שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 20: שורה 20:  
* '''אשליית ההצגה האובייקטיבית''' - בחלק מהנושאים כמו [[התחממות עולמית]] או [[נזקים בריאותיים של עישון]] יש רוב עצום לדעה מסויימת בקרב אנשי מקצוע וחוקרים אקדמיים. רוב זה הוא בחלק מהמקרים לא תוצאה של רוב דמוקרטי שנובע מדעה פוליטית אלא נבע משנים רבות של מחקרים ודיונים בספרות המקצועית שפסלו הסברים אלטרנטיביים אפשריים (בחלק מהמקרים חלק מהגורמים המתנגדים הם בעצם מומחים מטעם התעשייה המזהמת או המזיקה - ראו לדוגמה [[הפרטת המחקר]]). גופי תקשורת שרוצים להציג את עצמם כ"גורם אובייקטיבי" מזמינים שני מומחים לאולפן שיציגו את שתי הדעות כאילו שתי הדעות הן מבוססות באותה מידה. הציבור יוצא עם רושם שיש מחלוקת מקצועית במקום שזו כמעט ואינה קיימת.  
 
* '''אשליית ההצגה האובייקטיבית''' - בחלק מהנושאים כמו [[התחממות עולמית]] או [[נזקים בריאותיים של עישון]] יש רוב עצום לדעה מסויימת בקרב אנשי מקצוע וחוקרים אקדמיים. רוב זה הוא בחלק מהמקרים לא תוצאה של רוב דמוקרטי שנובע מדעה פוליטית אלא נבע משנים רבות של מחקרים ודיונים בספרות המקצועית שפסלו הסברים אלטרנטיביים אפשריים (בחלק מהמקרים חלק מהגורמים המתנגדים הם בעצם מומחים מטעם התעשייה המזהמת או המזיקה - ראו לדוגמה [[הפרטת המחקר]]). גופי תקשורת שרוצים להציג את עצמם כ"גורם אובייקטיבי" מזמינים שני מומחים לאולפן שיציגו את שתי הדעות כאילו שתי הדעות הן מבוססות באותה מידה. הציבור יוצא עם רושם שיש מחלוקת מקצועית במקום שזו כמעט ואינה קיימת.  
 
* '''נטית ספק - התשת הציבור על ידי קקופוניה של דעות''' - לציבור באופן כללי יש נושאים רבים שבהם הוא יכול להתעניין מבחינה תקשורתית. כדי שאנשים יגבשו דעה בנושא מסויים עליהם לשמוע דעות שונות. דרך טובה להרתיע את הקהל מלהיות מעורב בנושא היא להציג את הנושא כמסובך יותר משהו באמת ולהציף אותו בדעות ובעובדות לא רלוונטיות. הציבור מגיע למסקנה שיש ויכוח בין כמה מומחים, עדיף שהוא עצמו לא יהיה מעורב (אלא יקבל החלטות בנושאים שבהם יש לו דעה מוצקה יותר - כמו הנושא המדיני). באופן כזה הזירה נותרת למאבק בין פעילים חברתיים מעטים וחלשים לבין גופים עשירים שיש להם קשרים ענפים מול השלטון. דוגמה בולטת לנושא של נטית ספק היא התחום של [[הכחשת נזקי העישון]] - חברות הטבק הציבו מול המחקרים המדעיים הסברה ומומחים משלהם שטענו שסיגריות אינן ממכרות, שעישון לא גורם לסרטן ועוד. בצורה זו הצליחו ליצור ספק אצל המעשנים ולדחות במשך כ-30-50 שנה צעדי [[רגולציה]] שונים נגד [[עישון]] ותכניות ל[[מניעת עישון]].  
 
* '''נטית ספק - התשת הציבור על ידי קקופוניה של דעות''' - לציבור באופן כללי יש נושאים רבים שבהם הוא יכול להתעניין מבחינה תקשורתית. כדי שאנשים יגבשו דעה בנושא מסויים עליהם לשמוע דעות שונות. דרך טובה להרתיע את הקהל מלהיות מעורב בנושא היא להציג את הנושא כמסובך יותר משהו באמת ולהציף אותו בדעות ובעובדות לא רלוונטיות. הציבור מגיע למסקנה שיש ויכוח בין כמה מומחים, עדיף שהוא עצמו לא יהיה מעורב (אלא יקבל החלטות בנושאים שבהם יש לו דעה מוצקה יותר - כמו הנושא המדיני). באופן כזה הזירה נותרת למאבק בין פעילים חברתיים מעטים וחלשים לבין גופים עשירים שיש להם קשרים ענפים מול השלטון. דוגמה בולטת לנושא של נטית ספק היא התחום של [[הכחשת נזקי העישון]] - חברות הטבק הציבו מול המחקרים המדעיים הסברה ומומחים משלהם שטענו שסיגריות אינן ממכרות, שעישון לא גורם לסרטן ועוד. בצורה זו הצליחו ליצור ספק אצל המעשנים ולדחות במשך כ-30-50 שנה צעדי [[רגולציה]] שונים נגד [[עישון]] ותכניות ל[[מניעת עישון]].  
* '''הצגת גורם מעורב כגורם ניטרלי''' או "שימוש בצד שלישי"- בטקטיקה זו משלמים ל"[[ארגון קש]" או למומחה או לקבוצה שהיא כביכול ניטרלית או בעלת מאפיינים אהודים על הציבור ומביאים אותו לדבר בתקשורת על סוגיות שונות שמציקות לארגון. אם אותם טיעונים היו מושמעים על ידי החברות עצמן הדבר היה מעורר התנגדות רבה מצד הציבור, אבל משום שהדברים מובאים בשם גורם "ניטרלי" הדברים מתקבלים אחרת. דוגמה נפוצה לכך היא [[חברות הטבק]] שהשתמשו לשם הצגת הטיעונים שלהם ברופאים, בארגוני קש שהקימו או תרמו להם כספים, ב"מכוני מחקר" מטעמם, ועוד. דוגמאות נוספות קיימות לדוגמה בתחום [[גז טבעי בישראל]].
+
* '''הצגת גורם מעורב כגורם ניטרלי''' או "שימוש בצד שלישי"- בטקטיקה זו משלמים ל"[[ארגון קש]]" או למומחה או לקבוצה שהיא כביכול ניטרלית או בעלת מאפיינים אהודים על הציבור ומביאים אותו לדבר בתקשורת על סוגיות שונות שמציקות לארגון. אם אותם טיעונים היו מושמעים על ידי החברות עצמן הדבר היה מעורר התנגדות רבה מצד הציבור, אבל משום שהדברים מובאים בשם גורם "ניטרלי" הדברים מתקבלים אחרת. דוגמה נפוצה לכך היא [[חברות הטבק]] שהשתמשו לשם הצגת הטיעונים שלהם ברופאים, בארגוני קש שהקימו או תרמו להם כספים, ב"מכוני מחקר" מטעמם, ועוד. דוגמאות נוספות קיימות לדוגמה בתחום [[גז טבעי בישראל]].
    
==השפעות של קשרי הון-עיתונות==
 
==השפעות של קשרי הון-עיתונות==

תפריט ניווט