פרוייקט חישוב מדד אלטרנטיבי לתמ"ג בישראל
בישראל מתיחסים ברצינות רבה למדדים הכלכליים של צמיחת התמ"ג לנפש, אינפלציה ומדד המחירים, אך במקביל תהליכים פוליטיים פוגעים בחוסן החברתי/סביבתי: הפרטה, פגיעה בסביבה, פגיעה במעמד העובדים ועלייה מתמדת בתחולת העוני.
יש צורך פוליטי במדד חליפי לתמ"ג, אינטגרטיבי, שידע להכליל את הפגיעות הללו ויבדוק מתי הצמיחה הכלכלית באה על חשבון החברה והסביבה ואם בחשבון סופי אנחנו בצמיחה שלילית. ההכוונה היא מדד קל לתקשורת ולמדד פשוט וקל, ולא ככלי מדיניות מדויק ומורכב.
התמ”ג
התמ"ג (תוצר מקומי גולמי), מחשב את סך הפעילות הכלכלית במשק על ידי סיכום הערך הכספי של הסחורות והשירותים המוגמרים שיוצרו במקום מסוים במשך שנה. האופן בו מודדים הוא על ידי סקרים המודדים את הצריכה במדינה, כשהטענה היא:
הצריכה הפרטית + הצריכה הממשלתית = השירותים והמוצרים שיוצרו
ההתייחסות לצריכה הפרטית היא עקב הטענה כי צריכה עסקית היא של מוצרי ביניים – המחיר שלהם מגולם במחיר המוצר שנצרך בצריכה פרטית, ולכן כדי לא לספור אותם פעמיים מסכמים רק את הצריכה הפרטית והממשלתית.
נקודות חשובות
הנקודות שמדדים חליפיים מכלילים בד"כ:
- חישוב מדויק יותר של הוצאות סופיות מול הוצאות ביניים (למשל, יוממות, למרות שהיא חלק מההוצאה הפרטית, צריכה להיחשב כחלק מההוצאות העסקיות)
- הבחנה בין 'טובין' ל'רעין' (הוצאות על ביטחון, למשל, הן 'רעין' ולכן יש להחסירן מהסכום הסופי, כנ"ל לגבי 'טורדין' כדוגמת זיהום רעש, אויר ומים. עבודה התנדבותית, מאידך, היא בגדר טובין שיש להוסיפה לסיכום)
- תחשיב 'נכסי הכלל' כהון טבעי (התחשבות בשחיקת אדמה חקלאית או שטחים פתוחים)
- הכללת אינדיקטורים חברתיים וסביבתיים שאין להם תג מחיר, יחד עם הסכומים הכלכליים (תיקון עקב פערים בחברה או שינויי האקלים)
בישראל מספר תהליכים ייחודיים שהמדד צריך לדעת להכיל:
- הפרטה אפורה של החינוך והבריאות
- שינוי יעוד קרקעות לבנייה
- פגיעה במעמד העובדים, העסקה הולכת וגוברת דרך גורמים שלישיים (חברות כוח קבלן/כוח אדם)
מדדים אפשריים
- המדד המוכר ביותר הוא ISEW/GPI. יצרנו קשר עם new economics foundation שחישב את ISEW עבור בריטניה, וכעת מחשבים שם את ISEW עבור האזורים השונים בבריטניה כפרויקט ממשלתי. נוכל להיעזר באנשי nef בעת חישוב המדד.
- יתרונות המדד: מוכר, חושב למדינות רבות, המתודולוגיה קיימת (פחות או יותר), קשר ל-nef, גמיש יחסית ולכן מאפשר להשתמש במידע הקיים.
- חסרונות המדד: אינו 'רשמי' - לא חושב על ידי ממשלה, ניתן לויכוח – כמעט על כל סעיף אפשר להתווכח: איך קובעים את העלות של זיהום רעש, או פגיעה בשטחים פתוחים, או יוממות, וכד'. בגלל גמישותו אינו מאפשר השוואה בין לאומית.
- ה-OECD עוסק כעת גם בפרויקט גדול 'מדידת קידמה של אומות'. כפי שמסתמן כעת הם הולכים להשתמש במדד הרווחה הקנדי. המדד קצת יותר מקיף מ-ISEW, אך הוא עדיין בחיתולים ואינו סגור. גם לא ברור מה יהיה המדד שה-OECD יאמץ בסוף.
- יתרונות המדד: יאומץ על ידי OECD, מוכר רשמית ולכן יכול להיות מחושב על ידי הלמ"ס.
- חסרונות המדד: מורכב, עדיין בפיתוח.
תהליך העבודה
- יש להקים קבוצת עבודה. כרגע חברים בקבוצה: דר' שחר דולב ממרכז השל, אורן עזריה – כלכלן סביבתי מאדם טבע ודין, ענת עיתי – דוקטורנטית העוסקת במדידת רווחה ושותפה בפרויקט ה-OECD, חגי קוט - LSE, קדם לוי – דוקטורנט באוניברסיטה העברית במורכבות, עמית יגור-קרול – הלמ"ס, תמר בן יוסף, גלית כהן - המשרד להגנת הסביבה.
- יש להחליט על המדד אותו נרצה לחשב. צריך להחליט על קריטריונים, ואז על פיהם לבחור את המדד מבין השניים שפורטו לעיל (האם יש מדדים אפשריים נוספים?). כרגע, עקב העובדה שה-CIW עדיין בהתהוות, ניראה שנחשב את ISEW
- להקים צוותי מחקר להכנת המתודולוגיה של המדד. ראשית יש לקבל חומר מדויק על דרישות המדד. לאחר מכן לחפש מידע בארץ המכסה את הדרישות, כולל מאמרי מחקר מהארץ ומהעולם. ואם אין מחקרים מהארץ, צריך למצוא מאמרים על אזורים דומים לנו בעולם ולעשות את ההתאמות הדרושות.
- לחשב את המדד.
- לפרסם את המדד.
קישורים חיצוניים
- מדדי רווחה בעולם ובישראל בנק ישראל, מרץ 2013