מניה
מניה היא ספירה או כימות של משהו כחלוקתו לחלקים מוגדרים.
בהקשר העסקי, המונח מתאר מניית בעלות (אחוזית) כבעלות מלאה או חלקית על ישות חשבונאית כגון חברה פרטית או חברה ציבורית, בהתאמה.
לגבי עסקים, כל שותף בעסק הוא בהכרח בעל מניה אך לא כל בעל מניה הוא בהכרח שותף בעסק.
מניית בעלות בעסק
מניית בעלות היא בעלות (במניה מסוימת) על התאגדות עסקית.
דוגמאות:
- עובד עצמאי פתח עסק לבדו ומניית הבעלות שלו היא 100%.
- שני שותפים פתחו עסק ומניית הבעלות שלהם עליו היא 50%-50%
- שני שותפים פתחו עסק ומניית הבעלות שלהם עליו היא 49%-51%
במובן של שוק ההון המונח מתאר מניות בעלות אחוזיות קטנות מאד על עסקים (חברות) וגם זה תלוי ב"סוג מניית בעלות"; אם עסק מוגדר חשבונאית כ"חברה ציבורית" ולכן באופן כללי בעלי החברה יוכלו לגייס הון מצד משקיעים שבתמורה להון יקבלו מניית בעלות אחוזית מסוימת כבעלות על החברה אז החברה הפכה מחברה פרטית לחברה ציבורית ואם נניח במקור היו לה שני בעלים אז כעת הבעלות עליה מתחלקת עם עוד שני בעלי מניות בעלות (25%-25%-25%-25%).
חלוקת רווחים לבעלי מניות
בעל מניית בעלות הוא אדם אשר לו מניית בעלות כל שהיא, על עסק בכלל ועל חברה ציבוריל בפרט ← בעלות אשר מידתה מיוצגת לכל הפחות בנייר ערך.
באם ערכי השווי של כל מנייה אינם שווי-ערך, זה אשר לו מניית בעלות עם השווי הגבוה ביותר, או אלה אשר להם מניות בעלות בשווי זהה הגבוה ביותר ← הוא, או הם, בעל או בעלי השליטה בחברה.
באופן עקרוני, בעלי מניית בעלות זכאים לדיבידנד (אחוז מכל רווח של החברה כמוגדר בחוזה) וייתכנו להם זכויות או חובות בעת פירוק חברה.
סוגי מניות בעלות
ייתכנו סוגים שונים של מניות בעלות על עסק בכלל וחברה בפרט המקנים הטבות מסוימות אך לא בהכרח אחרות. לדוגמה:
- מניעת זכות הצבעה או הגבלתה לנושאים מסוימים
- לא יהיה לבעליה רווח מדיבידנים (אך כן יהיה לו רווח אם ימכור את מנייתו בחברה ו\או החברה תימכר)
ניתן לטעון שעדיף לקנות רק מניות שמקנות זכויות שוות לכל אחד משאר בעלי מניות הבעלות (כמובן שהכוח המקסימלי בהצבעות עדיין יהיה שמור לבעל שליטה שהוא מי או מה שמחזיק בהכי הרבה מניות בחברה נתונה).
למה, אם בכלל, לקנות מניות בעלות
אף אחד לא חייב לקנות מניות בעלות ורוב האנשים לא רוצים לקנות מניות בעלות, בין אם כי התחום טומן בחובו סיכונים רבים ובין אם כי זה פשוט לא מעניין אותם; יש מי שלא מחפשים להתעשר, יש מי שהתעשרו מבלי לקנות מניית בעלות אחת ואף ויש אנשים שגם אידאולוגית לא יקנו מניית בעלות כמו קומוניסטים מרקסיסטיים אשר לפי תורתם הכלכלית לא אמורה להתרחש בכלל בעלות פרטית על עסקים וחברות בפרט ולכן לא ניתן בכלל לסחור במניות בעלות על חברות, לפחות כגופים פרטיים וכל השליטה אמורה להיות מצד גופים ממשלתיים.
ישות (אדם או חברה) שקונה מניית בעלות עושה זאת כדרך שמתאימה לישות לנסות להרוויח כסף, כדיבידנד (אם בעלי השליטה בחברה בכלל מאפשרים להרוויח מדיבידנדים), ממכירת מניית הבעלות או ממכירת החברה, אך כנרמז לאורך כל סדרת מאמרים זו, התחום הזה מסוכן, מצריך להבין ברמת ידע מדעי\הנדסי\חוקי במה משקיעים, מצריך ידע על השקעות בכלל ומצריך כסף רזרבי למקריי הפסד של אלפים, רבבות, מאות אלפים ויותר יחידות מטבע (יחסי לכמות ההשקעה שהופסדה).
איך ניתן להרוויח ממניית בעלות
בתמצית: תקנה מניה בבורסה, במישרין או בעקיפין (למשל, ישירות בבורסה או דרך חבר בורסה) ותמכור אותה במחיר גבוה יותר מזה שבו קנית אותה.
לפחות תאורטית ניתן להרוויח גם מדיבידנדים (אם חוזה קניית המניה מאפשר זאת והיה רווח מהם) וכן גם ממכירת החברה (אם החברה תימכר ואם זה יהיה ברווח שמאפשר תשואה).
סחר במניות בעלות
ניתן לחלק את המסחר במניות לסוגים שונים כגון:
- השקעה במסגרת יום מסחר בודד ("שורט")
- השקעה במסגרת יומיים או יותר שבכללי תיפרש על חודש מסחר בודד ("סווינג")
- השקעה לטווח ארוך: נניח, השקעה במסגרת שנת מסחר או יותר מכך, כמו בהשקעה בחברה הנפרשת על 5 שנים או 20 שנה (הרחבה הדרגתית של השליטה בה)
בהשקעה לפי פרק זמן מוגדר כיום יום ("שורט") בעיקר יעניין את המשקיע איך מניית הבעלות "תתנהג" באותו היום בלבד וזה לפחות בתקופות שונות לא צפוי וזו סיבה אחת להימור שבכך. למעשה, השקעות שורט וסווינג נעשות במקרים רבים בלי להבין במה סוחרים ובהתבסס על רגש. השקעה לטווח ארוך לעומת זאת מבוססת על הכרות מעמיקה עם חברה ועם אנשיה, עם תחום עיסוקה וכו'; כך למשל, לאדם שהוא ד"ר לכימיה יהיה הרבה יותר משתלם להשקיע בחברת כימיה בטווח הארוך מאשר ל"טריידר" שאין לו כל השכלה על-יסודית בכימיה.
דיבידנד ממניית בעלות
דיבידנד הוא חלוקת רווחים לבעלי מניית בעלות במסגרת עסק בכלל וחברה בפרט.
אם אדם קנה מניית בעלות על חברה ולפחות תאורטית הוא יכול להרוויח ממכירת מניית הבעלות ו\או ממכירת החברה (אם החברה תימכר ואם המכירה תהיה מספיק רווחית) הרי שבאופן כללי הוא יוכל גם להרוויח מדיבידנד על כל מכירת מוצר ו\או שירות של החברה.
לא כל מניית בעלות מאפשרת רווח מדיבידנד והדבר תלוי בחוזה קניית מניית הבעלות.
הערות לפרק
- חברות גדולות ויציבות נוטות להתחייב לשלם דיבידנדים וכן לשלמם בזמן
- חברות לא יציבות שהתחייבו לשלם דיבידנדים אולי לא יספיקו או לא יוכלו לשלם דיבידנד ובכל מקרה צריך להימנע מלהשקיע בחברות כאלה
לא כל חברה וגם לא כל תאגיד יתחייבו לשלם דיבידנד למישהו, רק תאגיד שהינו למטרת רווח (ככלל, חברה וככל "ציבורית") אולי יתחייב לשלם אותו וגם זה לא מבטיח שהוא ישולם בפועל
מס על מניית בעלות
איננו מומחים במס.
סביר להניח שלפני שמתחילים לסחור במניות בעלות ב"תחום מדינה" מסוימת יש להתייעץ לפחות פעמיים עם עורך דין מקומי בנושא.
נכון לשנת 2021, בישראל נלקח 25% מס (!) על כל רווח מכל מניה, שזה גבוה כי גם ככה לעתים סכומי הרווח הם קטנים, בטח בשנתיים הראשונות.
כוח להשפיע על חברה דרך מניית בעלות
באופן כללי, ככל שמניית בעלות בה מחזיקים גדולה יותר ביחס לזו של הבעלים, כך ניתן להשפיע יותר על עתיד חברה (כוח ההצבעה גדל בכל הנוגע לתהליכים המשפיעים על עתיד החברה).
אם נרכשו רוב או כל מניות הבעלות על החברה כך יש יותר כוח להחליט על כיוון פיתוחי של החברה ומכאן הביטוי "בעל השליטה" בהקשר זה, לתיאור מי שיש לו הכי הרבה מניות בעלות על חברה.
איפה קונים מניית בעלות
מניית בעלות בדרך כלל קונים בבורסה לניירות ערך, בין אם ישירות כסוחר עצמאי (או חברה עצמאית סוחרת) ובין אם בעקיפין דרךחבר בורסה. הרכישה יכולה להתבצע לא-אינטרנטית או אינטרנטית כאשר כיום רוב הרכישות נעשות אינטרנטית (דרך תוכנת בורסה או תוכנת חבר בורסה).
היתרון ברכישה דרך תוכנה (שאת תנאי השימוש שקבעו מפתחיה ובעליה יש להכיר היטב) הוא שהשימוש הוא לעתים חינמי כך שאין כל צורך לשלם עמלות שירות כל שהן למי שמפעיל אותה (לפעמים בשל היות קוד המקור של התוכנה פתוח או חופשי.
המסחר בכל בורסה הוא בשעות סדורות, שיכולות להיות שונות בכל בורסה (למשל, נאסד"ק או הבורסה לניירות ערך בתל אביב אולי יעבדו בשעות מסחר שונות).
הערות לפרק
- חברה יכולה למכור מניות בעלות ישירות (בלי בורסה) הן בצמיחה אין סופית (פיזור מתמשך של הרווחים בין בעלי מניות הבעלות) והן בצמיחה סופית עם (גיוס משקיעים עד כמות מוגדרת מראש או רק למשקיע בודד למשל דרך מכירה פומבית בין משקיעים פוטנציאליים בודדים)
סיכון כספי בקניית מניית בעלות
נניח שבשנת 2030 ישות מסוימת קנתה בבורסה מסוימת מניית בעלות עם יכולת להרוויח מדיבידנדים, בעלות של 1000 ש"ח; הישות הקונה הרוויחה בכל חודש מ-12 חודשי השנה 10 ש"ח כך שהרוויחה 120 ש"ח מדיבידנדים; בשנת 2031 הקונה מכר את מניית העלות ב-2000 ש"ח כך שהוא הרוויח 1120 ש"ח אך נדרש לשלם מס 25% (280 ש"ח) ולכן הרוויח סופית 840 ש"ח.
כמובן שבמציאות אין יציבות כזו. ובפועל רוב האנשים מפסידים, לא רק את כל ה-1000 ש"ח על קניה אלא גם רבבות, מאות אלפים ויותר כי פעמים רבות תוכנית חברה שביצעה הנפקה נכשלת; אין דיבידנדים כלל (אם בכלל היו יכולים להיות) וערך החברה יורד עד דק כי החברה נקלעה לקשיים (כל הכסף הלך על הניסיון לצאת מהם).
הפסדי השקעה (היעלמות הכסף) הם רבים בתחום זה ונדרש המון ידע דקדני וגם המון המון "מזל" להימנע מהם. לפעמים אנשים משקיעים בחברות שפשוט אסור להשקיע בהן או בתחומים בהם הם לא מבינים מספיק (ואולי גם יועץ השקעות שלקחו לא מבין מספיק) וזו סכנה.
עם זאת, בורסה איננה קזינו (הרי בקזינו נקבע מראש, שרירותית, כמה באופן כללי ירוויחו וכמה באופן כללי יפסידו) וידע מדעי\הנדסי\חוקי בתחום חברה שביצעה הנפקה כן משחק תפקיד בסיסי (קטן אמנם) ביכולת להרוויח ובמיוחד להשקעה בטווח הארוך של נניח שנתיים וחצי עד חמש שנים (או יותר).
איפה לומדים על חברה טרם קניית מניית בעלות שלה
ניתן ללמוד על חברה, בין היתר דרך סוגי מידע אלה:
- ידע מדעי\הנדסי\חוקי על תחום הפעילות העיקרי של החברה
- ידע מדעי\הנדסי\חוקי על מוצר ו\או שירות שהחברה מעוניינת לפתח
- מדינה בה החברה פועלת \ מדינות בהן החברה פועלת,
- אזור גאו-פוליטי או אזורים גאו-פוליטיים בו או בהם המדינה פועלת
- ותק החברה בכלל והיסטוריית החברה בפרט
- מוצרי חברה קיימים
- משבר או משברים שהחברה חוותה בעבר ואיך התאושהה מכך
- ייעוץ מקצועי מיועץ השקעות לגבי החברה
- מידע פיננסי על החברה יכול להתקבל למשל מן המסמכים הבאים, שבאופן כללי כל חברה תפרסם בכל שנת מס:
- מאזן: כמה כסף יש לחברה במזומן לעומת בחובות
- דו"ח רווח והפסד: כמה מן הכסף הגיע או אמור להגיע לכדי תשואה, אחת לתקופה חשבונאית מוגדרת (רבעון או שנה)
- מסמכים נוספים
איך נדע עם מחיר מניה נמוך עומד לעלות או אם מחיר מניה גבוה עומד לרדת
באופן כללי, לעולם לא נדע בוודאות, בטח לא בהשקעות קצרות או בינוניות.
ההשקעה הבטוחה ביותר מבוססת על ידע מדעי\הנדסי\חוקי, לטווח ארוך, על בסיס כסף "מיותר" לצורך השקעה במניות בעלות על חברה יציבה שנסחרת בבורסה ציבורית מוכרת הנחשבת לבעלת תנאים הגונים ורקע של תעשיה ומסחר יציבים, רצוי כזו שמכירים היטב את תחום פיתוחה ואת האנשים שמנהיגים אותה \ את פיתוח המוצר או הפרוייקט שבגללם בוצעה הנפקה.
ייתכן ששווה להתייעץ עם אנליטיקאי שגם הוא מומחה לתחום בו משקיעים.
הצורך להכתיב מראש גבולות מערכתיים בעת רכישת מניות בעלות
לצערנו, רוב האנשים שמחפשים להתעשר מחפשים לעשות זאת בצמיחה אין סופית וגם בלי סיבה חסדית (למשל, בלי לרצות לממן פיתוח רובוט שיבנה בתים להומלסים, למשל) אלא לטובתם האישית.
ניתן לקבוע העקרונות להלן.
- הגדר סכום ברור אליו תרצה להתעשר (נניח "מיליון דולר")
- אל תתעסק במסחר בבורסה לניירות ערך כמקצוע עיקרי
- תשקיע בבורסה רק כסף משני, לא כזה שהולך על הוצאות בסיסיות לנפש
- קבע עתים ברורים למסחר, נניח אחת לחודש ב"שנת מסחר"
- החלט אם ברצונך להשקיע לטווח הקצר, לטווח הבינוני או לטווח הארוך ותגדיר למה הכוונה בכל אחד ממונחים אלה במבט לעתיד
- קבע סכום מקסימלי להשקעה בשנה נתונה, שממנו לא תחרוג בכל השקעה בשנה נתונה
- דע להפסיד קצת במקום להפסיד הרבה (אם יש לך ברירה כזו)
- דע למכור בזמן ולהפסיד קצת במקום להפסיד הרבה
- זכור שהחיים לא מושלמים וממילא כולם מפסידים משהו
- דע להסתפק ברווח מועט (אפילו 25% ממה שציפית להרוויח ולמכור לפני שסביר להניח שערך חברה ירד ולו מספק קל שהדבר יקרה)
- תקנה רק מניות בעלות שמניבות לך רווח גם מדיבידנדים וגם ממכירת חברה, לא רק ממכירה
- בדוק את חוקי מס רווח הון במדינה בה אתה מתגורר; ייתכן שהם כל כך גבוהים שבאותה מדינה כלל לא משתלם לעסוק במסחר במניות בעלות
- היזהר מהונאות כמו הרצת מניה וטריקים של בעלי שליטה בהגדרת מניות בעלות שהם מוכרים
עקרונות השקעה אפשריים
ייתכן ששוה להשקיע רק השקעות לטווח ארוך המבוססות על למידה מעמיקה על החברה בה משקיעים.
עקרונות השקעה אפשריים להלן.
- לא להשקיע יותר מ-1000 ש"ח בשנה הראשונה
- לא להשקיע יותר מ-2500 ש"ח בשנה השניה
- לא להשקיע יותר מ-5000 ש"ח בשנה השלישית
- להתחיל מלאט, הדרגתי, ביותר. אחרי השנה השלישית כמה נכון יהיה להשקיע בכל שנת מסחר תלוי בעיקר בהכנסות
- לא להשקיע יותר מ-10% הכסף שלנו
- לא להשקיע במי שלא נותן לך דיבידנדים
ראו גם
הערות שוליים
הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.