חוק ההסדרים/קיצור שירות חובה דיפרנציאלי

⇒ חזור לחוק ההסדרים/2009

⇒ חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה ביטחון

תקציר

קיצור שירות חובה לחיילים לא קרביים

• עמוד 119 בהצעת מדיניות 2009-2010

דברי הסבר

שירות החובה הארוך בצה"ל, הנובע בעיקר מהצורך הביטחוני בסדר כוחות לוחם גדול, יוצר עודף כוח אדם משמעותי בדרגי המנהלה והחיילים העורפיים.

בהחלטה מס' 4711 מיום 26 בפברואר 2006, אומצו מסקנות וועדת בן בסט, כך שייושם באופן מוגבל מודל של שירות דיפרנציאלי תוך שימור מודל "צבא העם". במסגרת זו, יקוצר בשלב ראשון שירות החובה של גברים ב-4 חודשים ובהמשך יקוצר שירותם ב-4 חודשים נוספים. עוד נקבע כי משרד הביטחון יפוצה בתמורה בתקני קבע קצר להשלמת סדר הכוחות הלוחם הדרוש לו לביטחון המדינה, ובתקציב לרכש אמצעים טכנולוגיים שיהוו חליף כוח אדם.

אימוץ מודל זה יאפשר שחרור מוקדם יותר של חיילים בתפקידים עורפיים, ובכך יקל על תפקודו של צה"ל ויקל על האזרחים בגילאים הצעירים. כמו-כן, ההחלטה תביא לתגמול כספי גבוה לחיילים בתפקידים קרביים ובכך תראה את הערכת המדינה לשירותם המסור.

עיקרי מסקנות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ("וועדת ברודט"), אשר אומצו בהחלטה מס' 2236 מיום 12 באוגוסט 2007, כוללים, בין השאר, המלצה לפיה יישום קיצור שירות החובה יוחל ב-2011 והחקיקה לקראת יישומו תחל בשנת 2008. יצוין כי הפסד התוצר השנתי הישיר כתוצאה משירות החובה במתכונתו כיום (הכולל: משכורות, קרן לקליטת חיילים משוחררים, תשלומי משפחה ודמי קיום) והעקיף (הכולל: הפסד תוצר פוטנציאלי) נאמדים בסכום כולל של כ-11 מיליארד שקלים בשנה, אשר מהווים 1.7% מהתמ"ג. בהתאם לאמור בדו"ח ועדת בן בסט ההפסד המשקי מחודש שירות של חייל חובה הינו 3,630 ש"ח.

לנוכח כל האמור לעיל, מוצע לתקן את חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן – חוק שירות הביטחון), באופן הבא:

1. עד ליום 31 בדצמבר 2010 תקופת שירות ביטחון לגבר לא תעלה על 36 חודשים;
2. החל מיום 1 בינואר 2011 תקופת שירות ביטחון לגבר לא תעלה על 32 חודשים;
3. החל מיום 1 בינואר 2014 תקופת שירות ביטחון לגבר לא תעלה על 28 חודשים.