שינויים

אנשים החלו להתיישב ב[[אי הפסחא|איי הפסחא]] בשנת 400 לספירה. בהתחלה הם חיו שם חיים די טובים, אבל לאחר מכן הם [[ברוא יערות|כרתו את כל היערות]] - כנראה שחלק גדול מהיערות נכרת בשביל להעביר פסלים ממקום למקום. כאשר היערות נכרתו הם לא יכלו לבנות סירות בהם הם צדו דולפינים עד אז, הציפורים הפסיקו לבוא לאי כי בלי יער אין להם מזון וכך אבדו לתושבי האי רוב מקורות המזון. התוצאה היתה רעב, קניבליזם ומלחמות. האוכלוסיה ירדה ולאחר מכן מכן גדלה, אולי כי בגלל תמותת ילדים גבוהה פחות ילדים שרדו וזה גרם לילודה גבוהה יותר והגידול באוכלוסיה הביא לעוד מלחמות. נכון למאה ה-19 מצב האוכלוסיה באיי הפסחא היה גרוע מאוד והם לא זכרו הרבה מהתרבות הקדומה שלהם, רוב אוכלוסיית האי נכחדה.

אנשים החלו להתיישב ב[[אי הפסחא|איי הפסחא]] בשנת 400 לספירה. בהתחלה הם חיו שם חיים די טובים, אבל לאחר מכן הם [[ברוא יערות|כרתו את כל היערות]] - כנראה שחלק גדול מהיערות נכרת בשביל להעביר פסלים ממקום למקום. כאשר היערות נכרתו הם לא יכלו לבנות סירות בהם הם צדו דולפינים עד אז, הציפורים הפסיקו לבוא לאי כי בלי יער אין להם מזון וכך אבדו לתושבי האי רוב מקורות המזון. התוצאה היתה רעב, קניבליזם ומלחמות. האוכלוסיה ירדה ולאחר מכן מכן גדלה, אולי כי בגלל תמותת ילדים גבוהה פחות ילדים שרדו וזה גרם לילודה גבוהה יותר והגידול באוכלוסיה הביא לעוד מלחמות. נכון למאה ה-19 מצב האוכלוסיה באיי הפסחא היה גרוע מאוד והם לא זכרו הרבה מהתרבות הקדומה שלהם, רוב אוכלוסיית האי נכחדה.

=== ימי הביניים ===

=== ימי הביניים ===

קיים ויכוח לגבי ימי הביניים. מבחינה אקולוגית הכלכלה אז הייתה פחות מזיקה מאשר במאה ה-21. כמות התוצר לנפש היתה נמוכה בהרבה. במשך הרבה זמן טענו היסטוריונים שבימי הביניים הייתה רמת חיים נמוכה עקב כמות מוצרים קטנה. אם זאת יש מחקרים אשר אומרים אחרת. לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות רצו לקחת יותר ממה שהם היו זקוקים ללא עבודה ולכן לקחו מהם חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). כמו כן כדי לנצח במלחמות היה צורך בכח צבאי מקצועי כמה שיותר גדול המתעסק בלחימה ולא בייצור מזון ולכן היה צריך להאכיל אותו, מה ששוב דרש לקיחת מזון מהאיכרים. אחד מהמחקרים האלה מדבר בפרוש על חלוקה צודקת והפסקת המלחמות כפתרון למשבר{{הערה|William Chester Jordan

קיים ויכוח לגבי ימי הביניים. מבחינה אקולוגית הכלכלה אז הייתה פחות מזיקה מאשר במאה ה-21. כמות התוצר לנפש היתה נמוכה בהרבה. במשך הרבה זמן טענו היסטוריונים שבימי הביניים הייתה רמת חיים נמוכה עקב כמות מוצרים קטנה. אם זאת יש מחקרים אשר אומרים אחרת. לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות רצו לקחת יותר ממה שהם היו זקוקים ללא עבודה ולכן לקחו מהם חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). כמו כן כדי לנצח במלחמות היה צורך בכח צבאי מקצועי כמה שיותר גדול המתעסק בלחימה ולא בייצור מזון ולכן היה צריך להאכיל אותו, מה ששוב דרש לקיחת מזון מהאיכרים. אחד מהמחקרים האלה מדבר בפירוש על חלוקה צודקת והפסקת המלחמות כפתרון למשבר{{הערה|William Chester Jordan

Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}}. מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הביניים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן הייתה פחות ילודה.  

Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}}. מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הביניים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן הייתה פחות ילודה.