נחל הקישון

יש צורך לשכתב ערך זה. הסיבה היא יש להעביר לצורה המקובלת באקו-ויקי.

ציטוט של ד"ר אורי מרינוב, מתוך דו"ח ועדת שמגר בנושא צלילות הצבא בקישון: "...המערכת הביטחונית היא הגוף המשקי הגדול ביותר בארץ. יש לה את ה… יש לה מפעלי תעשייה, שדות תעופה, נמלים, מערכות תחבורה, חומרים מסוכנים, דלק. זאת המערכת האחרונה שעדיין לא הפנימה, כמעט לחלוטין, את הנושא הסביבתי לתוכה. היא נשארה לו אדישה ובלתי רגישה.

זה בא לידי ביטוי בהרבה מאוד דברים. כמערכת שמשפיעה על כל כך הרבה נושאים סביבתיים, היינו מצפים שהמערכת הביטחונית תהיה קצת יותר ערה לדברים האלה, והדוגמאות הן רבות מאוד.

במפעל… במושב בני עייש פתחו בוקר אחד את הברזים ובמקום מים יצא שם דס"ל – דלק מטוסים, משדה תעופה קרוב. ברמות הרעש במזכרת בתיה ובקרית עקרון היו כאלה שאנשים לא יכלו לחיות שם, ברחובות, בבתי ספר, משדות תעופה. מפעלי התעשייה הצבאית זיהמו את הים, מפעלי התעשייה הצבאית זיהמו את מי התהום. עכשיו, לאחרונה, נגמר סקר על זיהום מי התהום בתל אביב מתע"ש המגן, ואין… לא היה הגורם היחיד, אבל בהחלט אחד הגורמים המרכזיים לזיהום מי התהום שם.

הצבא מחזיק בכמויות אדירות של שטחים, כי אם יש אנשים שטוענים כמעט 20% מהשטח היבשתי של מדינת ישראל. כשהוא עוזב אותם, כמו שעזבו שטחים, הם מכילים חומרים מסוכנים, כמו שהיום בנוף ים, במקומות אחרים, ואין אף אחד שדואג להם. יש שטח מערבית ליבנה שהתעשיה הצבאית עזבה אותו, יש בו חומרים מסוכנים, הוא לא מגודר, אף אחד לא מטפל בו.

המערכת לא כפופה כמעט לשום פיקוח ובקרה, למרות שרוב חוקי המדינה חלים עליה היום, היא לא כפופה לכל פיקוח ובקרה. היא נסגרת, היא מסרבת לשתף פעולה, היא לא מוסרת מידע. הרבה פעמים, תחת המסווה של סודיות, לא מעבירים מידע ואני חושב הדבר החמור ביותר הוא חוק התכנון והבנייה.

בחוק התכנון והבנייה ישנה מערכת שמבדילה את מערכת הביטחון מכל שאר שימושי הקרקע. קיים מושג שנקרא מתקן ביטחוני וקיימת הוועדה למתקנים ביטחוניים, שמורכבת משלושה אנשים: נציג משרד הביטחון, נציג משרד הפנים, נציג מינהל מקרקעי ישראל. ברגע ששטח מוגדר כמתקן ביטחוני, מותר למערכת הביטחונית לעשות בו כל דבר ללא כל פיקוח ובקרה וללא כל היתר נוסף, לא זקוקים להיתר בנייה ולא לשום דבר אחר."

מקור:ועדת החקירה בעניין ההשלכות של פעילות צבאית בנחל הקישון ומימי הסביבה על בריאותם של חיילי צה"ל שהופעלו במקום, פרוטוקול הישיבה מיום 26 בנובמבר 2000.