שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ל 6" ב־" ל-6"
שורה 57: שורה 57:  
נכון לשנת 2014, בכל יום יש כ-311 אלף יציאות של קווי אוטובוסים הפועלים ברישיון, ובהם כ-2.2 מיליון נוסעים. במערך התחבורה הציבורית פועלים 5,611 אוטובוסים. (יש אוטובוסים נוספים המשמשים חברות הסעה פרטיות).<ref name="mmm_06_14"/>
 
נכון לשנת 2014, בכל יום יש כ-311 אלף יציאות של קווי אוטובוסים הפועלים ברישיון, ובהם כ-2.2 מיליון נוסעים. במערך התחבורה הציבורית פועלים 5,611 אוטובוסים. (יש אוטובוסים נוספים המשמשים חברות הסעה פרטיות).<ref name="mmm_06_14"/>
   −
בזמן האחרון השתפר התאום בין הרכבות לאוטובוסים בעקבות פרויקט '''קו רציף'''. זמן הגעת האוטובוסים מותאם לזמן הגעת הרכבות. נכון לחמישי בספטמבר 2018, 95 קוי אוטובוסים הותאמו ל 65 תחנות רכבת. הדבר תורם לעלייה בשימוש ברכבות, למרות שמצריך קווי אוטובוס נוספים. יעילות גדולה יותר יכולה להיות להפיכת קווי האוטובוס שמגיעים לתחנות הרכבת ל[[נתיב תחבורה ציבורית|נתיבי תחבורה ציבורית]]{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.
+
בזמן האחרון השתפר התאום בין הרכבות לאוטובוסים בעקבות פרויקט '''קו רציף'''. זמן הגעת האוטובוסים מותאם לזמן הגעת הרכבות. נכון לחמישי בספטמבר 2018, 95 קוי אוטובוסים הותאמו ל-65 תחנות רכבת. הדבר תורם לעלייה בשימוש ברכבות, למרות שמצריך קווי אוטובוס נוספים. יעילות גדולה יותר יכולה להיות להפיכת קווי האוטובוס שמגיעים לתחנות הרכבת ל[[נתיב תחבורה ציבורית|נתיבי תחבורה ציבורית]]{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.
    
===נתיבי תחבורה ציבורית===
 
===נתיבי תחבורה ציבורית===
שורה 69: שורה 69:  
משך הנסיעה הממוצע בתחבורה ציבורית באוטובוסים ארוך כפליים ממשך אותה הנסיעה ברכב פרטי, בעוד שהנסיעה לפי מחקר של עמותת [[אור ירוק]] משנת 2014, זמן הנסיעה בתחבורה ציבורית ליעדים פופולריים בתחבורה ציבורית היה גבוה פי 2 בממוצע ולפעמים ארך פי 3 עד פי 4 לעומת רכב פרטי. העמותות השתמשו ביישומים כמו Moovit וב–Google Maps, לשם ביצוע השוואות בין סוגי הנסיעות. כך למשל, נסיעה מהרצליה לאוניברסיטת תל אביב תארך שעה באוטובוס - לעומת 23 דקות ברכב פרטי (פי 3). נסיעה באוטובוס מקרית גת למכללת די.בי.איי באשקלון תארך 52–57 דקות באוטובוס לעומת רבע שעה בלבד ברכב פרטי (פי 4). [http://www.themarker.com/dynamo/1.2437044]
 
משך הנסיעה הממוצע בתחבורה ציבורית באוטובוסים ארוך כפליים ממשך אותה הנסיעה ברכב פרטי, בעוד שהנסיעה לפי מחקר של עמותת [[אור ירוק]] משנת 2014, זמן הנסיעה בתחבורה ציבורית ליעדים פופולריים בתחבורה ציבורית היה גבוה פי 2 בממוצע ולפעמים ארך פי 3 עד פי 4 לעומת רכב פרטי. העמותות השתמשו ביישומים כמו Moovit וב–Google Maps, לשם ביצוע השוואות בין סוגי הנסיעות. כך למשל, נסיעה מהרצליה לאוניברסיטת תל אביב תארך שעה באוטובוס - לעומת 23 דקות ברכב פרטי (פי 3). נסיעה באוטובוס מקרית גת למכללת די.בי.איי באשקלון תארך 52–57 דקות באוטובוס לעומת רבע שעה בלבד ברכב פרטי (פי 4). [http://www.themarker.com/dynamo/1.2437044]
   −
בזמן האחרון השתפר התאום בין הרכבות לאוטובוסים בעקבות פרויקט '''קו רציף'''. קווי האוטובוסים מותאימים לקווי הרכבת וכך אפשר להגיע מהר יותר. נכון לחמישי בספטמבר 2018, 95 קוי אוטובוסים הותאמו ל 65 תחנות רכבת{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.
+
בזמן האחרון השתפר התאום בין הרכבות לאוטובוסים בעקבות פרויקט '''קו רציף'''. קווי האוטובוסים מותאימים לקווי הרכבת וכך אפשר להגיע מהר יותר. נכון לחמישי בספטמבר 2018, 95 קוי אוטובוסים הותאמו ל-65 תחנות רכבת{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.
    
===ארגון צורת קווי הנסיעה===
 
===ארגון צורת קווי הנסיעה===
שורה 255: שורה 255:     
הממשלה נקטה במספר צעדים כדי להעלות את השימוש ברכבת בשנים האחרונות. הדבר הביא לתוצאות חיוביות משמעותיות: בשנת 2000 בוצעו ברכבת ישראל 12.7 מילון נסיעות, ואילו בשנת 2018 ברכבת ישראל בוצעו 67.7 מיליון נסיעות ב-565 רכבות. כלומר, כמות הנסיעות הוכפלה ביותר מפי 5. בממוצע, בשנת 2018 ברכבת בוצעו 256,800 נסיעות ביום{{הערה|רכבת ישראל בע"ם [https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1219001-1220000/P1219831-00.pdf דוח תקופתי
 
הממשלה נקטה במספר צעדים כדי להעלות את השימוש ברכבת בשנים האחרונות. הדבר הביא לתוצאות חיוביות משמעותיות: בשנת 2000 בוצעו ברכבת ישראל 12.7 מילון נסיעות, ואילו בשנת 2018 ברכבת ישראל בוצעו 67.7 מיליון נסיעות ב-565 רכבות. כלומר, כמות הנסיעות הוכפלה ביותר מפי 5. בממוצע, בשנת 2018 ברכבת בוצעו 256,800 נסיעות ביום{{הערה|רכבת ישראל בע"ם [https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1219001-1220000/P1219831-00.pdf דוח תקופתי
לשנת 2018] 25 במרץ 2019, עמודים 13א, 15א}}. בשנת 2019 כמות התחנות הגיעה ל 69{{הערה|דניאל שמיל [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287908 התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה] 30 למאי 2019}}.
+
לשנת 2018] 25 במרץ 2019, עמודים 13א, 15א}}. בשנת 2019 כמות התחנות הגיעה ל-69{{הערה|דניאל שמיל [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287908 התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה] 30 למאי 2019}}.
    
'''הצעדים שננקטו על ידי הממשלה והרשויות המקומיות:'''
 
'''הצעדים שננקטו על ידי הממשלה והרשויות המקומיות:'''
שורה 281: שורה 281:  
* ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025{{הערה|משרד ראש הממשלה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/sederyom/gov34/Documents/GAS.pdf התכנית הלאומית לתחליפי דלקים]}}. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז{{הערה|ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4905965,00.html האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135] ויינט 11.01.2017}}, כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ב-2018 ניר משה, האחראי על תחום התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, אמר בדיון שעל פי התוכנית הרב־שנתית של המשרד, עד שנת 2025, כ–60% מהאוטובוסים בישראל יהיו מונעים בחשמל{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6245998 האוטו של סיזיפוס: בישראל ובעולם מגלים עניין מחודש ברכבים חשמליים] 07 ליולי 2018, הארץ}}. הדבר אמור להפחית את פליטות [[גזי החממה]] ו[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] מהתחבורה הציבורית. יש לציין עם זאת שכאשר החשמל איננו מופק באמצעות אנרגיה נקייה, המעבר לרכבים חשמליים מגדיל את פליטות גזי החממה מתחנות הכוח.
 
* ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025{{הערה|משרד ראש הממשלה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/sederyom/gov34/Documents/GAS.pdf התכנית הלאומית לתחליפי דלקים]}}. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז{{הערה|ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4905965,00.html האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135] ויינט 11.01.2017}}, כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ב-2018 ניר משה, האחראי על תחום התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, אמר בדיון שעל פי התוכנית הרב־שנתית של המשרד, עד שנת 2025, כ–60% מהאוטובוסים בישראל יהיו מונעים בחשמל{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6245998 האוטו של סיזיפוס: בישראל ובעולם מגלים עניין מחודש ברכבים חשמליים] 07 ליולי 2018, הארץ}}. הדבר אמור להפחית את פליטות [[גזי החממה]] ו[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] מהתחבורה הציבורית. יש לציין עם זאת שכאשר החשמל איננו מופק באמצעות אנרגיה נקייה, המעבר לרכבים חשמליים מגדיל את פליטות גזי החממה מתחנות הכוח.
   −
* בישראל מקודם פרויקט '''קו רציף'''-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 68 קוי אוטובוסים מ-8  חברות שונות הותאמו ל 61 תחנות רכבת{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.
+
* בישראל מקודם פרויקט '''קו רציף'''-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 68 קוי אוטובוסים מ-8  חברות שונות הותאמו ל-61 תחנות רכבת{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט