מפל זמינות
מפל זמינות (באנגלית: Availability cascade) הוא תאוריה על לולאת משוב מחזקת שיכולה להסביר סוגים מסויימים של אמונות קולקטיביות, תוך שהיא נעזרת בהטיה קוגניטיבית של היוריסטיקת הזמינות - לפיה דברים שקל לנו יותר לזכור נראים גדולים, נפוצים או חשובים יותר.
רעיון, תובנה או ידיעה חדשה מסבירים תהליך מורכב באופן פשוט וברור, ולכן מופצים ביתר קלות בשיח הפופולרי ובתקשורת. הפופולריות של הרעיון מעוררת תגובת שרשרת בתהליכים כמו שיחות סלון, רשתות חברתיות, ובתקשורת. התקשורת ממהרת לדווח על הרעיון ועל התפתחויות שלו כיוון שמדובר במשהו פופולרי. אנשים מאמצים את הרעיון החדש בגלל שאנשים אחרים אימצו אותו והוא נראה סביר. אנשים מאמצים את הרעיון החדש גם בגלל היותו קל לזכירה ולפחות בחלק מהמקרים גם בגלל שאנשים אחרים מאמינים בו והדבר מסייע לקבלה חברתית.
אחד הפרקים של הספר לחשוב מהר לחשוב לאט מאת דניאל כהנמן עוסק בנושא של "מפל הזמינות". כהנמן מזכיר מחקר פורץ דרך שמראה שהערכות של סיכונים של גורמי מוות מושפעים מהסיקור התקשורתי בנושא. כהנמן מציין דעה שמשותפת גם לחוקרים אחרים לפיה היוריסטיקת הזמינות משמשמת היוריסטיקה לשיפוטים מלבד שכיחות. ובפרט החשיבות של רעיון נשפטת לא פעם לפי השטף (והמטען הרגשי) שבו רעיון עולה בדעתנו. מפל זמינות היא שרשרת אירועים שמזינה את עצמה (לולאת משוב מחזקת) שבה דיווח בתקשורת עלול להסלים לפניקה ציבורית ולהתערבות ממשלתית בקנה מידה רחב. הסיפור התקשורתי מעודד תשומת לב של חלק מהציבור, שהופך מודאג, הדבר מוביל לעוד סיקור תקשורתי, מה שיוצר עוד מודעות או עוד דאגה וכו'.
מפל הזמינות ה מוזן לפעמים על ידי ארגונים או חברות שמעוניינות בכך. מדענים או מי שטוען שהבעיה היא קטנה נתפסים כמי שמנסים לטייח את הנושא. דוגמאות לכך הן פרשת "לאב קאנל" (על זיהום מים בארצות הברית) ובהלת אלאר (על ריסוס תפוחים) - אם כי יש מחלוקת האם מדובר בהיסטריה מוגזמת או לא. הטענה היא שנושאים פחות "סקסיים" מסכנים אנשים לא פחות. חלק מהנושא הוא "התעלמות מהסתברות" - הדבר הזה יחד עם המנגנונים החברתיים של מפלי זמינות מובילים להגזמה פרועה ביחס לסכנות זניחות. [1]
כיום טרוריסטים הם המיישמים העיקריים של מפלי זמינות. יש להם אינטרס לשמור על פחד. בא בעת נושאים כמו תאונות דרכים שמפילות יותר קורבנות (אפילו בישראל) מושכים פחות תשומת לב. [2] כהנמן חלוק על מומחים אחרים ביחס למשמעות של דבר זה - כי לדעתו חלק מהמשימה של פוליטיקאים הוא לא רק להגן מפני סכנות אמיתיות, אלא גם להרגיע פחדים של הציבור, שכן גם פחדים יוצרים פגיעה באיכות החיים. מעבר לכך לדעתו הדבר גורר הקצאת יותר כסף להתמודדות עם סיכונים בכלל - לכן גם אם נניח לאב קאנאל הייתה מוגזמת, לדעתו יש בכך מידה של תועלת בכך שבזכות דבר זה עלתה המודעות לסיכונים בתחום הסביבה. [3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מפל הזמינות בוויקיפדיה האנגלית
הערות שוליים
- ^ כהנמן לא מתייחס בפרק זה ל"מפלי זמינות" אחרים כמו השפעת פרסומות על דימוי הגוף שלנו באמצעות שימוש בפרסום, פרסום סמוי ויחסי ציבור כדי לגרור חשיפה חוזרת למסרים, באופן שיכול לנצל פחדים, תשוקות ודעות קדומות למטרות פרסום, הסרת חסמי שיווק או התמודדות עם משברים - ראו תרבות הצריכה, המאה של העצמי, ונו-לוגו
- ^ ראו גם סינדרום העולם האכזר להשפעת המדיה על תפיסת הסיכון
- ^ מסקנה זו היא בעייתית שכן היא יכולה להטות טיפול בסיכונים זניחים יחסית, בעיקר כאלה קצרי טווח וברורים כמו טרור או סכנות זיהום מיידי ופחות בבעיות גדולות וארוכות טווח יותר - כמו בעיות קיימות, מגפות וכו')