שורה 1: |
שורה 1: |
− | [[תמונה:Solar Two 2003.jpg|left|thumb|250px|מגדל [[אנרגיה תרמו סולארית|תרמו סולארי]], "סולאר 2" בקליפורניה, 2003, בעל תפוקה של 10 מגה-וואט]] | + | [[תמונה:Sunspot_TRACE.jpeg|left|thumb|250px|חום ואור מהשמש מזינים את החיים על פני כדור הארץ]] |
| '''אנרגיה סולארית''' או '''אנרגיית שמש''' היא אנרגיה שמקורה בקרינת השמש. אנרגיה סולארית היא מקור האנרגיה העיקרי של הביוספרה במשך מיליארדי שנים, והיא האחראית גם ליצירת סוגי אנרגיה אחרים כמו חלק מהרוחות המספקות [[אנרגיית רוח]], או של זרמים באוקיינוסים. זהו סוג של [[אנרגיה מתחדשת]] שנעשה בו שימוש בטכנולגיות מסורתיות במשך מאות שנים. | | '''אנרגיה סולארית''' או '''אנרגיית שמש''' היא אנרגיה שמקורה בקרינת השמש. אנרגיה סולארית היא מקור האנרגיה העיקרי של הביוספרה במשך מיליארדי שנים, והיא האחראית גם ליצירת סוגי אנרגיה אחרים כמו חלק מהרוחות המספקות [[אנרגיית רוח]], או של זרמים באוקיינוסים. זהו סוג של [[אנרגיה מתחדשת]] שנעשה בו שימוש בטכנולגיות מסורתיות במשך מאות שנים. |
− |
| |
− | יש מספר יישומים המשתמשים באנרגיית שמש:
| |
− | * פוטוסינתזה בצמחים ואצות.
| |
| | | |
| ===תפקיד בטבע=== | | ===תפקיד בטבע=== |
שורה 17: |
שורה 14: |
| | | |
| ==שימושים בידי האדם== | | ==שימושים בידי האדם== |
| + | [[תמונה:ISS on 20 August 2001.jpg|left|thumb|250px|אנרגיית השמש המגיעה לכדור הארץ היא כ-3850 זטה-ג'אול בשנה]] |
| אנרגית שמש נמצאת מסביבנו בשפע, בכמויות העולות בהרבה על התצרוכת האנושית, אולם קיים קושי טכנולוגי בהפקה שלה ובאגירה שלה בעיקר בהקשרים של שימוש בה להפקת חשמל או לתחבורה. חסרונותיה הבולטים של אנרגיה זו הם העלות הכלכלית שלה, העלות האנרגטית שלה, אי-סדירות הפקתה כתוצאה מעננות, מחזורי העונות והימים, זמינות שלה במקומות מעוטי שמש והקושי לאגור אותה. | | אנרגית שמש נמצאת מסביבנו בשפע, בכמויות העולות בהרבה על התצרוכת האנושית, אולם קיים קושי טכנולוגי בהפקה שלה ובאגירה שלה בעיקר בהקשרים של שימוש בה להפקת חשמל או לתחבורה. חסרונותיה הבולטים של אנרגיה זו הם העלות הכלכלית שלה, העלות האנרגטית שלה, אי-סדירות הפקתה כתוצאה מעננות, מחזורי העונות והימים, זמינות שלה במקומות מעוטי שמש והקושי לאגור אותה. |
| | | |
שורה 22: |
שורה 20: |
| | | |
| ===ייבוש ואידוי מים=== | | ===ייבוש ואידוי מים=== |
− | * במדינות רבות משתמשים עדיין בחבלי כביסה או במקלות כביסה ארוכים כדי לייבש את הכביסה בשמש. במדינות אחרות, משתמשים במייבשי כביסה.
| + | במדינות רבות משתמשים עדיין בחבלי כביסה או במקלות כביסה ארוכים כדי לייבש את הכביסה בשמש. עם הזמן גם במדינות שטופות שמש כמו קליפורניה או ישראל נכנס השימוש במייבשי כביסה חשמליים. |
− | * אידוי ים להפקת מלחים מתבצע גם הוא באמצעות אנרגיית השמש.
| + | |
| + | אידוי ים להפקת מלחים (כמו במפעלי ים המלח) מתבצע גם הוא באמצעות אנרגיית השמש. |
| + | |
| ===חימום=== | | ===חימום=== |
− | * '''[[דוד שמש]]''' : בארץ נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב בהמצאה המקומית של דודי השמש לחימום מים (כ95% מבתי האב), שחוסכים כ3-4 אחוז מתצרוכת החשמל. (על פי החוק הישראלי כל בית חדש שנבנה חייב להיות מצויד בקולטי שמש). אבל לא נעשה בו שימוש מסחרי להפקת חשמל.
| + | ;'''[[דוד שמש]]''' : בארץ נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב בהמצאה המקומית של דודי השמש לחימום מים (כ95% מבתי האב), שחוסכים כ3-4 אחוז מתצרוכת החשמל. (על פי החוק הישראלי כל בית חדש שנבנה חייב להיות מצויד בקולטי שמש). אבל לא נעשה בו שימוש מסחרי להפקת חשמל. |
− | * תנור שמש: לאפיה ובישול.
| + | ;'''תנור שמש''': לאפיה ובישול. |
− | * חימום מבנים על ידי השמש: בעונות הקרות על ידי בניה נכונה שמאפשרת חדירת אור וחום למבנה בשעות היום.
| + | ;'''חימום מבנים''': בעונות הקרות על ידי בניה נכונה שמאפשרת חדירת אור וחום למבנה בשעות היום. |
− | * חממה: גידול צמחים באקלים שהיה עשוי להיות קר מידי עבורם או האצת גדילה של שתילים.
| + | ;'''חממה''': גידול צמחים באקלים שהיה עשוי להיות קר מידי עבורם או האצת גדילה של שתילים. |
| ===הפקת חשמל=== | | ===הפקת חשמל=== |
| ; '''[[תא פוטו-וולטאי]]''' : מתקן המאפשר המרה ישירה של אנרגיית האור מהשמש ל[[חשמל]] על בסיס [[האפקט הפוטו אלקטרי]]. הניצולת של תא כזה היא נמוכה, (כ-15%) ומחירו יקר, בשל טכנולוגית הייצור המורכבת שלו. כיום מתמקדות מספר חברות במזעור התאים הסולאריים לגדלים זעירים ביותר (כ-100 [[ננומטר]]ים), ולשיטות ייצור מתקדמות המאפשרות הדפסה של התאים על יריעות פלסטיק, דבר שיוזיל את עלות הפקת החשמל בדרך הזו. | | ; '''[[תא פוטו-וולטאי]]''' : מתקן המאפשר המרה ישירה של אנרגיית האור מהשמש ל[[חשמל]] על בסיס [[האפקט הפוטו אלקטרי]]. הניצולת של תא כזה היא נמוכה, (כ-15%) ומחירו יקר, בשל טכנולוגית הייצור המורכבת שלו. כיום מתמקדות מספר חברות במזעור התאים הסולאריים לגדלים זעירים ביותר (כ-100 [[ננומטר]]ים), ולשיטות ייצור מתקדמות המאפשרות הדפסה של התאים על יריעות פלסטיק, דבר שיוזיל את עלות הפקת החשמל בדרך הזו. |
| | | |
| ;'''[[אנרגיה תרמו סולארית]]''' : המרת קרינת השמש לחום לשם ייצור קיטור, אשר מניע טורבינות שייצרו חשמל. שיטה זו נחשבת למבטיחה ומחיר החשמל בשיטה זו עשוי להגיע למחירו בשיטות הקיימות היום. מספר חברות ישראליות עוסקות בפיתוח תחום זה - ביניהן "[[אנרטי גלובל]]", "[[אורמת]]", "[[לוז]]" ו[[סולל]]" | | ;'''[[אנרגיה תרמו סולארית]]''' : המרת קרינת השמש לחום לשם ייצור קיטור, אשר מניע טורבינות שייצרו חשמל. שיטה זו נחשבת למבטיחה ומחיר החשמל בשיטה זו עשוי להגיע למחירו בשיטות הקיימות היום. מספר חברות ישראליות עוסקות בפיתוח תחום זה - ביניהן "[[אנרטי גלובל]]", "[[אורמת]]", "[[לוז]]" ו[[סולל]]" |
| + | |
| + | [[תמונה:Solar Two 2003.jpg|left|thumb|250px|מגדל [[אנרגיה תרמו סולארית|תרמו סולארי]], "סולאר 2" בקליפורניה, 2003, בעל תפוקה של 10 מגה-וואט]] |
| | | |
| :[[מגדל השמש]] שנבנה ב[[מכון ויצמן למדע]] פועל בשיטה דומה, זהו מגדל המיועד לאסוף קרינת שמש משטח גדול, וזאת בעזרת מספר רב של מראות המרכזות את אור השמש אל קולט שנמצא בראש מגדל. הקולט מחמם אוויר דחוס המניע טורבינה<sup>[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3748&id=5]</sup>. | | :[[מגדל השמש]] שנבנה ב[[מכון ויצמן למדע]] פועל בשיטה דומה, זהו מגדל המיועד לאסוף קרינת שמש משטח גדול, וזאת בעזרת מספר רב של מראות המרכזות את אור השמש אל קולט שנמצא בראש מגדל. הקולט מחמם אוויר דחוס המניע טורבינה<sup>[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3748&id=5]</sup>. |