שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  21:58, 20 ביולי 2019
מ
החלפת טקסט – " מ " ב־" מ-"
שורה 22: שורה 22:  
ב-2017 התפרסם מחקר לפיו כאשר הטמפרטורה עולה גדל מספרן של אצות בגדלים על הקרח. הדבר גורם לקרח להיהפך לקהה יותר ולהחזיר פחות אור. לכן יותר אור נהפך לחום והקרח מתחמם במהירות גדולה יותר. זה אומר ששינויי האקלים יכולים לגרום לקרח להינמס במהירות גדולה יותר ממה שציפו{{הערה|Marek Stibal  Jason E. Box  Karen A. Cameron  Peter L. Langen  Marian L. Yallop  Ruth H. Mottram Alia L. Khan  Noah P. Molotch  Nathan A. M. Chrismas  Filippo Calì Quaglia  Daniel Remias C. J. P. Paul Smeets  Michiel R. van den Broeke  Jonathan C. Ryan  Alun Hubbard  Martyn Tranter Dirk van As  Andreas P. Ahlstrøm [https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/2017GL075958 Algae Drive Enhanced Darkening of Bare Ice on the Greenland Ice Sheet] 6.11.2017,  American Geophysical Union}}.  
 
ב-2017 התפרסם מחקר לפיו כאשר הטמפרטורה עולה גדל מספרן של אצות בגדלים על הקרח. הדבר גורם לקרח להיהפך לקהה יותר ולהחזיר פחות אור. לכן יותר אור נהפך לחום והקרח מתחמם במהירות גדולה יותר. זה אומר ששינויי האקלים יכולים לגרום לקרח להינמס במהירות גדולה יותר ממה שציפו{{הערה|Marek Stibal  Jason E. Box  Karen A. Cameron  Peter L. Langen  Marian L. Yallop  Ruth H. Mottram Alia L. Khan  Noah P. Molotch  Nathan A. M. Chrismas  Filippo Calì Quaglia  Daniel Remias C. J. P. Paul Smeets  Michiel R. van den Broeke  Jonathan C. Ryan  Alun Hubbard  Martyn Tranter Dirk van As  Andreas P. Ahlstrøm [https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/2017GL075958 Algae Drive Enhanced Darkening of Bare Ice on the Greenland Ice Sheet] 6.11.2017,  American Geophysical Union}}.  
   −
ב-2017 התברר שמקטע אחד בגרינלנד החל להינמס בקצב מהיר יותר ב-80% בערך. המדענים חושבים שהסיבה היא שינוי בכיוון הרוח החל מ 2003, ייתכן והדבר קשור לשינוי בזרם הסילון הקוטבי עקב המסת הקרח{{הערה| Umair Irfan [https://www.vox.com/energy-and-environment/2017/12/14/16772722/greenland-ice-sheet-melting-sea-level-rise Greenland's ice sheet is driving global sea level rise. One section is melting 80% faster.] 14.12.2017, VOX}}.
+
ב-2017 התברר שמקטע אחד בגרינלנד החל להינמס בקצב מהיר יותר ב-80% בערך. המדענים חושבים שהסיבה היא שינוי בכיוון הרוח החל מ-2003, ייתכן והדבר קשור לשינוי בזרם הסילון הקוטבי עקב המסת הקרח{{הערה| Umair Irfan [https://www.vox.com/energy-and-environment/2017/12/14/16772722/greenland-ice-sheet-melting-sea-level-rise Greenland's ice sheet is driving global sea level rise. One section is melting 80% faster.] 14.12.2017, VOX}}.
    
ב 2019 קבוצת מדענים מנאס"א, גלתה בקרחון "טוייט" באנטארקטיקה, מערה שהכילה 14 מיליארד טון קרח לפני שנוצרה כאשר רוב הקרח כנראה נמס תוך 3 שנים. הדבר מצביעה על המסת קרח מהירה ממה שחשבו קודם. קרחון טווייט נחשב לאחד הבעיתיים ביותר כי הוא יכול להנמס מהר. הוא בערך בגודל של פלורידה, והמסתו יכולה להביא לעלייה במפלס פני הים ב כ-6 0 סנטימטר ותאיץ את המסתם של קרחונים שכנים מה שיגרום לעליית פני ים של כ-2 .4 מטר{{הערה| Julia Conley [https://www.ecowatch.com/cavity-glacier-2627644363.html City-Sized 1,000-Foot Deep Cavity Found in Glacier, Warns NASA, Signaling 'Rapid Decay' of Antarctic Ice]31 לינואר 2019 Ecowatch}}.  
 
ב 2019 קבוצת מדענים מנאס"א, גלתה בקרחון "טוייט" באנטארקטיקה, מערה שהכילה 14 מיליארד טון קרח לפני שנוצרה כאשר רוב הקרח כנראה נמס תוך 3 שנים. הדבר מצביעה על המסת קרח מהירה ממה שחשבו קודם. קרחון טווייט נחשב לאחד הבעיתיים ביותר כי הוא יכול להנמס מהר. הוא בערך בגודל של פלורידה, והמסתו יכולה להביא לעלייה במפלס פני הים ב כ-6 0 סנטימטר ותאיץ את המסתם של קרחונים שכנים מה שיגרום לעליית פני ים של כ-2 .4 מטר{{הערה| Julia Conley [https://www.ecowatch.com/cavity-glacier-2627644363.html City-Sized 1,000-Foot Deep Cavity Found in Glacier, Warns NASA, Signaling 'Rapid Decay' of Antarctic Ice]31 לינואר 2019 Ecowatch}}.  
שורה 57: שורה 57:  
כאשר בוחנים את השפעות עליית פני הים ממבט ראשון קשה להבין למה בעצם זה כל כך משפיע: המים עלו ב-25 סנטימטר - אם אדם מבוגר יעמוד בבריכה שמכוסה במים בגובה כזה הם יגיעו לו איפה שהוא בין הקרסוליים לברכיים. הים עולה ב-4.6 מילימטר בשנה - כגודל של נמלה ממוצעת. איך יש לזה השפעה חזקה כל כך?  מדעני האקלים מסבירים שהאוקיינוס העולמי הוא גדול ולכן גם ההשפעות אפילו של עלייה כזאת הן גדולות. ההשפעות העיקריות הן אלה:
 
כאשר בוחנים את השפעות עליית פני הים ממבט ראשון קשה להבין למה בעצם זה כל כך משפיע: המים עלו ב-25 סנטימטר - אם אדם מבוגר יעמוד בבריכה שמכוסה במים בגובה כזה הם יגיעו לו איפה שהוא בין הקרסוליים לברכיים. הים עולה ב-4.6 מילימטר בשנה - כגודל של נמלה ממוצעת. איך יש לזה השפעה חזקה כל כך?  מדעני האקלים מסבירים שהאוקיינוס העולמי הוא גדול ולכן גם ההשפעות אפילו של עלייה כזאת הן גדולות. ההשפעות העיקריות הן אלה:
   −
1. לפי כלל ברון (Brunn) מ 1962, עלייה של פני הים גורמת לתזוזת קו החוף בחופים חוליים למרחק גדול פי 50 - 100 מהעלייה{{הערה|ניר פפאי, שחר הרמלין, דב רוזן, מיכה קליין, מיכל לייכטר, איתמר פרת, נחום יהושע, אבי מלול, אהוד גלילי, יעקב ניר, אורי קרמן, יעקב ניר, אהוד גלילי, יעקב שרביט, איתמר פרת, בועז רענן, גולן מקס, ערן טננבאום, אלבטרוס, יחידת ה–GIS ,מכון דש"א, החברה להגנת הטבע, מנשה קדישמן [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/hofim_2004_lr(1)%5B1%5D.pdf חופי ישראל 2004 דוח החברה להגנת הטבע ופורום ארגוני החוף על מצב חופי הים התיכון, מוגש לשרה לאיכות הסביבה עליית מפלס הים, עמוד 42] יוני 2004}}. זאת אומרת שעלייה של 25 סנטימטר פרושה שהים התקדם 12.5 - 25 מטר לתוך האדמה. כאשר מדובר בחוף סלעי, כלומר מצוק, המצוק מתמוטט, בקצב קצת יותר איטי. הרבה מאוד מבנים נמצאים במרחק זה מהחוף. לכן יש הבדל גדול בין ההשפעות של עליית פני הים לפני 50 שנה וההשפעות כיום - לפני 50 שנה היה מדובר בעיקר בצמצום המרחק בין הבניינים לים ועכשיו הים בהרבה מקרים כבר הגיע עד הבתים. לכן להרבה מאוד בניינים בעולם יש בעיות בגלל זה כבר עכשיו כולל בישראל.
+
1. לפי כלל ברון (Brunn) מ-1962, עלייה של פני הים גורמת לתזוזת קו החוף בחופים חוליים למרחק גדול פי 50 - 100 מהעלייה{{הערה|ניר פפאי, שחר הרמלין, דב רוזן, מיכה קליין, מיכל לייכטר, איתמר פרת, נחום יהושע, אבי מלול, אהוד גלילי, יעקב ניר, אורי קרמן, יעקב ניר, אהוד גלילי, יעקב שרביט, איתמר פרת, בועז רענן, גולן מקס, ערן טננבאום, אלבטרוס, יחידת ה–GIS ,מכון דש"א, החברה להגנת הטבע, מנשה קדישמן [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/hofim_2004_lr(1)%5B1%5D.pdf חופי ישראל 2004 דוח החברה להגנת הטבע ופורום ארגוני החוף על מצב חופי הים התיכון, מוגש לשרה לאיכות הסביבה עליית מפלס הים, עמוד 42] יוני 2004}}. זאת אומרת שעלייה של 25 סנטימטר פרושה שהים התקדם 12.5 - 25 מטר לתוך האדמה. כאשר מדובר בחוף סלעי, כלומר מצוק, המצוק מתמוטט, בקצב קצת יותר איטי. הרבה מאוד מבנים נמצאים במרחק זה מהחוף. לכן יש הבדל גדול בין ההשפעות של עליית פני הים לפני 50 שנה וההשפעות כיום - לפני 50 שנה היה מדובר בעיקר בצמצום המרחק בין הבניינים לים ועכשיו הים בהרבה מקרים כבר הגיע עד הבתים. לכן להרבה מאוד בניינים בעולם יש בעיות בגלל זה כבר עכשיו כולל בישראל.
    
2. קצב העלייה שולש מהמאה ה-20 עד עכשיו והגיע ל-4.6 מילימטר בשנה. זה אומר שקו החוף זז בקצב של כ-2 3 - 46 סנטימטר בשנה. יש קושי בלבנות בתים ליד הים בקצב כזה כי הם מתוכננים לזמן תפעול ארוך כדי לכסות על ההוצאות. בניינים בדרך כלל מתוכננים לעשרות ואף מאות שנים{{הערה|אתר הטכניון המכון הלאומי לחקר הבנייה [https://nbri.net.technion.ac.il/mehkar/ מחקר]}} אבל אפילו עם לבנות ל-50 שנה המשמעות היא שצריך להרחיק את הבית או בית המלון בלפחות 17 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. זאת למרות שבנייה על חוף הים נחשבת להכי יוקרתית וההרחקה כמובן משפיעה על המחיר וההנאה.
 
2. קצב העלייה שולש מהמאה ה-20 עד עכשיו והגיע ל-4.6 מילימטר בשנה. זה אומר שקו החוף זז בקצב של כ-2 3 - 46 סנטימטר בשנה. יש קושי בלבנות בתים ליד הים בקצב כזה כי הם מתוכננים לזמן תפעול ארוך כדי לכסות על ההוצאות. בניינים בדרך כלל מתוכננים לעשרות ואף מאות שנים{{הערה|אתר הטכניון המכון הלאומי לחקר הבנייה [https://nbri.net.technion.ac.il/mehkar/ מחקר]}} אבל אפילו עם לבנות ל-50 שנה המשמעות היא שצריך להרחיק את הבית או בית המלון בלפחות 17 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. זאת למרות שבנייה על חוף הים נחשבת להכי יוקרתית וההרחקה כמובן משפיעה על המחיר וההנאה.
שורה 92: שורה 92:  
[[תמונה:Sea-level-figure2-2016.png|left|thumb|250px|בתמונה רואים את עליית פני הים ליד חופי ארצות הברית בשנים 1960-2015 באינצ'ים(אינצ'=כ 2.5 סנטימטר). הים עלה ליד כל החופים חוץ מליד חופי אלסקה. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית]]
 
[[תמונה:Sea-level-figure2-2016.png|left|thumb|250px|בתמונה רואים את עליית פני הים ליד חופי ארצות הברית בשנים 1960-2015 באינצ'ים(אינצ'=כ 2.5 סנטימטר). הים עלה ליד כל החופים חוץ מליד חופי אלסקה. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית]]
   −
'''לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015{{הערה|EPA [https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-levelClimate Change Indicators: Sea Level] EPA אוגוסט 2016}}. כתוצאה מכך מספר הימים עם שיטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה פי 5-10: מ 4-5 ימים בשנה ל-30-40 ימים בשנה{{הערה|EPA[https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-coastal-floodingClimate Change Indicators: Coastal Flooding] EPA}}{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, וזה שינה את חיי התושבים לאורך חוף זה'''. הם חווים שיטפונות באופן קבוע-פעמים רבות המים מגיעים רק לגובה של 30-60 סנטימטר אבל זה מספיק כדי לשבש את התנועה בכבישים, לפגוע ביערות, במדשאות, במבנים ובבארות המים המתוקים. בנורפולק מציבים סרגלים ליד הכביש כדי שהנהגים ידעו באיזה גובה המים. ערים ושכונות רבות הופכות לסוג של גטאות כי בונים מסביבם חומות. בערים רבות מגביהים בתים ורחובות, שולחים באופן קבוע משאיות לשאוב מים. עיר אחת אפילו הופכת לאי כמה פעמים בשנה. הוקמו חברות מיוחדות כדי למפות את הסיכונים ולייעץ לאנשים מה לעשות, היכן לקנות דירה ואיך למגן אותה. מעניין שראשי הערים באזורים אלה, גם מהמפלגה הרפובליקאית, עושים את כל זה בדיוק כמו אנשי המפלגה הדמוקרטית  למרות חילוקי הדעות ביניהן בנושא. העלות הכספית של ההשפעות ושל הדרכים להתמודד מולם גבוהה מאוד. נורפולק בה 250,000 תושבים צריכה 1.2 מיליארד דולר להתמודד עם ההשלכות של עליית מי הים. מיאמי השקיעה בזה 400 מיליון דולר וניו יורק מיליארדים רבים {{הערה|1=JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast,
+
'''לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015{{הערה|EPA [https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-levelClimate Change Indicators: Sea Level] EPA אוגוסט 2016}}. כתוצאה מכך מספר הימים עם שיטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה פי 5-10: מ-4-5 ימים בשנה ל-30-40 ימים בשנה{{הערה|EPA[https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-coastal-floodingClimate Change Indicators: Coastal Flooding] EPA}}{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, וזה שינה את חיי התושבים לאורך חוף זה'''. הם חווים שיטפונות באופן קבוע-פעמים רבות המים מגיעים רק לגובה של 30-60 סנטימטר אבל זה מספיק כדי לשבש את התנועה בכבישים, לפגוע ביערות, במדשאות, במבנים ובבארות המים המתוקים. בנורפולק מציבים סרגלים ליד הכביש כדי שהנהגים ידעו באיזה גובה המים. ערים ושכונות רבות הופכות לסוג של גטאות כי בונים מסביבם חומות. בערים רבות מגביהים בתים ורחובות, שולחים באופן קבוע משאיות לשאוב מים. עיר אחת אפילו הופכת לאי כמה פעמים בשנה. הוקמו חברות מיוחדות כדי למפות את הסיכונים ולייעץ לאנשים מה לעשות, היכן לקנות דירה ואיך למגן אותה. מעניין שראשי הערים באזורים אלה, גם מהמפלגה הרפובליקאית, עושים את כל זה בדיוק כמו אנשי המפלגה הדמוקרטית  למרות חילוקי הדעות ביניהן בנושא. העלות הכספית של ההשפעות ושל הדרכים להתמודד מולם גבוהה מאוד. נורפולק בה 250,000 תושבים צריכה 1.2 מיליארד דולר להתמודד עם ההשלכות של עליית מי הים. מיאמי השקיעה בזה 400 מיליון דולר וניו יורק מיליארדים רבים {{הערה|1=JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast,
 
Caused by Global
 
Caused by Global
 
Warming, Has
 
Warming, Has

תפריט ניווט