נאו-ליברליזם
נאו-ליברליזם (באנגלית: Neoliberalis) היא מדיניות המתייחסת לליברליזציה כלכלית - סחר חופשי ושווקים פתוחים, הפרטה, דה-רגולציה וחיזוק המגזר העסקי בחברה המודרנית. כיום (2019), המונח בעיקר משמש כדי לגנות צעדי מדיניות אשר מסירים את הפיקוח ומחזקים את המגזר העסקי.
המונח הוכנס לשימוש בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי הוגים ליברלים אירופאים כדי לקדם גישה חדשה של ליברליזם לאחר שהעניין בליברליזם הקלאסי דעך באירופה. בעשורים לאחר מכן, התאוריה הנאו-ליברלית התרחקה מדוקטרינת הלסה-פר של הליברליזם הקלאסי, ובמקום זאת קידמה כלכלת שוק תחת חסותה של מדינה חזקה, מודל שמוכר ככלכלת שוק חברתית או סוציאל-דמוקרטיה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20, השימוש במונח נאו-ליברלי דעך. כאשר המונח הוחזר לשימוש בעשורים לאחר מכן (בעיקר משנות ה-80 של המאה ה-20), השתנתה המשמעות כך שהיא מציינת מדיניות שמטרתה המוצהר הוא שוק חופשי (גם אם לפעמים היא נוקטת בקווים לטובת העשירים או לטובת קבוצת מיעוט קטנה ומקושרת). המונח נאו-ליברל מקושר כיום עם כלכלת לסה-פר, ומשמש בעיקר את המבקרים את רפורמות השוק.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נאו-ליברליזם בוויקיפדיה אנגלית
- שלושים שנה למהפכה הניאו-ליברלית בישראל: חוברת מאמרים, מרכז אדוה, 16.5.2016
- אורי פסובסקי, קרן המטבע: העולם נפגע מיישום מוגזם של ניאו־ליברליזם, כלכליסט, 29.5.2016
- דותן לשם, 8 דברים שלא ידעתם על ניאוליברליזם, העוקץ, 22.5.2017
- ירון כהן צמח, מה בעצם חדש פה, דה מרקר, 7.7.2019