כאזאריה

לכאזארים תפקיד חשוב בשיווק בעולם העתיק וניתן ללמוד מסיפורם בהקשר חברה וסביבה. יש להבדיל בין כאזארים (כאז-ארים) כעם או כאיגוד שבטים וכאזאריה (כאז-אריה) כישות מדינית וכאזור ארצי מוגדר.

עמים טורקו-אריים

ניתן לשער שהעם הכאזארי היה אחד מהעמים הטורקו-אריים (טורקו-איראנים) הנוודיים או הנוודיים-למחצה בערבה האירואסייאתית ובעלי תרבות לחימה הדומה לזו של ההונים; השאר היו:

• אווארים (אוו-ארים)
• סאבארים (סאב-ארים)
• קאבארים (קאב-ארים)
• טאטארים (טאט-ארים\טטרים)
• הונגארים (הונג-ארים\הונגרים)
• בולגארים (בולג-ארים\בולגרים)

לפי מסורת העם ההונגרי הקאבארים היו שבט כאזארי שמרד בשלטון הכאזארי ולאחר שהמרד דוכא מצד השלטון הכאזארי הקאבארים ששרדו עזבו את כאזאריה ועברו לנדוד ולכבוש עם העם ההונגרי שבאותה תקופה היה עם נודד שטרם השתקע באירופה ושכן מערבית לכאזאריה ובא עימה באינטראקציה; הקאבארים נדדו מערבה עם ההונגרים וסייעו להם לפלוש לאירופה וכן בכיבוש הארץ שלימים תיקרא הונגריה (בהונגרית: honfoglalás ; "כיבוש הארץ") ונטמעו בהם.

• העם הארי הוא עם צפון איראני עתיק שפלש לאירופה ונחשב לאימותיהם ואבותיהם של העמים הגרמאנים; ייתכן שהיו מי שלא לקחו חלק בפלישה זו ונהיו לאימותיהם ואבותיהם של העמים הטורקו-אריים

הגירת צאצאי שבט האשינה לאזור כאזאריה

סביב שנת 575 לספירה הנפוצה היגרו גוקטורקים צאצאי שבט האשינה (שמקורותיו העתיקים באזור מונגוליה) לאזור כאזאריה שם חיו קבוצות חברתיות שונות שהבולטת בהם היה שבט אק-אצירי (אקצירי) שלפי סברה רווחת הוא-הוא היה העם הכאזארי ה"מקורי" וכן גם יהודים רבים, חלקם מקהילות סמוכות; סביר להניח שיהודים אלה היו גולים צאצאי היהודואים שמרדו ברומאים בארץ ישראל וגלו צפונה עד ארצות טורקיה והערבה האירואסייאתית.

כמו כלל השבטים הטורקיים האחרים באותה עת, בני האשינה היו טנגריים ובודהיסטים (ייתכנו גם מיעוטים זורואסטריים ונוצריים). חסר מידע לגבי דתם של האקצירי אך סביר להניח כי היו רק או בעיקר אנימיסטים (לפחות טרם תקופת אימפריית כאזאריה). צאצאי האשינה הגיעו לאזור לאחר שנדדו מערבה עם תהליכי התפרקות הכגאנות הטורקית המערבית בה שלטו; האקצירי ובני הקבוצות החברתיות האחרות כבר התבססו באזור ותקופה חיו תחת שלטון ההונים; יש מי שהחשיב את האקצירי לצאצאי ה Agathyrsi שהיו סקיתים-טרארכים (קבוצות שחיו בעת העתיקה באזור הבלקן וייתכן שנדדו מזרחה אל אזור צפון מערב הים הכספי אם אכן יש קשר בין הקבוצות).

כאזארים כעם

כאזארים כעם התקיימו לפני ואחרי האימפריה הכאזארית ולמעשה עד העת החדשה יש משפחות שונות, חלקן הגדול לא של יהודים, שטוענים לאנססטריות (אימהות-אבהות) כאזארית.

לפי דעה, העם הכאזארי נוצר מאיחוד שבטים נודדים שונים שנפגשו והתיישבו כולם באזור צפון מערב לים הכספי והתלכדו עם הזמן למסגרת חברתית אחת עם שפה משותפת שיצרו תרבות מבוססת סובלנות דתית, הגמוניה, צבא ומסחר והשתלטו על כל אזור צפון הים הכספי (מערב-מרכז ומזרח) בכלל ועל אזורים נרחבים בפרט מימת ארל במזרח ועד חצי האי קרים בים השחור במערב.

הכאזארים מכונים גם "כוזרים" (כמו בספר "הכוזרי") ובמקור אחד לפחות אף נכתב "קזריא" (מכתב שכטר) אם כי אלו שיבושים לשוניים שלא עולים בקנה אחד עם בחינה כללית של עמי האזור ושפות האזור ושנדרשת רפורמה בהקשרם ועדיף השם "כאזארים" (כאז-ארים).

עד היום מכונה הים הכספי במפות שונות, בעיקר מפות שנוצרו מצד כרטוגרפים פרסיים, אזרים טורקמנים וטורקים כ"הים הכאזארי".

בצירוף העובדה שערי המרכז של כאזאריה היו ברובן ערי חוף, זה אולי מעיד כי הכאזארים (שידוע שהיו סוחרים ממולחים) לא היו רק סחרו בארץ אלא גם בים ולא רק קיבלו אוניות לשטחם מפרס, חווארזאם וביזנטיון, אלא אף תחזקו צי אוניות משל עצמם (ייתכן שחורבות ספינות אלה שוכנות עד היום בקרקעית הים הכספי\כאזארי - בעיקר הצפון מערבית-מרכזית ומזרחית).

התקיימות האימפריה הכאזארית חופפת קמעה מבחינת זמנה עם התקיימות גילדת הסוחרים הרדהנים שהיו בחלקם הגדול או ברובם יהודים ושוער כי קידמו בעצמם את אימוץ הדת היהודית בקרב כאזאריה בכלל וכדת הרשמית בפרט (אם כי מסוכם שלא כל וייתכן שאף לא רוב הכאזארים היו יהודים).

הרדהנים נעלמו מההיסטוריוגרפיה בערך יחד עם הכאזארים; מספר גורמים הביאו לפירוק הגילדה הרדהנית ולפגיעה בסחר השוטף שסיפקה ממזרח אסיה לאירופה בתיווך כאזאריה:

הכאוס שהגיע עם נפילת שושלת טאנג הסינית ממזרח לכאזאריה בשנת 907 כיבוש ופירוק האימפריה הכאזארית תוך השמדת עריה המרכזיות כבערך 60 שנים קדימה מנפילת שושלת טאנג הסינית חלק ניכר מהרדהנים סחרו הרחק מחוץ לאזור כאזאריה גם בהודו ובאגן הים התיכון וסביר להניח שעם השינויים הגיאופוליטיים בסין וכאזאריה הפכו דרכי המסחר שלהם ב"דרך המשי" למסוכנות וללא רווחיות והם התפצלו לגילדות סוחרים באזורים אחרים

מסחר

את נתיבי המסחר מזרחית לכאזאריה ניתן לחלק לקצרים ולארוכים. הנתיבים הקצרים היו למרכזי סחר סמוכים כגון Urgench, Herat, Samarkand, Bukhara ועוד וכל מסע הלוך-חזור אליהם ארך בכללותו, פחות או יותר, חודש.

לעומת זאת, כל מסע מסחר בנתיב ארוך ארך פחות או יותר 5 חודשים (חודשיים וחצי הלוך - חודשיים וחצי חזור); תלוי בעונה, בשאלה אם היו או לא היו סחורות (למשל, היו משלחות רשמיות בהקשר סחר) ובכמות האנשים לשיירת מסחר אך למיטב הבנתי ברבים מהמקרים אם לא ברובם אף סוחר לא ביצע את כל הנתיב המלא אלא קנה סחורה שכבר יוצאה לתחנה קרובה יחסית כחלק מן הנתיב המלא (למשל לאחר השלמת, בערך כ-50% מן הנתיב) ועוד סיבה לכך היא חסמי שפה.

הנתיב הארוך-דרומי היה לערי צפון הודו ואני מניח שהיה בכללותו:

Atil → Urgench → Chiwa → Merw → Balch → Bagram → Chārsadda → Lahore → Delhi

הנתיב הארוך-צפוני היה לסין הגדולה (Greater China) וניתן להניח שהיה:

Atil → Taraz → North Aral sea camps → Almaty → Kashgar → Dunhuang

פירוט על דרכי מסחר אחרות בהקשר כזאריה (מערבית, צפונית ודרומית) חורגים מעבר לתחום מאמר זה.

דעיכת האימפריה הכאזארית

משוער כי בין שנת 965 לשנת 969 ערך סביאטוסלב הראשון מסע מלחמה בכאזארים.

ניתן לשער שהיה זה מסע נקמה על מה שזיהה כהשפלת בני עמו באופן מתמשך מצד כאזאריה דרך גביית דמי חסות ("פרוטקשן") על סוחרים רוסים בתחומה וכן מס שלטון על שבטים רוסיים. סביאטוסלב החריב את מבצר סרקל, בזז (אם לא השמיד) ערים כאזאריות שונות והפליג אל העיר הבירה אטיל אותה השמיד עם חייליו - גורלו של שליט הכאזארים דאז, יוסף בן אהרון, לא ידוע.

ייתכן שסביאטוסלב לא רצה להשמיד את הכאזארים כעם אלא להשפילם לנצח ולמעשה עולה ממקורות היסטוריים כי גם עם השמדת סרקל ואטיל עדיין נשארה ממלכה כאזארית קטנה, אולי בתכנון סביאטוסלב ← ממלכת חסות מושפלת ומנוצלת לטובת בני עמו כנקמה, תוך שימוש ביוקרה שהייתה לאנשי מקצוע כאזארים בכלל וסוחרים בפרט, להגברת הון ממלכת רוס של קייב שאותה הנהיג.

עם כל זאת, נסיונות לשקם את כאזאריה נמשכו עד בערך שנת 1230 עם התגברות הפלישות המונגוליות לאזור; כך למשל:

• דווח על שני שליטים כאזארים ששלטו אחרי יוסף - דוד מטמן (David of Taman) וגאורגיוס צול (Georgios Tzul שייתכן שדתו הייתה נצרות) שהובס בידי צבא ביזנטי-רוסי בשנת 1016
• באמצע המאה ה-11 דיווח הנוסע אל-בירוני (Al-Biruni) כי אטיל שוב חרבה ברומזו כי יישוב שניסו להקים מחדש באזורה חרב
• דווח על עם או ישות פוליטית של יהודים בשם ברוטאקי (Brutakhi) שהתקיים לצד הכומאנים ונכבש מאת המונגולים בדרך פלישתם לאירופה סביב שנת 1230

ועוד

יש הסבורים שסביאטוסלב פעל ממניע "אנטישמי" או "נוצרי אנטי יהודי" אך כלל לא היה נוצרי אלא פגאני עובד אלילים עד מותו. בהסכם ברית עם הביזנטים הנוצרים נשבע אמונים בשם האלילים הסלאביים פרון (Perun) ו-ולז (Velez) כאשר כלל חייליו היו פגאנים עובדיי אלילים.

אימו אולגה התנצרה (ייתכן שכשהייתה מבוגרת מאד, אחרי גיל 70) ולא ידוע כי הוא גילה עניין בנצרות אלא יצא למסעיי מלחמה רבים כפגאני. כשניסתה אמו לשכנעו להתנצר סירב וטען שאם ייעשה כן חייליו, ה"דרוז'יניה" שלו יעזבו אותו והרי היה הוא חובב מסעות כיבוש ועם סיום כיבוש הכאזארים תקף את אחיהם הטורקיים הבולגארים.

בבבחינה רציונאלית של מניעיו סביר להניח כי שנאתו העזה לכאזאריה ואולי גם לכאזארים נבעה ממניע נקמני, הגמוני וחומרי (חלק מהם או כולם יחדיו ולא רק אחד מהם) ולא סביר שהיה מעורב בכך מניע דתי (למעט אולי הסתה דתית מצד אימו וחלק מקרוביו) ועוד פחות סביר מכך גזעני; לראיה, סביאטוסלב שיתף פעולה עם שבטים טורקיים שונים ואביו ולדימיר היה נכון לזמן כאזארים יהודים וכן טורקים מוסלמים לדיון דת בחצרו.

כאזאריה-כומאניה

לאחר מות סביאטוסלב הראשון (מי שהשמיד את אימפריית כאזאריה) במלחמה עם הפצ'נגים, האחרונים הקימו בשטח כאזאריה ממלכה קצרת-שנים; בינתיים הוכתר בנו של סביאטוסלב, ולדימיר, כמלך רוס של קייב.

מהר מאד, הכומאנים כבשו את שטח כאזאריה מן הפצ'נגים וסיפחו אותו לתחום שליטתם; משוער כי הכאזארים נטמעו בכומאנים וכי היו ביניהם יחסי קרבה כלליים וכן נישואי תערובת כפי שנרמז מניתוח בלשני של השפה הכומאנית. עם השתלטות הכומאנים על אזור ושטחים סמוכים האזור תחת שליטתם החל להיקרא כומאניה.

כומאניה תוארה מצד מטיילים בתקופתה כארץ ערבה כמעט נטולת עצים; ייתכן שמיעוט העצים שיקף מגמה של כריתת יערות מאסיבית כבר מאת התבססות העמים שהיוו את העם הכאזארי באזור (או אף מוקדם מכך בתקופת הסקיתים, הסרמטיאנים וההונים) לצורך בניית מבצרים, ספינות, הסקה ועוד ← זאת למרות ששטחים אחרים מסביב לים הכספי (במיוחד מדרום וממערב) היו ובמידה נרחבת נשארו עד ימינו שופעים חורש טבעי ויער והדוגמה הטובה ביותר היא הג'ונגלים הסאב טרופיים של מחוזות גילאן, מזאנדרן ובמידה פחותה גם גולאסטן, לאורך כל חופיו הדרומיים של הים הכספי (אם כי ייתכן שגם בתקופת היווצרות העם הכאזארי היה החוף הצפוני של הים הכספי אזור מועט עצים מסיבות טבעיות.

כומאניה או שעלינו לומר כאזאריה-כומאניה, כאזור תרבותי טורקי מגוון מבחינה דתית, חדלה להתקיים עם הפלישה המונגולית.

מזונות נפוצים בכאזריה-כומאניה היו בשר דגים, דגנים (כולל אורז) למשל בצורת דייסה, חלב ומוצריו, דבש, בשר חיות צאן וסביר להניח שגם מגוון קטניות ופירות ארצות קרות כגון תפוחים (Malus sieversii), שזיפים, משמש, דובדנים ועוד; סביר להניח שתבלינים מיובשים מהודו היו רכיב נפוץ אם כי חלק ניכר מהתוצרת יוצא מערבה לאירופה.

לאחר דעיכת האימפריה הכאזארית ובמיוחד כאשר כבשו הכומאנים את אזור כזאריה מצד רוס של קייב, ייתכן שהסחר השוטף לאירופה נפגע והגיעו פחות אורז ותבלינים לאזור.

סביב שנת 1230 עם פלישת המונגולים לאירופה ומעברם באזור כאזאריה-כומאניה, תמו כל הנסיונות לשקם את כאזאריה כישות פוליטית והכאזארים התפצלו לקהילות שונות, בחלקן יהודיות קראיות ורבניות שלחלקן עד היום מסורות על כך וכן שאריתם נטמעה בקהילות יהודיות אחרות כמו גם בקהילות לא יהודיות כגון קהילות כומאניות, כווכזיות, רוסיות, מוסלמיות (כגון הקומיקים) ואחרות; סביר להניח שרבים מהכאזארים היהודים שהמירו דתם התאסלמו ולא התנצרו בשל היות האסלאם קרוב יותר בהשקפותיו ליהדות מלנצרות ואכן רוב העמים החיים כיום באזור זה הם עם רוב מוסלמי; עד היום רבים מהעמים המוסלמיים בעיקרם באזור כאזאריה-כומאניה מייחסים לעצמם אננסטריות כאזארית ובמיוחד הצ'ובאשים בדרום רוסיה. מגמת ההתרחקות מהתרבות הטורקית שבטית וממצב הרב גוניות הדתית רק הלך והתחזק עם התאסלמותם של רבים ממנהיגי האימפריה המונגולית שקמה באזור - אורדת הזהב.

הערות

מסגרות זמן

מסגרות זמן היסטוריות מוצעות בהקשר כאזארים וכאזאריה הן:

• שנת 449: אז בערך האקצירי נכפפו להונים
• 449-630: עליית העם הכאזארי מתוך תערובת שבטים שונים בעלי היסטוריות שונות שבכללותם הכתירו את בני האשינה כשבט האצולה וההנהגה שלהם
• 630-969: שגשוג העם הכאזארי (אימפריית כאזאריה)
• 969-1230: דעיכת העם הכאזארי

חישוב הפרש מן הטווח 1230-449 עם הוספת סטייה פלוס מינוס של 20 שנים לפחות מעיד בערך על 800 שנים של היסטוריה כאזארית (בהגדרה צרה שלא לוקחת בחשבון מקורות עתיקים ומורשת מאוחרת); ייתכן שהסטייה רחבה יותר בשל טעות במקורות וניתן לדבר על בערך 1000 שנה של היסטוריה כאזארית בהגדרה צרה; הנושא הזה נמצא במחקר תמידי המקיף ארכיאולוגיה, היסטוריוגרפיה, בלשנות ובשולי שוליו אף אקלים, גאולוגיה ועוד.

מיתוס

מיתוס נפוץ על יהודיי כאזאריה הוא שהם השתמשו בסמל ההקסגרם ("מגן דוד") אך אין למיתוס זה כל ראיה רצינית.

הסמל היחיד שהיה בו שימוש תכוף בקרב יהודיי כאזאריה היה מנורה. למעשה סמל ההקסגרם כלל לא הפך לסמל המזוהה באופן נרחב עם "יהודים" או "יהדות" עד ימי הביניים המאוחרים בפראג כדרך לבדלם מהנוצרים (כמתנה שניתנה לקהילה זו מקרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה) והוא אומץ ו"שווק" לקהילות סמוכות ואחרות דרך משלחות וכנסים וכדומה ← תופעה מוזרה כשלעצמה שהרי סמלים הם בפוטנציה סוג של אלילים ומרחיקים אדם מן הנפש ומן הרוח שהיא נטולת כל צורה גאומטרית (בדומה לתפישה המקובלת במונותאיזם העברי בימי קדם.

מקורות

• מחקריהם של ארטמונוב ופלטונובה
• הערך בוויקיפדיה האנגלית Khazars
• המהדורה האחרונה של ספרו של קווין אלן ברוק (Kevin Alan Brook) הנקרא "The Jews of Khazaria"
• Zhirohov Mikhail. The Khazars: A Judeo-Turkish Empire on the Steppes, 7th-11th Centuries AD ; אילוסטרציות מבוססות ממצאים ארכיאולוגיים מאת האמנית הבריטית Christa Hook