכות אקולוגיות או כילוי של משאבי גלם אלא גם כתוצאה מפגיעה רחבה בבריאות האוכלוסייה האנושית. כמו כן יש לציין שהאיומים לקיימות האקולוגית של המין האנושי קשורים לבעיות בריאותיות קשות. כך לדוגמה, אחרי המהפכה התעשייתית הרצון לייצר יותר ממה שצריך, תוך השקעת פחות מאמץ גופני או מוחי ממה שנחוץ מצד אחד גורם לפליטות [[גזי החממה]] עקב מיכון יתר ומצד שני גורם לבעיות בריאותיות כמו [[השמנה]], [[אורח חיים יושבני]], [[דכאון]], התמכרות ל[[מציאות מדומה]], ניתוק [[טבע עירוני|מהטבע]]. גזי החממה מהווים בעיה לקיימות עקב שינויי אקלים וההשלכות הבריאותיות, בתאוריה, גם יכולות להפוך לכאלה עם לא יעצרו את התחזקותן (כרגע רבים מתגאים בהגברת המחשוב האוטומציה וכך הלאה), למרות שייתכן שההשלכות הסביבתיות יגרמו לקריסת הציויליזציה עוד לפני כן, ואז זה יסיר את האיום הבריאותי. יש לציין שלפני המהפכה התעשייתית, רצון זה, דרך שוד וניצול גרם למחסור אצל חלק אחד של האוכלוסייה ולעודף אצל חלק אחר, כאשר 2 התופעות גרמו לבעיות.
    
נושא הקיימות הבריאותית מהווה את אחת הבעיות לתאוריית [[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]] ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסין]]. אם, כדי לשמור על קיימות אקולוגית, אפשר להסתגר בבונקרים, לייצר חמצן מים, מזון מלאכותיים, כדי להחליף את הטבע, לברוח למאדים, הרי שאורח חיים יושבני, זיהום מחומרים מלאכותיים, השפעות פסיכולוגיות של ניתוק מה[[אמבט יער|טבע]] ושאר הבעיות הבריאותיות, ישארו כאלה גם על המאדים ובתוך הבונקרים. יותר מי זה כנראה שיש סיכוי שיחמירו - הרי שם יצטרכו לחיות רק בזכות הטכנולוגיה ולא יהיה הרבה טבע. הם ישארו כאלה גם אם האוכלוסייה תוגבל ל-100 מילון ושוב ייצוב אוכלוסין באמצעות טכנולוגיה גורם להשלכות בריאותיות מסוימות (בשונה מייצוב אוכלוסין באמצעות מאבק בעוני).
 
נושא הקיימות הבריאותית מהווה את אחת הבעיות לתאוריית [[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]] ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסין]]. אם, כדי לשמור על קיימות אקולוגית, אפשר להסתגר בבונקרים, לייצר חמצן מים, מזון מלאכותיים, כדי להחליף את הטבע, לברוח למאדים, הרי שאורח חיים יושבני, זיהום מחומרים מלאכותיים, השפעות פסיכולוגיות של ניתוק מה[[אמבט יער|טבע]] ושאר הבעיות הבריאותיות, ישארו כאלה גם על המאדים ובתוך הבונקרים. יותר מי זה כנראה שיש סיכוי שיחמירו - הרי שם יצטרכו לחיות רק בזכות הטכנולוגיה ולא יהיה הרבה טבע. הם ישארו כאלה גם אם האוכלוסייה תוגבל ל-100 מילון ושוב ייצוב אוכלוסין באמצעות טכנולוגיה גורם להשלכות בריאותיות מסוימות (בשונה מייצוב אוכלוסין באמצעות מאבק בעוני).
שורה 182: שורה 173:     
היבט זה של השפעת אורח החיים המודרני על בריאות הצרכן לא נוגעת רק למזון, ורק להיבט הגופני, אלא משפיעה גם על התודעה של האזרחים. דוגמה אחת לכך היא תהליכי [[עיור]] ו[[פרבור]] - היבטים אלו משנים את הבריאות של האדם כפרט, משנים את הדינמיקה החברתית והפוליטית והכלכלית, ומשנים את התודעה של הציבור ביחס לטבע. כך יש אנשים שפוגשים בטבע רק לעיתים רחוקות ואינם מודעים לתהליכים שמתרחשים בו. ומצד שני חלק מתהליכים אלה עלולים לגרור בעיות בריאות כמו [[זיהום עירוני]] או [[אורח חיים יושבני]]. דוגמה נוספת לכך היא [[מציאות מדומה|התמכרות למחשבים או סמארטפונים]] ובאופן כללי שינויים הנוגעים [[פסיכולוגיה חברתית]] ו[[פסיכולוגיה פוליטית]] - התודעה הפוליטית, והכללית שלנו ביחס לעולם אינה נמצאת במנותק מ[[טכנולוגיה]] ומה[[תרבות]] המקיפים אותנו. היבטים אלה עלולים לגרום לתופעות כמו [[בדידות]] ואף ל[[דיכאון]] ועלולות בתורן להשפיע על תחומים שונים בהם - בריאות הציבור, [[אמפתיה]] ו[[הון חברתי]], הבריחה של אנשים לקניות (או ל[[התמכרות|התמכרויות]]) בניסיון לפתור מצוקה נפשית ( ראו [[מחסור ועודף]]) ועל הנכונות של הציבור להתמודד עם אתגרים פוליטיים ולשמור על [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] בהם דמוקרטיה, שלום, [[תכנון ארוך טווח]] וקיימות.
 
היבט זה של השפעת אורח החיים המודרני על בריאות הצרכן לא נוגעת רק למזון, ורק להיבט הגופני, אלא משפיעה גם על התודעה של האזרחים. דוגמה אחת לכך היא תהליכי [[עיור]] ו[[פרבור]] - היבטים אלו משנים את הבריאות של האדם כפרט, משנים את הדינמיקה החברתית והפוליטית והכלכלית, ומשנים את התודעה של הציבור ביחס לטבע. כך יש אנשים שפוגשים בטבע רק לעיתים רחוקות ואינם מודעים לתהליכים שמתרחשים בו. ומצד שני חלק מתהליכים אלה עלולים לגרור בעיות בריאות כמו [[זיהום עירוני]] או [[אורח חיים יושבני]]. דוגמה נוספת לכך היא [[מציאות מדומה|התמכרות למחשבים או סמארטפונים]] ובאופן כללי שינויים הנוגעים [[פסיכולוגיה חברתית]] ו[[פסיכולוגיה פוליטית]] - התודעה הפוליטית, והכללית שלנו ביחס לעולם אינה נמצאת במנותק מ[[טכנולוגיה]] ומה[[תרבות]] המקיפים אותנו. היבטים אלה עלולים לגרום לתופעות כמו [[בדידות]] ואף ל[[דיכאון]] ועלולות בתורן להשפיע על תחומים שונים בהם - בריאות הציבור, [[אמפתיה]] ו[[הון חברתי]], הבריחה של אנשים לקניות (או ל[[התמכרות|התמכרויות]]) בניסיון לפתור מצוקה נפשית ( ראו [[מחסור ועודף]]) ועל הנכונות של הציבור להתמודד עם אתגרים פוליטיים ולשמור על [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] בהם דמוקרטיה, שלום, [[תכנון ארוך טווח]] וקיימות.
 
+
=== רשימה קצרה של הסיכונים עיקריים לקיימות נכון לתחילת המאה ה-21 ===
== רשימה קצרה של הסיכונים עיקריים לקיימות נכון לתחילת המאה ה-21 ==
   
{{הפניה לערך מורחב|סיכוני אסון עולמיים}}
 
{{הפניה לערך מורחב|סיכוני אסון עולמיים}}
   שורה 244: שורה 234:  
] 24 ליולי 2019, BBC}}.
 
] 24 ליולי 2019, BBC}}.
   −
==המאבק למען הקיימות==
+
== שמירה על הקיימות ==
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[סביבתנות]], [[ארגוני סביבה]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[סביבתנות]], [[ארגוני סביבה]]}}
 
יש ניסיונות רבים ליישם את העקרונות והתובנות של הקיימות בתחומי עשייה שונים. בחלק מהתחומים אין תמיד הבדלה ברורה בין [[סביבתנות]] לבין קיימות, או שיש מעבר הדרגתי מהאחד לשני.
 
יש ניסיונות רבים ליישם את העקרונות והתובנות של הקיימות בתחומי עשייה שונים. בחלק מהתחומים אין תמיד הבדלה ברורה בין [[סביבתנות]] לבין קיימות, או שיש מעבר הדרגתי מהאחד לשני.
4,291

עריכות

תפריט ניווט