עלות עסקה
עלות עסקה (באנגלית: Transaction cost) הוא מונח בכלכלה ובתחומים נוספים, המציין את העלות הכרוכה בקיום העסקה עצמה, ללא קשר למחיר של המוצר אותו קונים. לדוגמה, רוב האנשים שקונים או מוכרים מניות, חייבים לשלם עמלה לברוקר שלהם, העמלה הזו היא חלק מעלות העסקה של קנייה\ מכירת המנייה. אדם שקונה בננה מהחנות לא משלם רק את מחירה של הבננה אלא גם עלויות נוספות של אנרגיה ומאמץ וכסף הקשורים להגעה לחנות ולחזור ממנה, המאמץ של לנסות להבין איזו סוג של בננה האדם מעדיף, איפה אפשר להשיג בננות, באיזה איכות ובאיזה מחיר, עלות הזמן שצריך לעמוד בתור וכו'. העלות הכוללת של קניית הבננה מורכבת לכן ממחיר הבננה, ומעלות העסקה של קניית הבננה.
עלויות עסקה של עסקאות יכולות להיות יקרות למדי, וחלק חשוב בהחלטה אם לקיים עסקה או לא. לדוגמה בנייה של חוזה מסובך בקניית בית, או שמירה על הסחורה, או מנגנון משפטי לפסיקה במקרה של סיבוך בעסקה.
יש מספר עלויות עסקה שזכו לשם משל עצמן:
- עלויות חיפוש ומידע (Search and information costs) הן עלויות שקשורות כדי לענות על שאלות כמו איפה אפשר למצוא את הסחורה, מי מחזיק בה במחיר הנמוך ביותר, האם יש הפרשים באיכות ואיך לבדוק הפרשים אלה וכו'.
- עלויות התמקחות (Bargaining costs) הן עלויות שנחוצות כדי להגיע להסכם שמקובל על כל הצדדים של העסקה, הפקת חוזה מתאים, וכו'. בתורת המשחקים, יש בחינה של דבר זה במשחק התרנגולים לדוגמה.
- עלויות שיטור ואכיפה (Policing and enforcement costs) הן עלויות שנדרשות כדי להבטיח שהצד השני עומד בתנאי החוזה, ובנקיטה של אמצעים מתאימים (לרוב דרך המערכת המשפטית) אם מתברר שדבר זה לא מתקיים.
דוגמאות לשימוש
עלות עסקה וגודלן של פירמות
רונלד קואז הוא כלכלן ומשפטן ממוצא בריטי, שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1991 ונחשב לאחד מאבות אסכולת משפט וכלכלה. בשנת 1937 פרסם קואז מאמר קצר למדי ששמו The Nature of the Firm (אופי החברה). במאמר זה ניסח קואז את הרעיון של עלויות עסקה (אם כי המונח המדוייק נטבע רק בשנות ה-70 של המאה ה-20). קואז ניסה לברר מדוע פירמות נוהגות לשכור אנשים באמצעות חוזה עבודה במקום להזמין את השירות מהשוק?
קואז הבחין כי להתקשרות בחוזה באמצעות השוק, יש שורה ארוכה של עלויות עסקה. כך למשל, יש עלות לחיפוש מידע, עלויות משא ומתן, עלויות שמירה על הקניין הרוחני, עלויות פיקוח ואכיפה, וכן עלויות הנובעות מהתנהגות אסטרטגית של הצדדים לפני, ובעיקר אחרי חתימת החוזה. לעומת זאת, אם החברה יכולה לבצע את המהלכים האלו, כהליכים פנימיים, היא יכולה לחסוך חלקים ניכרים מעלויות אלו.
מאידך גיסא, קיימות גם עלויות לייצור הפנימי. עלויות אלו כוללות למשל עליה בעלויות הפיקוח על חברה שעוסקת בתחומים שונים ומגוונים, עליה בעלויות הניהול וקשיים בהקצאת המשאבים בחברה וכו'. קואז טען כי ככל שהחברה גדלה, הרווח מהוספת עוד רכיב לחברה הולך ופוחת עד שהוא נהיה שלילי, קרי, לא רווחי ולכן לא כדאי לחברה.
לפי קואז, גודל החברה, הנמדד באמצעות הכמות של ההתקשרויות הפנימיות של החברה לעומת החיצוניות (החוזיות) שלה, משקף את הניסיון למצוא את נקודת האיזון האופטימלית בין עלויות ההתקשרויות החוזיות ועלויות ניהול חברה גדולה.
ניתן לטעון זאת גם במונחים של מערכת מפזרת, תורת המידע ותרמודינמיקה. מעבר לנקודה מסויימת, ככל שגוף מורכב מיותר תתי-גופים ומנסה לארגן יותר מידע, כך עליו להשקיע מאמץ רב יותר רק כדי לשמור על הסדר הפנימי הזה. דבר זה בולט במיוחד בזמן שינויים, שאליהם לארגונים גדולים קשה יותר להסתגל היות ועליהם לשנות הרבה יחידות ולבצע התאמה מחודשת בין היחידות האלה. תורת המידע מבטיחה כי חלק גדול יותר בארגון גדול יותר הולך לאיבוד בגלל קיומו של מבנה היררכי. ודברים אלה מהווים חסרון לגודל ומגבילים את גודלם של תאגידים גדולים. ניתן לטעון כי חלק מהותי ממהפכת המחשוב איפשר לחברות להקטין את האנטרופיה הפנימית שלהם ובכך לגדול עוד יותר ולהפוך לתאגידים רב לאומיים.
בעיית העלות החברתית
ערך מורחב – התיאורמה של קוז
גולת הכותרת של עבודתו של קואז הייתה פרסום המאמר The Problem of Social Cost (בעיית העלות החברתית) בשנת 1960. במאמר זה יצר קואז את משפט קואז המפורסם, לפיו אם עלויות העסקה מספיק קטנות, ואם הזכויות המשפטיות (הקנייניות) ברורות מספיק, אזי אופי המשטר המשפטי לא ישנה את התוצאה הסופית אליה יגיעו הצדדים, אלא יהיה לו רק אופי חלוקתי.
לדוגמה (הלקוחה ממאמר זה), אם חקלאי וחוואי הם שכנים, ופרות החקלאי הורסות בקביעות את חלקות החוואי, אזי, אם עלויות העסקה קטנות מספיק, אין זה משנה אם המשטר המשפטי יאסור או ירשה לפרות לשוטט על חלקות החוואי, שכן הצדדים יגיעו ל"פתרון אופטימלי" (יעילות פארטו) בכל מקרה.
מסקנה נוספת של המאמר הייתה כי ביחסים נזיקיים ההפרדה בין מזיק לניזוק הנה, מנקודת ראות כלכלית, מלאכותית, והצדדים סימטריים ביניהם. כך למשל, אם שדה תעופה גורם רעש הנשמע בבניין מגורים - מהבחינה הכלכלית לא ניתן להבחין האם שדה התעופה הוא המזיק, בכך שהוא גורם רעש לתושבי הבניין, או שהוא הניזוק, בכך שתושבי הבניין, בעצם נוכחותם במקום, הם שיוצרים את הנזק (לעצמם).
קשה להפריז בחשיבות מאמרו של קואז להתנהלות המדיניות הכלכלית הנוכחית. המאמר הוליך אחריו שורה ארוכה מאוד של תאוריות כלכליות ומשפטיות, ולמעשה, בעיני רבים, פרסומו נחשב לנקודת המוצא שממנה נוסדה אסכולת המשפט וכלכלה, שהיא מהבולטות ביותר בתחום חקר המשפט בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. לשם סיבור האוזן יצוין כי מאמרו של קואז הוא המאמר המצוטט היותר בספרות המשפטית העולמית, בספרות הכלכלית העולמית, בספרות במדעי החברה.
תאוריות מודרניות בהרבה (כמו תורת הערך של כהנמן וטברסקי) תוקפות את משפט קואז וכיום עצם נכונותו, או לפחות הפירושים שניתנו לו ויישומיו במצבים קיצוניים, שנוי במחלוקת. כיוון אחר של התקפה הוא מצד כלכלה אקולוגית וקיימות שכן בעוד רונאלד קוז נותן דוגמאות שבהן יש אפשרות קלה לבצע עסקה בין הצד הניזוק למזיק, דוגמאות רבות של זיהום ושל השפעות סביבתיות כרוכות בעלויות עסקה גבוהות מאוד (לדוגמה לברר מי מבין המפעלים המזהמים במפרץ חיפה גורם איזה נזק לאיזה בני אדם) או שבלתי אפשרי בכלל לבצע פיצוי כזה (כאשר הפגיעה היא בדורות העתיד).
עליות עסקה וגלובליזציה
הכלכלן המוסדי דאגלס נורת' קיבל פרס נובל בכלכלה על כך שתיאר כיצד הקטנה של עלויות עסקה על ידי מדיניות ומוסדות קידמה את המסחר בין מדינות ואת תהליך הגלובליזציה. לדוגמה שפה משותפת, יחידות מידה אחידות למשקולות ומידות נפח, דיכוי הפירטיות, משפט בינלאומי והסכמי הסגרה הדדים כולם תרמו להקטנת עלויות עסקה של מסחר בינלאומי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עלות עסקה בוויקיפדיה האנגלית