שינויים

הקיום של עוד מורכבות במערכת, אינה גורמת רק לכך שהיא מסובכת יותר, אלא היא יכולה לגרום לכך שהיא תתנהג בצורה שונה, מאשר תיאור פשטני שלה. דבר זה מכונה '''הגחה'''. כלומר היכולת של הופעתו של דפוס בלתי צפוי. לולי היינו יודעים שציפורים עפות, ייתכן והיינו קובעים שלא תיתכן תעופה של גופים הכבדים מהאוויר. בדיעבד, לאחר קיום התצפית שציפורים ומטוסים יכולים לעוף אנו יכולים להסביר זאת, אבל לא תמיד נוכל לחזות תצפית מעין זו.  

הקיום של עוד מורכבות במערכת, אינה גורמת רק לכך שהיא מסובכת יותר, אלא היא יכולה לגרום לכך שהיא תתנהג בצורה שונה, מאשר תיאור פשטני שלה. דבר זה מכונה '''הגחה'''. כלומר היכולת של הופעתו של דפוס בלתי צפוי. לולי היינו יודעים שציפורים עפות, ייתכן והיינו קובעים שלא תיתכן תעופה של גופים הכבדים מהאוויר. בדיעבד, לאחר קיום התצפית שציפורים ומטוסים יכולים לעוף אנו יכולים להסביר זאת, אבל לא תמיד נוכל לחזות תצפית מעין זו.  

פרוש החוק הזה בכלכלה ובמדעי החברה הוא שלעיתים נגלה תופעות שממבט ראשון יראה כאילו הם פועלים בניגוד למדעי הטבע. לדוגמה מבחינה ביולוגית, מידת ההצלחה של כל יצור חי, תלויה בכך שהוא יעביר הלאה את הגנים שלו. על פי "הגן האנוכי", בני אדם ויצורים אחרים בנויים באופן שממקסם היבט זה. אבל ממבט ראשון, נראה שדבר זה לא תמיד מתקיים. יש חברות שבהן ראשי החברה הם נזירים, בחברות אחרות אנשים מביאים ילדים מעטים לעולם. כפי שנראה בהמשך אין כאן סתירה, אלא רמת מורכבות נוספת.  

פירוש החוק הזה בכלכלה ובמדעי החברה הוא שלעיתים נגלה תופעות שממבט ראשון יראה כאילו הם פועלים בניגוד למדעי הטבע. לדוגמה מבחינה ביולוגית, מידת ההצלחה של כל יצור חי, תלויה בכך שהוא יעביר הלאה את הגנים שלו. על פי "הגן האנוכי", בני אדם ויצורים אחרים בנויים באופן שממקסם היבט זה. אבל ממבט ראשון, נראה שדבר זה לא תמיד מתקיים. יש חברות שבהן ראשי החברה הם נזירים, בחברות אחרות אנשים מביאים ילדים מעטים לעולם. כפי שנראה בהמשך אין כאן סתירה, אלא רמת מורכבות נוספת.  

מסקנה השלישית: התנאים המיוחדים והיוצאים מהכלל הם יוצאים מהכלל. בהעדר הסבר נוסף יש להניח שהחוק הפשוט יתקיים, כל עוד לא הוכח אחרת.  

מסקנה השלישית: התנאים המיוחדים והיוצאים מהכלל הם יוצאים מהכלל. בהעדר הסבר נוסף יש להניח שהחוק הפשוט יתקיים, כל עוד לא הוכח אחרת.  

[[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית]] פותחה בסוף המאה ה-19 ויסודות רבים בתוכה (כמו [[שוק משוכלל]] או [[תורת הערך של התועלת]]) פותחו במאה ה-18. כפי שמעיד הכלכלן [[סטיב קין]], במאה ה-20 התאוריה השתכללה מאוד מבחינה מתמטית, אך כלכלן מהמאה ה-19, לאחר התפעמות מתמטית ראשונית, ירגיש די בנוח עם הכלכלה של המאה ה-21. דבר זה כשלעצמו היה צריך לעורר חשד. כיצד זה שהתאוריות בכל התחומים האחרים של המדע עברו מהפכה אחת או שתיים (היינו, מושגי היסוד שלהן השתנו ללא הכר), ואילו "מדע הכלכלה" נשאר על תילו? אולי ההנחות של הכלכלה הינן נכונות?

[[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית]] פותחה בסוף המאה ה-19 ויסודות רבים בתוכה (כמו [[שוק משוכלל]] או [[תורת הערך של התועלת]]) פותחו במאה ה-18. כפי שמעיד הכלכלן [[סטיב קין]], במאה ה-20 התאוריה השתכללה מאוד מבחינה מתמטית, אך כלכלן מהמאה ה-19, לאחר התפעמות מתמטית ראשונית, ירגיש די בנוח עם הכלכלה של המאה ה-21. דבר זה כשלעצמו היה צריך לעורר חשד. כיצד זה שהתאוריות בכל התחומים האחרים של המדע עברו מהפכה אחת או שתיים (היינו, מושגי היסוד שלהן השתנו ללא הכר), ואילו "מדע הכלכלה" נשאר על תילו? אולי ההנחות של הכלכלה הינן נכונות?

לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפרושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי והוא לדבר על המדע שלהם כאילו מדובר בתחום שצריך להיות מורכב מ"משלים" או "אגדות". [[מילטון פרידמן]] לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה (היות ואז, המסקנות שלה אינן מובנות מאליהן), וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה.

לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפירושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי והוא לדבר על המדע שלהם כאילו מדובר בתחום שצריך להיות מורכב מ"משלים" או "אגדות". [[מילטון פרידמן]] לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה (היות ואז, המסקנות שלה אינן מובנות מאליהן), וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה.

הפילוסוף מוסגרייב (Musgrave) טען שפרידמן ביצע בלבול בין שני סוגי הנחות. '''הנחות זניחות''' – הן הנחות המצהירות כי היבט מסויים של המציאות יהיה בעל השפעה שולית על התופעה הנחקרת. דוגמא להנחה כזאת (שפרידמן משתמש בה באופן ניכר במאמר שלו) היא כדור שנופל קרוב לכדור הארץ, "כאילו" נפל בוואקום. ההנחה היא שלנוכחות האוויר יש השפעה זניחה על מהירות הכדור. סוג השני של ההנחות הן '''הנחות תחום'''. אלו הנחות המפרטות באילו תנאים תאוריה מסויימת תתקיים. אם התנאים אינם מתקיימים, גם התאוריה אינה מתקיימת.<ref>אפשר אולי להסביר את הביקורת של מוסגרייב על ידי הרחבת מושג הביולוגי [[נישה]]. נישה ביולוגית היא תחום תנאים אקולוגיים שבו יכול להתקיים מין מסויים. מין מסויים של דקלים לדוגמה ידרוש תחום מסויים של כמות משקעים שנתית, סוג אדמה מסויים, כמות אור יומית מסויימת וכו'. אם נניח עולם בעלת n מימדים, וכל מימד הוא מקביל לפרמטר אחר, נישה במובן הביולוגי היא תיבה במרחב הזה (או כמה תיבות) שבהן יכול מין להתקיים. אפשר להרחיב את מושג הנישה לדברים רבים, שהקיום שלהם אינו מתקיים תמיד, אלא רק בהנתן טווח פרמטרים מסויים. כך, התאוריה של ניוטון נדרשת להניח מספר דברים על העולם כדי שהיא תתקיים, לדוגמה היא צריכה להניח העדר חיכוך. "הנחות תחום" הן בעצם קביעה מהן הפרמטים שבהן התאוריה יכולה להתקיים.</ref>

הפילוסוף מוסגרייב (Musgrave) טען שפרידמן ביצע בלבול בין שני סוגי הנחות. '''הנחות זניחות''' – הן הנחות המצהירות כי היבט מסויים של המציאות יהיה בעל השפעה שולית על התופעה הנחקרת. דוגמא להנחה כזאת (שפרידמן משתמש בה באופן ניכר במאמר שלו) היא כדור שנופל קרוב לכדור הארץ, "כאילו" נפל בוואקום. ההנחה היא שלנוכחות האוויר יש השפעה זניחה על מהירות הכדור. סוג השני של ההנחות הן '''הנחות תחום'''. אלו הנחות המפרטות באילו תנאים תאוריה מסויימת תתקיים. אם התנאים אינם מתקיימים, גם התאוריה אינה מתקיימת.<ref>אפשר אולי להסביר את הביקורת של מוסגרייב על ידי הרחבת מושג הביולוגי [[נישה]]. נישה ביולוגית היא תחום תנאים אקולוגיים שבו יכול להתקיים מין מסויים. מין מסויים של דקלים לדוגמה ידרוש תחום מסויים של כמות משקעים שנתית, סוג אדמה מסויים, כמות אור יומית מסויימת וכו'. אם נניח עולם בעלת n מימדים, וכל מימד הוא מקביל לפרמטר אחר, נישה במובן הביולוגי היא תיבה במרחב הזה (או כמה תיבות) שבהן יכול מין להתקיים. אפשר להרחיב את מושג הנישה לדברים רבים, שהקיום שלהם אינו מתקיים תמיד, אלא רק בהנתן טווח פרמטרים מסויים. כך, התאוריה של ניוטון נדרשת להניח מספר דברים על העולם כדי שהיא תתקיים, לדוגמה היא צריכה להניח העדר חיכוך. "הנחות תחום" הן בעצם קביעה מהן הפרמטים שבהן התאוריה יכולה להתקיים.</ref>