− | ב-2017 התברר שמקטע אחד בגרינלנד החל להינמס בקצב מהיר יותר ב-80% בערך. המדענים חושבים שהסיבה היא שינוי בכיוון הרוח החל מ 2003, ייתכן והדבר קשור לשינוי בזרם הסילון הקוטבי עקב המסת הקרח{{הערה| Umair Irfan [https://www.vox.com/energy-and-environment/2017/12/14/16772722/greenland-ice-sheet-melting-sea-level-rise Greenland's ice sheet is driving global sea level rise. One section is melting 80% faster.] 14.12.2017, VOX}}. | + | ב-2017 התברר שמקטע אחד בגרינלנד החל להינמס בקצב מהיר יותר ב-80% בערך. המדענים חושבים שהסיבה היא שינוי בכיוון הרוח החל מ-2003, ייתכן והדבר קשור לשינוי בזרם הסילון הקוטבי עקב המסת הקרח{{הערה| Umair Irfan [https://www.vox.com/energy-and-environment/2017/12/14/16772722/greenland-ice-sheet-melting-sea-level-rise Greenland's ice sheet is driving global sea level rise. One section is melting 80% faster.] 14.12.2017, VOX}}. |
| ב 2019 קבוצת מדענים מנאס"א, גלתה בקרחון "טוייט" באנטארקטיקה, מערה שהכילה 14 מיליארד טון קרח לפני שנוצרה כאשר רוב הקרח כנראה נמס תוך 3 שנים. הדבר מצביעה על המסת קרח מהירה ממה שחשבו קודם. קרחון טווייט נחשב לאחד הבעיתיים ביותר כי הוא יכול להנמס מהר. הוא בערך בגודל של פלורידה, והמסתו יכולה להביא לעלייה במפלס פני הים ב כ-6 0 סנטימטר ותאיץ את המסתם של קרחונים שכנים מה שיגרום לעליית פני ים של כ-2 .4 מטר{{הערה| Julia Conley [https://www.ecowatch.com/cavity-glacier-2627644363.html City-Sized 1,000-Foot Deep Cavity Found in Glacier, Warns NASA, Signaling 'Rapid Decay' of Antarctic Ice]31 לינואר 2019 Ecowatch}}. | | ב 2019 קבוצת מדענים מנאס"א, גלתה בקרחון "טוייט" באנטארקטיקה, מערה שהכילה 14 מיליארד טון קרח לפני שנוצרה כאשר רוב הקרח כנראה נמס תוך 3 שנים. הדבר מצביעה על המסת קרח מהירה ממה שחשבו קודם. קרחון טווייט נחשב לאחד הבעיתיים ביותר כי הוא יכול להנמס מהר. הוא בערך בגודל של פלורידה, והמסתו יכולה להביא לעלייה במפלס פני הים ב כ-6 0 סנטימטר ותאיץ את המסתם של קרחונים שכנים מה שיגרום לעליית פני ים של כ-2 .4 מטר{{הערה| Julia Conley [https://www.ecowatch.com/cavity-glacier-2627644363.html City-Sized 1,000-Foot Deep Cavity Found in Glacier, Warns NASA, Signaling 'Rapid Decay' of Antarctic Ice]31 לינואר 2019 Ecowatch}}. |
− | 1. לפי כלל ברון (Brunn) מ 1962, עלייה של פני הים גורמת לתזוזת קו החוף בחופים חוליים למרחק גדול פי 50 - 100 מהעלייה{{הערה|ניר פפאי, שחר הרמלין, דב רוזן, מיכה קליין, מיכל לייכטר, איתמר פרת, נחום יהושע, אבי מלול, אהוד גלילי, יעקב ניר, אורי קרמן, יעקב ניר, אהוד גלילי, יעקב שרביט, איתמר פרת, בועז רענן, גולן מקס, ערן טננבאום, אלבטרוס, יחידת ה–GIS ,מכון דש"א, החברה להגנת הטבע, מנשה קדישמן [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/hofim_2004_lr(1)%5B1%5D.pdf חופי ישראל 2004 דוח החברה להגנת הטבע ופורום ארגוני החוף על מצב חופי הים התיכון, מוגש לשרה לאיכות הסביבה עליית מפלס הים, עמוד 42] יוני 2004}}. זאת אומרת שעלייה של 25 סנטימטר פרושה שהים התקדם 12.5 - 25 מטר לתוך האדמה. כאשר מדובר בחוף סלעי, כלומר מצוק, המצוק מתמוטט, בקצב קצת יותר איטי. הרבה מאוד מבנים נמצאים במרחק זה מהחוף. לכן יש הבדל גדול בין ההשפעות של עליית פני הים לפני 50 שנה וההשפעות כיום - לפני 50 שנה היה מדובר בעיקר בצמצום המרחק בין הבניינים לים ועכשיו הים בהרבה מקרים כבר הגיע עד הבתים. לכן להרבה מאוד בניינים בעולם יש בעיות בגלל זה כבר עכשיו כולל בישראל. | + | 1. לפי כלל ברון (Brunn) מ-1962, עלייה של פני הים גורמת לתזוזת קו החוף בחופים חוליים למרחק גדול פי 50 - 100 מהעלייה{{הערה|ניר פפאי, שחר הרמלין, דב רוזן, מיכה קליין, מיכל לייכטר, איתמר פרת, נחום יהושע, אבי מלול, אהוד גלילי, יעקב ניר, אורי קרמן, יעקב ניר, אהוד גלילי, יעקב שרביט, איתמר פרת, בועז רענן, גולן מקס, ערן טננבאום, אלבטרוס, יחידת ה–GIS ,מכון דש"א, החברה להגנת הטבע, מנשה קדישמן [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/hofim_2004_lr(1)%5B1%5D.pdf חופי ישראל 2004 דוח החברה להגנת הטבע ופורום ארגוני החוף על מצב חופי הים התיכון, מוגש לשרה לאיכות הסביבה עליית מפלס הים, עמוד 42] יוני 2004}}. זאת אומרת שעלייה של 25 סנטימטר פרושה שהים התקדם 12.5 - 25 מטר לתוך האדמה. כאשר מדובר בחוף סלעי, כלומר מצוק, המצוק מתמוטט, בקצב קצת יותר איטי. הרבה מאוד מבנים נמצאים במרחק זה מהחוף. לכן יש הבדל גדול בין ההשפעות של עליית פני הים לפני 50 שנה וההשפעות כיום - לפני 50 שנה היה מדובר בעיקר בצמצום המרחק בין הבניינים לים ועכשיו הים בהרבה מקרים כבר הגיע עד הבתים. לכן להרבה מאוד בניינים בעולם יש בעיות בגלל זה כבר עכשיו כולל בישראל. |
− | '''לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015{{הערה|EPA [https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-levelClimate Change Indicators: Sea Level] EPA אוגוסט 2016}}. כתוצאה מכך מספר הימים עם שיטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה פי 5-10: מ 4-5 ימים בשנה ל-30-40 ימים בשנה{{הערה|EPA[https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-coastal-floodingClimate Change Indicators: Coastal Flooding] EPA}}{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, וזה שינה את חיי התושבים לאורך חוף זה'''. הם חווים שיטפונות באופן קבוע-פעמים רבות המים מגיעים רק לגובה של 30-60 סנטימטר אבל זה מספיק כדי לשבש את התנועה בכבישים, לפגוע ביערות, במדשאות, במבנים ובבארות המים המתוקים. בנורפולק מציבים סרגלים ליד הכביש כדי שהנהגים ידעו באיזה גובה המים. ערים ושכונות רבות הופכות לסוג של גטאות כי בונים מסביבם חומות. בערים רבות מגביהים בתים ורחובות, שולחים באופן קבוע משאיות לשאוב מים. עיר אחת אפילו הופכת לאי כמה פעמים בשנה. הוקמו חברות מיוחדות כדי למפות את הסיכונים ולייעץ לאנשים מה לעשות, היכן לקנות דירה ואיך למגן אותה. מעניין שראשי הערים באזורים אלה, גם מהמפלגה הרפובליקאית, עושים את כל זה בדיוק כמו אנשי המפלגה הדמוקרטית למרות חילוקי הדעות ביניהן בנושא. העלות הכספית של ההשפעות ושל הדרכים להתמודד מולם גבוהה מאוד. נורפולק בה 250,000 תושבים צריכה 1.2 מיליארד דולר להתמודד עם ההשלכות של עליית מי הים. מיאמי השקיעה בזה 400 מיליון דולר וניו יורק מיליארדים רבים {{הערה|1=JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast, | + | '''לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015{{הערה|EPA [https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-levelClimate Change Indicators: Sea Level] EPA אוגוסט 2016}}. כתוצאה מכך מספר הימים עם שיטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה פי 5-10: מ-4-5 ימים בשנה ל-30-40 ימים בשנה{{הערה|EPA[https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-coastal-floodingClimate Change Indicators: Coastal Flooding] EPA}}{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, וזה שינה את חיי התושבים לאורך חוף זה'''. הם חווים שיטפונות באופן קבוע-פעמים רבות המים מגיעים רק לגובה של 30-60 סנטימטר אבל זה מספיק כדי לשבש את התנועה בכבישים, לפגוע ביערות, במדשאות, במבנים ובבארות המים המתוקים. בנורפולק מציבים סרגלים ליד הכביש כדי שהנהגים ידעו באיזה גובה המים. ערים ושכונות רבות הופכות לסוג של גטאות כי בונים מסביבם חומות. בערים רבות מגביהים בתים ורחובות, שולחים באופן קבוע משאיות לשאוב מים. עיר אחת אפילו הופכת לאי כמה פעמים בשנה. הוקמו חברות מיוחדות כדי למפות את הסיכונים ולייעץ לאנשים מה לעשות, היכן לקנות דירה ואיך למגן אותה. מעניין שראשי הערים באזורים אלה, גם מהמפלגה הרפובליקאית, עושים את כל זה בדיוק כמו אנשי המפלגה הדמוקרטית למרות חילוקי הדעות ביניהן בנושא. העלות הכספית של ההשפעות ושל הדרכים להתמודד מולם גבוהה מאוד. נורפולק בה 250,000 תושבים צריכה 1.2 מיליארד דולר להתמודד עם ההשלכות של עליית מי הים. מיאמי השקיעה בזה 400 מיליון דולר וניו יורק מיליארדים רבים {{הערה|1=JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast, |