שורה 98: |
שורה 98: |
| * התוצאה של מלחמה היא אובדן חיים בדרך כלל משני הצדדים עקב הלחימה עצמה. בקבוצות של [[ציידים לקטים]] ובעמים עתיקים הדבר היה כרוך לעיתים ברצח של הגברים עצמם ולקיחת הנשים כשפחות. במקרים אחרים הייתה פגיעה גם בנשים ובילדים ומקרים של רצח עם. כמובן שמלחמות לא היו מוגבלות להרג של צד אחד כך שהדבר האט את גידול האוכלוסייה. לאחר מכן במלחמות בין ערי מדינה ומלחמות בין עמים המלחמות הפכו דבר נדיר יותר, ומקיף יותר. גורלם של המנוצחים היה מוות, עבדות או גרוש או תשלום מיסים כבדים. | | * התוצאה של מלחמה היא אובדן חיים בדרך כלל משני הצדדים עקב הלחימה עצמה. בקבוצות של [[ציידים לקטים]] ובעמים עתיקים הדבר היה כרוך לעיתים ברצח של הגברים עצמם ולקיחת הנשים כשפחות. במקרים אחרים הייתה פגיעה גם בנשים ובילדים ומקרים של רצח עם. כמובן שמלחמות לא היו מוגבלות להרג של צד אחד כך שהדבר האט את גידול האוכלוסייה. לאחר מכן במלחמות בין ערי מדינה ומלחמות בין עמים המלחמות הפכו דבר נדיר יותר, ומקיף יותר. גורלם של המנוצחים היה מוות, עבדות או גרוש או תשלום מיסים כבדים. |
| * לעיתים קרובות השפעות הלוואי של המלחמה הורגות ומגבילות את הגידול לא פחות מהמלחמה עצמה - השפעות לוואי כמו [[מהפכות]], [[רעב המוני]], [[מגיפות]], פגיעה ביבולים ועוד. דוגמאות כוללות הרג של אזרחים וחיילים במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, השפעת הספרדית בתום מלחמת העולם הראשונה, הרעב בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה ועוד. חלק מהשפעת מלחמת העולם השנייה על העולם הייתה לא רק בהרוגים עצמם אלא מתנאי המצוקה שהיא יצרה - לדוגמה נשים שלא ילדו בזמן הלחימה, שהפריון שלהן נפגע בגלל חשיפה לרעלים או תת-תזונה. או שבתום המלחמה לא יכלו לגדל כמות גדולה של ילדים בגלל מצוקה כלכלית. | | * לעיתים קרובות השפעות הלוואי של המלחמה הורגות ומגבילות את הגידול לא פחות מהמלחמה עצמה - השפעות לוואי כמו [[מהפכות]], [[רעב המוני]], [[מגיפות]], פגיעה ביבולים ועוד. דוגמאות כוללות הרג של אזרחים וחיילים במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, השפעת הספרדית בתום מלחמת העולם הראשונה, הרעב בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה ועוד. חלק מהשפעת מלחמת העולם השנייה על העולם הייתה לא רק בהרוגים עצמם אלא מתנאי המצוקה שהיא יצרה - לדוגמה נשים שלא ילדו בזמן הלחימה, שהפריון שלהן נפגע בגלל חשיפה לרעלים או תת-תזונה. או שבתום המלחמה לא יכלו לגדל כמות גדולה של ילדים בגלל מצוקה כלכלית. |
− | * המלחמות יצרו צורך מתמיד בהקצאת משאבים לייצור [[נשק|כלי נשק]], צבאות ולהכשרת חיילים. הכשרת חיילים פרושה [[התמחות]] שהקטינה את כמות הידע המקצועי והידיים העובדות בתחום החקלאי. תשומת הלב של השליט היה לכיוון הצבאי ולאו דווקא לפיתוח ושמירה על החקלאות - דבר שיצר פגיעות שונות בה. דוגמה בולטת להיבטים אלה הם [[בני המאיה]] שהיו עסוקים במלחמות פנימיות ולא שמו לב להתדרדרות החקלאות ומשק המים שלהם. חשוב עוד יותר מכך היא ההשפעה של מלחמות על המבנה הפוליטי של האנושות - מחבורות קטנות, לנגידויות, לשבטים ולערי מדינה, נסיכויות ומדינות-לאום. | + | * המלחמות יצרו צורך מתמיד בהקצאת משאבים לייצור [[נשק|כלי נשק]], צבאות ולהכשרת חיילים. הכשרת חיילים פירושה [[התמחות]] שהקטינה את כמות הידע המקצועי והידיים העובדות בתחום החקלאי. תשומת הלב של השליט היה לכיוון הצבאי ולאו דווקא לפיתוח ושמירה על החקלאות - דבר שיצר פגיעות שונות בה. דוגמה בולטת להיבטים אלה הם [[בני המאיה]] שהיו עסוקים במלחמות פנימיות ולא שמו לב להתדרדרות החקלאות ומשק המים שלהם. חשוב עוד יותר מכך היא ההשפעה של מלחמות על המבנה הפוליטי של האנושות - מחבורות קטנות, לנגידויות, לשבטים ולערי מדינה, נסיכויות ומדינות-לאום. |
| | | |
| ===גורמים המגבילים את הפריון ושרידת הצאצאים=== | | ===גורמים המגבילים את הפריון ושרידת הצאצאים=== |
שורה 105: |
שורה 105: |
| הנטייה זאת קיימת גם בקרב פרימטים וקופי-אדם אחרים כמו שימפנזות או גורילות. פירוש הדבר הריון ארוך, הולדת מספר נמוך של צאצאים בכל הריון (בדרך כלל צאצא אחד), טיפול ממושך בצאצא ובגרות מינית בגיל מבוגר יחסית. להשוואה - ראו כלבים גדולים, חתולים גדולים כמו אריה או טיגריס או דובקים שבהם מולידים יותר צאצאים, אחוז נמוך יותר שלהם שורד וזמן הבגרות המינית הוא קצר יתר. בקרב בני האדם נטיה זו היא חזקה עוד יותר מאשר שאר המינים של קופי האדם. | | הנטייה זאת קיימת גם בקרב פרימטים וקופי-אדם אחרים כמו שימפנזות או גורילות. פירוש הדבר הריון ארוך, הולדת מספר נמוך של צאצאים בכל הריון (בדרך כלל צאצא אחד), טיפול ממושך בצאצא ובגרות מינית בגיל מבוגר יחסית. להשוואה - ראו כלבים גדולים, חתולים גדולים כמו אריה או טיגריס או דובקים שבהם מולידים יותר צאצאים, אחוז נמוך יותר שלהם שורד וזמן הבגרות המינית הוא קצר יתר. בקרב בני האדם נטיה זו היא חזקה עוד יותר מאשר שאר המינים של קופי האדם. |
| | | |
− | התינוק האנושי הוא יצור חסר ישע שאינו יכול ללכת עד גיל שנה לפחות ואינו עצמאי עד גיל שנתיים לפחות. הסיבה לחוסר העצמאות של התינוק היא בחלקה הגדול הראש הגדול ביחס לגוף. הריון ממושך יותר היה יכול לסייע להוליד ילדים גדולים ועצמאיים יותר אבל היה מקשה על תהליך הלידה. הריון קצר יותר או הולדת ראש קטן יותר פירושם התפתחות איטית יותר של הילד מאוחר יותר. הולדת תאומים פרושה השקעה גדולה יותר בכל ילד, ובזמנים פרה מודרניים פרושה היה לעיתים קרובות קבלת סיוע מצד קרובים או השבט או אובדן של אחד מהילדים. כמו כן הדבר כרוך בסיכון גבוה יותר עבור האם. היבטים אלה זה יוצרים איזון ביניהם ומגבילים את כמות הילדים שכל אישה אנושית יכולה להוליד. | + | התינוק האנושי הוא יצור חסר ישע שאינו יכול ללכת עד גיל שנה לפחות ואינו עצמאי עד גיל שנתיים לפחות. הסיבה לחוסר העצמאות של התינוק היא בחלקה הגדול הראש הגדול ביחס לגוף. הריון ממושך יותר היה יכול לסייע להוליד ילדים גדולים ועצמאיים יותר אבל היה מקשה על תהליך הלידה. הריון קצר יותר או הולדת ראש קטן יותר פירושם התפתחות איטית יותר של הילד מאוחר יותר. הולדת תאומים פירושה השקעה גדולה יותר בכל ילד, ובזמנים פרה מודרניים פירושה היה לעיתים קרובות קבלת סיוע מצד קרובים או השבט או אובדן של אחד מהילדים. כמו כן הדבר כרוך בסיכון גבוה יותר עבור האם. היבטים אלה זה יוצרים איזון ביניהם ומגבילים את כמות הילדים שכל אישה אנושית יכולה להוליד. |
| | | |
| אחת ההשפעות המשמעותיות של [[המהפכה החקלאית]] הייתה היכולת של נשים ללדת יותר צאצאים במהלך חייהם. [[ציידים לקטים]] הם ברוב המקרים נוודים שכן הם צריכים לעבור לאיזורים שבהם יש יותר מזון ללקט ויותר ציד. פירוש הדבר שיש לשאת ילדים קטנים, לכל הפחות עד גיל שנה, ובדרך כלל מעבר לכך שכן היה צורך ללכת מרחקים גדולים. יותר מידי ילדים קטנים עבור החבורה או השבט פירושם סיכון לרעב. החקלאות לוותה בדרך כלל במעבר לישובי קבע. פירוש הדבר היה שניתן היה ללדת ילדים במרווחים קטנים יותר האחד מהשני. | | אחת ההשפעות המשמעותיות של [[המהפכה החקלאית]] הייתה היכולת של נשים ללדת יותר צאצאים במהלך חייהם. [[ציידים לקטים]] הם ברוב המקרים נוודים שכן הם צריכים לעבור לאיזורים שבהם יש יותר מזון ללקט ויותר ציד. פירוש הדבר שיש לשאת ילדים קטנים, לכל הפחות עד גיל שנה, ובדרך כלל מעבר לכך שכן היה צורך ללכת מרחקים גדולים. יותר מידי ילדים קטנים עבור החבורה או השבט פירושם סיכון לרעב. החקלאות לוותה בדרך כלל במעבר לישובי קבע. פירוש הדבר היה שניתן היה ללדת ילדים במרווחים קטנים יותר האחד מהשני. |