שינויים

יש הסכמה רחבה כי "סוכר", או "הטעם המתוק של סוכר", דומה בצורות מסויימות להתמכרות לפחות בחלק מההיבטים. לדוגמה ככל שמעלים את הצריכה, רוצים עוד. לדוגמה כאשר לוקחים חתיכת עוגה רוצים עוד חתיכה, גם כאשר בהתחלה חשבנו שאנחנו מלאים ואין לנו עוד מקום.  קשה להפסיק לצרוך סוכר. כשמנסים להפסיק, נתקלים בסוג של "קריז". תכונה אחת של מוצרים בעלי סוכר כמו גלידה או עוגה או לחם טרי היא שקשה להתנגד לאכול אותם גם כאשר אנחנו יודעים שהם מזיקים לנו, וגם כאשר אכלנו ארוחה דשנה. בהיבטים אחרים המומחים חלוקים. לדוגמה יש מחשבה שלא לא רק הסוכר ממכר, אלא גם תחליפים של סוכר. לא ברור מהו מנגנון ה"התמכרות". האם זה החומר עצמו, כמו במקרה של [[ניקוטין]]? או שאנחנו מתמכרים לטעם, ולכן התחליפים לסוכר עלולים להיות ממכרים כמו הסוכר עצמו ? הוצעו כמה מנגנונים, אבל המומחים עדיין לא תמימי-דעים ויש מקום למחקר נוסף. כמו כן בוצעו כבר ניסיונות של [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות מזון]] בתחום זה. יש טענות כי תעשיית הסוכר (ובכלל זה, סירופ תירס, איגודים המגדלים תירס, וכד') השקיעו כסף רב כדי להראות שכל בעיות הבריאות נובעות משומן, כדי להטות את תשומת הלב הציבורית והמחקרית הרחק מסוכר.  

יש הסכמה רחבה כי "סוכר", או "הטעם המתוק של סוכר", דומה בצורות מסויימות להתמכרות לפחות בחלק מההיבטים. לדוגמה ככל שמעלים את הצריכה, רוצים עוד. לדוגמה כאשר לוקחים חתיכת עוגה רוצים עוד חתיכה, גם כאשר בהתחלה חשבנו שאנחנו מלאים ואין לנו עוד מקום.  קשה להפסיק לצרוך סוכר. כשמנסים להפסיק, נתקלים בסוג של "קריז". תכונה אחת של מוצרים בעלי סוכר כמו גלידה או עוגה או לחם טרי היא שקשה להתנגד לאכול אותם גם כאשר אנחנו יודעים שהם מזיקים לנו, וגם כאשר אכלנו ארוחה דשנה. בהיבטים אחרים המומחים חלוקים. לדוגמה יש מחשבה שלא לא רק הסוכר ממכר, אלא גם תחליפים של סוכר. לא ברור מהו מנגנון ה"התמכרות". האם זה החומר עצמו, כמו במקרה של [[ניקוטין]]? או שאנחנו מתמכרים לטעם, ולכן התחליפים לסוכר עלולים להיות ממכרים כמו הסוכר עצמו ? הוצעו כמה מנגנונים, אבל המומחים עדיין לא תמימי-דעים ויש מקום למחקר נוסף. כמו כן בוצעו כבר ניסיונות של [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות מזון]] בתחום זה. יש טענות כי תעשיית הסוכר (ובכלל זה, סירופ תירס, איגודים המגדלים תירס, וכד') השקיעו כסף רב כדי להראות שכל בעיות הבריאות נובעות משומן, כדי להטות את תשומת הלב הציבורית והמחקרית הרחק מסוכר.  

אחת השאלות היא מדוע קשה לנו להתנגד לצריכת סוכר. לפי הפסיכולוגית וחוקרת התזונה, Nicole Avena, צריכה של סוכר או מזונות עתירי פחמימות כמו דגני בוקר, שולחת סינגל חיובי במוח שאומר שכדאי לצורך עוד מהסוכר. בהמשך גם קולטנים בקיבה משחררים דופמין שמעורר הרגשה טובה במוח. סמים כמו [[אלכוהול]], ניקוטין או קוקאין יוצרים שיבוש במערכת הדופמין, דבר שגורם לכך שאנשים מתמכרים אליהם. סוכר מגדיל גם כן את שחרור הדופמין אם כי לא באותו עוצמה. סוכר הוא אחד המאכלים שגורמים לשחרור דופמין במוח, וזאת בניגוד לירקות שאינם משחררים דופמין. כאשר אוכלים ארוחה מזינה יש הנאה ממנה, אבל עם הזמן הנאה זו יורדת. הסיבה לכך היא כפולה מצד אחד יש אינטרס שנשים לב אם המזון מקולקל כדי שלא נחלה. ומצד שני קיים תמריץ לנסות מזונות חדשים כדי לגוון את המזון. בבני אדם אכילת מזון מגוון מעלה את הסיכוי ל[[תזונה בריאה|תזונה בריאה ומאוזנת]] שמכילה את כל הויטימינים ואבות המזון. לעומת זאת בסוכר המצב שונה - אם אוכלים ממנו בכמות קטנה או אוכלים אותו בצורה נדירה, ההשפעה שלו דומה לארוחה מזינה ויש התרגלות עם הזמן של הסניגנל, לעומת זאת אם צורכים אותו בכמות גדולה, רמות הדופמין לא יורדות ואכילת הסוכר ממשיכה להיות מתגמלת, במובן זה, סוכר מתנהג קצת בדומה לסמים. {{הערה|1=Nicole Avena, [https://www.youtube.com/watch?v=lEXBxijQREo How sugar affects the brain] סרטון של TED-Ed, 7 בינואר, 2014}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=rY5Bafa1Qdc Dr. Nicole Avena - The New Science of Sugar Addiction], 15 בדצמ׳ 2014}}

אחת השאלות היא מדוע קשה לנו להתנגד לצריכת סוכר. לפי הפסיכולוגית וחוקרת התזונה, Nicole Avena, צריכה של סוכר או מזונות עתירי פחמימות כמו דגני בוקר, שולחת סינגל חיובי במוח שאומר שכדאי לצורך עוד מהסוכר. בהמשך גם קולטנים בקיבה משחררים דופמין שמעורר הרגשה טובה במוח. סמים כמו [[אלכוהול]], ניקוטין או קוקאין יוצרים שיבוש במערכת הדופמין, דבר שגורם לכך שאנשים מתמכרים אליהם. סוכר מגדיל גם כן את שחרור הדופמין אם כי לא באותו עוצמה. סוכר הוא אחד המאכלים שגורמים לשחרור דופמין במוח, וזאת בניגוד לירקות שאינם משחררים דופמין. כאשר אוכלים ארוחה מזינה יש הנאה ממנה, אבל עם הזמן הנאה זו יורדת. הסיבה לכך היא כפולה מצד אחד יש אינטרס שנשים לב אם המזון מקולקל כדי שלא נחלה. ומצד שני קיים תמריץ לנסות מזונות חדשים כדי לגוון את המזון. בבני אדם אכילת מזון מגוון מעלה את הסיכוי ל[[תזונה בריאה|תזונה בריאה ומאוזנת]] שמכילה את כל הוויטמינים ואבות המזון. לעומת זאת בסוכר המצב שונה - אם אוכלים ממנו בכמות קטנה או אוכלים אותו בצורה נדירה, ההשפעה שלו דומה לארוחה מזינה ויש התרגלות עם הזמן של הסניגנל, לעומת זאת אם צורכים אותו בכמות גדולה, רמות הדופמין לא יורדות ואכילת הסוכר ממשיכה להיות מתגמלת, במובן זה, סוכר מתנהג קצת בדומה לסמים. {{הערה|1=Nicole Avena, [https://www.youtube.com/watch?v=lEXBxijQREo How sugar affects the brain] סרטון של TED-Ed, 7 בינואר, 2014}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=rY5Bafa1Qdc Dr. Nicole Avena - The New Science of Sugar Addiction], 15 בדצמ׳ 2014}}

מחקר משנת 2016 מצא כי אין כמעט ראיות לתמיכה בהתמכרות לסוכר בבני אדם, וכי ממצאים מספרות של ניסויים בעלי החיים מראים שהתנהגויות דמויי התמכרות, כגון בינגינג, מתרחשות רק בהקשר של גישה לסירוגין לסוכר. התנהגויות אלו נובעות, ככל הנראה, מגישה מתמדת לטעימות מתוקות או למזון טעים מאוד, ולא להשפעות הנוירוכימיות של הסוכר. החוקרים טוענים שאין להתייחס לסוכר כדבר ממכר על סמך הראיות שיש כרגע. {{הערה|Margaret L. Westwater, Paul C. Fletcher, Hisham Ziauddeen, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5174153/ Sugar addiction: the state of the science] Eur J Nutr. 2016; 55(Suppl 2): 55–69. Published online 2016 Jul 2. doi: 10.1007/s00394-016-1229-6 PMCID: PMC5174153}} מחקר משנת 2010 מצא כי התאוריה לפיה התמכרות לסוכרוז היא גורם מרכזי ב[[השמנה]] וב[[בעיות אכילה]] אינה נכונה - המחקר בודק בספרות סדרה של של תחזיות שניתן להסיק מההשערה שיכולה להתפתח התמכרות לצריכת סוכרוז. אבל לא מוצא מימוש של תחזיות כאלה בספרות שעוסקת בנושא בבני אדם. {{הערה|Benton D. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20056521/ The plausibility of sugar addiction and its role in obesity and eating disorders]. Clin Nutr. 2010 Jun;29(3):288-303. doi: 10.1016/j.clnu.2009.12.001. Epub 2009 Dec 28. Review. PubMed PMID: 20056521.}}

מחקר משנת 2016 מצא כי אין כמעט ראיות לתמיכה בהתמכרות לסוכר בבני אדם, וכי ממצאים מספרות של ניסויים בעלי החיים מראים שהתנהגויות דמויי התמכרות, כגון בינגינג, מתרחשות רק בהקשר של גישה לסירוגין לסוכר. התנהגויות אלו נובעות, ככל הנראה, מגישה מתמדת לטעימות מתוקות או למזון טעים מאוד, ולא להשפעות הנוירוכימיות של הסוכר. החוקרים טוענים שאין להתייחס לסוכר כדבר ממכר על סמך הראיות שיש כרגע. {{הערה|Margaret L. Westwater, Paul C. Fletcher, Hisham Ziauddeen, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5174153/ Sugar addiction: the state of the science] Eur J Nutr. 2016; 55(Suppl 2): 55–69. Published online 2016 Jul 2. doi: 10.1007/s00394-016-1229-6 PMCID: PMC5174153}} מחקר משנת 2010 מצא כי התאוריה לפיה התמכרות לסוכרוז היא גורם מרכזי ב[[השמנה]] וב[[בעיות אכילה]] אינה נכונה - המחקר בודק בספרות סדרה של של תחזיות שניתן להסיק מההשערה שיכולה להתפתח התמכרות לצריכת סוכרוז. אבל לא מוצא מימוש של תחזיות כאלה בספרות שעוסקת בנושא בבני אדם. {{הערה|Benton D. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20056521/ The plausibility of sugar addiction and its role in obesity and eating disorders]. Clin Nutr. 2010 Jun;29(3):288-303. doi: 10.1016/j.clnu.2009.12.001. Epub 2009 Dec 28. Review. PubMed PMID: 20056521.}}

בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]] מתאר הפסיכולוג [[דניאל כהנמן]] היבטים של "מערכת 1" - שמקבלת החלטות מהירות ובצורה אוטומטית, לעומת "מערכת 2" השקולה יותר שלוקחת החלטות בצורה איטית ושקולה. פרק 3 בספר עוסק בשאלה של "דלדול אגו".  

בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]] מתאר הפסיכולוג [[דניאל כהנמן]] היבטים של "מערכת 1" - שמקבלת החלטות מהירות ובצורה אוטומטית, לעומת "מערכת 2" השקולה יותר שלוקחת החלטות בצורה איטית ושקולה. פרק 3 בספר עוסק בשאלה של "דלדול אגו".  

ניסויים מראים שמאמץ קוגניטיבי ויכולת שליטה עצמית ניזונים מאותו מאגר משאבים וביצוע מאמץ קוגניטיבי מגביר את הסיכוי שנכנע לפיתוי. לדוגמה ניסיון לזכור מספר בן 7 ספרות – במצב זה קל יותר להכנע לפיתוי של קינוח משמין על פני קינוח בריא יותר. שכן במצב זה מערכת מספר 1 נכנסת לפעולה והיא חובבת דברי מתיקה. ניסויים של הפסיכולוג רוי באומיינסטר Baumeister ועמיתיו הראו שכל סוגי המאמץ הרצוני – מאמץ קוגניטיבי, רגשי או גופני שואבים משאבים ממאגר משותף של "אנרגיה מנטלית" – לפחות בצורה חלקית. הם הצביעו על תופעה שמכונה – הידלדלות אגו Ego deplation – אם נאלצים להפעיל שליטה עצמית כדי לבצע מטלה אחת בתחום אחד – הדבר מפחית את היכולת להחזיק מעמד באתגר הבא.

ניסויים מראים שמאמץ קוגניטיבי ויכולת שליטה עצמית ניזונים מאותו מאגר משאבים וביצוע מאמץ קוגניטיבי מגביר את הסיכוי שנכנע לפיתוי. לדוגמה ניסיון לזכור מספר בן 7 ספרות – במצב זה קל יותר להיכנע לפיתוי של קינוח משמין על פני קינוח בריא יותר. שכן במצב זה מערכת מספר 1 נכנסת לפעולה והיא חובבת דברי מתיקה. ניסויים של הפסיכולוג רוי באומיינסטר Baumeister ועמיתיו הראו שכל סוגי המאמץ הרצוני – מאמץ קוגניטיבי, רגשי או גופני שואבים משאבים ממאגר משותף של "אנרגיה מנטלית" – לפחות בצורה חלקית. הם הצביעו על תופעה שמכונה – הידלדלות אגו Ego deplation – אם נאלצים להפעיל שליטה עצמית כדי לבצע מטלה אחת בתחום אחד – הדבר מפחית את היכולת להחזיק מעמד באתגר הבא.

מערכת העצבים צורכת הרבה גלוקוז, ביצוע פעולה מנטלית כרוכה לכן באובדן אנרגיה - "אנרגיה מנטלית" אינה סתם מטפורה. מחשבה מאומצת מדללת את מלאי הגלוקוז בדם באופן דומה לריצה מהירה. לכן באומיינסטר הראה שניתן להפחית דלדול אגו על ידי נטילת גלוקוז. מתן לימונדה עם גלוקוז מנע דלדול אגו, ואילו אלו שקיבלו לימונדה עם ממתיק מלאכותי כן עברו דילדול אגו במאמץ בין שתי מטלות.

מערכת העצבים צורכת הרבה גלוקוז, ביצוע פעולה מנטלית כרוכה לכן באובדן אנרגיה - "אנרגיה מנטלית" אינה סתם מטפורה. מחשבה מאומצת מדללת את מלאי הגלוקוז בדם באופן דומה לריצה מהירה. לכן באומיינסטר הראה שניתן להפחית דלדול אגו על ידי נטילת גלוקוז. מתן לימונדה עם גלוקוז מנע דלדול אגו, ואילו אלו שקיבלו לימונדה עם ממתיק מלאכותי כן עברו דילדול אגו במאמץ בין שתי מטלות.