שורה 4:
שורה 4:
פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה, כדי להתייחס ל[[גלובליזציה כלכלית]] שהיא תהליך האיחוד של הכלכלות המקומיות והלאומיות לעבר כלכלה בינלאומית ועולמית, באמצעות סחר, השקעות במדינות זרות, [[הון|זרמי הון]], הגירה והפצה של [[טכנולוגיה]], הסכמים, מוסדות ומוסכמות תרבותיות. עם זאת יש היבטים נוספים לגלובליזציה (כמו [[גלובליזציה תרבותית]] או [[גלובליזציה תקשורתית]] וכו') וההתייחסות להיבט היא לפי ההקשר. בספרות ובעיתונות הכלכלית יש באופן היסטורי יותר התייחסות לתהליך, יחסית לתחומים אחרים.
פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה, כדי להתייחס ל[[גלובליזציה כלכלית]] שהיא תהליך האיחוד של הכלכלות המקומיות והלאומיות לעבר כלכלה בינלאומית ועולמית, באמצעות סחר, השקעות במדינות זרות, [[הון|זרמי הון]], הגירה והפצה של [[טכנולוגיה]], הסכמים, מוסדות ומוסכמות תרבותיות. עם זאת יש היבטים נוספים לגלובליזציה (כמו [[גלובליזציה תרבותית]] או [[גלובליזציה תקשורתית]] וכו') וההתייחסות להיבט היא לפי ההקשר. בספרות ובעיתונות הכלכלית יש באופן היסטורי יותר התייחסות לתהליך, יחסית לתחומים אחרים.
−
במובן האידאולוגי, המילה גלובליזציה משמשת גם לתאור הצעדים ה[[כלכלה נאו-ליברלית|נאו-ליברליים]] או ה[[קפיטליזם|קפיטליסטיים]] שקשורים לגלובליזציה כלכלית, ואת התפיסה שתהליך זה של הפיכת כדור הארץ למערכת חברתית-כלכלית אחת הוא טבעי, הכרחי ורצוי וכי הוא חייב להתקדם בכיוון בעל אופי קפיטליסטי. קיימות קבוצות אנשים וארגונים המכונים "מתנגדי הגלובליזציה", שחלקם מכונה תנועת ה[[אנטי גלובליזציה]] - אלה נחלקים בין זרמים שונים כמו תומכי לאומיות; מצדדי כלכלה מקומית; ותומכים ברעיון של עולמיות, אבל במינון אחר בין עולמי ומקומי, עם פחות כוח פוליטי לתאגידים, או בעל אופי אחר (לדוגמה תומכים ב[[ממשלה עולמית]] או לחלופין ב[[אנרכיזם]]).
+
במובן האידאולוגי, המילה גלובליזציה משמשת גם לתיאור הצעדים ה[[כלכלה נאו-ליברלית|נאו-ליברליים]] או ה[[קפיטליזם|קפיטליסטיים]] שקשורים לגלובליזציה כלכלית, ואת התפיסה שתהליך זה של הפיכת כדור הארץ למערכת חברתית-כלכלית אחת הוא טבעי, הכרחי ורצוי וכי הוא חייב להתקדם בכיוון בעל אופי קפיטליסטי. קיימות קבוצות אנשים וארגונים המכונים "מתנגדי הגלובליזציה", שחלקם מכונה תנועת ה[[אנטי גלובליזציה]] - אלה נחלקים בין זרמים שונים כמו תומכי לאומיות; מצדדי כלכלה מקומית; ותומכים ברעיון של עולמיות, אבל במינון אחר בין עולמי ומקומי, עם פחות כוח פוליטי לתאגידים, או בעל אופי אחר (לדוגמה תומכים ב[[ממשלה עולמית]] או לחלופין ב[[אנרכיזם]]).
פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה כמונח נרדף למונח בין-לאומית (Internationalization), וגלובליזציה מוגדרת לפעמים גם כהפיכת כל דבר לבין-לאומי או לעולמי במובן שהוא לא קשור לארץ מסויימת. אבל יש המבדילים בין המונחים (לדוגמה הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]]). "גלובלי" או "עולמי" פירושו "עולם אחד" כיחידה אחת, בעוד ש"בין-לאומי" (בין מדינות) פירושו שיש אינטראקציה בין אנשים במדינות שונות (בדרך כלל [[מדינת לאום|מדינות לאום]]) שבהן יש ייחוד לשפות, עמים, תרבויות, שפות, לאומים, גבולות, כלכלות, ו[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]].
פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה כמונח נרדף למונח בין-לאומית (Internationalization), וגלובליזציה מוגדרת לפעמים גם כהפיכת כל דבר לבין-לאומי או לעולמי במובן שהוא לא קשור לארץ מסויימת. אבל יש המבדילים בין המונחים (לדוגמה הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]]). "גלובלי" או "עולמי" פירושו "עולם אחד" כיחידה אחת, בעוד ש"בין-לאומי" (בין מדינות) פירושו שיש אינטראקציה בין אנשים במדינות שונות (בדרך כלל [[מדינת לאום|מדינות לאום]]) שבהן יש ייחוד לשפות, עמים, תרבויות, שפות, לאומים, גבולות, כלכלות, ו[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]].