הצגת המקור של הדף "מכונת הכסף"

'''מכונת הכסף''' (באנגלית: '''The Big Short''') הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2015 על התפתחות [[משבר הסאבפריים]] בארצות הברית, ומשקיעים שהצליחו לנצל אותו להתעשרותם.
הסרט בבימויו של אדם מקיי, מבוסס על [[מכונת הכסף (ספר)|ספרו]] של [[מייקל לואיס]] באותו השם המתאר את התפתחות [[משבר הסאבפריים]]. בסרט מככבים סטיב קארל, כריסטיאן בייל, ראיין גוסלינג ובראד פיט. הסרט זכה בפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.

==עלילה==
הסרט עוקב אחר מספר שלוש חברות שבהן מנהלי השקעות שזיהו את התפתחות [[משבר הסאבפריים]] ב[[ארצות הברית]] וניצלו אותו לטובתם. הסרט מציג מספר נקודות בזמן של התפתחות המשבר.

===רקע היסטורי למשבר - יצירת חבילות משכנתאות כמכשיר פיננסי===
הסרט נפתח בתיאור ההגיון של חבילות של משכנתאות כמכשיר פיננסי שנסחר בבורסה, 30 שנה לפני התפתחות משבר הסאב-פריים. ההגיון הוא שאנשים לא רוצים לאבד את המשכנתא ולכם הן יעשו הכל כדי להחזיר אותה. אם מצרפים יחד אלפי חבילות כאלה הסיכון עוד יותר נמוך. בכך נוצר שוק של אגרות חוב. הבעיה היא שעם הזמן בנקים ומנהלי אג"ח כאלה מייצרים עוד ועוד חבילות כאלה - והם מכניסים לתוכם גם משכנתאות פחות טובות - משכנתאות של אנשים ללא ערבונות, ללא עבודה שהן משכנתאות בסיכון גבוה.

חבילות אלה מכונות Collateralized debt obligation או CDO. במקור המכשיר הפיננסי הזה נועד לשוק החובות של תאגידים, לאחר שנת 2002 המכשיר הפך למסחר מחדש במשכנתאות.

===2005 - תחילת גילוי המשבר===
ד"ר מייקל ברי הוא רופא, מנהל [[קרן גידור]] אקסצנטרי וחסר כישורים חברתיים. בשנת 2005 הוא מנתח נתונים של אלפי [[משכנתא|משכנתאות]] ומגיע למסקנה כי הם יכנסו ל[[חדלות פרעון]] בשנים הקרובות - כלומר הלווים שלהם לא יוכלו לעמוד בהחזרי המשכנתא לאורך זמן. ד"ר ברי חושב כי שוק הדיור בארצות הברית הוא בלתי יציב, שכן הוא מבוסס על משכנתאות סאב-פאריים שנמצאים בסיכון גבוה וכי בעתיד שוק זה יתמוטט. בעוד שהרגולטורים, בנקים ובתי ההשקעות הגדולים מתעלמים מסיכון זה, ברי פונה לבנקאי השקעות מגופים כ[[גולדמן זקס]], [[דויטשה בנק]], [[בנק אוף אמריקה]], [[בר סטרנס]] ומבקש מהם ליצור עבורו [[מכשיר פיננסי]] חדש, שיהווה CDS נגד שוק הסאב פריים. ה-CDS, או [[Credit default swap]], מכשיר הוא מכשיר פיננסי לבצע [[מכירה בחסר]] של הלוואות אלו, כלומר אמור לאפשר למשקיע להרוויח מאי תשלום המשכנתאות. בנקאי ההשקעות לא נלהבים לספק מכשיר כזה אבל לבסוף מתרצים. ברי מהמר בכספי הקרן שלו, בסכום של מעל מיליארד דולר נגד השוק, על מכשירים אלה אבל בתמורה עליו לשלם פרמיה חודשית גבוהה. דברים אלה גורמים להבעת חוסר אמון מצד משקיעים רבים, ביניהם המשקיע העיקרי בקרן, לורנס פילדס. הם זועמים עם ד"ר ברי ומנסים למשוך את כספם בחזרה מהקרן. 

הבנקאי החלקלק ג'ארד ונט (Jared Vennett) מדויטשה בנק, נחשף לפועלו של ד"ר ברי, ומגיע למסקנה שהוא צודק. דמותו של ונט מבוססת על Greg Lippmann. 
מארק באום הוא מנהל קרן גידור הפועלת תחת [[מורגן סטנלי]]. דמותו בסרט מבוססת על מנהל ההשקעות סטיב אייזמן. הוא סובל מהתמוטטות עצבים והתפרצויות כעס בעקבות מות אחיו. בדרך מקרה מגיע ונט אל באום, ומפנה את תשומת לבו של באום למשבר המתפתח, בניסיון לשכנע אותו לרכוש את ה-CDS - כלומר את החבילות שנוצרו עבור ד"ר ברי - להמר נגד הכסף. הוא מצביע על כך שיותר ויותר משכנתאות יגיעו לחדלות פרעון. ההגיון כאן דומה לתועלת שולית פוחתת - בתחילה נמכרות חבילות משכנתאות שיש בהן סיכון סביר. אבל בהמשך התיאבון גדל ונמכרות יותר ויותר חבילות עם סיכונים יותר ויותר גרועים ועם ערבונות פחות ופחות טובים. עם זאת החבילות ממשיכות להימכר בדירוג אשראי כבטוחות מאוד - AAA. הוא ממחיש דבר זה עם מגדל קוביות שמקצצים לו את הקוביות מלמטה - בתחילה דבר לא קורה - אבל אם מוציאם עוד ועוד קוביות המגדל קורס - הטענה של ונט היא שכמות מגוזמת של חבילות רעות תגרום בסופו של דבר להתמוטטות שוק אג"ח של המשכנתאות כולו. 

באום וצוותו רוצים לבדוק את "השטח" של שוק המשכנתאות המנופח - איך נראית המכירה בפועל של משכנתאות. במהרה הם ומגיעים למסקנות דומות לאלו של ונט וד"ר ברי. הם נוסעים לפרוייקט מגורים חדש בפלורידה המתואר בדוחות הפיננסים כפרוייקט מבוסס, ומוצאים שם בתים נטושים עקב משפחות שלא יכלו לעמוד בהחזרי המשכנתא. הם פוגשים שם סוחרים שחצנים לשיווק משכנתאות, שמתארים כיצד עם מחתימים אנשים על עוד ועוד משכנתאות, בלי ערבויות ובלי שיש להם תמריץ כלשהו להתריע מפני אפשרות של חדלות פרעון. הסוכנים משוויצים בפניהם כי איש לא מתעניין בסיכון של חדלות פרעון או בערבויות, וכי הם מוכרים משכנתאות רבות ככל האפשר, שכן הדבר יוצר את הבסיס ליצירת חבילות הסאב-פריים שנמכרות על ידי הבנקים בוול-סטריט. למעשה הבנקים מעודדים מכירה של משכנתאות מסוכנות יותר שכן הדבר מייצר רווחים פוטנציאלים גדולים יותר. סוחרי המשכנתאות מתגאים בפני באום במכירה של משכנתאות עם תנאי של ריבית משתנה - כלומר כאלה שההחזר עליהם עלול לעלות במאות אחוזים - לטענתם הקונים לא מבינים כלל מהי ריבית משתנה. בהמשך באום ואנשיו פוגשים חשפנית שקנתה משכנתאות. היא זועמת על התנאי של ריבית משתנה, שכן לא הבינה כי דבר זה עלול לגרום לעליית תשלומי המשכנתא, היא גם מעידה כי יש לה משכנתא על חמישה בתים. באום וצוותו מגיעים למסקנה כי השוק נמצא בבועה שעומדת להתפוצץ. 

הסרט מציג את ג'יימי שיפלי וצ'ארלי גלר- צמד מנהלי השקעות צעירים ומוכשרים, שמתמחים בזיהוי מצבים שבהם לאנשים לא נוח לחשוב על סיכונים, ולכן הם משקיעים בהגנות נגד סיכונים פחות מידי. (זוהי דוגמה ליישום של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[דיסוננס קוגניטיבי]]) הם נחשפים במקרה למסמך של ונט המתאר את המוצר שהוא משווק. היות ואין להם מספיק הון כדי לעמוד בתנאי הסף של SDA Master Agreement המאפשרים לסוחרים כמו ד"ר ברי או באום לסחור, הם פונים לסוחר הבכיר לשעבר בן ריקט, במטרה שיסייע להם בהשגת גישה לביצוע מכירה-בחסר (שורט) עם [[מינוף פיננסי]] נגד שוק המשכנתאות.

===תחילת 2007 - חדלות פרעון בשוק המשכנתא===
בתחילת שנת 2007 מתחילה מגמה של חדלות פרעון בשוק כלומר אנשים לא מסוגלים לשלם את המשכנתא שלהם. דבר זה מעלה את הסיכון לחבילות הסאב-פריים (מה שהיה אמור לפגוע במחירן), כמו כן הדבר מעלה את הסיכוי שחבילות ה-CDS אכן יתממשו- דבר שהיה אמור להוזיל את הפרמיות שהקונים שלהם משלמים. עם זאת, מחירי ה-CDO עולים, ומנהלים בסוכנויות דירוג אשראי מסרבים להוריד את דירוג החבילות הסאב-פריים. כמו כן, בניגוד להגיון הכלכלי, הבנקים דווקא מעלים את דירוג הפרמיות לחבילות ה-סאב-פריים במקום להוריד אותו. 

כאשר ה"שוק" לא מתנהג כפי שציפו, מנהלי ההשקעות בחברה של באום, שקנו CDS מגיעים למסקנה כי משהו לא בסדר. הם תוקפים את ונט אבל זה שומר על עמדתו ודוחק בהם להגיע לכנס של הגורמים שאחרים למתן ואישור ההלוואות, American Securitization Forum, בלאס ווגאס. באום וצוותו נתקפים בכנס של מנהלי סיכונים הם מגלים כי יש שאננות של כל המנהלים בתחום. באום וצוותו מתוסכלים, הם מתחילים בסדרת מפגשים עם גורמים פיננסים, אנליסטים ורגולטורים ומגלים את עומק הטיפשות והשחיתות, מה שמביא אותם להגדיל עוד יותר את ההימור נגד השוק.

הסרט מראה כיצד כל המערכות שאמורות להגן על הציבור מפני [[כשל שוק|כשלי שוק]] התמוססו או משתפות פעולה עם הבועה - מנהלי חבילות CDO, הבנקים המוכרים חבילות אלה, חברות דירוג האשראי המדרגות את החבילות, המערכת הרגולטורית, והעיתונאים.

הסרט מציג מנגנון של [[דלת מסתובבת]] - עובדת ב[[הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)|וועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC)]] שאמורה ל[[רגולציה|פקח על כל השוק]], ולמנוע מצבים של בועות, משתתפת בכנס בלאס ווגאס במטרה לזכות במשרה באחד הבנקים הגדולים. לפי הסרט אין שום מניעה למנגנון כזה.

באום וצוותו נפגשים עם מנהלת בדרג ביניים באחת מחברות דירוג האשראי - היא מודה בכך שהם מעניקים דירוג אוטומטי של AAA לחבילות סאב פריים, גם כשאלו מכילות משכנתאות "זבל" - אבל לטענתה הדבר נובע מלחץ של המנהלים שלה ומכך שהחברה שלה יודעת שאם היא לא תיתן את הדירוג המתאים הבנקים יפנו לחברה אחרת שכן תיתן. כלומר גם המנגנון של רגולציה פרטית שאמור להגן על המשקיעים והשוק לא עובד. 

מארק באום נפגש עם קרן ניהול של CDO, וינג צ'או, שלא מוטרד כלל מפני הסיכונים שעלולים להתממש - העיקר ש"כולם מרווחים". צ'או מסביר לבאום כי הכסף ב-CDO הרגיל הוא הכסף הקטן - ה-CDO הסינתטי הוא המקום שבו נמצא הכסף הגדול - בערך פי 20 יותר כסף לעומת ההלוואות עצמן. ההסבר הבסיסי לכך ניתן לצופים על ידי הזמרת [[סלינה גומז]] והכלכלן [[ריצ'רד ת'אלר]]. גומז מסבירה כיצד היא מהמרת עוד ועוד בקזינו, ומשום שהיא מרוויחה שוב ושוב נוצר רושם מוטעה שהיא לא יכולה להפסיד. תאלר מסביר כי זו שגיאה נפוצה בתחום של [[כלכלה התנהגותית]]. הכסף הגדול לא נמצא בהימורים של גומז עצמה, אלא מהימורים של אנשים סביבה, על סכומים גדולים יותר, בכך שהיא תזכה - והימורים אלו דומים למכשירים של CDO סינתטי. באום המום מההסבר ומגיע למסקנה כי [[הכלכלה העולמית]] כולה נמצאת בסכנת קריסה. כדי להצדיק את עמדתו, צ'או מציין כי השכר שהוא מרוויח גדול יותר מזה של באום - אות לכך שהשוק מעריך אותו יותר.

בזמן זה ד"ר מייקל ברי מבין שהמערכת מושחתת, ולכן מכריז כי יש לו סמכות למנוע מהמשקיעים למשוך את כספם מהקרן, דבר שמעורר את זעם המשקיעים ותביעות נגד הקרן.

שיפלי וגלר מבינים שיש בעיה ומגדילים עוד יותר את ההימור - הם מהמרים גם נגד משכנתאות בדירוג טוב ולא רק משכנתא בדירוג סאב-פריים. בתחילה הם חוגגים את ניצחונם, אבל בן ריקט נגעל מהמצב. הוא מציין את ההשלכות של המשבר - לפי טענתו כאשר ה[[אבטלה]] בארצות הברית עולה באחוז אחד, פירוש הדבר הוא 40 אלף מקרי מוות בגלל סוגים שונים של עוני אבטלה ומצוקה. בהמשך שיפלי וגלר מבינים כי הבנקים וסוכנויות הדירוג שומרים באופן מלאכותי על הערך של חבילות ה-CDO, כדי שיוכלו למכור אותן לפני קריסה בלתי נמנעת. שיפלי וגלר מזועזעים מהמצב ומנסים לשכנע עיתונאי מהוול-סטריט ג'ורנל לכתוב מאמר על המצב. כאן רומז הסרט על [[קשרי הון-שלטון-עיתון]] - העיתונאי מסרב בטענה שדבר זה יסמן אותו בוול-סטריט, דבר שיפגע ביכולת שלו לקבל מידע ממקורות.

===התפוצצות הבועה הפיננסית===
הסרט מתאר את רגע הניצחון של מארק באום - בזמן משבר באחד הבנקים הגדולים באום נמצא בעימות בכנס מול אחד המשקיעים האופטימיים. באום חוזה כי את מחיר המשבר לא ישלמו הבנקאים שיצרו אותו אלא העובדים קשיי היום של ארצות הברית. תוך כדי העימות מסתבר כי מנית הבנק נמצאת בצלילה חופשית. אורחי הכנס ממהרים לנטוש את האולם, אל מול עיניהם המשתאות של הכלכלנים הבכירים שבתחילת הסרט מוזכרים כאנשים שאומרים שאין כל חשש למשבר. 

כשהבועה הפיננסית מתפוצצת בסופו של דבר, קרן הגידור של מייקל ברי משיגה תשואה של 489% ורווח של 2.69 מיליארד דולר והוא מחליט לסגור אותה. שיפלי וגלר נאלצים למכור את חבילות ה-Swaps שלהם בתחילת ההתמוטטות כי מכירה מאוחרת מידי עלולה לחשוף אותם לסיכון של נפילת הבנקים. הם מרוויחים בסופו של דבר כ-80 מיליון דולר. קרן הגידור של מארק באום מרוויחה כמיליארד דולר, וג'ארד ונט מרוויח 47 מיליון דולר. באום מתוסכל מהמערכת ומשוכנע כי מאות אנשים שהיו מעורבים במזימה צריכים ללכת לכלא עקב הונאה. אבל עקב [[קשרי הון-שלטון]] דבר לא קורה, המערכת לא משתנה ומעטים מאוד מבין הצמרת שיצרה את המשבר משלמים מחיר. בה בעת מי שמשלם את המחיר הם האנשים קשי היום שקנו את חבילות הסאב-פריים או אנשים שנותרים בלי קורת גג. 

הסרט מסתיים בכיתוב בו מתואר שב-2015 החלו הבנקים לסחור שוב במכשירים פיננסים מסוג Bespoke tranche opportunity, שהם למעשה מקבילים ל-CDO הסינתטיים שהביאו לנפילתם בעבר.

==שחקנים==
* סטיב קארל - מארק באום (דמות המבוססת על מנהל ההשקעות סטיב אייזמן)
* כריסטיאן בייל - [[מייקל ברי]] (מנהל [[קרן גידור]], מהראשונים שחזו את משבר הסאבפריים)
* ראיין גוסלינג - ג'ארד ונט (מבוסס על הסוחר ב[[דויטשה בנק]] גרג ליפמן)
* ג'ון מגרו ופין ויטרוק - צ'רלי גלר (מבוסס על Charlie Ledley) וג'יימי שיפלי (מבוסס על Jamie Mai) - צמד מנהלי השקעות צעירים
* בראד פיט - בן ריקט (מבוסס על מנהל ההשקעות בן הוקט) - סוחר לשעבר ב[[צ'ייס (בנק)|צ'ייס]] שפרש בתיעוב מהמערכת הפיננסית
* מליסה לאו - ג'ורג'יה הייל, מנהלת בסוכנות הדירוג [[סטנדרט אנד פורס]]
* טרייסי לטס -לורנס פילדס, המשקיע הראשי בקרן של מייקל ברי
* קארן גילאן - עובדת ב[[הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)|וועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC)]]
* מקס גרינפילד ובילי מגנוסן - צמד סוחרי משכנתאות שחצנים מפלורידה

הופעות אורח - הזמרת סלינה גומז והכלכלן [[ריצ'רד ת'אלר]] - בהופעת קמע, מסביר לצופים את הסוגיות הפיננסיות בסרט (נושא ה-CDO הסינתטי)
השחקנית מרגו רובי - בהופעת קמע, מסבירה לצופים את הסוגיות הפיננסיות בסרט (נושא אג"ח על המשכנתאות), השף [[אנתוני בורדיין]] - בהופעת קמע, מסביר לצופים את הסוגיות הפיננסיות בסרט (נושא ה-CDO - כיצד לוקחים משכנתאות שזכו לחבילות עם דירוג נמוך, ואז אורזים אותן מחדש יחד עם משכנתאות אחרות כדי למתג אותן עם דירוג גבוה)

==הפקה וצילום==
במאי ותסריטאי הסרט, אדם מקיי, הגה את הרעיון ליצירת סרט על בסיס ספרו של [[מייקל לואיס (סופר)|מייקל לואיס]] במהלך התחקיר שערך במסגרת עבודתו על הסרט "החבר'ה האחרים".{{הערה|שם=מקיי}} הוא חבר לחברת פלאן בי של [[בראד פיט]] שהסכימה להפיק את הסרט. במסגרת התסריט שיבץ קטעים של "שבירת הקיר הרביעי",{{הערה|שם=מקיי|[http://www.hollywoodreporter.com/news/big-short-how-adam-mckay-838223 How Adam McKay Managed to Write and Wrangle Stars for 'The Big Short' (Q&A)], [[הוליווד ריפורטר]], 8 בנובמבר 2015}} בהם מופיעים סלבריטאים בהופעות קמע כשהם מסבירים לצופה את הסוגיות הפיננסיות הנידונות בעלילה.{{הערה|[http://www.latimes.com/entertainment/movies/la-ca-mn-sneaks-michael-lewis-20151101-story.html Movie Sneaks Why Michael Lewis says Adam McKay gets the Wall Street meltdown right in 'The Big Short'], [[לוס אנג'לס טיימס]], 30 באוקטובר 2015}} וכן של שחקנים נוספים הפונים ישירות לצופים. צילומי הסרט התקיימו במחצית הראשונה של 2015 ב[[ניו אורלינס]] וב[[מנהטן]]. כוכב הסרט [[ראיין גוסלינג]] ציין ששיטת צילום הסרט הייתה שונה מהנהוג, מספר מצלמות הוצבו בסט והשחקנים לא ידעו מי מצולם בכל רגע נתון.{{הערה|[http://www.nytimes.com/2015/11/29/movies/actors-of-the-big-short-talk-about-the-debt-crisis-in-beverly-hills.html Actors of ‘The Big Short’ Talk About the Debt Crisis, in Beverly Hills], [[ניו יורק טיימס]], 24 בנובמבר 2015}}

==ביקורת ופרסים==
הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר (כריסטיאן בייל), התסריט המעובד הטוב ביותר והעריכה הטובה ביותר. הוא זכה בפרס על התסריט המעובד הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד לארבעה פרסי גלובוס הזהב בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (כריסטיאן בייל וסטיב קארל) והתסריט הטוב ביותר אך לא זכה באף קטגוריה. הסרט זכה בפרס הקומדיה הטובה ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר, והשחקן הטוב ביותר בקומדיה (כריסטיאן בייל) מטעם איגוד המבקרים של רשתות השידור. הוא זכה בפרס הסרט הטוב ביותר מטעם גילדת המפיקים ובפרס התסריט המעובד הטוב ביותר מטעם גילדת התסריטאים. הוא זכה בפרס באפט"א בקטגוריות התסריט המעובד הטוב ביותר והיה מועמד בקטגוריות הסרט, הבמאי, העריכה, ושחקן המשנה הטוב ביותר (כריסטיאן בייל). הסרט זכה בפרס סטלייט בקטגוריית השחקן הטוב ביותר (כריסטיאן בייל) והיה מועמד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר.

==ראו גם==
* [[סיכון מוסרי]]
* [[אמון]]
* [[היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית]]
* [[כלכלה בקומיקס]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/The_Big_Short_(film) מכונת הכסף] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.thebigshortmovie.com/ אתר הסרט]
* [http://www.paramountguilds.com/pdf/the-big-short.pdf תסריט הסרט]
* [http://www.hollywoodreporter.com/news/brad-pitt-lack-accountability-financial-844588 Brad Pitt Wants Justice for Victims of Financial Collapse: "It’s Disgusting. It Makes Me Angry"], הוליווד ריפורטר, 2 בדצמבר 2015
* {{TheMarker|נטע אלכסנדר|מגש הכסף, הגירסה ההוליוודית|1.2792036|6 בדצמבר 2015}} {{סרטונים}}
* גידי אורשר, [http://sulamorshercom.ipage.com/?p=723 "מכונת הכסף" - על טפשות המונים",] [http://sulamorshercom.ipage.com/ סולם אורשר], 28 בינואר 2016
* {{וואלה!|[[אבנר שביט]]|הון-שלטון-פסלון: "מכונת הכסף", שעוסק בריקבון הכלכלי, ראוי לכל המועמדויות לאוסקר שקיבל|2926529|28 בינואר 2016}}
* יאיר רוה, "[http://cinemascope.co.il/archives/23545 מכונת הכסף", ביקורת], בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 28 בינואר 2016
* {{כלכליסט|אורי פסובסקי|בראד פיט בערבות המשכנתאות הרעילות|3679525|28 בינואר 2016}}
* אורון שמיר, [http://www.mouse.co.il/1.3258691 "מכונת הכסף": שם את אמריקה בכיס הקטן], באתר עכבר העיר, 29 בינואר 2016 {{סרטונים}}
* {{ynet|[[שמוליק דובדבני]]|"מכונת הכסף": מצחיק איך שדפקו אותנו|4759129|29 בינואר 2016}} {{סרטונים}}
* {{ynet|יניב חלילי|קרן בידור|4757967|29 בינואר 2016}} {{סרטונים}}
* {{nrg|נטליה ירמין|"מכונת הכסף": להמר דווקא נגד השוק|751/500|29 בינואר 2016|47|2}} {{סרטונים}}
* [[יעל שוב]], [http://timeout.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3 "מכונת הכסף" הוא סאטירה מבדרת על מציאות עגומה], באתר [[Time Out ישראל]], 27 בינואר 2016
* {{הארץ|אורי קליין|"מכונת הכסף" הוא סרט חשוב גם לאלה שלא מתעניינים בכלכלה|1.2836650|2 בפברואר 2016}} {{סרטונים}}
* דוד רוזנטל‏, [http://news.walla.co.il/?w=//2932376 גברים בלבד: מדוע נעדרה מרדית' וויטני מ"מכונת הכסף"?], באתר וואלה! NEWS‏, 07 בפברואר 2016
* יעל שוב ואבנר שביט‏, [http://news.walla.co.il/?w=//2938233 אוסקר 2016: האם "מכונת הכסף" הוא הסרט הגדול של השנה, או קשקוש שוביניסטי], באתר וואלה! NEWS‏, 26 בפברואר 2016

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

[[קטגוריה:כסף]]
[[קטגוריה:סרטי עלילה]]
[[קטגוריה:קונספירציות]]