דעיכת האימפריה השומרית
דעיכת האימפריה השומרית התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, והתרחשה במקביל לנדידה מסיבית של האוכלוסייה מדרום מסופוטמיה אל צפונה. מבחינה אקולוגית הפריון החקלאי של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. המלחת קרקעות בכל האזור מזוהה מזה זמן רב כבעיה מרכזית של אימפריית שומר.
השקיית אדמות ללא ניקוז טוב, על ידי מי נהרות בצירוף של אקלים יבש עם אחוזי אידוי גבוהים גמרו להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שהוביל להורדת הפריון של היבולים בצורה דרסטית. בתקופה האכדית ובתקופה "אור 3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. [1]
דבר זה ערער בצורה משמעותית את מאזן הכוחות באזור, על ידי החלשת האזורים בהם דוברה השפה השומרית, ותוך חיזוק יחסי של אזורים בהם דוברה השפה האכדית. מאז והילך השומרית נשתמרה רק כשפת כתב ולא כשפה מדוברת, בדומה למעמדה של הלטינית באירופה של ימי הביניים.
לאחר פלישה של ממלכת עילם ושקיעת העיר אור במהלך שלטונו של איבי-סין (1940 לפני הספירה), שומר נשלטה על ידי האמורים. המדינה האמורית העצמאית של האמורים במהלך המאות ה-20 עד ה-18 לפנה"ס מסוכמת כ"שושלת איסין" ברשימת מלכי שומר, והיא נגמרה עם עליית הבבלים בהנהגת חמורבי ב-1700 לפנה"ס.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שומר בוויקיפדיה האנגלית
הערות שוליים
- ^ William R. Thompson Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98