− | בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה" חלק שומפטר על הרעיון לפיו [[דמוקרטיה נציגותית]] היא תהליך שבו ציבור הבוחרים מזהה את טובת הכלל, ופוליטיקאים מוציאים בחירה זו אל הפועל. הוא טען שהנחה כזו אינה מציאותית ושהבורות והשטחיות של האנשים פרושה שלמעשה הם בעיקר מתומרנים על ידי פוליטיקאים, הקובעים את סדר היום. דבר זה הפך את הרעיון של 'השלטון בידי האנשים' הן לבלתי סביר, והן לבלתי רצוי. תחת זאת הוא קרא למודל מינימליסטי שהושפע רבות בידי [[מקס וובר]], שבו דמוקרטיה היא המנגנון לתחרות בין מנהיגים, בדומה מאוד למבנה שוק. למרות שהצבעות תקופתיות של הציבור הכללי נותנות לגיטימציה לממשלות ומשאירות אותן במצב של מתן דין וחשבון, המדיניות נתפסת במידה רבה כדבר שלהן עצמן ולא של העם, והתפקיד ההשתתפותי של הפרטים מוגבל מאוד. | + | בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה" חלק שומפטר על הרעיון לפיו [[דמוקרטיה נציגותית]] היא תהליך שבו ציבור הבוחרים מזהה את טובת הכלל, ופוליטיקאים מוציאים בחירה זו אל הפועל. הוא טען שהנחה כזו אינה מציאותית ושהבורות והשטחיות של האנשים פירושה שלמעשה הם בעיקר מתומרנים על ידי פוליטיקאים, הקובעים את סדר היום. דבר זה הפך את הרעיון של 'השלטון בידי האנשים' הן לבלתי סביר, והן לבלתי רצוי. תחת זאת הוא קרא למודל מינימליסטי שהושפע רבות בידי [[מקס וובר]], שבו דמוקרטיה היא המנגנון לתחרות בין מנהיגים, בדומה מאוד למבנה שוק. למרות שהצבעות תקופתיות של הציבור הכללי נותנות לגיטימציה לממשלות ומשאירות אותן במצב של מתן דין וחשבון, המדיניות נתפסת במידה רבה כדבר שלהן עצמן ולא של העם, והתפקיד ההשתתפותי של הפרטים מוגבל מאוד. |