שינויים

[[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] הוא סך ייצור האנרגיה בבסיס [[הביוספרה]] שנוצר על ידי צמחים ואצות הממירים את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו|ניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני]] (HANPP) נובעת הן מצריכה ישירה של תוצרי ייצור זה (לדוגמה עקב קציר [[חיטה]]) ו/או עקב הפחתה של הייצור הראשוני שהיה יכול להיווצר, על ידי שינוי [[יעודי קרקע]] מיערות או ביצות, שהן ומערכות אקולוגיות בעלות ייצור ראשוני גבוה, לאדמות [[חקלאות]] ו[[מרעה]] שהן בעלות ייצור ראשוני נמוך יותר.  

[[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] הוא סך ייצור האנרגיה בבסיס [[הביוספרה]] שנוצר על ידי צמחים ואצות הממירים את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו|ניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני]] (HANPP) נובעת הן מצריכה ישירה של תוצרי ייצור זה (לדוגמה עקב קציר [[חיטה]]) ו/או עקב הפחתה של הייצור הראשוני שהיה יכול להיווצר, על ידי שינוי [[יעודי קרקע]] מיערות או ביצות, שהן ומערכות אקולוגיות בעלות ייצור ראשוני גבוה, לאדמות [[חקלאות]] ו[[מרעה]] שהן בעלות ייצור ראשוני נמוך יותר.  

מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, משנת 2013 העריך את כמות הצריכה האנושית מתוך הייצור הראשוני נטו בתקופה 1910-2005. למרות שהאוכלוסייה האנושית גדלה פי 4 בתקופה זו והתוצר הכלכלי גדל פי 17, הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני גדלה רק פי 2. הניכוס האנושי של ייצור ראשוני נטו עלה מ-6.9 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 1910, ל-14 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 2005. פרוש הדבר עליה מ-13% ל-25% מסך הייצור הראשוני של צמחיה פוטנציאלית. הביומסה שנקצרה לנפש לשנה ירדה במקצת למרות עליה בצריכה, בגלל הירידה בהשענות על דלק צמחי ובגלל שיעורי המרה טובים יותר של ביו-מאסה למוצרים.<ref name="Krausmann2013"> Krausmann, Fridolin, et al. "[http://www.pnas.org/content/110/25/10324.short Global human appropriation of net primary production doubled in the 20th century.]" Proceedings of the National Academy of Sciences 110.25 (2013): 10324-10329.‏</ref>  

מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, משנת 2013 העריך את כמות הצריכה האנושית מתוך הייצור הראשוני נטו בתקופה 1910-2005. למרות שהאוכלוסייה האנושית גדלה פי 4 בתקופה זו והתוצר הכלכלי גדל פי 17, הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני גדלה רק פי 2. הניכוס האנושי של ייצור ראשוני נטו עלה מ-6.9 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 1910, ל-14 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 2005. פירוש הדבר עליה מ-13% ל-25% מסך הייצור הראשוני של צמחיה פוטנציאלית. הביומסה שנקצרה לנפש לשנה ירדה במקצת למרות עליה בצריכה, בגלל הירידה בהשענות על דלק צמחי ובגלל שיעורי המרה טובים יותר של ביו-מאסה למוצרים.<ref name="Krausmann2013"> Krausmann, Fridolin, et al. "[http://www.pnas.org/content/110/25/10324.short Global human appropriation of net primary production doubled in the 20th century.]" Proceedings of the National Academy of Sciences 110.25 (2013): 10324-10329.‏</ref>  

שיפור היעילות בהמרת אנרגיה לביו-מאסה נובע בעיקר על ידי שיפור ה[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] עקב [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה נוצר למרות עלויות סביבתיות שנבעו מכך כמו תשומות [[אנרגיה מחצבית]], [[הרס הקרקע]], ו[[אובדן שונות ביולוגית]].<ref name="Krausmann2013"/> דרך אחרת להסתכל על אותו דבר הוא שכיום קיים "סבסוד אנרגטי" של החקלאות - בני אדם משתמשים בכמות אנרגיה גבוהה הנוצרת על ידי דלק מחצבי, כדי לשפר את היעילות האנרגטית בתהליכי המרת אנרגיה סולארית בחקלאות.  

שיפור היעילות בהמרת אנרגיה לביו-מאסה נובע בעיקר על ידי שיפור ה[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] עקב [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה נוצר למרות עלויות סביבתיות שנבעו מכך כמו תשומות [[אנרגיה מחצבית]], [[הרס הקרקע]], ו[[אובדן שונות ביולוגית]].<ref name="Krausmann2013"/> דרך אחרת להסתכל על אותו דבר הוא שכיום קיים "סבסוד אנרגטי" של החקלאות - בני אדם משתמשים בכמות אנרגיה גבוהה הנוצרת על ידי דלק מחצבי, כדי לשפר את היעילות האנרגטית בתהליכי המרת אנרגיה סולארית בחקלאות.  

אם בני האדם יוכלו לשמור על מגמות העבר של שיפור הפריון החקלאי (יעילות ההמרה), המחקר צופה שהניכוס האנושי של הייצור הראוני יעלה עד שנת 2050 ל-27%-29%, אבל הספקה גדולה של [[דלק ביולוגי]] עלולה להגדיל את הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני ל-44%.<ref name="Krausmann2013"/>  

אם בני האדם יוכלו לשמור על מגמות העבר של שיפור הפריון החקלאי (יעילות ההמרה), המחקר צופה שהניכוס האנושי של הייצור הראוני יעלה עד שנת 2050 ל-27%-29%, אבל הספקה גדולה של [[דלק ביולוגי]] עלולה להגדיל את הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני ל-44%.<ref name="Krausmann2013"/>  

לכמות הלקיחה הזו השפעה עצומה על מערכות אקולוגיות שכן היא קובעת את כמות האנרגיה הזמינה שזמינה עבור כל שאר מיליוני המינים שנמצאים בטבע. פרוש הדבר שמין אחד כיום צורך רבע מכלל האנרגיה הכימית הזמינה לטבע וכל שאר המינים צריכים לחלק ביניהם את שאר האנרגיה שנשארה.

לכמות הלקיחה הזו השפעה עצומה על מערכות אקולוגיות שכן היא קובעת את כמות האנרגיה הזמינה שזמינה עבור כל שאר מיליוני המינים שנמצאים בטבע. פירוש הדבר שמין אחד כיום צורך רבע מכלל האנרגיה הכימית הזמינה לטבע וכל שאר המינים צריכים לחלק ביניהם את שאר האנרגיה שנשארה.

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר הן (לפי סדר יורד): [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות כמות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות כמות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מכלל הצריכה האנושית, ושאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר הן (לפי סדר יורד): [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות כמות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות כמות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מכלל הצריכה האנושית, ושאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

* ייקור תשתיות - תשתיות כמו מים, חשמל, ביוב , בתי ספר דורשים מרחב ציבורי - לדוגמה ליד תחנת כוח או צינור גז לא ניתן לשכן אנשים בגלל חשש לבעיית בטיחות. ככל שהצפיפות גדלה כך מסובר ויקר יותר להקים תשתיות אלה וגם מסתבכת בעיה של הולכה שלהם - חלק מהבעיה היא צפיפות הולכת וגדלה במרחב התת-קרקעי של ערים שבו צינורות שונים, יסודות בתים, כבלי חשמל, מנהרות לרכבות, שורשי עצים, ועוד היבטים מתחרים זה בזה על מרחב מוגבל.  

* ייקור תשתיות - תשתיות כמו מים, חשמל, ביוב , בתי ספר דורשים מרחב ציבורי - לדוגמה ליד תחנת כוח או צינור גז לא ניתן לשכן אנשים בגלל חשש לבעיית בטיחות. ככל שהצפיפות גדלה כך מסובר ויקר יותר להקים תשתיות אלה וגם מסתבכת בעיה של הולכה שלהם - חלק מהבעיה היא צפיפות הולכת וגדלה במרחב התת-קרקעי של ערים שבו צינורות שונים, יסודות בתים, כבלי חשמל, מנהרות לרכבות, שורשי עצים, ועוד היבטים מתחרים זה בזה על מרחב מוגבל.  

* בעיות תחבורה - צפיפות גבוהה יותר עשוייה לייעל את התחבורה אם הערים מתוכנות בדגם של [[עירוניות מתחדשת]] ובהינתן תנאים רבים נוספים כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. אבל בהינתן [[תכנון מוטה רכב פרטי]] גידול אוכלוסין בא לידי ביטוי ב[[פרבור]] הגדלת כמות הרכבים ביחס לכבישים וליותר [[פקקי תנועה]] ובעיות של [[חנייה]] בערים. לחצים אלה עלולים ליצור [[נעילה טכנולוגית]] שבה התושבים מתנגדים לצעדים כמו נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים, וכך הבעיה גדלה יותר ויותר.  

* בעיות תחבורה - צפיפות גבוהה יותר עשוייה לייעל את התחבורה אם הערים מתוכנות בדגם של [[עירוניות מתחדשת]] ובהינתן תנאים רבים נוספים כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. אבל בהינתן [[תכנון מוטה רכב פרטי]] גידול אוכלוסין בא לידי ביטוי ב[[פרבור]] הגדלת כמות הרכבים ביחס לכבישים וליותר [[פקקי תנועה]] ובעיות של [[חנייה]] בערים. לחצים אלה עלולים ליצור [[נעילה טכנולוגית]] שבה התושבים מתנגדים לצעדים כמו נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים, וכך הבעיה גדלה יותר ויותר.  

* ייקור פירות וירקות - בהינתן צפיפות גדולה יותר במדינה נתונה פרוש הדבר פחות שטחים חקלאיים וכן לחץ גדול יותר על משאבי המים, פרוש הדבר שהגידול המקומי של פירות וירקות קטן ויש צורך להביא אותם ממרחק גדול יותר. היבטים אלה גורמים לפחות תוצרת חקלאית מקומית טרייה ותלות גדולה יותר ביבוא מזון טרי מבחוץ . לדבר זה גם השפעות בריאותיות (הפחתת צריכת פירות וירקות נחשבת ל[[גורם סיכון בריאותי]], היבטים חברתיים (עליה ב[[השמנה]] בצריכת [[סוכר]] ו[[אי שוויון בריאותי]]) וגם השלכות על [[בטחון תזונתי]].  

* ייקור פירות וירקות - בהינתן צפיפות גדולה יותר במדינה נתונה פירוש הדבר פחות שטחים חקלאיים וכן לחץ גדול יותר על משאבי המים, פירוש הדבר שהגידול המקומי של פירות וירקות קטן ויש צורך להביא אותם ממרחק גדול יותר. היבטים אלה גורמים לפחות תוצרת חקלאית מקומית טרייה ותלות גדולה יותר ביבוא מזון טרי מבחוץ . לדבר זה גם השפעות בריאותיות (הפחתת צריכת פירות וירקות נחשבת ל[[גורם סיכון בריאותי]], היבטים חברתיים (עליה ב[[השמנה]] בצריכת [[סוכר]] ו[[אי שוויון בריאותי]]) וגם השלכות על [[בטחון תזונתי]].  

* השלכות על אי שוויון - צפיפות גדולה יותר שמייקרת את הדיור, התשתיות ועוד עלולה לגרום לבעיות גדלות של אי שיוויון.

* השלכות על אי שוויון - צפיפות גדולה יותר שמייקרת את הדיור, התשתיות ועוד עלולה לגרום לבעיות גדלות של אי שיוויון.