רווחה חברתית מערכתית

זהו מאמר דעה מאת עידן ד בוט. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.

מבוא

הנטיה של הכלכלה להסתכל ברמת המיקרו ואז לעבור על ידי סכימה לרמת המאקרו מייצרת טעויות רבות. גם בנושא הרווחה.

רווחה בכלכלה הנאו-קלאסית

רווחה בכלכלה הנאו-קלאסית נגרמת עקב צריכת מוצרים. ככל שאדם אחד צורך יותר ממוצר מסויים כך הרווחה שלו גבוה יותר. המסקנה של כלכלנים מכך היא צירוף של סך המוצרים וצירוף של סך האנשים. כדי לדעת מה הרווחה של אדם יש לבדוק מה סך הצריכה שלו בכלל השווקים (היות ודבר זה הוא קשה, מבצעים עיקוף ובודקים את רמת ההוצאה הכספית בהתחשב באינפלציה). וכדי לדעת מה סך הרווחה החברתית, מבצעים סכימה של סך האנשים בחברה. סך הצריכה של סך האנשים אמורה לתת לנו את סך הרווחה החברתית.

התנגדויות

לדבר זה קמו התנגדויות רבות מסוגים שונים:

• הדבר לא מתחשב ברמת אי השוויון
• לא מתחשב בנזק הסביבתי
• לא מתחשב בסוגיות כמו תועלת שולית פוחתת מכלל המוצרים
• ביקורת על צריכת ראווה.

ועוד. ננסה לעשות סדר.

רווחה לא נוצרת רק בשוק

"הדברים הטובים ביותר בחיים הם בחינם" אומרת אימרה אחת. הכוונה היא שדברים כמו מין, הולדת ילדים, חיים עם בן או בת זוג, בילוי באוויר הצח או בחיק הטבע, או חברות הם דברים חינמיים, מחוץ למערכת הכלכלית. אולם דבר זה אינו מדוייק. נכון שבעבר אנשים לא שילמו הרבה כדי להנות מאוויר או מים נקיים, אבל היום עליהם לשלם על דבר זה ממון רב. במילים אחרות דבר שהיה בעבר מוצר חופשי, בלשון הכלכלנים, הפכו להיות מוצר כלכלי (גם אם בצורה עקיפה). כשאנשים קונים מים מינרלים או בית בפרברים הם משלמים כסף כדי להשיג דבר שפעם היה חופשי.

גם הדברים האחרים - כמו מין, הולדת ילדים וגידולם, וחיים עם בן או בת זוג הם דברים שאינם חינם כפי שהדבר נראה ממבט ראשון. אנשים משקיעים בבגדים יפים, איפור, תכשיטים, מכוניות יוקרה, דירות נופש כדי להשיג בני או בנות זוג נחשקות. בעוד שיצירת ילדים היא חינם (אם יש לכם בת זוג) גידול ילדים גם הוא אינו חינם. גם התחזוקה של הקשר הזוגי דורשת משאבים. משאבים כספיים מצד אחד או לחלופין קיום של "מוצרי חינם" שהוזכרו קודם (כמו חוף ים, מקום שקט וכו').

טרייד אוף בין הון עצמי לבין צריכה

ככל שיש יותר מערכות מתפקדות חינמיות ובבעלות עצמית, כך יש פחות צורך בחליפין ובקניית מוצרים בשוק כדי להשיק רווחה. ככל שמערכות אלה יתפרקו ויהפכו לנדירות יותר - כך תגבר פעילות השוק ודבר זה יתפרש כעליה ברווחה.

לדוגמה מי שבבעלות אי פראי המספק לו מזון - לא מוציא כסף על קניות בסופר. אין פירוש הדבר שהרווחה שלו נמוכה יותר בגלל שהוא קונה פחות. מי שבבעלותו בית טוב נדרש פחות להוצאות תחזוקה. ככל שיש התיישנות מהירה יותר של מוצרים (לדוגמה על ידי התיישנות מכוונת) כך גדלה הצריכה - אבל הדבר לא מוביל לעלייה ברווחה.

השפעות השוק על הרווחה

קניית מוצרים ושירותים בשוק יכולה להשפיע על הרווחה במספר צורות:

• הנאה מרכישת המוצר
• השפעות חיצוניות
• נעילה טכנולוגית - דחיקה החוצה של טכנולוגיות או נורמות מסויימות וכניסה של אחרות.
• השפעות פוליטיות - חיזוק של מועמד פוליטי מסויים שקשור למוכר
• אינפלציה סלקטיבית - השפעה דרך מערכת המחירים על רמות ההוצאה של אנשים אחרים - לדוגמה קניה של דירות במרכז תל אביב גורמת לכך שמחיר הקרקע עולה ולכן להוצאות גדלות עבור שוכרי הדירות. אפשר להסתכל על זה כעל התייקרות התפקוד אם מסתכלים על שווקים לתפקוד במקום על שווקים למוצרים.
• השפעות דרך התרגלות
• השפעות דרל סטטוס חברתי (צריכת ראווה)

חשיבות ההקשר

באופן כללי השפעת פעולה בעולם אינה נטולת הקשר

• עשיית אהבה יכולה לגרום לאושר , אולם ללא הסכמה של בן הזוג הדבר נחשב כאונס, גורם לנזק לצד השני ובדרך כלל לא רצוי גם לאדם הראשון.
• צריכת מוצרי מזון היא חיונית לבריאות, אולם צריכת מזון רב מידי, גורמת לבעיות השמנה ובעיות בריאות אחרות. צריכה של מזון עם מגוון נמוך מידי יכולה לגרום לבעיות.