שינויים

בשנות שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה מודעות ב[[איסלנד]] להיות מודעים לבעיות של צריכת [[אלכוהול]] סיגריות וסמים שהיו בין הגבוהים באירופה. בשנת 1992 יזמה איסלנד סקר מקיף בנושא שכלל בני נוער ומתגברים, וכן ראיונות עם אנשי מקצוע. הדבר נועד להוות בסיס נתונים ובסיס למענה על שאלות בתחום כנקודת פתיחה לבדיקת פתרונות שונים. תוצאות הסקר הראו כי 25% אחוז מבני הנוער עישנו מדי יום, ו 40% מבני הנוער שתו משקאות אלכוהוליים בחודש האחרון. בסקר התברר שקיים הבדל בין אוכלוסיות המתבגרים שמשתמשת בסמים, שותה אלכוהול ומעשנת סיגריות, לבין אוכלוסיית בני אותו גיל שמבלים זמן רב יותר עם משפחותיהם ועסוקים יותר ב[[פעילות גופנית]] וספורט.  

בשנות שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה מודעות ב[[איסלנד]] להיות מודעים לבעיות של צריכת [[אלכוהול]] סיגריות וסמים שהיו בין הגבוהים באירופה. בשנת 1992 יזמה איסלנד סקר מקיף בנושא שכלל בני נוער ומתגברים, וכן ראיונות עם אנשי מקצוע. הדבר נועד להוות בסיס נתונים ובסיס למענה על שאלות בתחום כנקודת פתיחה לבדיקת פתרונות שונים. תוצאות הסקר הראו כי 25% אחוז מבני הנוער עישנו מדי יום, ו 40% מבני הנוער שתו משקאות אלכוהוליים בחודש האחרון. בסקר התברר שקיים הבדל בין אוכלוסיות המתבגרים שמשתמשת בסמים, שותה אלכוהול ומעשנת סיגריות, לבין אוכלוסיית בני אותו גיל שמבלים זמן רב יותר עם משפחותיהם ועסוקים יותר ב[[פעילות גופנית]] וספורט.  

כתוצאה מהסקר בוצעו שינויי חקיקה - נאסרה רכישה של סיגריות על ידי בני נוער מתחת לגיל 18. נאסרה רכישת אלכוהול על ידי בני נוער מתחת לגיל 20. נאסרה על בני נוער בגילאי 14-16 לשהות מחוץ לביתם, אחרי השעה 10 בלילה בחורף וחצות בתקופת הקיץ (דבר שקיים גם במדינות אחרות כמו ארצות הברית). בנוסף בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב-2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ 23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}

כתוצאה מהסקר בוצעו שינויי חקיקה - נאסרה רכישה של סיגריות על ידי בני נוער מתחת לגיל 18. נאסרה רכישת אלכוהול על ידי בני נוער מתחת לגיל 20. נאסרה על בני נוער בגילאי 14-16 לשהות מחוץ לביתם, אחרי השעה 10 בלילה בחורף וחצות בתקופת הקיץ (דבר שקיים גם במדינות אחרות כמו ארצות הברית). בנוסף בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב-2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}

==מניעת עישון בישראל==

==מניעת עישון בישראל==