שינויים

===דמי ניהול===

===דמי ניהול===

ב-2013 נכנסה לתוקפה רפורמה שקבעה תקרה לדמי הניהול שניתן לגבות באפיקי החיסכון הפנסיוני. בקרנות פנסיה ניתן לגבות עד 0.5% מהצבירה ועד 6% מההפקדות.[http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3601945,00.html] דמי ניהול כאלה יביאו לפגיעה כוללת בחסכון הפנסיה בשיעור של 16%. היות ופנסיה ממוצעת יכולה להגיע לסכום של מעל מיליון ש"ח, פרוש הדבר שכל חוסך משלם סכומים של מאות אלפי שקלים לחסכון הפנסיוני. ארגוני עובדים גדולים כמו חברת החשמל, הבנקים והתעשייה האווירית, זוכים בהנחה ניכרת על דמי הניהול שהם משלמים [http://www.pension.org.il/page.cgi?fees]

ב-2013 נכנסה לתוקפה רפורמה שקבעה תקרה לדמי הניהול שניתן לגבות באפיקי החיסכון הפנסיוני. בקרנות פנסיה ניתן לגבות עד 0.5% מהצבירה ועד 6% מההפקדות.[http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3601945,00.html] דמי ניהול כאלה יביאו לפגיעה כוללת בחסכון הפנסיה בשיעור של 16%. היות ופנסיה ממוצעת יכולה להגיע לסכום של מעל מיליון ש"ח, פירוש הדבר שכל חוסך משלם סכומים של מאות אלפי שקלים לחסכון הפנסיוני. ארגוני עובדים גדולים כמו חברת החשמל, הבנקים והתעשייה האווירית, זוכים בהנחה ניכרת על דמי הניהול שהם משלמים [http://www.pension.org.il/page.cgi?fees]

השיעור הממוצע של דמי הניהול מתוך הנכסים עמד בשנת 2013 על 3.66%. דמי הניהול מתוך ההפקדות עומדים בממוצע על 0.31%. אף כי אחוז זה נראה קטן, יש לשים לב שמדובר על אחוז על ההפקדות ולכן השלכותיו על סכום הקרן הוא גדול מאוד. גבר שמתחיל לעבוד בגיל 24 ויפרוש בגיל 67[http://www.prisha.co.il/Article/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94] יוכל לחסוך באופן תאורטי במשך 43 שנה. היות דמי הניהול על הפקדות נגבים בצורה חודשית, הם צוברים ריבית-דריבית.  

השיעור הממוצע של דמי הניהול מתוך הנכסים עמד בשנת 2013 על 3.66%. דמי הניהול מתוך ההפקדות עומדים בממוצע על 0.31%. אף כי אחוז זה נראה קטן, יש לשים לב שמדובר על אחוז על ההפקדות ולכן השלכותיו על סכום הקרן הוא גדול מאוד. גבר שמתחיל לעבוד בגיל 24 ויפרוש בגיל 67[http://www.prisha.co.il/Article/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94] יוכל לחסוך באופן תאורטי במשך 43 שנה. היות דמי הניהול על הפקדות נגבים בצורה חודשית, הם צוברים ריבית-דריבית.  

בכל העולם המערבי, וכיום גם במדינות נוספות כגון [[סין]] יש חשש מפני משבר בתחום הפנסיה. זאת בשל שילוב של ירידה בכמות הילדים למשפחה  ([[מעבר דמוגרפי]]), התארכות משך החיים הממוצע, וכן אי-בטחון גובר בשוק העבודה.  

בכל העולם המערבי, וכיום גם במדינות נוספות כגון [[סין]] יש חשש מפני משבר בתחום הפנסיה. זאת בשל שילוב של ירידה בכמות הילדים למשפחה  ([[מעבר דמוגרפי]]), התארכות משך החיים הממוצע, וכן אי-בטחון גובר בשוק העבודה.  

הפנסיה, הונהגה לראשונה בשנת 1880 על ידי הקנצלר הראשון של גרמניה, אוטו פון ביסמרק, שרצה למשוך חיילים לצבאו. גיל הפרישה לפנסיה נקבע על ידו ל-65 שנה, אך בתקופה זו תוחלת החיים הממוצעת בלידה עמדה על 50 שנה ורק אחוזים מעטים מהאוכלוסייה הגיעו לגיל פרישה. בשנת 1958 תוחלת החיים בישראל הייתה 67. פחות מ-30% מהאוכלוסייה הגיעה לגיל 70, פחות מ-15% הגיעו לגיל 80% ופחות מ-2% הגיעו לגיל 90, קצב הילודה היה 3 ילדים למשפחה. כיום (2014) [[תוחלת החיים בישראל]] בלידה עומדת על כ-80 שנה בממוצע. 90% מהעובדים מגיעים לגיל פרישה, ומעל 20% מהם יגיעו לגיל 90%. במקביל מספר הילדים למשפחה ירד ל-2.3 ילדים. פרוש הדבר הוא שיש פחות צעירים ביחס למבוגרים יחסית למה שהיה בעבר, וכן שהאדם הממוצע באוכלוסייה מזדקן וחי שנים רבות יותר לאחר גיל הפרישה.  

הפנסיה, הונהגה לראשונה בשנת 1880 על ידי הקנצלר הראשון של גרמניה, אוטו פון ביסמרק, שרצה למשוך חיילים לצבאו. גיל הפרישה לפנסיה נקבע על ידו ל-65 שנה, אך בתקופה זו תוחלת החיים הממוצעת בלידה עמדה על 50 שנה ורק אחוזים מעטים מהאוכלוסייה הגיעו לגיל פרישה. בשנת 1958 תוחלת החיים בישראל הייתה 67. פחות מ-30% מהאוכלוסייה הגיעה לגיל 70, פחות מ-15% הגיעו לגיל 80% ופחות מ-2% הגיעו לגיל 90, קצב הילודה היה 3 ילדים למשפחה. כיום (2014) [[תוחלת החיים בישראל]] בלידה עומדת על כ-80 שנה בממוצע. 90% מהעובדים מגיעים לגיל פרישה, ומעל 20% מהם יגיעו לגיל 90%. במקביל מספר הילדים למשפחה ירד ל-2.3 ילדים. פירוש הדבר הוא שיש פחות צעירים ביחס למבוגרים יחסית למה שהיה בעבר, וכן שהאדם הממוצע באוכלוסייה מזדקן וחי שנים רבות יותר לאחר גיל הפרישה.  

לפי המשנה למפקח על הביטוח ב[[משרד האוצר]], ניר כהן, הציבור בישראל חוסך פחות מידי כסף לפנסיה. הדבר נובע משני גורמים. הגורם הראשון הוא שגובה אחוז החיסכון נקבע בשנות ה-80 כך שההפרשות המקובלות לפנסיה עומדות על כ-17.5% מהשכר. אחוז זה מהשכר נקבע כאשר תוחלת החיים הייתה נמוכה יותר (והחלו לעבוד בגיל צעיר יותר), כך שהוצאות הפנסיה היו נמוכות יותר. הגורם השני הוא שהנחת החיסכון לפנסיה מניחה תקופת עבודה של 40 שנות חיסכון רצופות, אלא שכיום שוק העבודה הוא נייד יותר - עובדים עוברים בין יותר משרות במהלך חייהם וכתוצאה מכך יש תקופות של ביטוח נמוך או העדר ביטוח. להערכת ניר כהן, הפנסיה הממוצעת שתשולם תעמוד על 50% מהשכר האחרון ולא על 70% מהשכר כפי שמקובל להניח.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]  

לפי המשנה למפקח על הביטוח ב[[משרד האוצר]], ניר כהן, הציבור בישראל חוסך פחות מידי כסף לפנסיה. הדבר נובע משני גורמים. הגורם הראשון הוא שגובה אחוז החיסכון נקבע בשנות ה-80 כך שההפרשות המקובלות לפנסיה עומדות על כ-17.5% מהשכר. אחוז זה מהשכר נקבע כאשר תוחלת החיים הייתה נמוכה יותר (והחלו לעבוד בגיל צעיר יותר), כך שהוצאות הפנסיה היו נמוכות יותר. הגורם השני הוא שהנחת החיסכון לפנסיה מניחה תקופת עבודה של 40 שנות חיסכון רצופות, אלא שכיום שוק העבודה הוא נייד יותר - עובדים עוברים בין יותר משרות במהלך חייהם וכתוצאה מכך יש תקופות של ביטוח נמוך או העדר ביטוח. להערכת ניר כהן, הפנסיה הממוצעת שתשולם תעמוד על 50% מהשכר האחרון ולא על 70% מהשכר כפי שמקובל להניח.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]