47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − − + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 26:
שורה 43: + +
אין תקציר עריכה
'''הצללה במרחב העירוני''' היא מתן צל בערים באמצעות [[עצים בעיר|עצים]], מבנים יריעות וכו'. במדינות חמות כמו ישראל, הפרש הטמפרטורות בין שטחים מוצלים לבין שטחים לא
'''הצללה במרחב העירוני''' היא מתן צל בערים באמצעות [[עצים בעיר|עצים]], צמחים מטפסים, מבנים יריעות וכו'. במדינות חמות כמו ישראל, הפרש הטמפרטורות בין שטחים מוצלים לבין שטחים לא מוצלים במרחב העירוני עשוי להגיע ל-15 מעלות ויותר בחודשי הקיץ, {{הערה|שם=zarfati|ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019}} ולדבר זה יכולות להיות השפעות על [[בריאות הציבור|בריאות האוכלוסייה]], על [[רווחה חברתית| הרווחה]] ועל הכלכלה העירונית והארצית.
מוצלים במרחב העירוני עשוי להגיע ל-15 מעלות ויותר בחודשי הקיץ, {{הערה|שם=zarfati|ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019}} ולדבר זה יכולות להיות השפעות על בריאות האוכלוסייה והכלכלה העירונית והארצית.
שטחים חמים מידי מעודדים [[תכנון מוטה רכב פרטי|שימוש במכוניות]] ומהווים חסם ל[[הליכה ברגל]], [[רכיבה באופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. ההשפעות של דבר זה הן נרחבות כולל יותר [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], בעיות [[חניה]], [[תאונות דרכים]] ועוד. אחת ההשפעות החמורה היא פגיעה ב[[פעילות גופנית]] ועידוד [[אורח חיים יושבני]], שגורר השלכות בריאותיות גבוהות על האוכלוסייה. הפחתת ההליכה בעיר פוגעת גם בכלכלה העירונית בגלל [[פרבור|פרבור המסחר]] - יציאה של עסקים אל מחוץ לעיר - דבר שמעודד עוד יותר שימוש במכוניות.
שטחים חמים מידי בעיר עלולים להיות חלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומהווים חסם ל[[הליכה ברגל]], [[רכיבה באופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. ההשפעות של דבר זה הן נרחבות : יותר [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], בעיות [[חניה]], [[תאונות דרכים]], [[התחממות עולמית]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. השפעה חמורה נוספת היא פגיעה ב[[פעילות גופנית]] ועידוד [[אורח חיים יושבני]], שגורר השלכות בריאותיות גבוהות על האוכלוסייה. הפחתת ההליכה בעיר פוגעת גם בכלכלה העירונית בגלל [[פרבור|פרבור המסחר]] - יציאה של עסקים אל מחוץ לעיר - דבר שמעודד עוד יותר שימוש במכוניות. דבר נוסף הוא החמרה של [[אי חום עירוני]] - הגברה של עומסי חום שעלולים ליצור בעיות בריאותית (כמו בעיות נשימה, דום לב), יוצרים פגיעה ברווחה וגורמים להגברת צריכת חשמל.
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] הנזק מ[[אורח חיים יושבני]] במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11}} בנוסף מחסור בצל במרחב העירוני עלול לגרום מקרים רבים יותר של [[סרטן העור]].
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] הנזק מ[[אורח חיים יושבני]] במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11}} בנוסף מחסור בצל במרחב העירוני עלול לגרום מקרים רבים יותר של [[סרטן העור]].
כתוצאה מכך ערים שונות בעולם החלו בשנים האחרונות להשקיע בסוגי הצללות שונות כדי לעודד [[תחבורה בת קיימא]], [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אורח חיים פעיל]] לשם שיפור הבריאות הרווחה והכלכלה העירונית.
==נוחות אקלימית ועומס תרמי==
הנוחות האקלימית של אדם -בהקשר של אקלים חם היא הפחתה של [[עומס תרמי]] על אדם. נוחות זו היא תוצר של כמה היבטים שקובעים את קצב החימום של הגוף לעומת קצב איבוד החום שלו. העומס התרמי שונה מסתם טמפרטורה של האוויר. הוא תלוי בעוצמה של פעילות גופנית, טמפרטורה של האוויר, בידוד, רוח, לחות וקרינה.
צל מפחית את הקרינה הישירה שאליה חשוף האדם. בנוסף לכך הוא מפחית הן קרינה עקיפה (דרך גופים שנמצאים ליד האדם כמו חלונות, קירות, כבישים) והוא משפיע גם על הטמפרטורה של האוויר שקבועת כמה מהר הגוף יכול להפטר מחום עודף. מסיבה זו יש הבדל בין עמידה בצילו של עץ בודד ודק, כאשר כל הגוף בצל - לבין עמידה תחת שטח צל נרחב הנוצר מכמה עצים או בניין גדול - הפחתת הקרינה הישירה מהשמש זהה בשני המקרים, אבל הקרינה העקיפה והחימום מהאוויר שנמצא בסביבה הם שונים.
לפי החוקר אריאל פרוינדליך, שהייה בשמש בטמפרטורת אוויר של 30 מעלות צלזיוס, בהעדר רוח ועם קרבה למשטחים שפולטים חום, תלווה בפועל בתחושה של 45 עד 55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו-24.1 מעלות לתנאי צל מלאים (צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). כלומר הפרש עומס תרמי של כ-20 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד ב-63% נוספים.
{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}
==סוגי הצללה שונים==
קיימם פתרונות הצללה שונים
* [[עצים בעיר]] בעיקר עצים סוככים עם יכולת לספק צל נרחב.
* סוככים עם או בלי מטפסים - במקרים בהם קשה לנטוע עצים - בין היתר במקומות מעל חניונים תת קרקעיים שבהם אין מקומות גידול לשורשים או כאשר תנאי מזג האוויר מקשים על עצים.
* הצללה על ידי בתים ומבנים - בקרבת בתים גבוהים. נפוץ בנייה של "קו אפס" מהרחוב במרחבים עם [[בניה מרקמית]].
* הצללה על ידי שדרות עמודים - קרדו - קיים במקומות עם [[עירוב שימושי קרקע]] כמו ברחוב אבן גבירול. עיצוב כזה מגן גם נגד גשם.
* ציליות - פתרון מקובל בגני משחקים רבים - הבעיה שדבר כזה הוא יקר לביצוע ולעיתים קרובות נותן צל חלקי בלבד.
* פתרונות הצללה נוספים - בשנים האחרונות החלו הצעות להצללות שונות באמצעות יריעות, חוטים עם מטריות, ועוד.
==הנחיות לצל במרחב העירוני==
כתוצאה מנזקים של מיעוט צל ערים שונות בעולם החלו בשנים האחרונות להשקיע בסוגי הצללות שונות כדי לעודד [[תחבורה בת קיימא]], [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אורח חיים פעיל]] לשם שיפור הבריאות הרווחה והכלכלה העירונית.
בשנת 2017 הכינה עיריית תל אביב יפו הנחיות לתכנון כמות צל במרחב הציבורי. אלו ההנחיות הראשונות בישראל לנושא זה. {{הערה|תמי הירש אדריכלים, ואדריכל נוף שחר צור, [http://ecodemia.info/wp-content/uploads/2017/11/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-1.pdf מסמך הנחיות לצל במרחב הציבורי], עיריית תל אביב-יפו, נובמבר 2017}}
בשנת 2017 הכינה עיריית תל אביב יפו הנחיות לתכנון כמות צל במרחב הציבורי. אלו ההנחיות הראשונות בישראל לנושא זה. {{הערה|תמי הירש אדריכלים, ואדריכל נוף שחר צור, [http://ecodemia.info/wp-content/uploads/2017/11/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-1.pdf מסמך הנחיות לצל במרחב הציבורי], עיריית תל אביב-יפו, נובמבר 2017}}
* [[טבע עירוני ותחבורה בת קיימא]]
* [[טבע עירוני ותחבורה בת קיימא]]
* [[הליכתיות]], [[תחבורה פעילה]]
* [[הליכתיות]], [[תחבורה פעילה]]
* [[השפעת שינויי האקלים על עומס החום]]
* [[סרטן העור]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==