שינויים

התמודדות ישראל עם שינויי האקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־21:01, 20 ביולי 2019

אין שינוי בגודל , 21:01, 20 ביולי 2019

מ

החלפת טקסט – " מ " ב־" מ-"

שורה 85: שורה 85:

* 17% [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות]] עד 2030.

−

* 20% [[תחבורה בישראל|הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות]] ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל", מ 55.5 מיליארד קילומטר ל-44.4 מיליארד קילומטר עד שנת 2030{{הערה|מדינת ישראל[http://www4.unfccc.int/Submissions/INDC/Published%20Documents/Israel/1/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015}}.

+

* 20% [[תחבורה בישראל|הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות]] ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל", מ-55.5 מיליארד קילומטר ל-44.4 מיליארד קילומטר עד שנת 2030{{הערה|מדינת ישראל[http://www4.unfccc.int/Submissions/INDC/Published%20Documents/Israel/1/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015}}.

התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.<ref name="sviva_paris">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ParisConfCC2015/Pages/default.aspx לקראת ועידת האקלים בפריז 2015] המשרד להגנת הסביבה</ref>

שורה 121: שורה 121:

* בקיץ 2018 החל בנק לאומי לפרסם הלוואות להתקנת פאנלים סולאריים{{הערה|1=בנק לאומי [https://www.leumi.co.il/Campaign/43873/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=solar_funding&utm_content=gs&gclid=CjwKCAjwt7PcBRBbEiwAfwfVGNbw3jWIaUYxn2N-daV-y1ES6QNjsT3W1KLOc6mcUnLSrYazleZzgxoCkJYQAvD_BwE הלוואה להקמת מתקן סולארי]}}.

−

* בדצמבר 2018 התקבלה הצעת חוק שהגישה ח"כ יעל כהן פארן, יו"ר ועדת המשנה לקידום אנרגיה מתחדשת, בשיתוף עם מינהל התכנון והבנייה, משרדי האנרגיה, השיכון והאוצר. החוק מחייב קבלן להתקין בכל בניין חדש דודי שמש או משאבות חום המאפשרות לחמם מים ללא חשמל '''לכל הדירות''', כאשר דוד חשמל לא יכול לשמש כמערכת חימום עיקרית באף דירה. כמו כן, אם הקבלן בחר להתקין משאבות חום הוא צריך לנצל את שטח הגג לאספקת אנרגיה לצורכי הבניין. עד עכשיו בבניינים גבוהים דוד השמש סיפק אנרגיה רק ל 7 הקומות העליונות והדוד החשמלי שימש כמערכת חימום עיקרית ב-35% מהדירות{{הערה|עופר פטרסבורג [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5420007,00.html?fbclid=IwAR3m54zA90dV02wKFthq7oiB5G3Gz9K1sm49CJAjEgX55aABYXEXjRMzsNs נפרדים מדוד החשמל]04 לדצמבר 2018, ידיעות אחרונות}}. אפילו לפני החוק דודי השמש עזרו בהפחתת פליטות: עד לאחרונה נהוג היה לחשוב שיש דודי שמש בכ-95% מבתי האב, ודודי שמש מספקים 4% מצריכת האנרגיה של המדינה. בדיקה חדשה העלתה שהחוק המיושן, והגידול המשמעותי בבניית בניינים גבוהים, הביאו לירידה מהירה במספרם היחסי של דודי השמש. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2012 היו דודי שמש בכ-85% ממשקי הבית ואלו הביאו לחיסכון של כ-8% בצריכת החשמל. מפעלי תעשייה אינם מחויבים על פי החוק בישראל לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%A9 דוד שמש]}}. מכיון שיותר מחצי [[גזי החממה|מגזי החממה]] בישראל באים משימוש בחשמל גם רמת השימוש הזו הורידה את כמות הפליטות ביותר מ 4%. לכן החוק יכול להוריד את רמת הפליטת ועוד יותר עם יחייבו גם בניינים תעשיתיים לעשות זאת.

+

* בדצמבר 2018 התקבלה הצעת חוק שהגישה ח"כ יעל כהן פארן, יו"ר ועדת המשנה לקידום אנרגיה מתחדשת, בשיתוף עם מינהל התכנון והבנייה, משרדי האנרגיה, השיכון והאוצר. החוק מחייב קבלן להתקין בכל בניין חדש דודי שמש או משאבות חום המאפשרות לחמם מים ללא חשמל '''לכל הדירות''', כאשר דוד חשמל לא יכול לשמש כמערכת חימום עיקרית באף דירה. כמו כן, אם הקבלן בחר להתקין משאבות חום הוא צריך לנצל את שטח הגג לאספקת אנרגיה לצורכי הבניין. עד עכשיו בבניינים גבוהים דוד השמש סיפק אנרגיה רק ל 7 הקומות העליונות והדוד החשמלי שימש כמערכת חימום עיקרית ב-35% מהדירות{{הערה|עופר פטרסבורג [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5420007,00.html?fbclid=IwAR3m54zA90dV02wKFthq7oiB5G3Gz9K1sm49CJAjEgX55aABYXEXjRMzsNs נפרדים מדוד החשמל]04 לדצמבר 2018, ידיעות אחרונות}}. אפילו לפני החוק דודי השמש עזרו בהפחתת פליטות: עד לאחרונה נהוג היה לחשוב שיש דודי שמש בכ-95% מבתי האב, ודודי שמש מספקים 4% מצריכת האנרגיה של המדינה. בדיקה חדשה העלתה שהחוק המיושן, והגידול המשמעותי בבניית בניינים גבוהים, הביאו לירידה מהירה במספרם היחסי של דודי השמש. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2012 היו דודי שמש בכ-85% ממשקי הבית ואלו הביאו לחיסכון של כ-8% בצריכת החשמל. מפעלי תעשייה אינם מחויבים על פי החוק בישראל לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%A9 דוד שמש]}}. מכיון שיותר מחצי [[גזי החממה|מגזי החממה]] בישראל באים משימוש בחשמל גם רמת השימוש הזו הורידה את כמות הפליטות ביותר מ-4%. לכן החוק יכול להוריד את רמת הפליטת ועוד יותר עם יחייבו גם בניינים תעשיתיים לעשות זאת.

=== צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב ===

שורה 144: שורה 144:

* ב-17 בספטמבר בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל קץ, נפתחה תחנת "קרית מלאכי - יואב" שקודם נקראה גם "תחנת כפר מנחם". ליד התחנה יש חניון למכוניות אבל גם חניון אופניים. המרחק לשכונת המגורים הקרובה ביותר הוא כ-1 .8 קילומטר בקו ישר(כפר מנחם). המרחק לעיר הקרובה ביותר (גדרה) הוא כ-6 .3 קילומטר בקו ישר. מכיון שהדרך לא הולכת בקו ישר בפועל זה יותר. כלומר התחנה מתוכננת כך שרוב הנוסעים יגיעו אליה רק ברכב פרטי ובתחבורה ציבורית. עם זאת, מכיוון שמספר המקומות בחניה הוא רק 200 כנראה שהרוב יגיע בתחבורה ציבורית{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99_%E2%80%93_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91 תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב]}}.

−

* ב-25 בספטמבר 2018, נפתחה המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב. המסילה החשמלית מגיע בינתיים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומשם יצטרכו הנוסעים להחליף רכבת למסילה שמחברת את נמל התעופה לתל אביב כעת. המסילה החשמלית תגיע לתל אביב בתחילת 2019. עד שהמסילה תחובר לתל אביב הנסיעה הכוללת תיקח 45 דקות, אבל זה מהיר הרבה יותר מ 75 הדקות שלוקח בממוצע להגיע במכונית{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5333958,00.html רכבת מירושלים לתל אביב? רק עד לנתב"ג]23.08.2018, ויינט}}. לפעמים ההגעה במכונית לוקחת אפילו 100 דקות{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5357667,00.html קו ירושלים-נתב"ג בפעולה: "זה עשה לי את החג"]] 25 לספטמבר 2018, ויינט}}. אחרי שהמסילה תחובר לתחנות תל אביב, זה יקח 28 דקות. המסילה צפויה להעביר כמות גדולה של נוסעים. נכון ל-27 בספטמבר הרכבת יוצאת כל חצי שעה לכל כיוון ויש הגבלה של 400 בני אדם לנסיעה. לכן הצפי המקסימלי הוא כ-1 1,000 נוסעים ביום{{הערה|גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג [https://www.themarker.com/consumer/tourism/.premium-1.6507555 הסמויים, הדיילים והלחצים באוזניים: נסיעת מבחן ברכבת המהירה לירושלים] 29 לספטמבר 2018, The Marker}}. בהמשך הגבלת מספר הנוסעים תבוטל ומספר הנוסעים יוכל להגיע ל-1,000 בני אדם לנסיעה ותדירות הקו צפויה לגדול קודם ל-4 רכבות לשעה ובשעות העומס 6 רכבות לשעה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}, מה שאומר שמבחינה טכנית, היא יכולה להעביר כמות גדולה מאוד של אנשים ביממה. הצפי בפועל הוא כ-5 0,000 איש ביממה{{הערה|אביבית מסניקוב [https://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2018/Article-bb19d8dd2801661004.htm צפו: נסענו ברכבת המהירה מירושלים] 25.09.2018, מאקו}}. ב-3 החודשים הראשונים הנסיעה צפויה להיות בחינם ל-2 הכיוונים. כדי למנוע עומס יתר נכון לסוף ספטמבר, הזמנת מקומות אפשרית רק מראש באתר הרכבת. בהמשך הרכבות בקו צפויות להגיעעד כרמיאל ויתווספו עוד תחנות בירושלים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}.

+

* ב-25 בספטמבר 2018, נפתחה המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב. המסילה החשמלית מגיע בינתיים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומשם יצטרכו הנוסעים להחליף רכבת למסילה שמחברת את נמל התעופה לתל אביב כעת. המסילה החשמלית תגיע לתל אביב בתחילת 2019. עד שהמסילה תחובר לתל אביב הנסיעה הכוללת תיקח 45 דקות, אבל זה מהיר הרבה יותר מ-75 הדקות שלוקח בממוצע להגיע במכונית{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5333958,00.html רכבת מירושלים לתל אביב? רק עד לנתב"ג]23.08.2018, ויינט}}. לפעמים ההגעה במכונית לוקחת אפילו 100 דקות{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5357667,00.html קו ירושלים-נתב"ג בפעולה: "זה עשה לי את החג"]] 25 לספטמבר 2018, ויינט}}. אחרי שהמסילה תחובר לתחנות תל אביב, זה יקח 28 דקות. המסילה צפויה להעביר כמות גדולה של נוסעים. נכון ל-27 בספטמבר הרכבת יוצאת כל חצי שעה לכל כיוון ויש הגבלה של 400 בני אדם לנסיעה. לכן הצפי המקסימלי הוא כ-1 1,000 נוסעים ביום{{הערה|גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג [https://www.themarker.com/consumer/tourism/.premium-1.6507555 הסמויים, הדיילים והלחצים באוזניים: נסיעת מבחן ברכבת המהירה לירושלים] 29 לספטמבר 2018, The Marker}}. בהמשך הגבלת מספר הנוסעים תבוטל ומספר הנוסעים יוכל להגיע ל-1,000 בני אדם לנסיעה ותדירות הקו צפויה לגדול קודם ל-4 רכבות לשעה ובשעות העומס 6 רכבות לשעה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}, מה שאומר שמבחינה טכנית, היא יכולה להעביר כמות גדולה מאוד של אנשים ביממה. הצפי בפועל הוא כ-5 0,000 איש ביממה{{הערה|אביבית מסניקוב [https://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2018/Article-bb19d8dd2801661004.htm צפו: נסענו ברכבת המהירה מירושלים] 25.09.2018, מאקו}}. ב-3 החודשים הראשונים הנסיעה צפויה להיות בחינם ל-2 הכיוונים. כדי למנוע עומס יתר נכון לסוף ספטמבר, הזמנת מקומות אפשרית רק מראש באתר הרכבת. בהמשך הרכבות בקו צפויות להגיעעד כרמיאל ויתווספו עוד תחנות בירושלים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}.

עם זאת, בעקבות פתיחת הקו צומצמה תנועת הרכבות בין נהריה ליתר הארץ מה שגרם להרבה פקקים ותלונות מצד התושבים בגלל פגיעה בפרנסה ובלימודים. לטענת מנכ"ל ארגון "15 דקות" גיל יעקב: "מדובר בפרוייקט הסעת המונים מהחשובים ביותר שבוצעו בישראל, והעובדה שהוא מושק באופן חלקי וקטוע מצערת ביותר. התדירות הנמוכה, קיבולת הנוסעים הקטנה שדורשת הזמנה מראש והעובדה שהרכבת לא מגיעה ליעדה הסופי - מחייבים את משרד התחבורה לספק לנוסעי התחבורה הציבורית חלופות: נת"צ על כביש 1 ממחלף שורש ועד לתחנה המרכזית בירושלים. הפיתוח המואץ של הרכבת ברחבי הארץ והנסיון להאיץ את פתיחת הקו לירושלים לצורך גזירת סרט, ללא מתן מענה למחסור בקרונות ולמחסור במסילות במפגשי הרכבות בתל אביב, יוצרת שיבושים רבים בתנועת הרכבות וגורמת לפגיעה חמורה בשירות לנוסעים"{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5354066,00.html "רגע היסטורי": נחנכה הרכבת המהירה מירושלים לנתב"ג] 20.09.2018}}.

שורה 154: שורה 154:

יחד עם הורדת המחירים בתחבורה הציבורית(ראה על כך נקודות אחרות בסעיף זה), זה הביא לעלייה בכמות הנוסעים. לפי נתוני רכבת ישראל ב-5 השנים האחרונות ( 2012-2017) עלה מספר הנסיעות ברכבת מכ-35 מיליון נוסעים בשנה לכ-60 מיליון נוסעים - גידול של כ-70%. ב-2016 ברכבת היו 60 מיליון נסיעות בשנה, 220 אלף נסיעות יומיות ב-468 רכבות המופעלות מידי יום ב-12 קווים, היוצאים מ-61 תחנות נוסעים בפריסה ארצית. בשעות השיא הרכבות מורידות כ-6 5,000 מכוניות מהכבישים. כל יום 145,000 בני אדם משאירים את הרכב בבית ונוסעים ברכבת.{{הערה|רכבת ישראל [https://www.rail.co.il/about אודות רכבת ישראל]}}.

−

אפשר לראות בפועל שהרבה אנשים נוסעים ברכבת, כי כאשר זאת נמצאת בתיקונים וחלק מהקווים לא פועלים יש כל פעם פקקים אדירים ובעיות תחבורה במרכז. יש לציין שכלי התחבורה הציבורי המסיע הכי הרבה נוסעים ליחידת שטח הוא הרכבת וכנראה בגלל זה, נכון ל-2011 פחות מ 1% מגזי החממה שנפלטו בישראל נפלטו מהרכבות{{הערה|דוקטור הנריק מלוך [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0301-R0400/R0326/Abstract.pdf סקר על פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה מרכבות בישראל] יוני 2012, מחלקת איכות אוויר, מטאו-טק שירותים מטאורולוגיים בע"מ, המשרד להגנת הסביבה}} זאת כאשר סך הפליטות מסקטור התחבורה מהוות 19% מהפליטות בישראל בכלל ו 23% מהפליטות בסקטור האנרגיה{{הערה|חברת א. חפץ ושות' – ייעוץ כלכלי, השקעות וגיוס הון בע"מ TM חברת MED DHV בע"מ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל

+

אפשר לראות בפועל שהרבה אנשים נוסעים ברכבת, כי כאשר זאת נמצאת בתיקונים וחלק מהקווים לא פועלים יש כל פעם פקקים אדירים ובעיות תחבורה במרכז. יש לציין שכלי התחבורה הציבורי המסיע הכי הרבה נוסעים ליחידת שטח הוא הרכבת וכנראה בגלל זה, נכון ל-2011 פחות מ-1% מגזי החממה שנפלטו בישראל נפלטו מהרכבות{{הערה|דוקטור הנריק מלוך [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0301-R0400/R0326/Abstract.pdf סקר על פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה מרכבות בישראל] יוני 2012, מחלקת איכות אוויר, מטאו-טק שירותים מטאורולוגיים בע"מ, המשרד להגנת הסביבה}} זאת כאשר סך הפליטות מסקטור התחבורה מהוות 19% מהפליטות בישראל בכלל ו 23% מהפליטות בסקטור האנרגיה{{הערה|חברת א. חפץ ושות' – ייעוץ כלכלי, השקעות וגיוס הון בע"מ TM חברת MED DHV בע"מ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל

סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009, המשרד להגנת הסביבה, צוות היגוי בין משרדי}}. יש לציין שלא ברור איזה אחוז מהנסועה בישראל היא הנסועה ברכבות ולכן קשה לדבר בביטחון על המצב בישראל מנקודת מבט זו, אבל באופן כללי רכבת נחשבת לפולטת פחות מכלי רכב ממונעים אחרים-14 גרם פחמן דו חמצני לנוסע לקילומטר בהשוואה ל-42 גרם ממכונית קטנה ו 55 גרם ממכונית גדולה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_impact_of_transport#Sectors Environmental impact of transport]}}.

שורה 299: שורה 299:

נכון לשנת 2016 [[התפלת מים בישראל]] היא בהיקף של בשנת בישראל כ-5 42 מיליון מטר קוב {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. מחיר המים המותפלים יקר יותר וכן יש חשש מפני השפעות שליליות להתפלה: החשש העיקרי הוא מפני פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים (יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים. בעיות נוספות כוללות זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, במים המותפלים, שאיבת אורגניזמים לתוך המתקנים ובעקבות זאת פגיעה בהם, ותפיסת שטחים פתוחים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94#%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3 התפלה]}}.

−

משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}. לפי הנתונים מ 2017 בגלל מחסור במגנזים מתים כל שנה כ-4 ,000 ישראלים - יותר מ[[זיהום אוויר בישראל]]. במארס 2018 התקבלה ההחלטה להנסות להשיב את המגנזיום למים, הקמת מתקן החלוץ צריכה להתחיל בספטמבר 2018{{הערה|1=יוסף בן שאול[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186159 4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום] 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017}}{{הערה|JUDY SIEGEL-ITZKOVICH[https://www.jpost.com/HEALTH-SCIENCE/Desalination-leading-to-deadly-lack-of-magnesium-547508 DESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM]30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News}}{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5957882 עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות]29.03.2018, הארץ}}. אם זאת, יש לציין שלהוספה מלאכותית של מגנזיום גם צפויות להיות השלכות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות מסוימות[http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf] [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf].

+

משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}. לפי הנתונים מ-2017 בגלל מחסור במגנזים מתים כל שנה כ-4 ,000 ישראלים - יותר מ[[זיהום אוויר בישראל]]. במארס 2018 התקבלה ההחלטה להנסות להשיב את המגנזיום למים, הקמת מתקן החלוץ צריכה להתחיל בספטמבר 2018{{הערה|1=יוסף בן שאול[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186159 4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום] 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017}}{{הערה|JUDY SIEGEL-ITZKOVICH[https://www.jpost.com/HEALTH-SCIENCE/Desalination-leading-to-deadly-lack-of-magnesium-547508 DESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM]30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News}}{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5957882 עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות]29.03.2018, הארץ}}. אם זאת, יש לציין שלהוספה מלאכותית של מגנזיום גם צפויות להיות השלכות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות מסוימות[http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf] [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf].

מחקר אחד מעלה חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור יוד{{הערה|Ovadia YS, Troen AM, Gefel D. Barzilai Medical Center, Ashkelon and School of Nutrition Science, The Hebrew University, Jerusalem,

עידן ד בוט

בוטים, מפעילי מערכת

13,124

עריכות

שינויים

התמודדות ישראל עם שינויי האקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־21:01, 20 ביולי 2019

תפריט ניווט

חיפוש