שינויים

לסבך הבעיה – מדינות שקורסות הן בעלות יתרון יצוא טוב יותר, וגם מקטינות ייבוא מול מדינות אחרות. - > מדינות אלו גם יפגעו – קריסה כלכלית היא בעלת השפעות חיצוניות. – יציבות פיננסית היא מוצר ציבורי. חוסר היציבות שבא בעקבות חוב חיצוני גדול הוא סיבה מדוע מחבבים את ההצעה של קיינס לאיגוד ניכיון עולמי (בפרק 17) שמעניש על צבירה של עודף או חוסר במאזן הסחר, נותן לכולם תמריץ למאזן תשלומים מאוזן.  

לסבך הבעיה – מדינות שקורסות הן בעלות יתרון יצוא טוב יותר, וגם מקטינות ייבוא מול מדינות אחרות. - > מדינות אלו גם יפגעו – קריסה כלכלית היא בעלת השפעות חיצוניות. – יציבות פיננסית היא מוצר ציבורי. חוסר היציבות שבא בעקבות חוב חיצוני גדול הוא סיבה מדוע מחבבים את ההצעה של קיינס לאיגוד ניכיון עולמי (בפרק 17) שמעניש על צבירה של עודף או חוסר במאזן הסחר, נותן לכולם תמריץ למאזן תשלומים מאוזן.  

יציבות כלכלית היא [[מוצר ציבורי]] ומטרה חשובה למדיניות כלכלית. אם [[צמיחה כלכלית|הגדלת הכלכלה]] היא המטרה היחידה, אזי יציבות כלכלית אינה חשובה כל כך בגלל שהמגמה ארוכת הטווח היא של צמיחה. אבל מטרה זו לא יכולה להיות מטרה יחידה עבור מדינות עניות, עבור האנשים במדינות אלה ירידה בהכנסה פרושה שאין קיום, ואי אפשר [[רעב|לרעוב]] השנה ולגדול בשנה הבאה. ([[דניאל כהנמן|כהנמן]] ו[[טברסקי]]) – גם ללא זה אנשים מגיבים שונה להפסד ולרווח. זה יישום בסיסי של התאוריה של תועלת שולית פוחתת.  

יציבות כלכלית היא [[מוצר ציבורי]] ומטרה חשובה למדיניות כלכלית. אם [[צמיחה כלכלית|הגדלת הכלכלה]] היא המטרה היחידה, אזי יציבות כלכלית אינה חשובה כל כך בגלל שהמגמה ארוכת הטווח היא של צמיחה. אבל מטרה זו לא יכולה להיות מטרה יחידה עבור מדינות עניות, עבור האנשים במדינות אלה ירידה בהכנסה פירושה שאין קיום, ואי אפשר [[רעב|לרעוב]] השנה ולגדול בשנה הבאה. ([[דניאל כהנמן|כהנמן]] ו[[טברסקי]]) – גם ללא זה אנשים מגיבים שונה להפסד ולרווח. זה יישום בסיסי של התאוריה של תועלת שולית פוחתת.  

[[סיכון מוסרי]] – מתרחש גם בין [[מוסד חברתי|מוסדות]] ולא רק בין מדינות. בנק אחד מפיל בנק שני ([[השפל הגדול]]) – כך שאם בנק הוא "[[גדול מדי מכדי ליפול]]" הוא יודע שהממשלה תחלץ אותו – סיכון מוסרי. ולכן צריך פיקוח. אבל סקטורים מפוקחים מביאים פחות רווח ופחות משקיעים, אם הביטחון העודף היה משתלם אז הבנקים היו מבצעים פיקוח משל עצמם – וזה לא המצב. ולכן מדינות עלולות להיגרר למרוץ לתחתית בנושא של רגולציה כספית.  

[[סיכון מוסרי]] – מתרחש גם בין [[מוסד חברתי|מוסדות]] ולא רק בין מדינות. בנק אחד מפיל בנק שני ([[השפל הגדול]]) – כך שאם בנק הוא "[[גדול מדי מכדי ליפול]]" הוא יודע שהממשלה תחלץ אותו – סיכון מוסרי. ולכן צריך פיקוח. אבל סקטורים מפוקחים מביאים פחות רווח ופחות משקיעים, אם הביטחון העודף היה משתלם אז הבנקים היו מבצעים פיקוח משל עצמם – וזה לא המצב. ולכן מדינות עלולות להיגרר למרוץ לתחתית בנושא של רגולציה כספית.