| מחקר של "המרכז הלאומי למחקר אטמוספרי" (NCAR) בארצות הברית בדק נתונים ומודלים ממוחשבים של 925 נהרות בעולם, שהם כ-75% מכמות המים שזורמת בעולם, בין השנים 1984 ל-2004. המחקר פורסם גם כמאמר בירחון של American Meteorological Society במאי 2009. [https://news.ucar.edu/854/water-levels-dropping-some-major-rivers-global-climate-changes] | | מחקר של "המרכז הלאומי למחקר אטמוספרי" (NCAR) בארצות הברית בדק נתונים ומודלים ממוחשבים של 925 נהרות בעולם, שהם כ-75% מכמות המים שזורמת בעולם, בין השנים 1984 ל-2004. המחקר פורסם גם כמאמר בירחון של American Meteorological Society במאי 2009. [https://news.ucar.edu/854/water-levels-dropping-some-major-rivers-global-climate-changes] |
− | לפי המחקר, שליש מבין הנהרות האלה חווה שינוי בזרימה, ובקרב רובם (ביחס של 2.5 ל-1), כולל נהר הניגר במערב אפריקה, הגנגס בדרום אסיה והנהר הצהוב בסין - היו עם מגמות התייבשות. אלו הם נהרות גדולים שהמים שלהם תומכים כמים לשתיה, חקלאות ותעשייה של מאות מיליוני אנשים. לעומת זאת בחלק מהנהרות יש גידול בזרימת המים, בעיקר בנהרות בקרבת הקוטב הצפוני שבו הפשרת שלגים וקרח גורמת לזרימה רבה יותר. אבל דווקא אזורים אלה הם בעלי אוכלוסיה דלה ויש בהם חקלאות מעטה.[https://news.ucar.edu/854/water-levels-dropping-some-major-rivers-global-climate-changes] קוי הרוחב הצפוניים של נהרות אלה פרושם גם שטף נמוך של [[אנרגיית שמש]] ולכן גם פוטנציאל החקלאות בהם גם בעתיד אינו גבוה. {{הערה|ראו דיון בנושא הקשר בין קרבה לקוטב לבין תנובה חקלאית בערכים [[פריון חקלאי]] ו[[רובים, חיידקים ופלדה]]}} הסיבות להתייבשות נהרות כוללות הקמת סכרים, ושימוש במים לצרכי חקלאות. כמו כן [[שינויי אקלים]] גורמים לשינויים בדפוסים של ירידת הגשמים ולהגברת האידוי.{{הערה|[https://www.scidev.net/global/water/news/world-s-major-rivers-drying-up-.html World's major rivers 'drying up'], scidev, 22/04/09}} | + | לפי המחקר, שליש מבין הנהרות האלה חווה שינוי בזרימה, ובקרב רובם (ביחס של 2.5 ל-1), כולל נהר הניגר במערב אפריקה, הגנגס בדרום אסיה והנהר הצהוב בסין - היו עם מגמות התייבשות. אלו הם נהרות גדולים שהמים שלהם תומכים כמים לשתיה, חקלאות ותעשייה של מאות מיליוני אנשים. לעומת זאת בחלק מהנהרות יש גידול בזרימת המים, בעיקר בנהרות בקרבת הקוטב הצפוני שבו הפשרת שלגים וקרח גורמת לזרימה רבה יותר. אבל דווקא אזורים אלה הם בעלי אוכלוסיה דלה ויש בהם חקלאות מעטה.[https://news.ucar.edu/854/water-levels-dropping-some-major-rivers-global-climate-changes] קוי הרוחב הצפוניים של נהרות אלה פירושם גם שטף נמוך של [[אנרגיית שמש]] ולכן גם פוטנציאל החקלאות בהם גם בעתיד אינו גבוה. {{הערה|ראו דיון בנושא הקשר בין קרבה לקוטב לבין תנובה חקלאית בערכים [[פריון חקלאי]] ו[[רובים, חיידקים ופלדה]]}} הסיבות להתייבשות נהרות כוללות הקמת סכרים, ושימוש במים לצרכי חקלאות. כמו כן [[שינויי אקלים]] גורמים לשינויים בדפוסים של ירידת הגשמים ולהגברת האידוי.{{הערה|[https://www.scidev.net/global/water/news/world-s-major-rivers-drying-up-.html World's major rivers 'drying up'], scidev, 22/04/09}} |
| * '''נהר הגנגס''' - הנהר הגדול ביותר בהודו, הנחשב מקודש בדת ההינדית. אורכו הכולל של הנהר הוא 2,507 ק"מ. המחסור במים הופך דבר נפוץ יותר ויותר - ככל הנראה עקב שאיבה גדולה יותר של מים (בטווח הקצר לא נראה שתהיה ירידה במים מצד קרחונים שמזינים את הנהר אלא דווקא עליה). בקרבת העיר וונראסי עומק המים של הנהר היה בעבר 60 מטרים, אבל כיום העומק בחלק מהמקומות עומד רק על 10 מטרים. {{הערה|"How India's Success is Killing its Holy River." Jyoti Thottam. Time Magazine. 19 July 2010, pp. 12–17}} כדי להתמודד עם המחסור במים הודו מפעילה משאבות מי תהום, מיכליות מים המונעות בדיזל ותחנות כוח לחשמל המונעות בפחם. פתרנות אלה נראים כפתרון לטווח קצר. בעיה גדולה עוד יותר ממחסור במים בגנגס הוא [[זיהום נהרות|זיהום גדל והולך של הנהר]]. הנהר מזוהם בצורה קשה מזיהום של פסולת אנושית ומזיהום תעשייתי. ככל שיש פחות מים בנהר כך עולה ריכוז המזהמים בו, שכמובן עולה גם בגלל גורמים אחרים. הנהר מספק מים לכ-40% מאוכלוסית הודו לאורך 11 מדינות, הוא מספק מים לכ-500 מיליון אנשים - יותר מכל נהר אחר בעולם. כיום הגנגס נחשב מבין הנהרות המזוהמים ביותר בעולם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Pollution_of_the_Ganges] | | * '''נהר הגנגס''' - הנהר הגדול ביותר בהודו, הנחשב מקודש בדת ההינדית. אורכו הכולל של הנהר הוא 2,507 ק"מ. המחסור במים הופך דבר נפוץ יותר ויותר - ככל הנראה עקב שאיבה גדולה יותר של מים (בטווח הקצר לא נראה שתהיה ירידה במים מצד קרחונים שמזינים את הנהר אלא דווקא עליה). בקרבת העיר וונראסי עומק המים של הנהר היה בעבר 60 מטרים, אבל כיום העומק בחלק מהמקומות עומד רק על 10 מטרים. {{הערה|"How India's Success is Killing its Holy River." Jyoti Thottam. Time Magazine. 19 July 2010, pp. 12–17}} כדי להתמודד עם המחסור במים הודו מפעילה משאבות מי תהום, מיכליות מים המונעות בדיזל ותחנות כוח לחשמל המונעות בפחם. פתרנות אלה נראים כפתרון לטווח קצר. בעיה גדולה עוד יותר ממחסור במים בגנגס הוא [[זיהום נהרות|זיהום גדל והולך של הנהר]]. הנהר מזוהם בצורה קשה מזיהום של פסולת אנושית ומזיהום תעשייתי. ככל שיש פחות מים בנהר כך עולה ריכוז המזהמים בו, שכמובן עולה גם בגלל גורמים אחרים. הנהר מספק מים לכ-40% מאוכלוסית הודו לאורך 11 מדינות, הוא מספק מים לכ-500 מיליון אנשים - יותר מכל נהר אחר בעולם. כיום הגנגס נחשב מבין הנהרות המזוהמים ביותר בעולם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Pollution_of_the_Ganges] |