הצגת המקור של הדף "מובטלים מוויסקונסין מועסקים במיון ציוד בבסיסי צה"ל ובאריזת מנות קרב"

מאת רותי סיני ומיכל גרינברג פורסם בהארץ 15/5/2006 [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=717880]

תלונות: מדוע שולחים מובטלים לצחצח נעליים של חיילים
עשרות מובטלים, המחויבים להשתתף בתוכנית התעסוקה מהל"ב (ויסקונסין), מועסקים בבסיסי צה"ל ברחבי הארץ באריזת מנות קרב, סידור מחסנים, מיון ציוד ועוד. התעסוקה מכונה "שירות בקהילה", ומטרתה המוצהרת להקנות למשתתפים הרגלי עבודה אחרי שלא עבדו זמן רב או כלל לא עבדו בעבר.
המתנגדים לעבודה זו טוענים שהיא נועדה לספק תעסוקה למשתתפי התוכנית בהיעדר מקומות עבודה בשבילם, ואינה משרתת את הקהילה - אף שזה אחד הקריטריונים שקבעה מינהלת התוכנית. תמורת העבודה בבסיסים מקבלים המשתתפים קצבת הבטחת הכנסה, שנמוכה באופן ניכר משכר המינימום. העבודה מוגבלת לארבעה חודשים.

משתתפי תוכנית מהל"ב באזור ירושלים מועסקים בשני בסיסים, ענתות ומחנה אריה. משתתפים מאזור אשקלון מועסקים בבסיס צאלים ואילו מרכז התעסוקה בחדרה שולח את המשתתפים למחנות טירה, רגבים ועמוס. חלק מהבסיסים, כמו צאלים, מרוחקים ממקום יישוב, הנסיעה אליהם ארוכה ואין אפשרות לצאת מהם במהלך יום העבודה במקרה הצורך, משום שאין אליהם תחבורה ציבורית זמינה.
לפני כעשרה ימים הודיעו לא', תושב אשקלון המשתתף בוויסקונסין, כי עליו להתחיל לעבוד בבסיס צאלים שבדרום. "מתכננת היעדים שלי בתוכנית אמרה שאם לא אעשה זאת, תישלל ממני הבטחת ההכנסה", הוא מספר.

כאשר א' מדבר הוא מתקשה להסתיר את תחושת העלבון שלו, וקולו רועד. "הכניסו אותנו למחסן בגדים, מלא צואת יונים וכינים. אמרו לנו להוציא את המדים ולנער אותם. המחסן היה מלא אבק, הרגשתי חנק, אני חולה אסתמה וזה קשה לי", הוא מספר, "אחד מהאנשים במקום הראה שקשה לו, אז הגיע רס"ר ואיים עליו שאם הוא לא יעבוד טוב, הוא יתלונן עליו והוא לא יקבל הבטחת הכנסה". לדבריו, "מביאים אותנו בבוקר, מחזירים אותנו, מתייחסים אלינו כמו אסירים".
גם ט', אם חד הורית מאשקלון, לילד הלומד בגן, קיבלה הודעה שלפיה עליה להתייצב בבסיס צאלים לעבודה. "האוטובוס לצאלים יוצא בשבע וחצי, אז השכנים לוקחים את הילד לגן, כי הגן נפתח רק אחרי", היא אומרת. בבסיס צאלים הטילו עליה להיות פקידה. "אין שום עבודה שם ואין לי מה לעשות", היא אומרת, "לא מצאו לי עבודה רגילה, אז שלחו אותי לשם. אז אני נמצאת במשך כל השעות הללו בבסיס, אבל לא עושה כלום".

לדברי ט', איימו עליה שאם לא תלך לעבודה, לא תקבל כסף. "אני מקבלת כיום 2,150 שקל ואני לא יכולה לסכן אותם בגלל הילד שלי", היא אומרת. ט' מוסיפה כי בבסיס עובדים גם אנשים מבוגרים, "בני 45, 50. אפילו היתה אשה בת 60. אומרים להם לקפל בגדים, לצחצח נעליים של חיילים. פעם כשחזרנו אחת מהנשים בכתה לאורך כל הדרך, והאחראית עלינו אמרה לה, ?אין מה לעשות, בשביל כסף צריך לעבוד'".

ר"ד, בת 56 מירושלים, נקלעה לפיגוע במסעדת סבארו ב-2001 והיא חוששת מהנסיעה לבסיס אריה בבקעה שעוברת בכפרים ערביים. בעמותת "ידיד" - שאליה מגיעות תלונות רבות של מובטלים הנשלחים לעבודה בבסיסים - מדגישים כי ר"ד עבדה עד מארס בגיוס תרומות בעמותה ירושלמית, והדיווחים עליה משם היו חיוביים. ר"ד מספרת שהיא והמובטלים האחרים סידרו מנות קרב, הכניסו ניירות לארגזים, סידרו סירים. "זה לא עבודה, זה סתם מתסכל", היא אומרת.

"מניתוח המידע והתלונות עולה תמונה קשה של שימוש לא ראוי בסעיף שירות בקהילה", כתבו באחרונה מנכ"ל "ידיד", שרי רבקין, והסמנכ"ל, רן מלמד, לראש מינהלת מהל"ב, דורית נובק. נובק הפיצה בסוף מארס מכתב לארבע החברות שמפעילות את מרכזי התעסוקה של תוכנית מהל"ב, שבו הבהירה את הקריטריונים לשליחת משתתפים בתוכנית לשירות בקהילה. בין השאר כתבה: "על הפרויקטים לתרום תרומה אמיתית לקהילה ובכל בקשה על המרכז להסביר מהי התרומה לקהילה אותה ניתן להפיק מהפרויקט".

גורמים צבאיים אישרו שבבסיס צאלים פועלת תוכנית ויסקונסין "זה כשבוע וחצי", ולדבריהם, משתתפים בה 20 איש מעיירות שונות באזור. לדבריהם, המתנדבים בפרויקט עוסקים בעבודות לוגיסטיות ארגוניות, כגון ארגון תרמילי ציוד לחיילים וארגון מחסנים, אך לא בעבודות ניקיון ומטבח.

[[קטגוריה:מאמרים בעיתונות רגילה]]