שינויים

[[תמונה:Riischildren.jpg|left|thumb|400px|ילדים עניים חסרי בית ישנים ברחובות ניו יורק בשנת 1890. הטכנולוגיה לבדה וכמות ממוצעת של מוצרים לנפש אינם בהכרח תרופה לעוני אם לא מתייחסים להיבטים אחרים כמו גידול האוכלוסייה, אי שוויון בהכנסה וברכוש ועוד. לאחר המהפכה התעשייתית מצבם של העניים בערים הורע וכמותם גדלה בגלל שילוב של [[פיצוץ אוכלוסין]], עיור מואץ ואי שוויון]]

[[תמונה:Riischildren.jpg|left|thumb|400px|ילדים עניים חסרי בית ישנים ברחובות ניו יורק בשנת 1890. הטכנולוגיה לבדה וכמות ממוצעת של מוצרים לנפש אינם בהכרח תרופה לעוני אם לא מתייחסים להיבטים אחרים כמו גידול האוכלוסייה, אי שוויון בהכנסה וברכוש ועוד. לאחר המהפכה התעשייתית מצבם של העניים בערים הורע וכמותם גדלה בגלל שילוב של [[פיצוץ אוכלוסין]], עיור מואץ ואי שוויון]]

== סיבות לעוני ==

 

== הגדרות לעוני ==

 

 

== רקע היסטורי ==

{{הפניה לערך מורחב|מחסור ועודף}}

{{הפניה לערך מורחב|מחסור ועודף}}

במשך רוב ההיסטוריה המתועדת הרבה מנהיגים ואדאולוגיות טענו שהעוני הוא בלתי נמנע - כדבר שנקבע על ידי האל, על ידי מוצא משפחתי או גורל. היום אדאולוגיות רבות טוענות שהעוני שהיה בעבר הוא בגלל שאמצעי הייצור המסורתיים התקשו לספק לכלל האוכלוסייה חיי רווחה, בוודאי במושגים מודרניים.  

במשך רוב ההיסטוריה המתועדת הרבה מנהיגים ואדאולוגיות טענו שהעוני הוא בלתי נמנע - כדבר שנקבע על ידי האל, על ידי מוצא משפחתי או גורל. היום אדאולוגיות רבות טוענות שהעוני שהיה בעבר הוא בגלל שאמצעי הייצור המסורתיים התקשו לספק לכלל האוכלוסייה חיי רווחה, בוודאי במושגים מודרניים.  

עוני בא לידי ביטוי בהקשרים של חברות שונות. בחברה של [[ציידים לקטים]] עוני הוא בדרך כלל של החבורה או השבט כולו. ייתכנו הבדלים בין מנהיג הקבוצה לאחרים או אזרחים מעוטי זכויות. בכל מקרה היות והשבט מתפקד כיחידה אחת שיש לה ערך השרדותי רב ליחיד קשה לשמור על הבדלי מעמדות לאורך זמן. המשמעות של מחסור במשאבים בקרב שבטים כאלה יובילו בדרך כלל למלחמת-קיום עם שבטים או חבורות שכנים הנמצאים בשכנות. אם יש בעיה של מחסור במזון, לדוגמה בגלל בצורת הדבר בדרך כלל גורר הכחדה של חלק מהחבורות. דבר זה דומה למנגון של ברירה טבעית בקרב בעלי חיים וצמחים.  

עוני בא לידי ביטוי בצורות שונות בהקשרים של חברות שונות. בחברה של [[ציידים לקטים]] עוני הוא בדרך כלל של החבורה או השבט כולו. ייתכנו הבדלים בין מנהיג הקבוצה לאחרים או אזרחים מעוטי זכויות. בכל מקרה היות והשבט מתפקד כיחידה אחת שיש לה ערך השרדותי רב ליחיד קשה לשמור על הבדלי מעמדות לאורך זמן. המשמעות של מחסור במשאבים בקרב שבטים כאלה יובילו בדרך כלל למלחמת-קיום עם שבטים או חבורות שכנים הנמצאים בשכנות (ראו לדוגמה [[טיפוקיה]]). אם יש בעיה של מחסור במזון, לדוגמה בגלל בצורת הדבר בדרך כלל גורר הכחדה של חלק מהחבורות. דבר זה דומה למנגון של ברירה טבעית בקרב בעלי חיים וצמחים.  

לאחר [[המהפכה החקלאית]], דפוסי העוני השתנו. רוב האנשים עבדו בחקלאות וחלק קטן היו סוחרים, עובדי תעשייה זעירה (כמו סנדלרים, אורגים) לוחמים או מנהיגים. ברוב החברות האלה היתה היררכיה מעמדית, כאשר השליטים העומדים בראש הפרמידה, לוקחים מיסים כדי לממן לוחמים כדי להגן או להרחיב את גבולות הממלכה. ערים וממלכות זעירות התחרו זו בזו על שליטה. שליט יכול היה לקבל יתרון על ידי מיסוי גבוה יותר (והחזקת צבא חזק יותר). ארמונות וטקסים שיפארו את שלטון השליט הם לכאורה בזבוז משאבים, אבל תחת שלטון אבסולוטי יחיד הם יכלו לשמור על סדר חברתי יציב (ללא מרידות ומלחמות אזרחים). רק לעיתים נדירות שליטים יכלו או רצו לשפר את מצבם של העניים ביותר. במקרים רבים הם היו תלוים גם באצילים מקומיים שגם שלטונם ויוקרתם הובטחה על ידי מיסים גבוהים. היבטים אלה יצרו מצב שבו רוב האוכלוסיה חיה בעוני מרוד, לרוב בכפרים קטנים, כאשר אם חלק גדול מכלכלה היא משק אותרקי וחלק גדול מהעודף אם יש כזה מועבר לשליטים. מיסוי גבוה, מגיפות ושחיתות היו סיבות נפוצות לעוני בחברות כאלה. מלחמות החריפו עוני בגלל מספר מנגונים בהן גיוס נערים וגברים למלחמה, יצירת [[מס אינפלציה]] והעלאת מיסים על ידי השליטים למימון המלחמות, בגלל כיבוש והרס של המלחמות עצמן וכן בגלל הפרעה למסחר. היאוש והכעס מפני העוני תועל לעיתים לשנאה למעמדות עשירים יותר, שנאת זרים (אנטישמיות), כלפי עמים שכנים ועוד. זעם זה התפרץ מידי פעם במרידות איכרים. מצב זה נמשך כמה אלפי שנים ברוב החברות האנושיות שעברו מהפכה חקלאית. בחלק מהחברות השלטון או מסודות אליטה אחרים השתמש ביכולות שלו כדי לארגן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כדי להגן מפני פגעי הטבע או מפני [[רעב]]. דוגמה אחת היא הקמת התעלות באיזור מספותמיה, דוגמה אחרת היא הקמת [[ממגורות]] תחת השלטון המצרי, דוגמה נוספת היא מוסדות צדקה מצד כוהנים יהודים וכמרים נוצרים. גם הדתות הכילו מנגונים שונים בנסיונות להקלה על עוני כמו [[שמיטה]], מצוות לקט פאה ושכחה ועוד.  

לאחר [[המהפכה החקלאית]], דפוסי העוני השתנו. רוב האנשים עבדו בחקלאות וחלק קטן היו סוחרים, עובדי תעשייה זעירה (כמו סנדלרים, אורגים) לוחמים או מנהיגים. ברוב החברות האלה היתה היררכיה מעמדית, כאשר השליטים העומדים בראש הפרמידה, לוקחים מיסים כדי לממן לוחמים כדי להגן או להרחיב את גבולות הממלכה. ערים וממלכות זעירות התחרו זו בזו על שליטה. שליט יכול היה לקבל יתרון על ידי מיסוי גבוה יותר (והחזקת צבא חזק יותר). ארמונות וטקסים שיפארו את שלטון השליט הם לכאורה בזבוז משאבים, אבל תחת שלטון אבסולוטי יחיד הם יכלו לשמור על סדר חברתי יציב (ללא מרידות ומלחמות אזרחים). רק לעיתים נדירות שליטים יכלו או רצו לשפר את מצבם של העניים ביותר. במקרים רבים הם היו תלוים גם באצילים מקומיים שגם שלטונם ויוקרתם הובטחה על ידי מיסים גבוהים. היבטים אלה יצרו מצב שבו רוב האוכלוסיה חיה בעוני מרוד, לרוב בכפרים קטנים, כאשר אם חלק גדול מכלכלה היא משק אותרקי וחלק גדול מהעודף אם יש כזה מועבר לשליטים. מיסוי גבוה, מגיפות ושחיתות היו סיבות נפוצות לעוני בחברות כאלה. מלחמות החריפו עוני בגלל מספר מנגונים בהן גיוס נערים וגברים למלחמה, יצירת [[מס אינפלציה]] והעלאת מיסים על ידי השליטים למימון המלחמות, בגלל כיבוש והרס של המלחמות עצמן וכן בגלל הפרעה למסחר. היאוש והכעס מפני העוני תועל לעיתים לשנאה למעמדות עשירים יותר, שנאת זרים (אנטישמיות), כלפי עמים שכנים ועוד. זעם זה התפרץ מידי פעם במרידות איכרים. מצב זה נמשך כמה אלפי שנים ברוב החברות האנושיות שעברו מהפכה חקלאית. בחלק מהחברות השלטון או מסודות אליטה אחרים השתמש ביכולות שלו כדי לארגן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כדי להגן מפני פגעי הטבע או מפני [[רעב]]. דוגמה אחת היא הקמת התעלות באיזור מספותמיה, דוגמה אחרת היא הקמת [[ממגורות]] תחת השלטון המצרי, דוגמה נוספת היא מוסדות צדקה מצד כוהנים יהודים וכמרים נוצרים. גם הדתות הכילו מנגונים שונים בנסיונות להקלה על עוני כמו [[שמיטה]], מצוות לקט פאה ושכחה ועוד.  

לאחר [[המהפכה התעשייתית]], [[התמחות כלכלית]] ו[[ייצור המוני]] במפעלים גרמו להפצת שפע של מוצרים וגרמו לכך שעושר חומרי הפך דבר נפוץ ומקובל יותר. ההשקפה [[מודרניזם|המודרניסטית]] והוויקטוריאניות שחשבו שהעוני יעלם רק על ידי עוד מחרשות שייצרו עוד לחם - כלומר שעוד [[טכנולוגיה]] והוזלת ייצור המזון תפתור לבדה את בעיית העוני, אינה מקובלת היום בקרב רוב החוקרים. הספקת מזון גדולה יותר, או שיפור סיכוי השרידה של תינוקות עקב היגיינה ושיפור הבריאות הציבורית, גוררת [[פיצוץ אוכלוסין]] שיכולה להוביל לדפוסי עוני חריפים יותר דבר . כך במהלך המאה ה-19, למרות טכנולוגיה משופרת וכמות הון תעשייתי גדולה יותר חוו מיליוני אירופאים עוני מחפיר ואחוזים גבוהים מהם מתו ממחלות, תזונה לקויה, קור ופשיעה.  

לאחר [[המהפכה התעשייתית]], [[התמחות כלכלית]] ו[[ייצור המוני]] במפעלים גרמו להפצת שפע של מוצרים וגרמו לכך שעושר חומרי הפך דבר נפוץ ומקובל יותר. ההשקפה [[מודרניזם|המודרניסטית]] והוויקטוריאניות שחשבו שהעוני יעלם רק על ידי עוד מחרשות שייצרו עוד לחם - כלומר שעוד [[טכנולוגיה]] והוזלת ייצור המזון תפתור לבדה את בעיית העוני, אינה מקובלת היום בקרב רוב החוקרים. הספקת מזון גדולה יותר, או שיפור סיכוי השרידה של תינוקות עקב היגיינה ושיפור הבריאות הציבורית, גוררת [[פיצוץ אוכלוסין]] שיכולה להוביל לדפוסי עוני חריפים יותר דבר . כך במהלך המאה ה-19, למרות טכנולוגיה משופרת וכמות הון תעשייתי גדולה יותר חוו מיליוני אירופאים עוני מחפיר ואחוזים גבוהים מהם מתו ממחלות, תזונה לקויה, קור ופשיעה.  

הפחתת עוני, בעיקר במדינות העניות, היא כיום מטרה מוצהרת ונושא ששב ועולה בארגונים בינלאומיים רבים כמו [[ארגון האומות המאוחדות]] ו[[הבנק העולמי]], מצד מדינות עשירות כמו [[ארצות הברית]] וארגונים ללא מטרת רווח כמו [[אוקספם]].

הפחתת עוני, בעיקר במדינות העניות, היא כיום מטרה מוצהרת ונושא ששב ועולה בארגונים בינלאומיים רבים כמו [[ארגון האומות המאוחדות]] ו[[הבנק העולמי]], מצד מדינות עשירות כמו [[ארצות הברית]] וארגונים ללא מטרת רווח כמו [[אוקספם]].

== ראו גם ==

== ראו גם ==