מנפרד מקס-ניף
מנפרד מקס-ניף (Manfred Max-Neef; נולד ב-1932 בצ'ילה). הוא כלכלן ואקולוג צ'יליאני עבודתו עוסקת בנושאים של הפחתת עוני, כלכלה בת קיימא והיבטים של רווחה חברתית.
מקס-ניף החל את הקריירה שלו כמרצה לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, בתחילת שנות ה-60. לאחר מכן הוא נסע ברחבי אמריקה הלטינית וארצות הברית, כפרופסור אורח של אוניברסיטאות שונות. במהלך מסעותיו הוא גר בקרב העניים וחקר אותם.
בשנת 1981 הוא כתב את הספר "מתבונן מהחוץ. פנימה: ניסיון בכלכלה יחפה". זהו סיפור מסעותיו בקהילות עניות באמריקה הדרומית, ותיאור ההשקפה שלו ל"כלכלה כאילו האנשים חשובים" (על שם האימרה והספר קטן זה יפה). באותה שנה הוא ייסד ארגון בשם מרכז לפיתוח חלופות CEPAUR.
מקס-ניף רץ לנשיאות צ'ילה כמועמד עצמאי בבחירות של 1993. הוא הגיע למקום הרביעי עם 5.55% מהקולות.
בשנת 1993 הוא נתמנה לרקטור אוניברסיטת אוסטרל דה צ'ילה בואלדיביה. הוא שימש בתפקיד זה במשך שמונה שנים.
מקס-ניף חבר באקדמיה האירופאית לאמנויות ומדעים, במועדון רומא, באקדמיה של ניו יורק למדעים ובאקדמיה של לואפלוד קוהר בזלצבורג.
פרסים: מקס-ניף זכה בפרס הפרנסה הנאותה (הידוע גם כפרס הנובל האלטרנטיבי) בשנת 1983. עבור עבודתו באזורים מוכי עוני של מדינות עניות.בנוסף הוא זכה בפרס הכבוד הגבוה ביותר של אוניברסיטת סוקה ביפן, דוקטור של כבוד אוניברסיטת ירדן. והפרס הלאומי על קידום והגנה על זכויות אדם, צ'ילה.
תאוריית הצרכים האנושיים הבסיסיים
ערך מורחב – צרכים אנושיים בסיסיים
מקס-ניף ועמיתים, הציגו תאוריה לפיה הסיבה השורשית של כמעט כל אי-תפקוד חברתי משמעותי (לדוגמה פשע, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוץ במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר.
הם טענו שצורכי בני האדם זהים בכל מקום ובכל זמן, אבל אמצעי הסיפוק של צרכים אלה משתנים באופן משמעותי במקומות שונים ובתקופות שונות. בניגוד למאסלו, מקס-ניף אינו מאמין שיש היררכיה בין הצרכים, אלא הם קיימים תמיד. כמו כן אין תחליפיות בין הצרכים - אפשר להיות מסופק מאוד מבחינה אחת, ולא מסופק כלל מבחינות אחרות.
- מקס-ניף טוען שיש מספר מוגבל של צרכים אנושיים יסודיים. הוא מונה 9 צרכים כאלה:
קיום או מחיה (Subsistence), הגנה (Protection), חיבה (Affection), הבנה (Understanding), השתתפות (Participation), פנאי או בטלנות (Idleness), יצירה (Creation), זהות (Identity), חופש (Freedom).
- מקס-ניף טוען שצרכים אלו משותפים לכל בני האדם.
- בעוד שהצרכים הם אוניברסליים, אמצעי הסיפוק שלהם אינם כאלה.
- כל צורך שנמנע או שלא מקבל מענה באופן שיטתי מוביל לפתולוגיה, המקבלת ביטוי באופן אישי או קולקטיבי.
תאוריית הסף לצמיחה
רוב הכלכלנים מתייחסים לצמיחה כלכלית כדבר חיובי תמיד. ככל שיש יותר צמיחה יש יותר תועלת חברתית. תאוריה אחרת ליחס בין צמיחה כלכלית לבין רווחה, נוסחה על ידי מקס-ניף במאמר "צמיחה כלכלית ואיכות חיים, תאוריית סף" (Economic growth and quality of life a threshold hypothesis), דבר שקודם לאחר מכן על ידי הכלכלן הרמן דיילי. לפי מקס-ניף, עד שלב מסוים הצמיחה הכלכלית מביאה לרווחה, אבל משלב מסוים הצמיחה הכלכלית יכולה לגרום לנזק ולא רק לתועלות. דיילי כינה זאת "צמיחה אי-כלכלית". הדבר נגרם בגלל נזק למערכות חברתיות וסביבתיות שמספקות תפקודים של רווחה ונהרסות על ידי תהליכים כלכליים.
ראו גם
ספרים
- From the Outside Looking In: Experiences in Barefoot Economics (1981, Dag Hammarskjöld Foundation) ISBN 1-85649-188-9
- Human Scale Development 1991, the Apex Press, New York and London, ISBN 0-945257-35-X
- Real-Life Economics: Understanding Wealth Creation, with Paul Ekins, 1992, Routledge, London, ISBN 0-415-07976-4
קישורים חיצוניים
- מנפרד מקס-ניף בוויקיפדיה האנגלית
- http://www.rainforestinfo.org.au/background/maxneef.htm צרכים אנושיים ופיתוח בסקאלה אנושית
- http://www.rightlivelihood.org/recip/max-neef.htm אתר פרס הפרנסה הנאותה
- וידאו באתר התמונה הגדולה
- מנפרד מקס-ניף והתנאי הרביעי של הצעד הטבעי מאת טרי גיפס