| בדומה לרומן, העיתונים תיארו בכל יום מגוון אנשים והתרחשויות במקומות שונים, שהצבתם ביחד היא שרירותית והקשר היחידי ביניהם הוא התאריך. אך עצם הצבתם יחד וההמשכיות מהעיתון של היום לזה של מחר, מייצרים אשליה של עלילה בעלת מאפיינים הדומים לאלו של רומן. התאריך המשותף לכל האירועים הוא המסמן את קיומו של זמן "הומוגני, ריק" ואת התקדמותו בלוח השנה. עוד יותר מהרומן, שתודעת הקהילה המדומיינת נעוצה בתוכנו, העיתון מחזק תודעה זו מעצם קריאתו, המתרחשת במקביל על ידי אלפים או מיליוני אנשים מדי יום ביומו, כולם קוראים את אותם סיפורים באותה שפה, ותמונת המציאות שלהם מעוצבת על פיהם. קורא העיתון יודע לא רק כי הדברים המתוארים בו התרחשו באותו יום במקומות שונים בעולם, אלא גם כי כל שכניו לעיר, למחוז ולמדינה יודעים באותו זמן על אותם דברים. בכך תרם קפיטליזם-הדפוס לשינוי התפיסה הקהילתית של ההמונים, מהשתייכות לקהילה מדומיינת רחבה של מאמינים, למשל, להשתייכות לקהילה מדומיינת של קוראי אותם סיפורים באותה שפה, ובדרך כלל בתחומי אותה מדינה. | | בדומה לרומן, העיתונים תיארו בכל יום מגוון אנשים והתרחשויות במקומות שונים, שהצבתם ביחד היא שרירותית והקשר היחידי ביניהם הוא התאריך. אך עצם הצבתם יחד וההמשכיות מהעיתון של היום לזה של מחר, מייצרים אשליה של עלילה בעלת מאפיינים הדומים לאלו של רומן. התאריך המשותף לכל האירועים הוא המסמן את קיומו של זמן "הומוגני, ריק" ואת התקדמותו בלוח השנה. עוד יותר מהרומן, שתודעת הקהילה המדומיינת נעוצה בתוכנו, העיתון מחזק תודעה זו מעצם קריאתו, המתרחשת במקביל על ידי אלפים או מיליוני אנשים מדי יום ביומו, כולם קוראים את אותם סיפורים באותה שפה, ותמונת המציאות שלהם מעוצבת על פיהם. קורא העיתון יודע לא רק כי הדברים המתוארים בו התרחשו באותו יום במקומות שונים בעולם, אלא גם כי כל שכניו לעיר, למחוז ולמדינה יודעים באותו זמן על אותם דברים. בכך תרם קפיטליזם-הדפוס לשינוי התפיסה הקהילתית של ההמונים, מהשתייכות לקהילה מדומיינת רחבה של מאמינים, למשל, להשתייכות לקהילה מדומיינת של קוראי אותם סיפורים באותה שפה, ובדרך כלל בתחומי אותה מדינה. |
| מרכיב נוסף בתודעת הקהילה המדומיינת הוא הזיכרון ההיסטורי המשותף. הלאומים באירופה שהחלו לתבוע הגדרה עצמית בראשית המאה ה-19, הצדיקו את תביעותיהם בטיעונים שקשרו אותם לאירועים ואנשים בעבר הרחוק, אשר ראו עצמם ממשיכיהם. כך טענו הלאומנים היווניים כי הם מחדשיה של תרבות יוון העתיקה, אשר הייתה רדומה במשך מאות שנים. משל ההתעוררות מתרדמה הפך פופולרי אצל קבוצות רבות אחרות, במיוחד בהקשר של שפות. במדינות הרב-לשוניות הגדולות באירופה, כגון האימפריה האוסטרו-הונגרית, התייחסה שכבת הבורגנות לשפות אחדות - צרפתית, אנגלית או גרמנית - כאל "שפות תרבות", והשתמשה בהן בגאווה בחיי היומיום. כאשר החלו בני שכבות אלו לראות עצמם צ'כים, הונגרים או פולנים, היה עליהם להסביר את שליטתם המוגבלת בשפות הלאומיות החדשות שלהם, וההסבר שנמצא לכך היה שמדובר בגילוי מחדש של שפות ותרבויות שהיו "רדומות" במשך דורות רבים. | | מרכיב נוסף בתודעת הקהילה המדומיינת הוא הזיכרון ההיסטורי המשותף. הלאומים באירופה שהחלו לתבוע הגדרה עצמית בראשית המאה ה-19, הצדיקו את תביעותיהם בטיעונים שקשרו אותם לאירועים ואנשים בעבר הרחוק, אשר ראו עצמם ממשיכיהם. כך טענו הלאומנים היווניים כי הם מחדשיה של תרבות יוון העתיקה, אשר הייתה רדומה במשך מאות שנים. משל ההתעוררות מתרדמה הפך פופולרי אצל קבוצות רבות אחרות, במיוחד בהקשר של שפות. במדינות הרב-לשוניות הגדולות באירופה, כגון האימפריה האוסטרו-הונגרית, התייחסה שכבת הבורגנות לשפות אחדות - צרפתית, אנגלית או גרמנית - כאל "שפות תרבות", והשתמשה בהן בגאווה בחיי היומיום. כאשר החלו בני שכבות אלו לראות עצמם צ'כים, הונגרים או פולנים, היה עליהם להסביר את שליטתם המוגבלת בשפות הלאומיות החדשות שלהם, וההסבר שנמצא לכך היה שמדובר בגילוי מחדש של שפות ותרבויות שהיו "רדומות" במשך דורות רבים. |
| בדומה לכך, הקרבות באמריקה הצפונית בשנים 1861–1865 ידועים כמלחמת האזרחים האמריקנית, ש"אחים" נלחמו בה זה נגד זה, למרות שלמעשה התנהלה בין שתי מדינות ריבוניות. במלחמת האזרחים בספרד השתתפו עשרות אלפי לוחמים מעשרות מדינות בבריגדות הבינלאומיות במה שהיה בעיניהם מלחמה על ערכים אוניברסליים, וממשל פרנקו הציג אותה כניצחון במאבק העולמי נגד הבולשביזם והאתאיזם. רק מאוחר יותר התפתח בהדרגה הזיכרון של מלחמה בינלאומית זו כמלחמת אחים ספרדית לאומית. מלחמות אחים, טראומטיות ככל שיהיו, הן עדות לכך שבני האומה הם "אחים", ולכן זיכרונן - והצורך להזכירן כל הזמן - משמש מרכיב מרכזי בתודעת הקהילה המדומיינת. | | בדומה לכך, הקרבות באמריקה הצפונית בשנים 1861–1865 ידועים כמלחמת האזרחים האמריקנית, ש"אחים" נלחמו בה זה נגד זה, למרות שלמעשה התנהלה בין שתי מדינות ריבוניות. במלחמת האזרחים בספרד השתתפו עשרות אלפי לוחמים מעשרות מדינות בבריגדות הבינלאומיות במה שהיה בעיניהם מלחמה על ערכים אוניברסליים, וממשל פרנקו הציג אותה כניצחון במאבק העולמי נגד הבולשביזם והאתאיזם. רק מאוחר יותר התפתח בהדרגה הזיכרון של מלחמה בינלאומית זו כמלחמת אחים ספרדית לאומית. מלחמות אחים, טראומטיות ככל שיהיו, הן עדות לכך שבני האומה הם "אחים", ולכן זיכרונן - והצורך להזכירן כל הזמן - משמש מרכיב מרכזי בתודעת הקהילה המדומיינת. |