חוק ההסדרים/הצעת חוק ההסדרים 2009

⇒ חזור לחוק ההסדרים/2009

⇒ חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה מקרו

תקציר

אישור הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2009), התשס"ט-2008, בנוסח שאושר והוגש לכנסת בכפוף לכמה שינויים.

• הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2009), התשס"ט-2008
• עמודים 111-115 בהצעת מדיניות 2009-2010
• החלטת ממשלה מס' 159, הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2009), התשס"ט-2008

דברי הסבר

חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2009), התשס"ט-2008 (להלן – הצעת החוק), הונח לאישור הכנסת על ידי הממשלה הקודמת אך לא עבר קריאה ראשונה.

בהתאם לחוק-יסוד: הכנסת, אם לא נתקבל חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילתה של שנת הכספים, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (להלן – היום הקובע) כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה, וייערכו בחירות מוקדמות ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום הקובע. מאחר שחוק התקציב לשנת הכספים 2009 לא התקבל עד למועד האמור ראו הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה והתקיימו בחירות לכנסת הבאה ביום ה-10 בפברואר 2009.

ביום ה-31 במרץ 2009 כוננה ממשלה חדשה. מאחר שהצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת כאמור, לאחר שתואמה עם המשרדים הנוגעים בדבר וכן אושרה על ידי מחלקת נוסח החוק במשרד המשפטים, מוצע להניחה כעת על שולחן הכנסת הנכנסת, בכפוף למספר שינויים והתאמות נדרשים והכל כמפורט להלן.

1. לפרק ו': רישוי עסקים –

סעיף 12 להצעת החוק קבע כי כניסת ולתוקף של פרק ו': רישוי עסקים, לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק רישוי עסקים) כנוסחו בסעיף 10 – 12 להצעת החוק, יהיה המועד המאוחר מבין כניסתן לתוקף של תקנות שהותקנו לפי סעיף 7 ג1 לחוק רישוי עסקים או ה-1 ביולי 2009. המועדים האמורים נקבעו כדי לאפשר לשר הפנים, לנותני האישור השונים מטעם משרדי הממשלה ולרשויות (להלן – נותני האישור), לבצע את הפעולות הנדרשות בטרם ייכנס התיקון לחוק לתוקפו. מאחר שהצעת החוק לא עברה בקריאה ראשונה ומוצע רק כעת להגישה בשנית הרי שהצעת החוק לא תעבור בקריאה שניה ושלישית עד ליום 1 ביולי 2009 ועל כן נדרש להתאים מועד זה. מאחר שנותני האישור כבר החלו בהיערכות לצורך השלמת הפעולות הנדרשות בטרם יכנס התיקון לחוק רישוי עסקים כאמור לתוקפו, מוצע לקבוע כי המועד בו יכנס התיקון לתוקף יהיה ה-1 בינואר 2010.

2. לפרק ז': רשויות מקומיות –

מאחר שהצעת החוק לא עברה בקריאה ראשונה ומוצע כעת להגישה בשנית נדרשת התאמה של המועדים הנוקבים בסעיף 13 תוך דחייתם בשנה.

3. לפרק י"א: תקשורת –

מפעיל וירטואלי בענף הסלולר הוא מפעיל העושה שימוש בתשתית של בעל רישיון למתן שירותי רדיו-טלפון נייד לצורך מתן שירותי סלולר. במטרה לקדם את פעילותם של מפעילים וירטואליים בישראל, קיבלה הממשלה את החלטה מספר 3980 מיום 24 באוגוסט 2008, שבה הוצע להעניק רישיון למפעיל וירטואלי, למי שיגיש בקשה לכך ויעמוד בתנאים שיקבע שר התקשורת ולקבוע מנגנון ותנאים שלפיהם יוכל שר התקשורת להתערב הן באופן השימוש במתקני הבזק של בעל הרישיון, והן בתעריף קישור הגומלין בגין השימוש.

בשל הזמן שעבר מאז קבלת ההחלטה האחרונה, מוצע לעדכן את התאריכים ולוחות הזמנים שהובאו בהצעת ההחלטה. כך, מוצע לקבוע כי היעד לקביעת תקנות ראשונות לעניין תנאים למתן רישיון למפעיל וריטואלי ישונה מיום 1 באפריל 2009 ליום 1 בספטמבר 2009.

4. לפרק י"ב: שילוב מקבלי גמלאות בעבודה –

סעיף 41(ב) להצעת החוק קובע תחילה הדרגתית של הוראות הפרק על האוכלוסייה המנויה באותו סעיף, אשר תושלם עד תום שנתיים מיום תחילת החוק. לאור חשיבותה של תכנית "אורות לתעסוקה" בטיפול במקבלי גמלת הבטחת הכנסה והישגיה הברורים של התכנית, מוצע לקבוע כי התחילה ההדרגתית תושלם בתום שנה מיום תחילת החוק ולא בתום שנתיים ממנו. זאת על מנת לאפשר לאלה מבין מקבלי גמלת הבטחת הכנסה שחלה עליהם הוראת ההחלה ההדרגתית לפי הוראות הסעיף האמור, ליהנות מהשירותים הניתנים במסגרת התכנית במועד מוקדם יותר ובכך לשפר את השתלבותם בשוק העבודה מוקדם ככל הניתן, תוך שמירה על הדרגתיות הפריסה במשך שנה אחת. לפיכך מוצע לתקן בהתאם את מועדי הפריסה ההדרגתית, כך שהפעימות יעשו במהלך שנה מיום התחילה, במרווחים של ששה חודשים מיום התחילה. עוד מוצע לקבוע כי המועד האחרון לקביעת צו לפי סעיף 41(ב) יהיה 1 באוגוסט 2009 ולא 1 ביוני 2009, לנוכח הדחייה במועד אישור החוק. בנוסף מוצע כי לא ניתן יהיה לקבוע בצו אי תחולה של הוראות הפרק, ובהתאם לקבוע כי הוראותיו יחולו על כלל מקבלי ותובעי גמלת הבטחת הכנסה, במטרה לאפשר לכלל אוכלוסייה זו ליהנות מהשירותים הניתנים במסגרת התכנית ובכך לשפר את השתלבותם בשוק העבודה.

5. לפרק י"ג: הטלוויזיה הלימודית –

בהחלטה מס' 3985 מיום 24 באוגוסט 2008, נקבע, בין השאר, כי ביום 1 בינואר 2009 יופסקו שידורי הטלוויזיה הלימודית באפיקים שהקצו בעלי רישיון לשידורי כבלים ולשידורי לווין, באפיקים שהקצתה רשות השידור וכן בערוץ 2. בהחלטת ועדת שרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות הממשלה בעניין המדיניות הכלכלית לשנת 2009 מס' חקת/4 מיום 24 בספטמבר 2008 נקבע כי הפסקת השידורים כאמור תיכנס לתוקפה לא לפני יום 1 במרץ 2009. תיקוני החקיקה לצורך יישומה של ההחלטה האמורה שולבו בהצעת החוק. לאחר בחינת הנושא מוצעת הצעה לפיה תשולב הטלויזיה הלימודית ברשות השידור, ועל כן מוצע לבטל את הפרק שהוצע בהצעת החוק אשר קבע כאמור.

6. פרק ט"ז: ביטוח לאומי –

א. בהמשך להסכם הקואליציוני שנח תם בין סיעת הליכוד לבין סיעת העבודה, מוצע לבטל את מבחני ההכנסה לגמלת הסיעוד שנקבעו בהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2009), התשס"ט-2008, ולהותיר על כנם את מבחני ההכנסה הקיימים כיום לפי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988.

ב. בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הליכוד לבין סיעת ישראל ביתנו, מוצע לבטל את התיקון ללוח ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), אשר הוציא את העבודה הבלתי מקצועית בתחנות הדלק מרשימת העבודות המזכות במענק בעד עבודה מועדפת.

ג. סעיף 55(7) להצעת החוק קובע עדכון של מענק האשפוז שמשלם המוסד לביטוח לאומי לבית החולים בשל יולדת המאושפזת בו. נוכח הגידול בהוצאות בגין רשלנות רפואית בתחום היולדות, מוצע להגדיל את הסכומים שמשלם המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות לוח ב'1 לחוק הביטוח הלאומי.

ד. לנוכח התיקונים המוצעים במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010, מוצע לתקן בהתאם את שיעור ההקצבות שמעביר אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי.

7. לפרק י"ז: בריאות –

א. בסעיף 60 להצעת החוק נקבעו הוראות לעניין תיקונים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות), כך שקופת חולים תהיה רשאית לגבות מחבריה תשלום חודשי בר-הפחתה, כמפורט בסעיף האמור. מוצע לתקן את הצעת החוק ולקבוע בה כי עקרת בית לא תחויב בתשלום חודשי בר-הפחתה, וזאת באמצעות הוספת הוראה בעניין זה בסעיף 14(ז1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, כנוסחו בסעיף 60(6) להצעת החוק. כמו כן, מוצע לבטל את השינויים בחוק הביטוח הלאומי, כמפורט בסעיפים 62 ו-63 להצעת החוק, אשר נקבעו בהם הוראות משלימות לעניין גבייתם של תשלומים חודשיים ברי-הפחתה מעקרות הבית.

ג. סעיף 60(3) להצעת החוק קובע הוראות, בדרך של תיקון חוק ביטוח בריאות, לעניין אופן אישורם של שינויים שתציע קופת חולים בסל שירותי הבריאות ובתשלומי החברים בעד השירותים כאמור בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות, וזאת אם הקופה הוכרה בידי שר הבריאות בהתאם להמלצה של ועדת היגוי שהקימה הממשלה לעניין זה. התיקונים המוצעים במסגרת התכנית הכלכלית של הממשלה לשנים 2009 ו-2010, שעניינם הגברת התחרות בין קופות החולים וכן הוראות לעניין הכרה בקופת חולים בבעלות פרטית, קובעים מנגנונים שונים להכרה בקופה האמורה, ונכללת בהם התייחסות גם לעניין אופן אישורם של השינויים שתציע קופת החולים הנוספת לפי סעיף 8 לחוק ביטוח בריאות. בהתאם לכך, מוצע למחוק את התיקון בסעיף 60(3) להצעת החוק.

8. לפרק י"ח: שונות –

א. סעיף 68(13) להצעת החוק קובע כי סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין ושפקודת המסים (גביה) חלה עליו יגבה על ידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאת (להלן – המרכז) באישור מנהל המרכז ובתיאום עם חשב המשרד הממשלתי הנוגע לדבר. בהתאם להוראות תקנון כספים ומשק שנקבעו על ידי החשב הכללי, האחריות על הבקרה והפיקוח על גביית החובות במשרד הממשלתי הינה של חשב המשרד הממשלתי הרלבנטי. כמו כן חשב המשרד הממשלתי מבקר ומפעיל לעיתים מערכי גבייה קיימים במשרדו כנגד חייבים, בין היתר, במסגרת סמכויות הנתונות לו בהתאם לפקודת המסים (גביה). על מנת למנוע כפילות בפעולות גבייה מול החייבים השונים כאמור, באמצעות המרכז ומנגד באמצעות חשב המשרד ועל מנת שהגבית החוב תתבצע בצורה סדורה, יעילה באמצעות גוף אחד הידוע לכל הצדדים הנוגעים לדבר, מוצע כי התיקון יכלול את הסכמת החשב טרם העברת הטיפול בחובות המשרד הממשלתי לגבייה במרכז לגביית קנסות.

ב. סעיף 68(14) להצעת החוק קובע כי מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, ושפקודת המסים (גביה) אינה חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים קבע אותו בצו באישור ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת יגבו באמצעות המרכז. מוצע לקבוע כי גם לאחר שנקבע כי תשלום חובה מסוים, כאמור, ניתן לגביה באמצעות המרכז, תידרש הסכמת מנהל המרכז לגבותו וכן תידרש הסכמת החשב לגבותו, לצורך הגברת יעילות הגביה ומניעת כפילות כפי שתוארו כאמור.