שינויים

=== השפעות נוספות שיכולות לגרום להמסת השלג והקרח בארקיטיקה ===

=== השפעות נוספות שיכולות לגרום להמסת השלג והקרח בארקיטיקה ===

{{הפניה לערך מורחב|דליפת נפט}}

{{הפניה לערך מורחב|דליפת נפט}}

יש טענות ש[[דליפות נפט|הנפט הנשפך לתוך אוקיינוס הקרח הצפוני]], לנהרות ועל השלג בצפון טורם גם הוא, משמעותית, להמסת הקרח והשלג בגלל שהוא שחור ולכן מתחמם יותר ובגלל התכונות הכימיות שלו. כך שטענו לדוגמה קיימפבל ומרטין במחקר מ 1973. הטענה הזו היא עדיין בגדר השערה{{הערה|Karl Magnus Eger [http://www.arctis-search.com/Effects+of+Oil+Spills+in+Arctic+Waters Effects of Oil Spills in Arctic Waters] שנת 2010, Arctic Knowledge Hub}}ראה בעמוד 119 בספר "אנרגיה ואקלים"{{הערה|1=By Division on Engineering and Physical Sciences [https://books.google.co.il/books?id=-Hy75Bj2nlkC&pg=PA125&lpg=PA125&dq=oil+spills+in+sea+ice+albedo&source=bl&ots=pw5cdfoSY5&sig=x67BgnIBZC8dVqGN-sEHbk-o-oY&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwjGzJGflrXcAhXDIJoKHYcuCcoQ6AEIRzAH#v=onepage&q=oil%20spills%20in%20sea%20ice%20albedo&f=false. Energy and Climate: Studies in Geophysics] National Academy of Science Washington D.C.}}

יש טענות ש[[דליפות נפט|הנפט הנשפך לתוך אוקיינוס הקרח הצפוני]], לנהרות ועל השלג בצפון טורם גם הוא, משמעותית, להמסת הקרח והשלג בגלל שהוא שחור ולכן מתחמם יותר ובגלל התכונות הכימיות שלו. כך שטענו לדוגמה קיימפבל ומרטין במחקר מ-1973. הטענה הזו היא עדיין בגדר השערה{{הערה|Karl Magnus Eger [http://www.arctis-search.com/Effects+of+Oil+Spills+in+Arctic+Waters Effects of Oil Spills in Arctic Waters] שנת 2010, Arctic Knowledge Hub}}ראה בעמוד 119 בספר "אנרגיה ואקלים"{{הערה|1=By Division on Engineering and Physical Sciences [https://books.google.co.il/books?id=-Hy75Bj2nlkC&pg=PA125&lpg=PA125&dq=oil+spills+in+sea+ice+albedo&source=bl&ots=pw5cdfoSY5&sig=x67BgnIBZC8dVqGN-sEHbk-o-oY&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwjGzJGflrXcAhXDIJoKHYcuCcoQ6AEIRzAH#v=onepage&q=oil%20spills%20in%20sea%20ice%20albedo&f=false. Energy and Climate: Studies in Geophysics] National Academy of Science Washington D.C.}}

[[תמונה:לוח השנה של הדוכס מבררי - פברואר.jpg|left|thumb|350px|התמונה הזו לקוחה מלוח השנה של הדוכס מברי ומתארת את חודש פברואר בצרפת של המאה ה-15. ניתן לראות שהאדמה מכוסה בשלג והאנשים מנסים להתחמם. ניתן לשער שזה כנראה היה מזג האוויר הנפוץ בפברואר בצרפת בתקופה הזו. לעומת זאת במאה ה-21 אין זכר לשלג אפילו בינואר לא רק בצרפת אלה גם בגרמניה(חוץ מהרי האלפים בדרום גרמניה) ואפילו בדנמרק שם אנדרסן כתב את "מלכת השלג"{{הערה|National Snow and Ice Data Center [https://nsidc.org/cryosphere/snow/climate.html Snow and Climate] 2018}}]]

[[תמונה:לוח השנה של הדוכס מבררי - פברואר.jpg|left|thumb|350px|התמונה הזו לקוחה מלוח השנה של הדוכס מברי ומתארת את חודש פברואר בצרפת של המאה ה-15. ניתן לראות שהאדמה מכוסה בשלג והאנשים מנסים להתחמם. ניתן לשער שזה כנראה היה מזג האוויר הנפוץ בפברואר בצרפת בתקופה הזו. לעומת זאת במאה ה-21 אין זכר לשלג אפילו בינואר לא רק בצרפת אלה גם בגרמניה(חוץ מהרי האלפים בדרום גרמניה) ואפילו בדנמרק שם אנדרסן כתב את "מלכת השלג"{{הערה|National Snow and Ice Data Center [https://nsidc.org/cryosphere/snow/climate.html Snow and Climate] 2018}}]]

מדענים בברית המועצות ערכו מדידות שונות בנושא עוד בשנות ה-70. המסקנה היתה שדליפות הנפט ישפיעו במידה מסוימת על המסת הקרח והשלג, אך לא ברור באיזו מידה. לדוגמה אם שופכים נפט על קרח כך שייוצר כתם שחור, הוא יימס פי 10 מהר יותר מקרח נקי. עם זאת, ריכוז הנפט בפועל גם כאשר יש דליפה הוא לא תמיד כזה. התברר שבגלל שהנפט קל יותר ממים הוא נוטה לעלות על פני השטח, אפילו כאשר הוא נמצא בתוך קרח תוך נדידה איטית במהלך ההמסה ואז שוב ההתהוות של הקרח במהלך השנה{{הערה|Бойцов А.А ,Евдокимов С.Н.[https://studfiles.net/preview/940724/page:6/ Воздействие нефтепродуктов на снежно-ледяной покров Арктики] 1999,  

מדענים בברית המועצות ערכו מדידות שונות בנושא עוד בשנות ה-70. המסקנה היתה שדליפות הנפט ישפיעו במידה מסוימת על המסת הקרח והשלג, אך לא ברור באיזו מידה. לדוגמה אם שופכים נפט על קרח כך שייוצר כתם שחור, הוא יימס פי 10 מהר יותר מקרח נקי. עם זאת, ריכוז הנפט בפועל גם כאשר יש דליפה הוא לא תמיד כזה. התברר שבגלל שהנפט קל יותר ממים הוא נוטה לעלות על פני השטח, אפילו כאשר הוא נמצא בתוך קרח תוך נדידה איטית במהלך ההמסה ואז שוב ההתהוות של הקרח במהלך השנה{{הערה|Бойцов А.А ,Евдокимов С.Н.[https://studfiles.net/preview/940724/page:6/ Воздействие нефтепродуктов на снежно-ледяной покров Арктики] 1999,  

'''הפשרת קרח-ימי אינה מעלה את מפלס מי הים, לעומת זאת הפשרת קרח יבשתי וקרחוני יבשת מעלה את מפלס מי הים באופן משמעותי.''' שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר, והמסתו לא משפיע על עליית פני הים בגלל חוק ארכימדס: כאשר הקרח צף על פני המים המשקל שלו דוחק את המים הצידה ולכן המפלס עולה(בדיוק כמו עם שמים קובית קרח בכוס מים), כך שכאשר הוא נמס אומנם יש יותר מים אבל מצד שני יש פחות לחץ עליהם ולכן הם נשארים באותו הגובה. לעומת זאת בגרינלנד ובאנטארקטיקה, יש כמויות עצומות של קרח יעל היבשה: כמעט כל השטח מכוסה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד שלג באופן קבוע, וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. כאשר קרח זה מפשיר המים זורמים לים ואז המפלס עולה. הפשרה קרח זה מהווה גורם מרכזי לעליית מפלס מי הים.  

'''הפשרת קרח-ימי אינה מעלה את מפלס מי הים, לעומת זאת הפשרת קרח יבשתי וקרחוני יבשת מעלה את מפלס מי הים באופן משמעותי.''' שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר, והמסתו לא משפיע על עליית פני הים בגלל חוק ארכימדס: כאשר הקרח צף על פני המים המשקל שלו דוחק את המים הצידה ולכן המפלס עולה(בדיוק כמו עם שמים קובית קרח בכוס מים), כך שכאשר הוא נמס אומנם יש יותר מים אבל מצד שני יש פחות לחץ עליהם ולכן הם נשארים באותו הגובה. לעומת זאת בגרינלנד ובאנטארקטיקה, יש כמויות עצומות של קרח יעל היבשה: כמעט כל השטח מכוסה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד שלג באופן קבוע, וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. כאשר קרח זה מפשיר המים זורמים לים ואז המפלס עולה. הפשרה קרח זה מהווה גורם מרכזי לעליית מפלס מי הים.  

'''[[עליית מפלס פני הים]] מתרחשת כבר כיום.''' במהלך המאה ה-20 עלה מפלס הים בכ-10-20 סנטימטרים. מאז 1990 מפלס הים עולה בקצב של כ-3.2 מילימטר בשנה, כלומר פי 2 מהר יותר מב-80 השנים הקודמות {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}} קצב עליית מי הים עולה עם הזמן ככל ששינויי האקלים מתגברים. מ 1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל-3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל-3.4-3.7 מילימטר בשנה.{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}} {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}}

'''[[עליית מפלס פני הים]] מתרחשת כבר כיום.''' במהלך המאה ה-20 עלה מפלס הים בכ-10-20 סנטימטרים. מאז 1990 מפלס הים עולה בקצב של כ-3.2 מילימטר בשנה, כלומר פי 2 מהר יותר מב-80 השנים הקודמות {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}} קצב עליית מי הים עולה עם הזמן ככל ששינויי האקלים מתגברים. מ-1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל-3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל-3.4-3.7 מילימטר בשנה.{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}} {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}}

   

   

[[עליית מפלס פני הים]] משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה לגרום לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים לים, פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], [[המלחת מי תהום]] פגיעה בחקלאות, ופליטים סביבתיים. מדינות שנפגעות כבר היום מעליית מפלס פני הים כוללות את ארצות הברית, איטליה, סין, בנגלדש, פיליפינים, ומדינות איים באוקיינוס השקט. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן : סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, [[הולנד]], הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה{{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}.   

[[עליית מפלס פני הים]] משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה לגרום לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים לים, פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], [[המלחת מי תהום]] פגיעה בחקלאות, ופליטים סביבתיים. מדינות שנפגעות כבר היום מעליית מפלס פני הים כוללות את ארצות הברית, איטליה, סין, בנגלדש, פיליפינים, ומדינות איים באוקיינוס השקט. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן : סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, [[הולנד]], הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה{{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}.   

את הזרמים האלה יוצרים בעיקר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו וההבדל בין הטמפרטורות באזורים שביניהם נמצא זרם הסילון. לדוגמה אחד משני הגורמים העיקריים שיוצרים את זרם הסילון הארקטי, הוא הבדל הטמפרטורות בין האזור הארקטי הקר מצפון והאזור החם יותר מדרום.{{הערה|ג'ף מסטרס [http://www.sciam.co.il/%D7%96%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A8/ זרם הסילון נעשה מוזר]01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל}}.  

את הזרמים האלה יוצרים בעיקר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו וההבדל בין הטמפרטורות באזורים שביניהם נמצא זרם הסילון. לדוגמה אחד משני הגורמים העיקריים שיוצרים את זרם הסילון הארקטי, הוא הבדל הטמפרטורות בין האזור הארקטי הקר מצפון והאזור החם יותר מדרום.{{הערה|ג'ף מסטרס [http://www.sciam.co.il/%D7%96%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A8/ זרם הסילון נעשה מוזר]01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל}}.  

כאשר הקרח והשלג מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הסילון הארקטי - זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ 400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע.  

כאשר הקרח והשלג מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הסילון הארקטי - זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ-400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע.  

;החלשת זרם הסילון ותרומה לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר:

;החלשת זרם הסילון ותרומה לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר:

בשנת 2017 ברוסיה הקיץ היה קר, סוער וגשום בצורה בלתי רגילה מה שכונה "הקיץ הקר של 2017". הדבר הביא לקורבנות ולנזקים רבים. הסיבה לפי המרכז המטאורולוגי הרוסי היא כנראה המסת הקרח בארקטיקה עקב ההתחממות העולמית מה שגרר השארות של שקעים אטמוספריים באותו מקום ליותר זמן{{הערה|ילנה קיבלצ'יץ' [http://www.1tv.ru/news/2017-06-04/326450-v_kontse_maya_v_moskve_proshel_samyy_silnyy_uragan_za_poslednie_sto_let_uchenye_govoryat_ob_izmenenii_klimata בסוף מאי במוסקבה הייתה הסופה החזקה ביותר במאה השנים האחרונות מדענים מדברים על שינויי אקלים] 04.06.2017 הערוץ הרוסי הראשון}}{{הערה|אלקסיי סטיינרט [https://riamo.ru/article/219895/holodnoe-leto-2017-chto-proishodit-s-pogodoj-v-moskve-i-podmoskove.xl הקיץ הקר ב-2017: מה קורה עם מזג האוויר באזור מוסקבה] 22.06.2017 ריאמו}}.

בשנת 2017 ברוסיה הקיץ היה קר, סוער וגשום בצורה בלתי רגילה מה שכונה "הקיץ הקר של 2017". הדבר הביא לקורבנות ולנזקים רבים. הסיבה לפי המרכז המטאורולוגי הרוסי היא כנראה המסת הקרח בארקטיקה עקב ההתחממות העולמית מה שגרר השארות של שקעים אטמוספריים באותו מקום ליותר זמן{{הערה|ילנה קיבלצ'יץ' [http://www.1tv.ru/news/2017-06-04/326450-v_kontse_maya_v_moskve_proshel_samyy_silnyy_uragan_za_poslednie_sto_let_uchenye_govoryat_ob_izmenenii_klimata בסוף מאי במוסקבה הייתה הסופה החזקה ביותר במאה השנים האחרונות מדענים מדברים על שינויי אקלים] 04.06.2017 הערוץ הרוסי הראשון}}{{הערה|אלקסיי סטיינרט [https://riamo.ru/article/219895/holodnoe-leto-2017-chto-proishodit-s-pogodoj-v-moskve-i-podmoskove.xl הקיץ הקר ב-2017: מה קורה עם מזג האוויר באזור מוסקבה] 22.06.2017 ריאמו}}.

ג'ף מסטרס מ "סיינטיפיק אמריקן ישראל", אחראי על תחום המטאורולוגיה בארגון Weather Underground, מביא נתונים על כך שיש ירידה ב-10% במהירות הרוח ברום גבוה בסתיו מעל צפון אמריקה וצפון האוקיינוס האטלנטי(אחד האזורים בהם עובר זרם הסילון הארקטי) בשנים 1979-2012, בהתאם להצטמצמות בהפרש הטמפרטורות. הוא מסביר שבשנים האחרונות בעקבות כך העיקולים בזרם (גלי רוסבי) נעשו משמעותית גדולים יותר ולפעמים הוא האט את תנועתו באופן ניכר למשך זמן ממושך. הוא מביא כמה אירועי מזג אוויר קיצוני אשר לדעתו קשורים לשיבוש זרמי הסילון:

ג'ף מסטרס מ-"סיינטיפיק אמריקן ישראל", אחראי על תחום המטאורולוגיה בארגון Weather Underground, מביא נתונים על כך שיש ירידה ב-10% במהירות הרוח ברום גבוה בסתיו מעל צפון אמריקה וצפון האוקיינוס האטלנטי(אחד האזורים בהם עובר זרם הסילון הארקטי) בשנים 1979-2012, בהתאם להצטמצמות בהפרש הטמפרטורות. הוא מסביר שבשנים האחרונות בעקבות כך העיקולים בזרם (גלי רוסבי) נעשו משמעותית גדולים יותר ולפעמים הוא האט את תנועתו באופן ניכר למשך זמן ממושך. הוא מביא כמה אירועי מזג אוויר קיצוני אשר לדעתו קשורים לשיבוש זרמי הסילון:

* גל קור בשני השלישים המזרחיים של ארה"ב בחורף 2013-2014. שכבת הקרח על פני האגמים הגדולים של צפון אמריקה הגיעה לשטח המתועד השני בגודלו מעולם, ושתי סערות משתקות של שלג וקרח השביתו את אטלנטה לכמה ימים.

* גל קור בשני השלישים המזרחיים של ארה"ב בחורף 2013-2014. שכבת הקרח על פני האגמים הגדולים של צפון אמריקה הגיעה לשטח המתועד השני בגודלו מעולם, ושתי סערות משתקות של שלג וקרח השביתו את אטלנטה לכמה ימים.