ערפיח

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערפיח (באנגלית: Smog ולעיתים בעברית: עשרפל) הוא סוג של זיהום אוויר; המילה ערפיח מקורה בהלחם מילים "ערפל" ו"פיח". הערפיח הקלאסי נוצר כתוצאה מבעירה של כמויות גדולות של פחם באזור אחד ועקב שילוב בין עשן וגופרית דו חמצנית. הערפיח המודרני לא נובע בדרך כלל מפחם, אלא נגרם ממפליטות של כלי רכב ושל תעשייה שנפלטים לאטמוספירה ומקיימים בה תגובות כימיות עם מזהמים אחרים, בעקבות חשיפה לקרינת השמש (בעיקר בימים חמים). זיהום שניוני זה קרוי ערפיח פוטוכימי.

השפעות בריאותיות

ערפיח גורם לבעיות בריאותיות במספר ערים ומדינות.[1] אוזון בגובה הקרקע, גופרית דו חמצנית, חנקן דו חמצני ופחמן חד חמצני הם מזיקים במיוחד לאנשים זקנים, ילדים ולאנשים בעלי בעיות במערכות הלב והריאות כמו Emphysema, ברונכיט ואסטמה.[2] הערפיח יכול לגרום לגירוי במעברי הנשימה, להקטין את יכול העבודה של הריאות, ולגרום לקוצר נשימה, כאב בנשימות עמוקות, חרחור או צפצוף בנשימה, ושיעול. הוא יכול לגרום לגירוי של העיניים והאף והוא מייבש את הממברנות המגינות של האף והגרון ומקטין את יכולתו של הגוף להלחם במחלות מדבקות, ומגדיל את הפגיעות למחלות. מספר האשפוזים בבתי חולים ומקרי תמותה כתוצאה ממחלות נשימה עולים בדרך כלל בתקופות בהן יש רמות גבוהות של אוזון בגובה הקרקע.[3]

תקינה

סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית, פיתחה מדד לאיכות האוויר כדי להסביר לציבור הרחב, מהן רמות זיהום האוויר. חשיפה בת 8 שעות לאוזון בגובה הקרקע בריכוז ממוצע של 85-104 ppbv מתואר כ"לא בריא לקבוצות רגישות", חשיפה לרמות של 124-105 ppbv מתוארת כ"לא בריא", וחשיפה של 125-404 ppbv מוגדרת כ"מאוד לא בריא".[1]

התחום שמוגדר כ"מאוד לא בריא" עבור מזהמים אחרים הוא: 355 μg m-3 - 424 μg m-3 עבור חלקיקים PM10, עבור פחמן חד חמצני 15.5 ,ppm - 30.4ppm, ו-0.65 ppm - 1.24 ppm עבור דו תחמוצת החנקן.[2]

ארגון הרופאים הקנדי, Ontario Medical Association, הודיע כי ערפיח אחראי לכ-9,500 מקרים של מוות מוקדם במחוז אונטריו בשנה.[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים