שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,548 בתים ,  16:34, 7 בנובמבר 2018
שורה 13: שורה 13:  
במשך רוב ההיסטוריה המתועדת הרבה מנהיגים ואדאולוגיות טענו שהעוני הוא בלתי נמנע - כדבר שנקבע על ידי האל, על ידי מוצא משפחתי או גורל. היום אדאולוגיות רבות טוענות שהעוני שהיה בעבר הוא בגלל שאמצעי הייצור המסורתיים התקשו לספק לכלל האוכלוסייה חיי רווחה, בוודאי במושגים מודרניים.  
 
במשך רוב ההיסטוריה המתועדת הרבה מנהיגים ואדאולוגיות טענו שהעוני הוא בלתי נמנע - כדבר שנקבע על ידי האל, על ידי מוצא משפחתי או גורל. היום אדאולוגיות רבות טוענות שהעוני שהיה בעבר הוא בגלל שאמצעי הייצור המסורתיים התקשו לספק לכלל האוכלוסייה חיי רווחה, בוודאי במושגים מודרניים.  
    +
;עוני בחברת ציידים לקטים:
 
עוני בא לידי ביטוי בצורות שונות בהקשרים של חברות שונות. בחברה של [[ציידים לקטים]] עוני הוא בדרך כלל של החבורה או השבט כולו. ייתכנו הבדלים בין מנהיג הקבוצה לאחרים או אזרחים מעוטי זכויות. בכל מקרה היות והשבט מתפקד כיחידה אחת שיש לה ערך השרדותי רב ליחיד קשה לשמור על הבדלי מעמדות לאורך זמן. המשמעות של מחסור במשאבים בקרב שבטים כאלה יובילו בדרך כלל למלחמת-קיום עם שבטים או חבורות שכנים הנמצאים בשכנות (ראו לדוגמה [[טיפוקיה]]). אם יש בעיה של מחסור במזון, לדוגמה בגלל בצורת הדבר בדרך כלל גורר הכחדה של חלק מהחבורות. דבר זה דומה למנגון של ברירה טבעית בקרב בעלי חיים וצמחים.  
 
עוני בא לידי ביטוי בצורות שונות בהקשרים של חברות שונות. בחברה של [[ציידים לקטים]] עוני הוא בדרך כלל של החבורה או השבט כולו. ייתכנו הבדלים בין מנהיג הקבוצה לאחרים או אזרחים מעוטי זכויות. בכל מקרה היות והשבט מתפקד כיחידה אחת שיש לה ערך השרדותי רב ליחיד קשה לשמור על הבדלי מעמדות לאורך זמן. המשמעות של מחסור במשאבים בקרב שבטים כאלה יובילו בדרך כלל למלחמת-קיום עם שבטים או חבורות שכנים הנמצאים בשכנות (ראו לדוגמה [[טיפוקיה]]). אם יש בעיה של מחסור במזון, לדוגמה בגלל בצורת הדבר בדרך כלל גורר הכחדה של חלק מהחבורות. דבר זה דומה למנגון של ברירה טבעית בקרב בעלי חיים וצמחים.  
   −
לאחר [[המהפכה החקלאית]], דפוסי העוני השתנו. רוב האנשים עבדו בחקלאות וחלק קטן היו סוחרים, עובדי תעשייה זעירה (כמו סנדלרים, אורגים) לוחמים או מנהיגים. ברוב החברות האלה היתה היררכיה מעמדית, כאשר השליטים העומדים בראש הפרמידה, לוקחים מיסים כדי לממן לוחמים כדי להגן או להרחיב את גבולות הממלכה. ערים וממלכות זעירות התחרו זו בזו על שליטה. שליט יכול היה לקבל יתרון על ידי מיסוי גבוה יותר (והחזקת צבא חזק יותר). ארמונות וטקסים שיפארו את שלטון השליט הם לכאורה בזבוז משאבים, אבל תחת שלטון אבסולוטי יחיד הם יכלו לשמור על סדר חברתי יציב (ללא מרידות ומלחמות אזרחים). רק לעיתים נדירות שליטים יכלו או רצו לשפר את מצבם של העניים ביותר. במקרים רבים הם היו תלוים גם באצילים מקומיים שגם שלטונם ויוקרתם הובטחה על ידי מיסים גבוהים. היבטים אלה יצרו מצב שבו רוב האוכלוסיה חיה בעוני מרוד, לרוב בכפרים קטנים, כאשר אם חלק גדול מכלכלה היא משק אותרקי וחלק גדול מהעודף אם יש כזה מועבר לשליטים. מיסוי גבוה, מגיפות ושחיתות היו סיבות נפוצות לעוני בחברות כאלה. מלחמות החריפו עוני בגלל מספר מנגונים בהן גיוס נערים וגברים למלחמה, יצירת [[מס אינפלציה]] והעלאת מיסים על ידי השליטים למימון המלחמות, בגלל כיבוש והרס של המלחמות עצמן וכן בגלל הפרעה למסחר. היאוש והכעס מפני העוני תועל לעיתים לשנאה למעמדות עשירים יותר, שנאת זרים (אנטישמיות), כלפי עמים שכנים ועוד. זעם זה התפרץ מידי פעם במרידות איכרים. מצב זה נמשך כמה אלפי שנים ברוב החברות האנושיות שעברו מהפכה חקלאית. בחלק מהחברות השלטון או מסודות אליטה אחרים השתמש ביכולות שלו כדי לארגן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כדי להגן מפני פגעי הטבע או מפני [[רעב]]. דוגמה אחת היא הקמת התעלות באיזור מספותמיה, דוגמה אחרת היא הקמת [[ממגורות]] תחת השלטון המצרי, דוגמה נוספת היא מוסדות צדקה מצד כוהנים יהודים וכמרים נוצרים. גם הדתות הכילו מנגונים שונים בנסיונות להקלה על עוני כמו [[שמיטה]], מצוות לקט פאה ושכחה ועוד.  
+
;עוני בחברות חקלאיות:
 +
לאחר [[המהפכה החקלאית]], דפוסי העוני השתנו. רוב האנשים עבדו בחקלאות וחלק קטן היו סוחרים, עובדי תעשייה זעירה (כמו סנדלרים, אורגים) לוחמים או מנהיגים. ברוב החברות האלה היתה היררכיה מעמדית, כאשר השליטים העומדים בראש הפרמידה, לוקחים מיסים כדי לממן לוחמים כדי להגן או להרחיב את גבולות הממלכה. ערים וממלכות זעירות התחרו זו בזו על שליטה. שליט יכול היה לקבל יתרון על ידי מיסוי גבוה יותר (והחזקת צבא חזק יותר). ארמונות וטקסים שיפארו את שלטון השליט הם לכאורה בזבוז משאבים, אבל תחת שלטון אבסולוטי יחיד הם יכלו לשמור על סדר חברתי יציב (ללא מרידות ומלחמות אזרחים). רק לעיתים נדירות שליטים יכלו או רצו לשפר את מצבם של העניים ביותר. במקרים רבים הם היו תלוים גם באצילים מקומיים שגם שלטונם ויוקרתם הובטחה על ידי מיסים גבוהים. היבטים אלה יצרו מצב שבו רוב האוכלוסיה חיה בעוני מרוד, לרוב בכפרים קטנים, כאשר אם חלק גדול מכלכלה היא משק אותרקי וחלק גדול מהעודף אם יש כזה מועבר לשליטים. מיסוי גבוה, מגיפות ושחיתות היו סיבות נפוצות לעוני בחברות כאלה. מלחמות החריפו עוני בגלל מספר מנגונים בהן גיוס נערים וגברים למלחמה, יצירת [[מס אינפלציה]] והעלאת מיסים על ידי השליטים למימון המלחמות, בגלל כיבוש והרס של המלחמות עצמן וכן בגלל הפרעה למסחר.  
    
בחברות רבות כאלה העוני בא לידי ביטוי בריבוד או [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון חברתי]] קיצוני. רוב האכולוסיה היתה עניה, כאשר מתוך קבוצה זו היו אנשים מוכי גורל עוד יותר (חולים במחלות שונות, קבצנים, מצורעים וכו'). בחלק גדול מהחבורת היתה גם [[עבדות]] - אם בשל חובות שלא הוחזרו ואם עקב כיבושים ומלחמות. בתקופות מאוחרות יותר איכרים יותר היו בגדר [[צמיתים]] - שחיו חיי עוני מרוד.  שכבה דקה וקטנה היו של סוחרים עמידים, איכרים בעלי משקים גדולים, אצילים, כהנים וכמובן המלכים אלו היו לא בהכרח עשירים במונחים של ימנו (לדוגמה גישה לשירותי רפואה או יכולת ביצוע מסעות) אבל עשירים בהרבה ובעלי פריבילגיות חברתיות רבות מול העניים ([[אי שוויון פוליטי]]). בתווך היתה עוד שכבה קטנה של "מעמד בינוני" שהיתה מורכבת מאיכרים מצליחים, סוחרים קטנים, אנשי תעשייה זעירה, רופאים, פקידים ועוד.  
 
בחברות רבות כאלה העוני בא לידי ביטוי בריבוד או [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון חברתי]] קיצוני. רוב האכולוסיה היתה עניה, כאשר מתוך קבוצה זו היו אנשים מוכי גורל עוד יותר (חולים במחלות שונות, קבצנים, מצורעים וכו'). בחלק גדול מהחבורת היתה גם [[עבדות]] - אם בשל חובות שלא הוחזרו ואם עקב כיבושים ומלחמות. בתקופות מאוחרות יותר איכרים יותר היו בגדר [[צמיתים]] - שחיו חיי עוני מרוד.  שכבה דקה וקטנה היו של סוחרים עמידים, איכרים בעלי משקים גדולים, אצילים, כהנים וכמובן המלכים אלו היו לא בהכרח עשירים במונחים של ימנו (לדוגמה גישה לשירותי רפואה או יכולת ביצוע מסעות) אבל עשירים בהרבה ובעלי פריבילגיות חברתיות רבות מול העניים ([[אי שוויון פוליטי]]). בתווך היתה עוד שכבה קטנה של "מעמד בינוני" שהיתה מורכבת מאיכרים מצליחים, סוחרים קטנים, אנשי תעשייה זעירה, רופאים, פקידים ועוד.  
 +
 +
היאוש והכעס מפני העוני תועל לעיתים לשנאה למעמדות עשירים יותר, שנאת זרים (אנטישמיות), כלפי עמים שכנים ועוד. זעם זה התפרץ מידי פעם במרידות איכרים. מצב זה נמשך כמה אלפי שנים ברוב החברות האנושיות שעברו מהפכה חקלאית. בחלק מהחברות השלטון או מסודות אליטה אחרים השתמש ביכולות שלו כדי לארגן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כדי להגן מפני פגעי הטבע או מפני [[רעב]]. דוגמה אחת היא הקמת התעלות באיזור מספותמיה, דוגמה אחרת היא הקמת [[ממגורות]] תחת השלטון המצרי, דוגמה נוספת היא מוסדות צדקה מצד כוהנים יהודים וכמרים נוצרים. גם הדתות הכילו מנגונים שונים בנסיונות להקלה על עוני כמו [[שמיטה]], מצוות לקט פאה ושכחה ועוד.
 +
 +
חברות חקלאיות התאפיינו ב[[צמיחה כלכלית]] איטית מאד, כאשר חלק גדול מהאוכלוסיה מת בגלל צירוף של מחלות, מגפות, רעב, מלחמות, ועוד. שיעורי תמותה גבוהים אלה היוו מנגון וויסות לעוני. רוב החברות שילבו בין "מציאות מעניינת" מחד לבין [[ניידות חברתית|סטגנציה חברתית]] וכלכלית. מחד החיים היו סוערים בשל פלישות, מלחמות, מגיפות, תנאי מזג אוויר קשים ועוד. מאידך התנאים החברתיים היו ללא שינוי. רוב האנשים מתו באותו מעמד חברתי בו נולדו, וכך גם ילדיהם. בחברות שונות היו תהליכי ריבוד שבהם יש איסורי מגע, מפגש וכמובן חתונה בין מעמדות שונים. דבר זה בולט במיוחד בשיטת הקסטות של הודו ובאצולה באירופה.
 +
 +
;עוני בחברות תעשייתיות:
 +
כבר בימי הביניים, [[צמיתים]] איכרים ופליטים אחרים ברחו ל[[עיר|ערים]]. הערים מתוקף תפקידן היו מקומות עם יותר ניידות חברתית וכלכלה משגשגת יותר. עם הזמן החלה בערים מגמות של [[צמיחה כלכלית]] וטכנולוגית כולל הווצרות התמחויות כלכליות, השכלה רבה יותר, מהפכת הדפוס ועוד. העיר היא מקום שבו לעיתים קרובות היה צורך ביותר ידיים עובדות במגוון מלאכות שונות, בעיקר של עובדים לא מיומנים. עוני בתוך העיר הוא שונה מעוני בכפר - בין היתר בגלל שהדיור בערים הוא יקר, והעיר בהיותה מקום מפגש של הרבה בני אדם יצרה מפגעי לכלוך והיגיינה רבים יותר לעומת הכפר. איכרים עניים היו יכולים לגנוב תבואה, לנסות לצוד או לנסות לעבוד אצל איכרים שכנים, אם לא היה רעב המוני הם יכלו לקבל סיוע במזון מצד שכנים. בעיר לעומת זאת רעב היה איום תמידי ופשיעה או קיבוץ נדבות מכוונים להשגת [[כסף]] או סיוע של מוסדות צדקה.
    
לאחר [[המהפכה התעשייתית]], [[התמחות כלכלית]] ו[[ייצור המוני]] במפעלים גרמו להפצת שפע של מוצרים וגרמו לכך שעושר חומרי הפך דבר נפוץ ומקובל יותר. ההשקפה [[מודרניזם|המודרניסטית]] והוויקטוריאניות שחשבו שהעוני יעלם רק על ידי עוד מחרשות שייצרו עוד לחם - כלומר שעוד [[טכנולוגיה]] והוזלת ייצור המזון תפתור לבדה את בעיית העוני, אינה מקובלת היום בקרב רוב החוקרים. הספקת מזון גדולה יותר, או שיפור סיכוי השרידה של תינוקות עקב היגיינה ושיפור הבריאות הציבורית, גוררת [[פיצוץ אוכלוסין]] שיכולה להוביל לדפוסי עוני חריפים יותר דבר . כך במהלך המאה ה-19, למרות טכנולוגיה משופרת וכמות הון תעשייתי גדולה יותר חוו מיליוני אירופאים עוני מחפיר ואחוזים גבוהים מהם מתו ממחלות, תזונה לקויה, קור ופשיעה.  
 
לאחר [[המהפכה התעשייתית]], [[התמחות כלכלית]] ו[[ייצור המוני]] במפעלים גרמו להפצת שפע של מוצרים וגרמו לכך שעושר חומרי הפך דבר נפוץ ומקובל יותר. ההשקפה [[מודרניזם|המודרניסטית]] והוויקטוריאניות שחשבו שהעוני יעלם רק על ידי עוד מחרשות שייצרו עוד לחם - כלומר שעוד [[טכנולוגיה]] והוזלת ייצור המזון תפתור לבדה את בעיית העוני, אינה מקובלת היום בקרב רוב החוקרים. הספקת מזון גדולה יותר, או שיפור סיכוי השרידה של תינוקות עקב היגיינה ושיפור הבריאות הציבורית, גוררת [[פיצוץ אוכלוסין]] שיכולה להוביל לדפוסי עוני חריפים יותר דבר . כך במהלך המאה ה-19, למרות טכנולוגיה משופרת וכמות הון תעשייתי גדולה יותר חוו מיליוני אירופאים עוני מחפיר ואחוזים גבוהים מהם מתו ממחלות, תזונה לקויה, קור ופשיעה.  
שורה 25: שורה 34:  
ישנה גישה האומרת שלפני [[המהפכה החקלאית]] המחסור באמת נבע לרוב ממחסור בטכנולוגיה, אבל, לאחר מכן, העוני נובע דווקא מ[[מחסור ועודף|ייצור יתר]] ו[[צדק חברתי|אי צדק חברתי]]. החל משנת 3,000 לפני הספירה בערך, שכבת האליטה לקחו בכוח מוצרים משכבות אחרות כדי לייצר יותר ממה שהם צריכים ללא פעילות גופנית. הדבר גרם להווצרות עודף אצל שכבות אלה ומחסור אצל שכבות אוכלוסייה אחרות. אחרי המהפכה התעשייתית למען אותה המטרה בנו הרבה מכונות. המכונות האלה יצרו הרבה עודף אצל חלקים מהאוכלוסייה (לדוגמה [[השמנה]]) ומחסור אצל חלקים אחרים בגלל גזי החממה הנפלטים ממכונות אלה, הגורמים לתהליכים כמו [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]].  
 
ישנה גישה האומרת שלפני [[המהפכה החקלאית]] המחסור באמת נבע לרוב ממחסור בטכנולוגיה, אבל, לאחר מכן, העוני נובע דווקא מ[[מחסור ועודף|ייצור יתר]] ו[[צדק חברתי|אי צדק חברתי]]. החל משנת 3,000 לפני הספירה בערך, שכבת האליטה לקחו בכוח מוצרים משכבות אחרות כדי לייצר יותר ממה שהם צריכים ללא פעילות גופנית. הדבר גרם להווצרות עודף אצל שכבות אלה ומחסור אצל שכבות אוכלוסייה אחרות. אחרי המהפכה התעשייתית למען אותה המטרה בנו הרבה מכונות. המכונות האלה יצרו הרבה עודף אצל חלקים מהאוכלוסייה (לדוגמה [[השמנה]]) ומחסור אצל חלקים אחרים בגלל גזי החממה הנפלטים ממכונות אלה, הגורמים לתהליכים כמו [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]].  
   −
יש לציין שלפחות עד תחילת המאה ה 21 הנסיון ההיסטורי מלמד שאפשר לייצר את כמות המוצרים הנחוצה לאדם ללא ניצול ופגיעה בטבע. לעומת זאת כדי לייצר יותר ממה שהאדם צריך נחוצים או דיכוי ולקיחה בכוח מבני אדם אחרים (לפני המהפכה התעשייתית) או פגיעה בטבע (אחרי המהפכה התעשייתית). כמו כן, נכון לתחילת המאה ה21 האנושות מייצרת יותר מזון מאשר היא צריכה (שליש עד חצי מהמזון נזרק) ומכאן אפשר להסיק שהסיבה היא לא מחסור במוצרים אלה חלוקה לא שווה.
+
יש לציין שלפחות עד תחילת המאה ה 21 הנסיון ההיסטורי מלמד שאפשר פעמים לייצר את כמות המוצרים הנחוצה לאדם ללא ניצול ופגיעה בטבע. לעומת זאת כדי לייצר יותר ממה שהאדם צריך נחוצים או דיכוי ולקיחה בכוח מבני אדם אחרים (לפני המהפכה התעשייתית) או פגיעה בטבע (אחרי המהפכה התעשייתית). כמו כן, נכון לתחילת המאה ה21 האנושות מייצרת יותר מזון מאשר היא צריכה (שליש עד חצי מהמזון נזרק) ומכאן אפשר להסיק שהסיבה היא לא מחסור במוצרים אלה חלוקה לא שווה.
    
== פתרונות לעוני ==
 
== פתרונות לעוני ==

תפריט ניווט