שינויים

נאו-קולוניאליזם נתפס לרוב כניצול של תושבי מדינות העולם העניות על ידי חברות רב לאומיות וממשלות מערביות, לדעת [[אנטי גלובליזציה|מתנגדי הגלובליזציה]] הנוכחית, זהו היבט מרכזי בתהליך ה[[גלובליזציה]].  

נאו-קולוניאליזם נתפס לרוב כניצול של תושבי מדינות העולם העניות על ידי חברות רב לאומיות וממשלות מערביות, לדעת [[אנטי גלובליזציה|מתנגדי הגלובליזציה]] הנוכחית, זהו היבט מרכזי בתהליך ה[[גלובליזציה]].  

הביטוי נטבע ככל הנראה על ידי נשיא [[גאנה]] הראשון, קוואמה נקרומה, והיווה כותרת לספרו "נאו קולוניאליזם, השלב האחרון של אימפריאליזם"{{הערה|Kwame Nkrumah, Neo Colonialism, the Last Stage of Imperialism}}, מחווה לספר של [[לנין]] בעל שם דומה. נאו-קולוניאליזם מנותח בעבודות של הפילוסוף הצרפתי [[ז'אן-פול סארטר]] ([[Colonialism and Neocolonialism]] 1964) ושל [[נועם חומסקי]]. סארטר ביקר את מדיניות צרפת באלג'יר וקרא לה לצאת משם. חומסקי מתייחס לשני היבטים של הנאו-קולוניאליזם - הפעילות של ארצות הברית ותאגידים מערביים במדינות עולם שלישי, מצד אחד וה[[תעמולה]] שמתקיימת (בארצות הברית) כדי לטשטש ולהכשיר מדיניות זו. חומסקי מתייחס לכך במספר ספרים שלו כולל [[The Washington Connection and Third World Fascism]], 1979, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media,  ו"מה דוד סמם באמת רוצה" (1992).  

הביטוי נטבע ככל הנראה על ידי נשיא [[גאנה]] הראשון, קוואמה נקרומה, והיווה כותרת לספרו "נאו-קולוניאליזם, השלב האחרון של אימפריאליזם"{{הערה|Kwame Nkrumah, Neo Colonialism, the Last Stage of Imperialism}}, מחווה לספר של [[לנין]] בעל שם דומה. נאו-קולוניאליזם מנותח בעבודות של הפילוסוף הצרפתי [[ז'אן-פול סארטר]] ([[Colonialism and Neocolonialism]] 1964) ושל [[נועם חומסקי]]. סארטר ביקר את מדיניות צרפת באלג'יר וקרא לה לצאת משם. חומסקי מתייחס לשני היבטים של הנאו-קולוניאליזם - הפעילות של ארצות הברית ותאגידים מערביים במדינות עולם שלישי, מצד אחד וה[[תעמולה]] שמתקיימת (בארצות הברית) כדי לטשטש ולהכשיר מדיניות זו. חומסקי מתייחס לכך במספר ספרים שלו כולל [[The Washington Connection and Third World Fascism]], 1979, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media,  ו"מה דוד סמם באמת רוצה" (1992).  

אחד המוקדים של עבדותו של חומסקי הוא ניתוח של התקשורת הפופולרית (במיוחד בארצות הברית), המבנים והמגבלות שלה, ותפקידה בתמיכה באינטרסים ממשלתיים ושל [[תאגידים גדולים]]. שלא כמו במערכות טוטליטריות, שבהן אפשר לעשות שימוש בכוח פיזי על מנת לכפות דברים על האוכלוסייה, משטרים דמוקרטיים - כמו זה של ארצות הברית - יכולים לעשות שימוש רק באמצעים בלתי-אלימים של שליטה (מלבד מקרים פעוטים של אלימות מצד המדינה) - כמו [[תעמולה]]. בהערה שמצוטטת לעתים קרובות, חומסקי טען ש"תעמולה משמשת לדמוקרטיה באותו אופן שבו האלה משמשת במדינות טוטליטריות" (Media Control). ספרו, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media, שחובר יחד עם אדוארד ס. הרמן, חוקר נושא זה לעומק, ומציג את התאוריה מאחורי הניתוח המאוגד בעבודות אחרות שלו (ראו מודל תעמולה).

אחד המוקדים של עבדותו של חומסקי הוא ניתוח של התקשורת הפופולרית (במיוחד בארצות הברית), המבנים והמגבלות שלה, ותפקידה בתמיכה באינטרסים ממשלתיים ושל [[תאגידים גדולים]]. שלא כמו במערכות טוטליטריות, שבהן אפשר לעשות שימוש בכוח פיזי על מנת לכפות דברים על האוכלוסייה, משטרים דמוקרטיים - כמו זה של ארצות הברית - יכולים לעשות שימוש רק באמצעים בלתי-אלימים של שליטה (מלבד מקרים פעוטים של אלימות מצד המדינה) - כמו [[תעמולה]]. בהערה שמצוטטת לעתים קרובות, חומסקי טען ש"תעמולה משמשת לדמוקרטיה באותו אופן שבו האלה משמשת במדינות טוטליטריות" (Media Control). ספרו, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media, שחובר יחד עם אדוארד ס. הרמן, חוקר נושא זה לעומק, ומציג את התאוריה מאחורי הניתוח המאוגד בעבודות אחרות שלו (ראו מודל תעמולה).