שינויים

[[קובץ:Bufo periglenes2.jpg|ממוזער|350px|הקרפדה הזהובה מקוסטה ריקה, Golden Toad of Costa Rica, שנכחדה בסביבות 1989. היעלמותה מיוחסת למספר גורמים כמו [[התחממות עולמית|התחממות מזג האוויר]], וחדירת [[מינים פולשים]] של בעלי חיים וחיידקים]]

[[קובץ:Bufo periglenes2.jpg|ממוזער|350px|הקרפדה הזהובה מקוסטה ריקה, Golden Toad of Costa Rica, שנכחדה בסביבות 1989. היעלמותה מיוחסת למספר גורמים כמו [[התחממות עולמית|התחממות מזג האוויר]], וחדירת [[מינים פולשים]] של בעלי חיים וחיידקים]]

אירוע הכחדה היסטורי מזוהה ברשומות מאובנים. באירוע כזה קצב ההכחדה של מינים גדול בהרבה ביחס לקצב שבו נוצרים מינים חדשים. רוב היצורים החיים הקיימים בכדור הארץ ורוב הביו-מאסה היא של יצורים חד-תאיים (כמו חיידקים, וכן חלק מהאצות והפטריות), ודבר זה מקשה על זיהוי מאובנים שלהם. לכן תעוד של הכחדות המוניות מתייחס בעיקר למינים של יצורים רב-תאיים (כמו בעלי-חיים, צמחים וחלק מהפטריות והאצות) ולא לכלל המגוון הגנטי.  

אירוע הכחדה היסטורי מזוהה ברשומות מאובנים. באירוע כזה קצב ההכחדה של מינים גדול בהרבה ביחס לקצב שבו נוצרים מינים חדשים. רוב היצורים החיים הקיימים בכדור הארץ ורוב הביו-מאסה היא של יצורים חד-תאיים (כמו חיידקים, וכן חלק מהאצות והפטריות), ודבר זה מקשה על זיהוי מאובנים שלהם. לכן תיעוד של הכחדות המוניות מתייחס בעיקר למינים של יצורים רב-תאיים (כמו בעלי-חיים, צמחים וחלק מהפטריות והאצות) ולא לכלל המגוון הגנטי.  

קצב הרקע של הכחדות מינים (שמתרחש בקצב איטי ובמקביל ליצירת מינים חדשים), עומד על כשתיים עד חמש משפחות טוקסומניות של בעלי-חיים ימיים בכל מיליון שנה. באירועים של הכחדה המונית, קצב ההכחדה גדול בהרבה מקצב הרקע הזה. מעדיפים להשתמש במאובנים של יצורים ימיים למחקר היסטורי של מגוון המינים והכחדות שכן מאובנים של יצורים ימיים מגיעים לתקופות קדומות יותר, יש יותר מאובנים כאלה, וקל יותר להבחין בין יצורים שונים בהתבסס על צורה. מדי כמה עשרות או מאות מיליוני שנה ניתן לזהות הכחדה המונית. סביר שהיו בעבר הכחדות המוניות נוספות אבל את רובן קשה לזהות בגלל העדר מאובנים של יצורים ללא שלד קשה.  

קצב הרקע של הכחדות מינים (שמתרחש בקצב איטי ובמקביל ליצירת מינים חדשים), עומד על כשתיים עד חמש משפחות טוקסומניות של בעלי-חיים ימיים בכל מיליון שנה. באירועים של הכחדה המונית, קצב ההכחדה גדול בהרבה מקצב הרקע הזה. מעדיפים להשתמש במאובנים של יצורים ימיים למחקר היסטורי של מגוון המינים והכחדות שכן מאובנים של יצורים ימיים מגיעים לתקופות קדומות יותר, יש יותר מאובנים כאלה, וקל יותר להבחין בין יצורים שונים בהתבסס על צורה. מדי כמה עשרות או מאות מיליוני שנה ניתן לזהות הכחדה המונית. סביר שהיו בעבר הכחדות המוניות נוספות אבל את רובן קשה לזהות בגלל העדר מאובנים של יצורים ללא שלד קשה.