אירוע נון קיינסיאני
אירוע נון קיינסיאני הוא מונח המציין מצב בו משק לאומי מתנהג שלא לפי התאוריה הקיינסיאנית. בתאוריה הקיינסיאנית הרחבת ההוצאה הממשלתית מגדילה את הביקוש הכללי במשק ולכן את התוצר. באירוע נון קיינסיאני המשק מצוי במצב בו הגדלת ההוצאה הממשלתית לא מגדילה את התוצר אלא להפך. הפתרון למצב זה הוא קיצוץ בהוצאה הציבורית והקטנת החוב הממשלתי. לפי Giavazzi, Jappeli & Pagano ישנה חשיבות גדולה לכך שהקיצוץ יהיה חד (5% במצטבר) וליכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויות הקיצוץ.
במקרה של אירוע נון קיינסיאני הקיצוץ מגדיל את התוצר בשלושה אופנים:
- יצירת צפייה לירידת מיסים בעתיד המובילה להגדלת ההוצאה הפרטית.
- השפעה על שוקי הכספים באמצעות עליית ערך הנכסים והקטנת הריבית לטווח ארוך.
- השפעה חיובית על אמון הציבור במדיניות הכלכלית וירידת פרמיית הסיכון של המשק.
- "הסיכוי להשפעה חיובית של קיצוץ פיסקלי עולה ככל שהחוב הציבורי גדול או גדל בהתמדה וכן כאשר הרכב הקיצוץ מחזק את ציפיות הציבור באשר לנחישות המדיניות. שינוי ציפיות הציבור לטובת הקטנת מסים עתידית מותנה באמינות המדיניות הפיסקלית החדשה. קיצוץ בהעברות הסוציאליות, בתשלומי ביטוח לאומי ובשכר הסקטור הציבורי מחזק מאוד את אמינות המדיניות בהיותם אמצעים לא פופולריים וקשים פוליטית ליישום ולפיכך מעידים על נחישותה של הממשלה ומחויבותה לתיקון התיקון (חמישה אחוזי תוצר לפחות במצטבר לאורך שנות התיקון) ועקביותה של המדיניות החדשה."[1]
אירוע נון קיינסיאני בהיסטוריה של ישראל
לטענת ירון זליכה עם כניסתו למשרד האוצר הוא זיהה כי ישראל נמצאת במצב של אירוע נון-קיינסיאני[2][3]. לפיכך, נקט משרד האוצר בגישה המטרתה לצמצם את ההוצאה הציבורית על מנת להעלות את התוצר.
ראייה חלופית
ניתן לומר, כי התאוריה של אירוע נון-קיינסיאני היא למעשה הנמקה להעברת כוח מהזירה הפוליטית לכלכלית. כפי שמבהיר הציטוט של זליכה, עיקר האפקט התיקון שמשיג קיצות במקרה של אירוע נון-קיינסיאני נובע מההתרשמות של הציבור אודות רצינותה של הממשלה. התרשמות זו נובעת, לטענתו, מיכולתה של הממשלה לפגוע כלכלית בסקטורים חזקים פוליטית: עובדי המדינה ומקבלי הקצבאות המיוצגים על ידי מחנה חברתי. ניתן לומר כי אותו ציבור הוא למעשה שכבת המשקיעים במשק ומחוצה לו ולא ציבור משקי הבית, שכוח הקניה וההשקעה מצטבר שלהם בטל לעומת זה העסקי. לפיכך, הממשלה מאותתת לשחקנים העסקיים כי היא מתכוונת להסתלק מתחומים מסויימים בהם היא עד כה שלטה באמצעות הייצור הציבורי וכי היא מתכוונת לעשות מאמצים למשוך השקעות על ידי הורדת מיסים. כך נוצרת אצל המשקיעים צפייה לפוטנציאל רווחים ממקורות חדשים והם מנתבים אליהם את השקעותיהם.
למעשה, זוהי מדיניות שמטרתה המוצהרת היא להיטיב עם הקהילה העסקית על חשבון מקבלי תשלומי העברה ועובדים ציבוריים.