קריסה אקולוגית
קריסה אקולוגית (באנגלית: Ecological collapse) מתאר מצב שבו מערכת אקולוגית סובלת מירידה דרסטית, ואולי בלתי הפיכה, בכושר הנשיאה שלה ביחס לכל היצורים החיים, דבר שגורם לרוב להכחדה המונית. בדרך כלל תהליך הרסני קצר-טווח כלשהו הוא זרז לקריסה אקולוגית. למערכות אקולוגיות יש יכולת לשקם את עצמן (Rebound) מגורם מפריע כלשהו. ההבדל בין קריסה לבין שיקום נקבע על ידי שני גורמים - עוצמת ההפרעה (לדוגמה עוצמת הזיהום) והחוסן של המערכת האקולוגית המקורית - מידת היכולת של מערכת לשוב לשיווי משקל "בריא" בעל תפקוד גבוה לאחר הפרעה נתונה.
מדענים יכולים לפעמים לחזות נקודות מפנה לקריסה אקולוגית. המודל הנפוץ ביותר לניבוי קריסה של מארגי מזון נקרא R50, שהוא מודל מדידה אמין לחוסן של מארגי מזון.
סיבות ודוגמאות לקריסה אקולוגית
ייתכנו סיבות רבות לקריסה אקולוגית – סיבות אפשריות כוללות פגיעה של אסטרואיד בכדור הארץ, התפרצות געשית גדולה מאוד, שינויי אקלים מהירים. ממצאים של מאובנים בתקופות ובמקומות שונים ממחישים נקודה זו.
דוגמאות פרה–היסטוריות כוללות את קריסת יערות הגשם בתקופת הקרבון (Carboniferous rainforest collapse) לפני כ-300 מיליון שנה, הכחדת פרם-טריאס (לפני 251 מיליון שנה) הכחדת קרטיקון-שילשון (לפני 65 מיליון שנה) ועוד אירועי הכחדה המונית. שינויי אקלים היו גורם שתרם להכחדות אורדוביק-סילור לפני 450 מיליון שנה. סיבה אפשרית להכחדת אורדוביק הייתה התקררות עולמית שהשפיע על איזורי המחייה של היצורים שחיו בים. כתוצאה מכך מחלקות שלמות של יצורים ימיים כמו טרילוביטים, ברכיופודים, ו- Graptolithina נכחדו.
מחקר של , Karabonov ואחרים הראה כיצד בתקופת הקרח המקסימלי האחרונה שינויים בסביבה הטבעית הובילו לקריסה אקולוגית באגם בייקל ובאגם חבסגל שאחר כך התפתחו בהם מינים חדשים. [1]
דוגמאות היסטוריות לקריסה אקולוגית כוללים את קריסת אוכלוסיית דגי הקוד בצפון מערב האוקיינוס האטלנטי בראשית שנות 1990, המיוחסת לדייג ייתר לחצים מרכזיים התורמים לקריסה אקולוגית כוללים אובדן של הרס בתי גידול, דרדור בתי גידול וקיטוע בתי גידול, רעיית יתר וניצול יתר של מערכות אקולוגיות בידי בני אדם, וכן צמיחה תעשייתית ופיצוץ אוכלוסין אנושי, שינויי אקלים, החמצת אוקיינוסים, זיהום ומינים פולשים[2]
השלכות
יש סיבות אפשרויות רבות לקריסה אקולוגית, עקב גורמים שונים בסביבה המדוברת, אבל כל הקריסות האקולוגיות חולקות מאפייני משותפים כמו אובדן מגוון ביולוגי, ואף היכחדות מינים. לדוגמה תהליכי עיור וברוא יערות בדרום מזרח אסיה גרמו להכחדה של שלושה מיני צמחים ו-שמונה מני בעלי חיים ב-2003.
אירועים היסטוריים של קריסה אקולוגית השפיעו כמעט תמיד על הפריון החקלאי ועל כמות שטחי האדמה ולכן המזון שעמדו בפני תרבויות שונות. לעיתים קרובות הדבר גרר מלחמות, מלחמות אזרחים או הרס כולל של הציוויליזציה שהייתה תלויה שירותי המערכת האקולוגית שבה היא התקיימה בספר התמוטטות מתאר הביולוג ג'ארד דיימונד חברות עבר שנפגעו בצורה קשה או נכחדו לגמרי בעקבות הרס של מערכות אקולוגיות או של מערכות חקלאות-אקולוגיות - לדוגמה עקב בצורת, שינוי אקלים, דלדול קרקעות ועוד. דוגמאות נוספות כוללות את התמוטטות שומר בעקבות המלחת קרקע. דוגמה מודרנית יותר לבעיות עקב הרס אקולוגי כוללות מקומות כמו נאורו עקב כרייה של זרחות באי.
לפני מספר שנים נערך ניסוי של ביוספרה 2 שנועד לבחון כיצד לתמוך במערכת אקולוגית מבודדת וחצי מלאכותית, כדי לאפשר לאנשים לחיות בסביבה עוינת כמו מאדים, הירח וכו'. הניסוי נסה להחזיק מערכת אקולוגית שתתמוך ביצור מזון, טיהור אוויר ומים בכמות שתספיק ל-8 בני אדם למשך כמה שנים. בסופו של דבר הניסוי נכשל והיה צריך להוציא את הצוות מתוך המתחם בשל קריסה אקולוגית - הפרמטרים של המערכת זזו בצורה חדה בין ערכים וגרמו למוות המוני של מינים במערכת דבר שגרם ליציאה חזקה יותר מאיזון.
תנועות כמו סביבתנות וקיימות טוענות כי יש למנוע קריסה אקולוגית מכמה טעמים - הסיבה הראשונה היא אסתטיקה או שיקולי מוסר - כדי למנוע סיכון של בעלי חיים וצמחים - סיבה אחרת היא שהרס כזה פוגע ברווחה ובכלכלה של בני אדם - במיוחד של דייגים, חקלאים, אנשים העוסקים בתיירות ועוד, וכן הדבר עלול לגרום לבעיות חברתיות כמו פליטי סביבה שחיו במקום מסויים ואיברו את מקור לחמם. סיבה שלישית היא כדי להפחית את הסיכוי להכחדת האנושות או פגיעה אנושה בציוויליזציה כמו שאנו מכירים אותה, בגלל השלכות כמו פגיעה אפשרית בחקלאות בת קיימא ובמערכת המזון העולמית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קריסה אקולוגית בוויקיפדיה באנגלית
- צפריר רינת, דו"ח דרמטי של האו"ם: האנושות מסכנת את המשך החיים על כדור הארץ, הארץ, 06.05.2019
הערות שוליים
- ^ Karabanov, Eugene; Williams, Douglas; Kuzmin, Mikhail; Sideleva, Valentina; Khursevich, Galina; Prokopenko, Alexander; Solotchina, Emilia; Tkachenko, Lilia; Fedenya, Svetlana (2004-07-06). "Ecological collapse of Lake Baikal and Lake Hovsgol ecosystems during the Last Glacial and consequences for aquatic species diversity". Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology. High Latitude Eurasian Palaeoenvironments. 209 (1–4): 227–243.
- ^ "Living Planet Report". World Wildlife Fund.