אנטי-ריבית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף התנגדות לריבית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנטי-ריבית (באנגלית: Anti-Interest) היא גישה מוסרית-כלכלית השוללת כל שימוש בריבית על כל מוצר מוגדר או סכום כספי; יהיה שלילי או חיובי (על חוב או שלא על חוב וכן על יתרת זכות בבנק).

חסידי הגישה מתנגדים באופן גורף וטוטלי לשימוש בריבית בכלל ובפרט בתחומים בנקאות, שוק אפור, רכישת נכס (דלא ניידי וניידי כאחת), קנסות של רשויות המדינה (כולל קנסות ביטוח לאומי), ריבית גלומה (בתמחור של מוצר או שירות) וכן גם בתוכניות חיסכון ועוד תחומים (כולל בסחר חליפין). קיימת הסתייגות כללית גם מרכישת פוליסות ביטוח פרטי המחייבות ריבית על פיגור בתשלומים (או כפיית ביטוח לאומי כזה) וישנה העדפה לרכישה של פרק זמן מוגדר של פוליסת ביטוח מראש בתשלום אחד או העדפת ביטוח נטול ריבית (כמעט ולא קיימות פוליסות כאלה מחוץ לחברות ביטוח אסלאמיות). כמו כן, יש שימנעו גם משימוש בריבית ל"מראית עין" במציאות מדומה כגון סרטים ומשחקי מחשב אלא אם יוצגו מגרעותיה בנוסף.

קבוצות שונות מחזיקות בגישה כזו והמכנה המשותף להן הוא כמיהתן ליישם ולתחזק כלכלה נטולת ריבית במדינתן או באופן גלובלי.
אנטי-ריבית עלתה בקרב חסידי הדיסטריבוטיזם המאוחר‏[1][2] ועוד‏[3][4].

בקרב מגוון קבוצות דתיות כגון מוסלמים, בודהיסטים הינדואיסטים ואחרים‏[5] ישנו איסור על שימוש בריבית בכללותו או לפחות על קבלה או מתן הלוואה בריבית בין חברי הקבוצה או בכלל.

אנטי-ריבית מכמסת אנטי כלפי כלכלה נאו-קלאסית ואנטי-קומוניזם (הקומוניזם כתורה כלכלית כולל שימוש בריבית)‏[6].

ישנו מגוון דעות בקרב מתנגדים לריבית אודות עצם השימוש בכסף כאמצעי חליפין כלכלי; רבים מהמתנגדים לריבית אינם מתנגדים לשימוש בכסף כאמצעי חליפין כללי; אחרים, כמו ברנרד לטייר (ובמט מסוים גם צ'ארלס אייזנשטיין) מציעים שיש לשקול שימוש בכסף רק בהקשר תחומים ספציפיים ובתחומים אחרים להעדיף צורות אחרות של תמורה, אם בכלל.

הגדרת "ריבית"

מבלי להגדיר היטב את המושג ריבית לא ניתן להגיע להבנה בסיסית של גישת האנטי-ריבית.

ריבית, או בעברית עתיקה תרבית, פירושה ריבוי (Increase) של סכום מספרי של מוצר מוגדר (כגון כסף) דרך הכפלת הסכום המספרי הנתון, יהיה שלילי או חיובי, בסכום אחוזי נתון ("שיעור ריבית") אחת לפרק זמן מוגדר (למשל, אחת לחודש), באופן שהוא בדרך כלל אין סופי בהגדרה ("צמיחה אין סופית") ומכאן לא אקולוגי.

השימוש העיקרי בריבית הוא להגדלת חוב (בניסיון לחייב אדם ביותר ממה שהוא באמת חייב). דוגמה עיקרית לכך היא במקרי חוב של הלוואה בריבית; הסכום המקורי המוכפל בשיעור ריבית במסגרת הלוואה כזו נקרא "קרן הלוואה" (Loan Fund).

ריבית נגבית במערכות כלכליות שמאורגנות באופן כזה שיצריך את גבייתה ואת נזקיה האפשריים וגבייתה מקוטבת מחמדנות. ניתן לארגן מערכות חברתיות-כלכליות שלא דורשות כל שימוש בריבית וערך זה יביא דוגמאות למערכות כאלה בהמשך.

הבחנות יסוד

נהוג לחשוב שהשימוש בריבית הוא על כסף בלבד אך למעשה ניתן לדרוש ריבית על כל מוצר אחר שהוגדר מספיק טוב.

יש להבחין בין ריבית (Interest) לבין הצטברות (Accumulation); למשל, אדם חי במדינה שבה עליו לשלם 100 ש"ח כל חודש לביטוח הלאומי - בכל חודש שאינו משלם, חובו גדל ב-100 ש"ח בלבד כך שבשנה הראשונה שלא שילם חובו יצטבר לכדי 1,200 ש"ח; לא מדובר בריבית, אלא בהצטברות; חובותיו החודשיים הולכים ומצטברים זה על גבי זה (לעומת זאת, אם סך החוב היה מוכפל כל חודש באחוז ריבית, כלומר שיעור ריבית, יהיה אחוז זה קבוע או דינמי, אז היינו אומרים שישנו כיול ריבית). יצוין כי במדינת ישראל למשל, המוסד לביטוח לאומי כן גובה ריבית על חובות (אותה הוא מכנה "קנס והצמדה" ובמסגרתה לכל חוב ייתכן קנס אחד תוך הכפלת סך הקנסות בהיצמדות לשיעור ריבית שבשימוש המוסד).

יש להבחין בין ריבית לבין מונחים אלה:

  • חסד (Grace): מתן דבר מה לזולת ללא ציפייה לקבל תמורה כלל, למשל, אדם הנותן מזון לאדם נזקק שאינו מכיר, ללא תלות בסיבה למעשה זה (שיכל להיעשות גם מתוך הרגל וללא בכוונה להרגיש על כך הרגשה טובה).
  • מתנה (Gift): דבר מה הניתן מאדם לאדם ממניע כל שהוא שאינו חסד אך אינו כולל ציפייה לתמורה בהכרח.
  • שוחד (Bribe): דבר מה הניתן לאדם כל שהוא עבור תמורה ישירה באופן שהוא ככלל בלתי חוקי או לכל הפחות ודאי-מגונה.
  • עסקת חליפין (Barter): מצב בו בעל מקצוע X מציע למשל שעתיים עבודה שלו עבור שעת עבודה של בעל מקצוע Y (או ההפך); אין כאן ריבוי כפי שהוסבר אלא הערכה סובייקטיבית של שני הצדדים בשאלה אם פרק זמן A שווה את פרק זמן B.
  • סחיטה (Blackmail): מצב בו אדם מתוודע בהפתעה כי כל עוד לא ישלם תמורה מסוימת, לא יתרחש מצב מסוים שסביר להניח שהיה אמור להתרחש אם לא היה משלם תמורה זו.
  • סחיטה באיומים (Extortion): מצב בו אדם נסחט לשלם תמורה מסוימת באיומי אלימות חד משמעיים; דוגמה לכך היא תמורה על גניבה (אשר מכונה לרוב "כופר" - Ransom).

סוגי הלוואות

מושג ה"הלוואה" הוא חלק בלתי נפרד מן השיח על ריבית ואנטי-ריבית שכן בחברה המערבית רוב ההלוואות ניתנות למעשה כ"עסקת ריבית":

  1. הלוואה רגילה-רכה, כלומר הלוואה ללא ריבית (אך ללא ציפייה לתמורה בוודאי).
  2. הלוואה רגילה-נוקשה, כלומר הלוואה ללא ריבית (אך עם ציפייה לתמורה בוודאי).
  3. הלוואה בריבית - עסקת ריבית.
  • ניתן לראות חסד כניסיון להיות טוב עם ישות אחרת ברמה אחת מעל הלוואה-רגילה רכה, כלומר ישנה נתינה של דבר מה אך ללא כל ציפייה לתמורה כלל (לא בוודאי ולא בספק). בדתות רבות מושג החסד זוכה לשבח רב.

הבחנות משנה

אנטי-ריבית לעומת הגבלות על גביית ריבית

יש להבחין בין גישת האנטי ריבית לבין הגבלות על גביית ריבית. להלן דוגמאות להגבלת גביית ריבית שאינם משקפים התנגדות לריבית:

  • הגבלה אתנית על גביית ריבית: בדת היהודית העתיקה‏[7][8] ישנו איסור על מתן או לקיחה של הלוואה בריבית, אך האיסור חל רק בין יהודים ולהלוות וללוות ריבית בהקשר "גויים" מותר‏[9]. מצב כזה אינו התנגדות לריבית שכן הוא מציג גביית ריבית כלגיטימית ורק תוחם אותה בתיחום אתני (דומה הדבר ל"גוי של שבת").
  • תקרת שיעורי ריבית ו/או תקרת זמן לגביית ריבית: ישנן מדינות בהן נקבעת תקרה עבור אחוז ריבית על הלוואות בריבית עד סכום מסוים או תקרת-זמן לגביית ריבית עד מספר חודשים או שנים בהם יתפח סכום הלוואה ("קרן הלוואה") על פי אחוז הריבית שנקבע; מצב זה אינו התנגדות לריבית שכן הוא אכן כולל הכפלת סכום באחוז ריבית לפי פרק זמן נתון, רק בגבולות ספציפיים שלעתים גם קשה להבטיח אותם או לפקח עליהם.

המתנגדים לריבית טוענים כי הגבלות כאלה ואחרות אינן יעילות שכן הן מנציחות את השימוש בריבית כגורם מרכזי לאי שיוויון כלכלי באקולוגיה כלכלית נתונה (ראו תיאורית קנדי בהמשך) וממילא החלת ריבית כמו גם שיעורי ריבית קבועים או שאינם, עשויים להשתנות ממגוון רחב של נסיבות ועל פי תקופות וממשלות (כל עוד אין עיקרון פונדמנטלי בכלל ודתי בפרט השולל ריבית באופן גורף) ולכן הניסיון השב והחוזר ("יו יו") להגביל גביית ריבית אינו יעיל ואף הרסני.

אנטי-ריבית לעומת אנטי-נשך

המונח נשך (Usury) נובע מן המונח "נשיכה" ולעתים ניתן להגדירו כ"גביית אחוזי ריבית גבוהים מדי על הלוואה בריבית" (בהשאלה; "נשיכה כספית"). אנשים שתומכים בשימוש בריבית עשויים להתנגד למה שהם עצמם יגדירו כמצבי "נשך".

גם אם נחשוב בפרדיגמה של "כלכלה כוללת ריבית", ניתן לשאול, למה דווקא לדבר על "נשיכה כספית" רק בהקשר ריבית ולא גם בהקשר עמלות.
ניתן גם לשאול, למה בכלל להניח שנשיכה תתאפשר רק בריבית על הלוואה ולא גם בריבית על "פיקדון" או חוב.

לעתים יש בלבול לשוני בין הביטוי "אנטי-ריבית" לביטוי "אנטי-נשך" של תומכים בריבית אך שתי המונחים שונים מהותית מכך שהביטוי הראשון (אנטי-ריבית) בד"כ מתאר סלידה גורפת וטוטאלית משימוש בריבית. כלל פעילי האנטי-ריבית (בין אם יגדירו עצמם Anti-Interest activists ובין אם יגדירו עצמם Anti-Usury activists) טוענים ששיעורי ריבית הם דינמיים ולכן מה שנכון הוא להתנגד לשימוש בריבית עצמו בכל שיעור ושללא עיקרון כזה, אין התנגדות מהותית או אפקטיבית; בלשון אחר, גם השימוש באחוז הנמוך ביותר האפשרי של ריבית הוא נשך (ניצול כלכלי - Usury), שכן הוא מכמס את האפשרות לעליית אחוז הריבית זמן מה לאחר מכן, לכדי גרימת נזק ממשי.

נימוקים

בין הנימוקים שהעלו תומכי הגישה נימוקים סביב צדק חברתי, מניעת הרס אקולוגי ועוד:

  • העיסוק המוגזם בכסף מביא לקלקול מידות וכי גביית ריבית פוגעת בציבור העניים‏[10][11] שסיכויים להחזיר חוב הולך וקטן לפי עניותם, מסיבות שונות.
  • לפי הכלכלן ג'ון מדייל (דיסטריבוטיזם מאוחר), ריבית היא כלי הגורם לאי שוויון צרכני ובכך מרחיק חברה נתונה משיווי משקל כלכלי‏[12].
  • לפי הסביבתנית והפעילה נגד ריבית מרגריט קנדי שימוש בריבית הוא גורם ודאי לאינפלציה לטווח הארוך לפחות‏[3].
  • נזק פסיכולוגי לחייבי ריבית שהחוב עקף את הכנסתם ושתומרנו ללוות בריבית על ידי מניפולציות ומבלי שיינתן להם מידע על אנטי-ריבית ועל סיכוניה תוך הפיכתם לקורבנות אלימות ממסדית או פשיעה.

היסטוריה

המשנה הסדורה הראשונה המתועדת של אנטי-ריבית באופן גורף הופיעה בכתבי דת האסלאם ודוגמאות לכך הובאו בספרות החדית'[13]. הריבית נקראת בערבית "ריבא"[14]. הגישה הפשטנית באסלאם היא שכאשר ערך החזר על הלוואה עודף על ערך ההלוואה, ישנה ריבא; כאשר החלו לייצר מטבעות ממתכות זולות, המשפטנים המוסלמים סברו שהחזר חוב בסכום המוגדר כגבוה מההלוואה לא נחשב לריבא, משום שהם התמקדו בערך האמתי של הכסף (הנקבע על ידי משקל המתכת בלבד) ולא בערכו המספרי. לדוגמה: אפשר היה לשלם תמורת הלוואה של 1000 דינר - 1050 דינר, באם משקלם המצטבר זהה (מטבעות שונים מאותו חומר לא היו במשקל זהה). עם זאת, שערי הריבית המודרניים (שעוסקים בהגדרת גובה בלבד ולא במשקל החומר) אסורים כיום לפי כל הדעות באסלאם.

רוב הפעילים נגד ריבית בין המאה ה-18 למאה ה-20 היו נוצרים וקונספירטורים אנטישמיים אשר טענו לקנוניה של בנקאים יהודים הכובלים אנשים בשלשלאות הריבית ומתעשרים מייצור חובות‏[15].

בין המאה ה-19 והמאה -20 התפתח באירופה זרם ה"דיסטריבוטיזם" (חלוקה מחדש) שתומכיו הסתייגו מריבית. בין השנים 1929–1932 פעלה ברומניה המפלגה "הליגה נגד ריבית" שקמה כתגובה לשפל הגדול.

בתחילת המאה ה-20 פעל בגרמניה התאורטיקן החילוני גוטפריד פדר שהיה נאציתבנית:ביאור, שם פרסם את ספרו "מניפסט לביטול ההשתעבדות לריבית על כסף"‏[16][17] שהיה בין החיבורים הראשונים הלא דתיים נגד רעיון הריבית; זהו חיבור אתנו-אקונומי, בו פדר תוקף את מה שהוא מכונה "ממוניזם", חורבן הכלכלה הגרמנית על ידי חובות-ריבית שיצרו מי שהוא מזהה כממוניסטים, ופריסת משנתו על החלפת הכלכלה הגרמנית דאז בארכיטקטורה עירונית-כלכלית אחרת, נטולת שימוש בריבית, אותה הוא מציג בספר.

תאוריית הגידול המעריכי של קנדי

בשנת 1987 פרסמה האדריכלית-סביבתנית הגרמנייה החילוניה מרגריט קנדי (Margrit Kennedy) מאמר חלוצי על נזקי הריבית. לגישתה, מלוא ההשפעה של מנגנון הריבית על מערכות מוניטריות הוא נסתר וקשה להבינו אינטואיטיבית. לפי קנדי, אחת הטעויות הנפוצות שלנו כבני אדם בכלכלה מודרנית, היא להניח שאנחנו משלמים ריבית רק כאשר אנו לווים כסף ולכאורה אם הם רוצים להימנע מתשלום ריבית, כל הנדרש הוא להימנע מללוות כסף. אלא שהריבית גלומה בכלל המחירים של מוצרים או שירותים שאנו קונים ולכן הנחה זו שגויה:

לדברי קנדי, הריבית הגלומה כיום היא 50% בממוצע ממחיר כל מוצר או שירות שאנו קונים (בימי הביניים שיעור זה עמד על 10%). לפי קנדי, שיעורי הריבית בחברות נתונות נוטות לגדול גידול מעריכי, באופן דומה להתפתחות של גידול סרטני. כמו כן לטענתה גם הרציונל שאומר כי מאחר שכל אחד צריך לשלם ריבית כאשר הוא לווה כסף הרי שכולנו שווים ונמצאים באותה הקלחת, אינו נכון, ובפועל 80% מהאוכלוסייה משלמים יותר ממה שהם מקבלים, 10% מקבלים מעט יותר ממה שהם משלמים, והיתר מקבלים ריבית כפולה ממה שהם משלמים. כך שהשימוש בריבית מנציח למעשה את אי השוויון. קנדי טוענת כי באופן כללי ריבית אולי תאיץ את המערכת הכלכלית לטווח הקצר והבינוני אך תגרום נזק ואינפלציה בטווח הארוך‏[3].

ריבית כהונאה

פעיל האנטי-ריבית הקנדי ווין וולטון (Wayne Walton) טען כי ריבית היא הונאה; לדעתו, כפי שריבית בהונאת פונזי היא הונאה כלכלית הקשורה בהון אישי, ריבית בבנקאות היא הונאה כלכלית הקשורה בהון שלטוני[18].

וולטון מציע ניסוי מחשבתי דומה בכדי להסביר את עיקר משנתו:

  1. פלוני מקים מדינה בה מצד אחד, ישנו בנק מרכזי אחד ומצד שני, קופת המדינה וקופת הבנק המרכזי הן היינו הך. בקופה כוללת זו יש 1,000,000 (מיליון) דולר.
  2. במדינה 10 אזרחים נוספים שאינם עובדי מדינה, אשר כל אחד מהם צריך להקים לעצמו בית; כל אזרח מן העשרה, לווה 100 אלף דולר מהבנק המרכזי בריבית של 1%. משמע, ככלל, בחודש שלאחר ההלוואה יתפח החוב של כל לווה מ-100,000 (מאה אלף) ל-110,000 (מאה ועשר אלף) כך שעשרת הלווים יצטרכו להחזיר 1,100,000 (מיליון ומאה אלף) סה"כ, ובכך הבנק המרכזי ירוויח תשואת-ריבית של 100,000 (מאה אלף) רק בחודש הראשון (זה עוד מבלי הכפלת החוב באחוז ריבית בכל חודש עוקב, מבלי לדבר על ריבית דריבית ומבלי לדבר על עמלת פירעון מוקדם).
  3. מכיוון שהכסף שהלווים נדרשים לשלם אינו קיים במערכת המוניטרית, הבנק המרכזי צריך להמציאו ("לייצרו") ולהזרימו באופן לגיטימי אליה, אך הבעיה היא בכך שהכסף נדרש על פי חוב לא הגיוני (ואין סופי בפוטנציה) שאין סיבה לממנו במסגרת פיתרון מעגלי (הבעיה תחזור על עצמה כל עוד משתמשים בריבית).

לפי וולטון, מצב כזה (או מצבים מורכבים יותר על עיקרון דומה) משקפים הונאה עם פגיעה קשה באזרחים כולל סיכון ודאי של חלקם באובדן נכסם (ביתם, במקרה זה):

  • המדינה תצטרך להמציא ("לייצר") את הכסף על פי חוב שלא נדרש מלכתחילה ומשמש להעשיר את בכירי השלטון (ובכך משליט סדר הון-שלטון אשר מעודד אי שיוויון כלכלי חריף בין בעלי הון לבין מי שאינם כאלה).
  • במציאות, אף בנק אינו גובה ריבית של 1% אלא שיעורי ריבית גבוהים יותר כמו 5% (בשוק האפור ריבית על הלוואה יכולה להגיע גם ל-15% ויותר).
  • לפחות במצב ההתחלתי, האזרחים השונים יצטרכו ללוות כסף זה מזה בכדי להחזיר חובותיהם, כאשר לפחות אחד מהם בוודאי לא יוכל להחזיר את חובותיו ונכסיו יעוקלו על ידי מנגנון ההוצאה לפועל של אותה המדינה (וולטון משווה זאת עם אבסורד הכיסאות המוזיקליים[19]).

גישת וולטון היא פישוט קיצוני של מערכת בנקאית קפיטליסטית מודרנית מסועפת הרבה יותר, שכוללת משתנים רבים יותר שביכולתם לפגוע ביציבות הכלכלית של אזרחי מדינה, לסכן את בריאותם הפיזית והנפשית ואת חייהם.

ריבית כמערך משתנים הפוגע במערכת החינוך

חוב ריביתי התופח לסכום גדול משמעותית מסכום ההלוואה המקורי ("קרן ההלוואה") כמו במשכנתא ובפרט במקרה של זוג צעיר הלוקח משכנתא במדינה עם יוקר מחייה גבוה, הוא גורם ודאי לסטרס; זוג צעיר כזה ובפרט עם מספר ילדים נדחק לעבוד מסביב לשעון ואף מעבר לשעות העבודה בכדי לממן את הוצאות המשפחה הבסיסיות ביותר (משכנתא, מיסי דיור, הוצאות מזון ותחבורה ועוד); מציאות כזו גורעת מן ההורים את האפשרות לפיתוח היקשרות עם ילדיהם, לחנכם לדרך ארץ וכן לבלות עימם זמן איכות שלא באופן לחוץ; מכאן שריבית כגורם סטרס, מגבירה הסיכוי לשחיקה (Burnout) הן במוסד הפרטי (המשפחה) והן במוסד הציבורי (מסגרות חינוך) שכן עובדים רבים עובדים תחת לחץ (ואף הונאה תגמוליתתבנית:ביאור) במטרה לשלם חובות שהולכים ותופחים מריבית ושמשתנים רבים במערכת המוניטרית מטים אותם מלשלמם בזמן.

בנקאות נטולת ריבית

בנקאות נטולת ריבית כוללת למשל מאפיינים אלה:

  • היעדר ריבית גורף: כל עסקה בנקאית הכוללת ריבית באיזה שהוא אופן אסורה בהחלט (כולל במשכנתא שהיא מימון לדירה וליסינג שהוא מימון לרכב).
  • היעדר עמלה מהוונת: גביית עמלה חד-פעמית המחושבת כסך כל הריביות של תקופה נתונה של הלוואה בריבית אסורה בהחלט.
  • היעדר עמלת פירעון מוקדם: הלוואה ללא ריבית מבטלת את יכולתו של הגוף המלווה לדרוש עמלת פירעון מוקדם, שכן אין למלווה ריבית להרוויח עליה עד תקופת פירעון ההלוואה.

ישנם בנקים אשר פיתחו תוכניות נטולות ריבית המבוססות על עמלות בלבד. למרות שייתכן אשראי נטול ריבית, יש מתנגדים לריבית המעדיפים כרטיסי חיוב מסוג "דביט" בלבד כלומר ניתן לרכוש בהם כל עוד יש כסף בחשבון בתשלום בודד (שמואשר לרוב עד שבוע מביצוע העסקה), אך לא דרך חוב במסגרת אשראי ריביתי. כרטיסי דביט יכולים להיות מנותבים לחשבון בנק או לא מנותבים (נטענים מראש - Preparid).

מערכות כלכליות ללא ריבית בתוך מערכות כלכליות מבוססות ריבית

בישראל חברת בנק הדואר מציעה שירותי בנקאות ללא ריבית (למעט מקרים בהם היא משמשת כתווך בין לקוחה לבין חברה המספקת הלוואה בריבית). כמו כן בישראל פועלים גמ"חים רבים אשר מלווים כסף ללא ריבית, על בסיס בטחונות שונים כגון הוכחת הכנסה לתקופה נתונה, ערבויות, המלצות או תנאים (בטחונות) נוספים, לדוגמה האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית אותה הקים העובד הסוציאלי והפעיל החברתי פרופסור אליעזר יפה[20].

דוגמה לבנק (לא-אסלאמי) התומך בכלכלה נטולת ריבית מבחינה אידאולוגית ויישומית‏[21] הוא בנק החברים JAK בשוודיה הפועל משנת 1965[22]. הכלכלנית אנה קרי הציגה ניתוח של המודל של בנק זה, אותו היא מצאה כבר תפקוד‏[23].

בתאילנד, ספק בהשפעות בודהיסטיות (הבודהיזם מסתייג משימוש בריבית) הבנקים עצמם מעדיפים לנפק כרטיסי דביט לרוב הלקוחות ויש הגבלות משמעותיות על מתן אשראי בהשוואה לישראל. בעיר בנגקוק אין ריבית על דוחות חנייה (בניגוד לישראל בה ריבית כזו מיושמת בכל הערים).

מדינות בכיוון

נכון לשנת 2018 המדינה היחידה בה השימוש בריבית נאסר בבנקאות (לפחות באופן פורמלי), היא איראן[24] זאת מכוח החוק האיראני המחייב בנקאות נטולת ריבית‏[25]. קיים מיתוס לפיו כלכלת איראן היא כלכלה כושלת כשלעצמה ולכן שורר יוקר מחיה גבוה באיראן אם כי מיתוס זה אינו נכון ומצבה הכלכלי הקשה של איראן נכון לשנת 2019 נובע לפחות בחלקו מסנקציות כלכליות קשות שהוטלו עליה בלחץ ישראלי מצד מדינות מערב רבות ובראשן ארה"ב. במדינות רבות המכיילות ריבית בכל תחומי החיים (ביניהן ישראל) יוקר המחיה גבוה יותר מבאיראן. לפי דעה הסנקציות על איראן נובעות בין היתר ממקום אידאולוגי של שנאה קפיטליסטית כלפי חתירתה של איראן לקיים מעין בידוד אידאולוגי של כלכלה נטולת ריבית.

התמודדות כלכלית ללא ריבית

המתנגדים לריבית מצדדים בפתרונות חברתיים וטכנולוגיים לבעיות מימון יסודיות כגון רכישת דירה: במקום משכנתא שהיא הלוואה בריבית ארוכת טווח לרכישת דירה (עשרות שנים), תומכים המתנגדים לריבית בסבסוד ממשלתי של פרויקטיי דיור מסוגים מוגדרים (בתנאי ואלה עומדים בסטנדרטים בסיסיים וסבירים של איכות וצפיפות מעטה ובביקורת ארכיטקטורית בלתי-תלויה) כחלק מסל שירות בסיסי של מדינה הדואגת לאזרחיה (אחרת, תוהים חלקם, מה הטעם בכלל במושג המדינה); דומה הדבר למצב בו בשבטים בעולם העתיק (בהם הכלכלה הייתה מבוססת בעיקר על סחר חליפין), היו חברי שבט מסייעים לבן השבט להקים את ביתו החדש בטריטוריה השבטית שלהם כסיוע חברתי (בעולם המודרני בו הכלכלה מבוססת על כסף ולא על סחר חליפין ובו אנשי מקצוע ייעודיים לבנייה ניתן בהחלט לדבר על סבסוד מדיני בענף הבנייה).

כמו כן, תומכים המתנגדים לריבית בחקיקה לטובת שוכרי דירות (להבדיל מחקיקה לטובת משכירי דירות), ובהשקעה בפתרונות טכנולוגיים להקמת דיור איכותי בכמות גבוהה כגון הכנסה מאסיבית של רובוטיקה לענף הבנייה.

רעיונות נוספים

ריבית ככלי עשיית רווח לעצלן

לפי אנטוני מיכ'לס (Anthony Migchels), פעיל אנטי-ריבית הולנדי בעל הבלוג Real Currencies, הריבית היא כלי עשיית רווח לעצלן שמעוניין לעבוד באופן לא יוצרני או שלא באמת תורם לחברה (Unearned Income) כך שבדרך כלל המרוויחים היחידים ממנה בטווח הארוך הם מי שגובים אותה.

"הלוואת ריבית" כהונאה לשונית

יש הטוענים כי המונח "הלוואת ריבית" הוא הונאה לשונית ואינו באמת משקף סוג כל שהוא של "הלוואה" שכן מהות המונח "הלוואה" בבסיסו היא "לקחת דבר מה לתקופה ולהשיבו", אך אם הפרט נדרש לספק, בעת ההחזר, דבר מה שלא לקח, הרי שלפי גישה זו "הלוואת ריבית" כלל איננה הלוואה אלא ניצול (Usury) או לכל הפחות עסקת הימור בסיכון גבוה (High Risk Gambling) שמלכתחילה מוטה לטובת מי שהציע אותה או דחף אליה ואף ממכרת.

ריבית ככלי של האילומינטי

מקצת מן המתנגדים לריבית טוענים לקשר בין מושג הבנקאות לבין מושג האילומינטי (הגדרה סבירה למונח זה היא קבוצת אנשים בעלי אידאולוגיה גלובליסטית וכוח ממוני רב השולטת כביכול בתחום מסוים באופן גלובלי ובפרט בכלכלה העולמית אך מבוססת במדינה אחת ספציפית או משפיעה עליה, ולכן במובן מסוים לכל מדינה ובפרט לכל מעצמה יש את חברת האילומינטי שלה אך השילוב של כל קבוצות אילומנטי אלה יחדיו הם ה"אילומינטי" בכללותו).

לפי רעיון זה, ריבית היא כלי עיקרי של האילומינטי הכלכלי במעצמה נתונה, בכדי להשיג עוד ועוד כוח ממוני מתוך נטיית אנשי האילומינטי לממוניזם (ניתן לתרץ ממוניזם כהתמכרות פסיכולוגית קשה לצבירת עוד ועוד ממון במובן של צמיחה אין סופית, ספק כתוצר לוואי של התפתחות אבולוציונית המקדשת אגירת משאבים לשיפור סיכויי ההישרדות של הפרט); מכאן כמיהתם של האילומינטי ועובדיהם (בפרט, עובדי המערכת הבנקאית ומתחריהם בשוק האפור) לשווק לציבור באופן אגרסיבי שימוש בריבית דרך פרסומות מניפולטיביות ומודעות.

הרצאות מומלצות

בהרצאה זו סוקר לואיס פרחאן איך בעקבות כיול ריבית על ידי בעלי ההון בארצות הברית (מהם לוותה ממשלת ארצות הברית כסף), תפח החוב של ארצות הברית פי 800 ללמעלה מ-800 מיליארד דולר, רק בשל לוויית כספים למלחמות מיותרות במהותן שלדעתו של פרחאן מי שהתסיסו את תחילתן היו בעלי ההון בעצמם - רק בכדי שילוו מהם עוד כסף בריבית ממניע ממוניסטי ותוך טובות הנאה גלויות או סמויות לאנשי ביטחון שדחפו להתחיל אותן; כל זאת כאשר בעלי ההון מימנו בדרך כלל את שני הצדדים במלחמה במישרין או בעקיפין.

ראו גם

ביבילוגרפיה

1. אנטי-ריבית

שלילת השימוש בריבית | Anti-Interest

  • A short review of the historical critique of usury Wayne A.M. Visser and Alastair Maclntosh, Accounting, Business and Financial History, Volume 8, Number 2, 1998 © 1998 Routledge 0958-5206
  • Regional studies The impact of Islam on the urban structure and economy of Kano, Nigeria Alan Frishman Pages 464-475 Published online: 20 Mar 2007
  • Anti-Usury Efforts in Thirteenth Century Narbonne and the Jewish Response Robert Chazan Proceedings of the American Academy for Jewish Research Vol. 41/42 (1973 - 1974), pp. 45-67
  • Journal of Markets & Morality Volume 15, Number 1 (Spring 2012): 273–313 Copyright © 2012 John Jewel Edited and Translated by André A. Gazal Introduction by André A. Gazal Commentary on 1 Thessalonians 4:6 and “A Paper on Usury”
  • The Biopolitical Economy of Anti-Essentialism Robert Tilley, Catholic Institute of Sydney Raving at Usurers: Anti-Finance and the Ethics of Uncertainty in England, 1690-1750 Hardcover – February 4, 2016 by Dwight Codr (Author
  • The Difference between Debt-Free Money and Interest-Free Credit, by Anthony Migchels on October 11, 2013

2. כלכלה נטולת ריבית

Interest Free Economy

מקורות

  1. ^ David W. Cooney, The Distributist Review; THE ERRORS OF THE ECONOMISTS: USURY July 31, 2011
  2. ^ דיסטריבוטיזם תבנית:אנ היא אידאולוגיה כלכלית, שהתפתחה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הדוגלת בביזור מרבי של אמצעי הייצור, כדי שרוב המשפחות ייהנו מבעלות פרטית עליהם.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Margrit Kennedy, "Interest and Inflation Free Money: Creating an Exchange Medium That Works for Everybody and Protects the Earth", first published in 1987 and updated repeatedly afterward, last time in 2006.
  4. ^ MISES DAILY ARTICLES, "Moving toward a Free Market but Never Getting There", Other Schools of Thought 05.09.2011, Laurence M. Vance
  5. ^ {{{first}}} {{{last}}}, הלוואה, ריבית והיתר עסקה., 2016-07-04, access-date 2018-04-15
  6. ^ Toward A Truly Free Market w/ Author John Medaille, interview by Cenk Uygur, TYT Interviews (official YouTube channel), Published on Aug 13, 2010
  7. ^ איסור תרבית ונשך - ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק ל"ה-לז
  8. ^ Peake's commentary on the Bible (1962) by Matthew Black, Harold Henry Rowley, and Arthur Samuel Peake - Thomas Nelson (publisher)
  9. ^ בגרסאות מאוחרות יותר של היהדות אף נעקר איסור התרבית בכלל זרמי היהדות על ידי ההערמה ההלכתית של היתר עסקה
  10. ^ Christianity and Rabbinic Judaism: A History of Conflict between Christianity and Rabbinic Judaism from the Early Church to Our Modern Time Paperback – January 10, 2013, chapter 1.3, in emphasizing page 109.
  11. ^ community-exchange.com: Poor Because of Money Strohalm Foundation, 2001 Revised, 2003
  12. ^ ANAMNESIS, "UUITY AND EQUILIBRIUM: THE POLITICAL ECONOMY OF DISTRIBUTISM", DECEMBER 29, 2011, IN ONLINE ESSAYS, JOHN C. MÉDAILLE
  13. ^ Thomas, Abdulkader (ed.) (2006). Interest in Islamic Economics. London: Routledge, p.127.
  14. ^ ربا, תעתיק מדויק; "רבא"
  15. ^ בין אלו נמנים האנטי יהודים הבאים: האנרכיסט הצרפתי Pierre-Joseph Proudhon, הפילוסוף הבריטי G. K. Chesterton, התאורטיקן הגרמני גוטפריד פדר, התאורטיקן הבריטי Arthur Kitson, המשורר האמריקני עזרא פאונד ואחרים
  16. ^ Gottfried Feder, "manifesto on breaking the shackles of interest" ("Brechung der Zinsknechtschaft"),1919, Germany
  17. ^ "מה חשב המורה של היטלר על קפיטליזם?" הוא יצא נגד ההון, התריע מהטייקונים ששולטים בממון וחשב שהבנקים עושים כסף מכלום. האם גוטפריד פדר, ממקימי המפלגה הנאצית, היה סוציאליסט? ד״ר אושי שהם קראוספורסם: 27.12.13, 08:00
  18. ^ Tuesday, December 13, 2011 Why Usury is Fraud by Wayne Walton
  19. ^ Thursday, March 08, 2012 Wayne Walton Writes About His Awakening
  20. ^ אתר האגודה
  21. ^ monneta.org, The JAK Bank Model
  22. ^ JAK lockar folk som ogillar ränta, e24.se 2010-08-18 ("JAK attracts people who dislike interest") (in Swedish)
  23. ^ How interest-free banking works: The case of JAK Ana Carrie
  24. ^ www.islamicfinance.com, National Interest Free Banking in Iran, Sudan and Pakistan, 19th February 2015
  25. ^ The Law for Usury (Interest) Free Banking, CENTRAL BANK OF THE ISLAMIC REPUBLIC OF IRAN, http://www.cbi.ir, as appears in 2018